(חי פה) – בית המשפט המחוזי בחיפה דחה אתמול (ב' 3/4/23) את התביעה הייצוגית שהוגשה נגד תאגיד מי כרמל ונגד עיריית חיפה, על סך כ-140 מיליון ש"ח.
תחילת הפרשה עם ראשית פעילותו של תאגיד המים "מי כרמל" בשנת 2010, אז הועברו אליו מעיריית חיפה כל החובות והסמכויות לניהול משק המים, לרבות גביית תשלומים, אגרות והיטלים. באותה העת נותרו גורמים שונים, לרבות מפעלים מקבוצת בז"ן ומשרד הביטחון, חייבים בחובות גדולים בשל היטלי ביוב ואגרות הנחת צנרת מים, שלא שולמו לעירייה טרם הקמת התאגיד.
המחלוקות בגין תשלום חובות אלו התבררו במספר הליכים משפטיים ומינהליים בהם גם נדונה השאלה האם זכויות התביעה עברו לתאגיד. בסופו של יום הסתיימו כל ההליכים בהסדרי פשרה וגישור, במסגרתם שילמו החייבים לעיריית חיפה בלבד סכום של כ-139,500,000 שקלים.
בתביעה אותה הגיש תושב העיר, נטען כי התאגיד ונושאי המשרה, ויתרו על זכותו של התאגיד לתשלומים ששולמו לעיריית חיפה במקום לקופת התאגיד. הכספים נועדו, כך נטען בתביעה, לשמש להשקעה בתשתיות המים והביוב של העיר ולהיטיב עם הצרכנים. מאחר שהדבר לא נעשה, נדרש בתביעה לחייב את התאגיד ונושאי המשרה לפצות את צרכני המים של התאגיד בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם כתוצאה מהוויתור על קבלת הכספים מהחייבים ולהורות לתאגיד מי כרמל לנקוט בכל ההליכים החוקיים להעברת הכספים שקיבלה עיריית חיפה לקופת התאגיד.
מתאגיד מי כרמל עתרו לסילוק התביעה על הסף. בעתירה נטען כי הטענה בבקשה לאישור התביעה הייצוגית אינה מגלה עילה ראויה לאישור הגשת תביעה כייצוגית.
בית המשפט כאמור דחה על סף את הבקשה לתביעה וחייב את המבקש לשלם למי כרמל ולעיריית חיפה על הוצאות ההליך, סכום של 20,000 ₪ לכל אחד.
בהחלטתו ציין סגן נשיא בית המשפט השופט רון סוקול:
"הגעתי למסקנה כי דין הבקשות לסילוק על הסף להתקבל, וכי יש להורות על דחיית בקשת האישור מאחר שהבקשה אינה מגלה עילה כנגד מי מהנתבעים הכלולה בגדר הפרטים המפורטים בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. לאור מסקנתי זו אמנע מדיון מפורט בטענות נוספות שעשויות להצדיק את אותה תוצאה".
אם לתרגול היה את השכל של השופט הוא היה רץ לשוחט
האם מי כרמל יגבו כספים עבור תשתיות שבוצעו טרם להווסדם?
זאת השאלה. היה ראוי להעביר למי כרמל הן חובות והן זכויות.
באם השופט לא מבין זאת אכן יש בעיה במערכת.
מנגד,
מי מגן על זכויות האזרח? טענתו הגיונית ולגיטימית,
הובטח לו דבר אחד בעבור כספו ולפתע הוקם תאגיד ששתה את כספו על מנת לסגור חובותיו.
מישהו פה הרי חייב להיות אחראי,
נראה לי תלוש לגמרי לבקש מהאדם שפנה בטענה שכספו נלקח ממנו שישלם עוד יותר לאלו שגנבו.