בימים אלה של מלחמה, בתי החולים מהווים מרכיב חשוב ביותר בחוסן החברה האזרחית. בי״ח רמב״מ דהיום הינו מכלול ענק של מבנים, אולם תחילתו היתה צנועה בהרבה. עדות לכך היא האגף הקרוי בימינו ״הבניין הישן״ או ״בניין מנדלסון״ ע״ש מתכננו, האדריכל אריך מנדלסון.
בית החולים של ממשלת המנדט
בשנים 1934-35, לאור עלייתו של היטלר לשלטון מחד ולגידול אוכלוסיית חיפה והצפי להגעת פצועים מרובים לעיר מאידך, ממשלת המנדט הבריטי החליטה על הקמת בית חולים ממשלתי גדול וחדיש.
המקום שנבחר הוא אתר בדרום העיר חיפה, בשכונת בת גלים הצעירה, בקירבת מנזר הכרמליטים וקרוב לנמל ולמסילת הרכבת. התכנון הופקד בידי האדריכל אריך מנדלסון והבצוע בידי חברת ״סולל- בונה״ אשר הצליחה להשלים את המלאכה במשך כשנה וחצי בלבד.
״המוסד הרפואי היפה ביותר במזרח התיכון״
ביה״ח החדש כלל 2 מבנים: האחד בן 5 קומות ובו 220 מיטות ומגורי אחיות והאחר בן 3 קומות עבור חדרי ניתוח, מרפאות יום ומעבדה. ע״פ המסורת הקולוניאלית, אזרחים בריטיים לא יכלו להתאשפז בכפיפה אחת עם המקומיים ולכן הוקמה גם שורה של ביתנים חד-קומתיים בנוסף לשני הבניינים הראשיים.
הבניין עוצב ע״י האדריכל מנדלסון בסגנון הבינלאומי תוך שימוש בגופים פשוטים, נטולי קישוטים. שורות החלונות מדגישות את הקוים האופקיים של הבניין. קצות הפרוזדורים הובלטו ע״י מרפסות מעוגלות הצופות אל מפרץ חיפה. חומר הגמר היה טיח חלק בגוון לבן. הנציב העליון הבריטי, הרולד מקמייקל, שחנוך את הבניין ב-1938, כינה אותו ״המוסד הרפואי היפה ביותר במזרח התיכון״. כיום, בניין זה נקרא ע״ש האדריכל המתכנן, בניין ״מנדלסון״.
האדריכל אריך מנדלסון, מתכנן הבניין.
אריך מנדלסון (1887-1953) היה אדריכל יהודי- גרמני בעל מוניטין בינלאומי שנחשב לאחד מן האדריכלים החשובים של הארכיטקטורה המודרנית. למד באוניברסיטאות מינכן וברלין. לפני עלייתו לא״י ב-1934, היה כבר בעל קריירה מזהירה בגרמניה שבה תכנן מספר מפעלי תעשייה, ״מגדל איינשטיין״ המפורסם בפוטסדאם, ״כלבו שוקן״ ועוד.
עם עלייתו לא״י פתח מיד משרד תכנון ובעבודתו חתר להתאמה בין השפה הצורנית המודרנית שלו לבין הבסיס התרבותי המקומי. עם הבניינים שתכנן בארץ , מלבד ביה״ח בחיפה, נמנים: בית חיים וייצמן ברחובות, בית בנק אנגלו- פלסטינה בירושלים, ביה״ח הדסה בהר הצופים בירושלים.
אולם, למרות הצלחתו המקצועית בארץ, מנדלסון לא הסתגל לתנאי החיים כאן. בשנת 1941 היגר לארה״ב והמשיך בקריירה המקצועית שם. נפטר בסן פרנסיסקו ב-1953.
קריאתו של ביה״ח ע״ש רמב״מ
בתחילת 1952, שר הבריאות דאז, ד״ר יוסף בורג, באשור רוה״מ דוד בן- גוריון, החליט לקרוא לביה״ח הממשלתי בחיפה ע״ש רמב״מ, גדול הפוסקים של העם היהודי, פילוסוף, מדען, אסטרונום ורופא דגול מן המאה ה-12.
רמב״מ כיום
כיום, ביה״ח רמב״ם- בשמו המלא ״רמב״מ, הקריה הרפואית לבריאות האדם״- הינו המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון הארץ. הוא כולל מספר רב של מכונים יעודיים בתחומי רפואה שונים.
זהו בית חולים אוניברסיטאי שמקיים קשרים הדוקים עם הפקולטה לרפואה של הטכניון (שהוקמה ב-1969) ומשמש מיתקן להוראה הקלינית של הפקולטה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
תודה על תגובתך., אך לא ברורה לי הטעות שאתה מבקש לתקן.
תיקון-
נקרא באוהאוס Bauhause
בעיר הגרמנית דסאו. Dessau
עירו של הפילוסוף וההוגה היהודי הדגול משה מנדלסון
יש להזכיר כי הארכיטקט מנדלסון היה בין היוצרים שפעלו במסגרת סגנון ה"האוהאוס" בעיר הגרמנית דבאו. עד עליית הנאציזם
וואז התפזרו הארכיטקטים והמייצבים ברחבי העולם. ולטר גרופיוס לארצות הברית וכו
וכעת אנו חיים עם הנאציזם הערבי בתוכנו ומשלים את עצמנו שקיים דו קיום..
כמה שהיהודים טפדים
ו
מעניין מאוד
שלום דוד,
אני בוגרת המחזור הראשון של הפקולטה.
מחזור זה החל את לימודיו בחיפה בשנה רביעית( 3 שנים ראשונות למדנו בחו״ל) בשנת 1969. ולמיטב ידיעתי רק אז הוקם בית הספר.
ד״ר אלה בר און.
תודה רב על תגובתך. מציע כי תפעלי לתיקון המידע בויקיפדיה.
האיור יפה. ההסבר מעניין, תודה
תודה על תגובתך, נילי יקרה.