עבור רובינו חדר הכושר הוא חובה מתישה שעומדת בינינו לבין גוף חטוב. עבור קבוצת חולי ריאות ברמב"ם מדובר בצורך קיומי. כאשר מדובר במחלות ריאה, המבחן הרפואי לחולה, הוא האם יוכל לעבור מרחק זניח של 50 מטר בפחות משש דקות, עד כדי כך קשה העומס על הגוף. אך ברמב"ם, כשהם צמודים למדריך כושר, רופאה ומחוללי חמצן, הצליחו המטופלים לשפר את בריאותם ואת איכות חייהם, בפרק זמן קצר, ובאופן יעיל יותר מטיפול תרופתי
הספורט תורם לבריאות, על זה אין עוררין. אך בנוסף לתפקידה של הפעילות הספורטיבית ככלי למניעת מחלות, הופך הספורט בשנים האחרונות לחלק מתוכנית הטיפול בחולים. מסתבר כי לפעילות הגופנית, ישנה השפעה חיובית על איכות חייהם של אלו הסובלים ממחלות שונות, ולעיתים, ההליכון ותרגילי כוח מסוגלים לעשות עבור החולה, יותר ממה שעושות התרופות.
בתמונה: גילה יוסף ויוסי גזינסקי, במהלך אימון בחדר כושר של רמב"ם.
גאולה יוסף, בת 46, תושבת הצפון, חולה במחלת ריאות. היא מתאשפזת לעיתים קרובות, מוגבלת לביתה ומתקשה לבצע פעולות פשוטות כגון עליה במדרגות וטאטוא הרצפה. מחלתה של גאולה, פוגעת לא רק בהיבט הפיזי של חייה, אלא גם במצב רוחה והעובדה שהיא מוגבלת בתנועותיה הפכה את גאולה לאדם מדוכא ובודד. לפני כמה חודשים הפכה גאולה לאדם אחר. באמצעות תוכנית אימונים פשוטה ובתוך שלושה חודשים, היא הצליחה לשפר באופן משמעותי את תפקודיה וכעת היא מסוגלת לצאת מהבית לקניות, לבקר חברים, להרים דברים מהרצפה ולחייך. יחד עם גאולה, זכו עוד 6 חולים הסובלים ממחלת ריאות קשה (3 מהם מועמדים להשתלת ריאות) לשנות את חייהם, באופן פשוט וללא תופעות לוואי. התרופה? חדר כושר.
את הפרויקט הייחודי הזה יזמה ד"ר אנה סולומונוב, רופאה בכירה במכון הריאות ברמב"ם. כמו הרבה גילויים חשובים, גם הרעיון הזה צץ במקרה. באחד מביקורה הקבועים של ד"ר סולומונוב בחדר הכושר של רמב"ם, היא הבינה שניתן לנצל את השעות שבהן המתחם סגור, לצרכי שיקום המטופלים שלה. "בשנים אחרונות מתפתחת בכל העולם התפיסה של שיקום כחלק עיקרי בטיפול בחולים הסובלים ממחלות ריאות כרוניות", מסבירה ד"ר סולומונוב, " יש הרבה מקומות לשיקום במרכז ובדרום, אך צפונית לכפר סבא, אין אפילו מקום אחד. טיפול זה ידוע כיעיל ביותר לשיפור מצבם של החולים הללו ובעיקר בחולי COPD. אומנם החולים הללו מטופלים גם בתרופות, אך התוצאות המשמעותיות נמדדו בעיקר אחרי השיקום".
כאמור, מחקרים ועבודות רבות הוכיחו שהשיקום הוא חלק חשוב בטיפול במחלות ריאות וכן במחלות אחרות כמו מחלות לב, סוכרת ועוד. אך מחקרים לחוד ועבודה לחוד. התוצאות שהדגימו מטופלי הקבוצה ברמב"ם, הצליחו להדהים גם את הצוות הרפואי. "המטופלים שהשתתפו בשיקום היו ברמה תפקודית מאוד נמוכה", אומרת ד"ר סולומונוב, "היה להם קשה להכין קפה לעצמם, ללכת למכולת, לשטוף כלים ולבצע פעולות יומיומיות. בתום התוכנית בדקנו את היכולות שלהם באמצעות מבחן הערכה הנקרא מבחן 6 דקות. במבחן הזה עושים שימוש להערכה אובייקטיבית של חולי ריאות וגם במחקרים שבודקים יעילות של טיפול תרופתי, ולמעשה בודקים איזה מרחק מסוגל ללכת החולה ב-6 דקות, כשהסף שיש לו משמעות קלינית הוא 54 מ'. כל המטופלים שיפרו את מבחן ההליכה שלהם ב-130 מטר בממוצע, תוך פרק הזמן של 3 החודשים. יש לציין ששום תרופה לא הראתה שיפור דומה".
התוכנית מורכבת משתי פגישות שבועיות, האורכות כשעתיים וחצי. הפגישות כוללות שיחות מוטיבציה, הרצאות ושעה וחצי של פעילות גופנית בחדר הכושר, המתחלקת לפעילות אירובית, אימוני כוח ומתיחות, הכול תוך כדי מתן חמצן דרך מחוללי חמצן. הפעילות מתבצעת תחת השגחתה של ד"ר סולומונוב וביאטריס שחם, האחות אחראית של מכון הריאות ושותפה פעילה ביוזמה, וכן בהשתתפותו של מדריך הכושר אוהד אוחנה.
הלקוחות המרוצים של חדר הכושר של רמב"ם, לא מסתפקים בתוצאות הללו, וגם היום, אחרי סיום המחזור הטיפולי הראשון, הם ממשיכים בתוכנית האימונים שהותאמה להם באופן אישי, ובתמיכת מכון הריאות. "השיקום נתן להם אפשרות לתפקד באופן עצמאי – לא להיות תלוי באנשים אחרים ולא לשבת לבד בבית. השיקום גם מפחית אצל החולים הללו את מספר האשפוזים ואת הצורך להתאשפז, כך שההשלכות החיוביות הן ברורות", מסכמת ד"ר סולומונוב, "זהו טיפול בעלות מינימאלית, החוסך המון כסף למערכת ותורם רבות לחולים. אנחנו תומכים בהם בהמשך האימונים מחוץ למסגרת שבמכון, ומתארגנים לקראת מחזורים נוספים, בהם ייקחו חלק עשרות מטופלים שממתינים".
זהירות! COPD מאחוריכם. רקע על מחלת הריאה הקטלנית
מעריכים כי בישראל, לפחות 300,000 ישראלים סובלים או יסבלו ממחלת ריאות חסימתית כרונית ((COPD. בתחרות המפוקפקת על גורמי המוות השכיחים בעולם, זכתה ה-COPD, לככב במקום הרביעי, יותר מתאונות, יותר ממחלות כבד כרוניות ואף יותר מסכרת.
אולי בשל היעדר המודעות הציבורית למחלה, ואולי בשל הביטוי המאוחר של נזקי העישון בריאות (מעל 20 שנה לאחר תחילת העישון), הזדקנות האוכלוסייה ועוד, שכיחות COPD כגורם תמותה ממשיכה לעלות ובשנת 2020, היא צפויה לעלות בדירוג ולהפוך לסיבת התמותה העולמית השלישית (!) בשכיחותה.
למרות שידוע על כמה גורמי סיכון ל- COPD, ביניהם המרכיב התורשתי, עבר של מחלות דרכי הנשימה בילדות, או זיהום אויר, הגורם העיקרי הוא עישון הנמשך שנים רבות, המהווה סיבה לכ- 90% ממקרי המחלה. בשלביה המתקדמים, מחלה זו היא קטלנית ורוב החולים בה נפטרים כתוצאה מסיבוכיה, אולם ניתן לטפל בה במידה והיא מאובחנת בזמן.