ביטול חוק "עילת הסבירות" – השבוע בכנסת • מה משמעותו של שינוי החוק שמוביל נתניהו?

(ד"ר יעקב רוב – משפטן)

המושג "סבירות" הוא אחד מיסודות הרפורמה המשפטית בישראל. ראשיתו בשנות השישים של המאה הקודמת.

למה עילת הסבירות על המוקד עכשיו?

בעקבות פסילת דרעי מלכהן כשר בממשלה הנוכחית, סביר שהממשלה תשאף לזרז את ביטול העילה כחלק מהמהפכה משפטית שחרטה על דגלה.

ביום 18/1/2023 קבע בג"ץ שוב שרה"מ בנימין נתניהו צריך לפטר את דרעי מתפקידו כשר הפנים והבריאות, בשל "אי סבירות קיצונית", על רקע הרשעתו בעבירות מס בשנה שעברה.

שיקול דעת "סביר" של הרשויות במדינה

עילת הסבירות היא עילה משפטית, המאפשרת לבית המשפט לבטל החלטה של ראש הרשות המבצעת, קרי: ראש ממשלה, שר או רשות ציבורית כלשהי בקביעה כי ההחלטה אינה סבירה.

קיימת תדירות רבה במשפט הישראלי, במילים כמו "סביר להניח", "מעבר לכל ספק סביר" (בחוק העונשין הישראלי) וכן המושג "מתחם הסבירות" שכוונתו להגדיר את תחום הרציונל של שיקול דעת סביר של הרשויות במדינה.

המונח המשמעותי במשפט הישראלי הוא "האדם הסביר"

"מבחן הסבירות" ו"עילת הסבירות" הינם עוד שמות תואר לנושא הנדון. המונח המשמעותי במשפט הישראלי הוא "האדם הסביר".
מיהו האדם הסביר?
ניתן לומר שהכוונה היא לאדם ממוצע ואולי אף קצת יותר מזה.

דוגמא: אדם כלשהו זרק מכונת כביסה ישנה שלו, כאשר דלת הכנסת הכביסה פתוחה, ליד פח הזבל השכונתי. ילד קטן נכנס לתוכו וסגר את דלת הכניסה על עצמו ונחנק למוות. ייתכן כי בית המשפט יעמיד לדין את האדם בגין גרימת מוות ברשלנות, למרות שהפעולה של העברת כלי חשמל כמו מכונת כביסה ומקרר ליד פח הזבל השכונתי הוא נורמה.

מדוע?
כי על פניו, התנהגות האדם הסביר לא לנהוג כך, כי היא מסכנת חיים ואותו אדם עלול להיות נאשם ומורשע.

דוגמא טובה נוספת נעוצה בהיבט הפוליטי במלחמת יום כיפור 1973 ,שמציגה את דחיית "הסבירות הנמוכה" לפריצת מלחמה ידי הפוליטיקאים והגנרלים. התוצאות ידועות.

אחד מעמודי התווך של המהפכה המשפטית בראשות שר המשפטים לוין, שיצרה שסע בעם מזה מספר חודשים, הינה ביטול "עילת הסבירות", כלומר, לצמצום יכולת ההתערבות של בית המשפט בישראל בהחלטות הרשות המבצעת, קרי: ממשלת ישראל…

אם כך, אז מה קשורה עילת הסבירות למהפכה השיפוטית?

אציין כי קיים קשר בין עילת הסבירות, או מתחם הסבירות, של בית המשפט העליון עם שאר מרכיבי המהפכה השיפוטית.

מנגנון "פסקת ההתגברות" יכול לאפשר לכנסת ישראל, כרשות המחוקקת, להתגבר ולחוקק חוק שבוטל באמצעות בית המשפט העליון גם אם הוא חוק יסוד (כמו חוק יסוד הכנסת, למשל, שמגדיר את ההליכים של התנהלות הכנסת), שהוא הדרגה הגבוהה ביותר בחקיקה בישראל .

עילת הסבירות ופסקת ההתגברות

הקשר בין עילת הסבירות ופסקת ההתגברות קיים, כי הממשלה טוענת שעילת הסבירות מאפשרת שליטה וכוח לא מידתיים לבית המשפט העליון בחקיקה של כנסת ישראל – ומכאן הרצון של שר המשפטים לאפשר לכנסת "להתגבר" על פסיקות בית המשפט העליון ולהחזיר את החוק לתוקף, כל זאת אפילו אם הוא עלול לפגוע בחוקי היסוד או בעקרונות השיטה הדמוקרטית בישראל.

בג"ץ ביטל עשרות חוקים בשנים האחרונות שהדגימו פירוש שונה לחוקים שנחקקו על ידי הכנסת.

הפגיעה במשטר הדמוקרטי בישראל

מהנאמר עד כה קיים חשש, אצל חלק נכבד מהציבור בישראל, כי המהפכה המשפטית תצמצם את כוחה של הרשות השופטת ותגדיל את כוחה של ההמשלה, כרשות מבצעת.
כך ייפגע המשטר הדמוקרטי בישראל, עקב הפרדת הרשויות. האופוזיציה בישראל רותמת את הציבור, נעזרת בכלי התקשורת שמשפיעים על דעת קהל ולעיתים גם על מהלכי הקואליציה.

הנה כמה דוגמאות לשימוש עילת הסבירות בערכאות המשפטיות בישראל:

• בג"ץ 156/75 דן בתקנה להענקת רישיונות למונית. השופט שמגר החליט כי תקנה שיש בה אי סבירות עמוקה, רואים אותה כחורגת מסמכותו של מי שהתקין אותה ולכן נחשבת כבטלה ומבוטלת.
• בשנת 1989 (אינתיפאדה ראשונה) ביטל בג"ץ את החלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי שלא להעמיד לדין פלילי את אלוף-משנה יהודה מאיר. יהודה מאיר היה מעורב בהכאתם של עצורים פלסטינים . השופט דב לוין דן בנימוקיו של הפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי) ופסל את החלטתו כבלתי סבירה.

שינוי חקיקה חפוז ומאסיבי

אין ספק שממשלת ישראל לא פעלה בחכמה, כאשר מיד עם הרכבת הממשלה בוצעה באופן חפוז התנפלות מאסיבית כדי לשנות "כאן ועכשיו" את החוקים שהזכרתי דלעיל.

לדעתי יש מקום לדון לעומק לשנות את הגדרת עילת הסבירות במשפט הישראלי. היא צריכה להיות יותר מידתית. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק שחוקק שני חוקי יסוד בשנת 1992 – "חוק כבוד האדם וחרותו ו"חוק חופש העיסוק ", ואחרים, טענו כי אלה חוקי יסוד שלא צריך לשנותם.

אהרון ברק עשה שימוש רב במונח "האדם הסביר", בעת שבתו בבית הדין העליון.
פרשנים משפטיים רבים טוענים כי באמרו "האדם הסביר" כוונת המכוון הייתה לאהרון ברק עצמו כ"אדם הסביר"!

ביקורת שיפוטית הינה לגיטימית, אולם אני מסכים עם כבוד השופט בבית המשפט העליון, נעם סולבר, כי "ההצדקה היסודית והיחידה של "אי-סבירות קיצונית" היא שהפעולה אינה תואמת את המנדט שהוענק על ידי המחוקק", ואם כך חזקה היא כי מדובר במשענת קנה רצוץ עבור שינוי קיצוני בתורת הסבירות כולה.

במה תדון הכנסת השבוע:

הסעיף שיעלה השבוע לדיון אמור לבטל את סמכות בג"ץ להתערב בהחלטות הממשלה והשרים בכל הנוגע לסבירות ההחלטה, זאת בניגוד לאי חוקיות החלטה, כלהלן:
"על אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם".

כאמור, הממשלה טוענת כי המטרה של החקיקה בנושא עילת הסבירות, נוצרה כדי לוודא שהשלטון והרשויות פועלים באופן רציונלי, שוויוני, וללא ניגוד עניינים.

מטרת הקואליציה לשבוע הקרוב, מאחר שאין הסכמה עם האופוזיציה בדיונים בבית הנשיא, הינה לצמצם את ביטול עילת הסבירות בקריאה ראשונה ולמנוע מהקואליציה לנקוט בצעד חד-צדדי, כפי שהודיע ראש הממשלה.
נתניהו, מצידו, חותר למימוש המנדט שהממשלה קיבלה מהציבור לביצוע השינויים ולהתחיל לקדם את המהפכה המשפטית.

לסיכום

במשפט המנהלי קיימים פרמטרים בהחלטת רשות כמו שוויון, תום לב, במידתיות, ללא שיקולים זרים ותחת כיבוד זכויות האדם הרשות מחויבת לפעול בסבירות, אולם תחת 3 מבחנים:
האם יש לה סמכות, האם היה הליך ראוי והאם שיקול הדעת הופעל כדין.

עילת אי הסבירות קיימת גם במדינות דמוקרטיות כמו קנדה ובריטניה, למשל. המטרות, בין היתר, הן: שמירה על איזונים ובלמים, מינויים פוליטיים, מניעת שחיתות, הגנה על זכויות אדם.

סקר: רוב הציבור מתנגד למהלך

בסקר שנערך בדצמבר 2022 (דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה) עלה כי 49% מהציבור מתנגד לביטול עילת הסבירות לעומת 38.1% שתמך במהלך.
העם חצוי.

אין ספק כי המצב הפנימי בו שרויה המדינה גורם לכאוס ושנאה בין חלקי האוכלוסייה ועלול לגבות מחיר יקר מאוד בדמות מרי אזרחי מאסיבי שאת סופו מי ישורנו.

אני מסכים עם העובדה כי בית המשפט הפך בישראל משנות השמונים של המאה הקודמת למשפיע באופן קיצוני וכמוביל בהנחלת תפישות חברתיות – תרבותיות שונות, במדינה בעלת תרבויות שונות, עם קיבוץ של יהודים שהגיעו ובנו את מדינת ישראל ממעל 100 גלויות.

המתנגדים לרפורמה המוצעת, יתארו אותה כ"הפיכה משטרית".
בקואליציה יטענו כי אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון הוא זה שביצע כאן הפיכה משטרית בשנות התשעים, כאשר טבע את המושג "הכל שפיט" וכך הפעיל את "האקטיביזם השיפוטי".

ולמי יש חלק במצב?

אותה כנסת ואותם מחוקקים שלא היו מסוגלים לקבל החלטות מטעמים פוליטיים כאלה ואחרים, וזרקו הכל לפתחו של בית המשפט העליון.
לכנסת תרומה לקיבוע מצב זה. אז על מה להתריס באגרסיביות?

לדעתי ,שינוי דרוש. זה מקובל. אבל, כאמור, מומלץ לנתח, לבדוק ולבצע שינוי שכולל הסכמת הקואליציה והאופוזיציה כאחד בהליך איטי.
יש מקום לשינויים במערכת המשפט המפוארת של מדינת ישראל. אבל כל שינוי חייב להיות הדרגתי עם פיילוט, בהליך שקול וסדור, מאוזן ומקיף.

וחשוב מכל: לאחר עבודת מטה מקיפה וקבלת החלטות רציונלית, תוך התייעצות עם כל הפונקציות הרלוונטיות. כל זאת על רקע העובדה ששינויים משטריים דרמטיים נוגעים במאפיינים הדמוקרטיים.

מה עלולות להיות ההשלכות של רפורמה חד – סטרית המשפטית שלטונית על החיים בישראל?

בסיס ועקרונות היסוד המשטר הדמוקרטי, שמבוסס על ידי מערכת איזונים ובלמים, שהוא עקרון הפרדת הרשויות בישראל ייסדק.
הכוונה היא לשלושת הרשויות: המחוקקת (הכנסת) ,המבצעת (ממשלה) והשופטת (בית המשפט).

איום ממשי יחול על הפרדה זו, בכך שהרשות המבצעת תשלוט דה-פקטו ברשות השופטת.
קיים חשש סביר מאוד של כפייה דתית למשל במיסוד זוגיות אלטרנטיבית, הגנה על אוכלוסיות מוחלשות לפי חוק כבוד האדם וחרותו 1992, היות המערכת המשפטית תהייה חסרת שיניים.
ובבניין ציון ננוחם.