(חי פה משפחתי) – השבוע מצוין יום המשפחה בישראל, לכבודו שיתפה אותנו שרית בן שימול מחיפה בסיפורה האישי כאם לילד טרנסג'נדר, וגם פתחה בפנינו צוהר להתבוננות מעוררת השראה וחשובה על אופן ההתמודדות עם בן או בת משפחה המצויים בתהליך שינוי או התאמה מגדרית.
משפחה מודרנית
שרית בן שימול (55) נשואה באושר לאבי, אמא ל-4 ילדים גדולים וסבתא ל-2 נכדות מקסימות, היא כיום אקטיביסטית בתחום ההתמודדות עם זהות מינית ומגדרית מגוונת. עד לפני 8 שנים לערך עבדה כמנחה ויועצת ארגונית, אך בעקבות השינוי בחיי משפחתה, עברה בעצמה תהליך, שהביא בסופו של דבר גם לשינוי בתחום עיסוקה.
דאגה שהלכה וגברה
לפני כ-8 שנים החלה בנה הקטן של שרית – אשר נולד כנקבה – אז בן 16 וחצי, בתהליך שינוי מגדרי. למעשה התהליך החל עוד בגיל 14, שנתיים לפני כן. שרית מספרת שהבחינה בשינויים בלבוש של בנה, כשהחל לבחור בגדים יותר ספורטיביים, או כשגזר את שערו לתספורת קצוצה, ובמקביל גם שמה לב לשינויים שעוברים עליו מבחינה חברתית. המראה החדש, שנתפס כמראה "טום בוי" גרר המון תגובות שליליות בבית הספר והשפיע לרעה על מצבו החברתי.
מעבר לשינויים הפיזיים, שרית מספרת כי בנה החלה להסתגר שעות ארוכות בחדר, דבר שהגביר את דאגתה עוד יותר, והיא החליטה לעשות מעשה ויזמה איתו שיחה (כאמור עד אז התייחסה אליו כאל בת).
ברגע ששאלה את בנה מה קורה ומדוע הוא מתרחק, שיתף אותה בתחושותיו ואמר 'אני מרגישה בן בגוף של בת'. "באותו הרגע הייתי בהלם. לא אמרתי כלום, לקח לי כמה ימים לעכל ולספר על כך, אפילו לבעלי", מספרת שרית ומוסיפה "שנינו (שרית ובעלה אבי) לא ידענו מה לעשות ואם זה אפשרי בכלל אפשרי מה שהוא מרגיש, חשבנו שאולי זה סתם חיפוש עצמי או בקשה לתשומת לב…"
במקום להעלות השערות, יצאו שני ההורים לחקור את הנושא של שינוי או התאמה מגדרית ומהר מאוד הבינו שעומד בפניהם מסע משמעותי. "בסופו של דבר, משפחה היא מעל הכול וצריך לעשות הכול למען הילדים שלנו", אומרת שרית.
"אני לא חייבת להבין, אבל חובתי כהורה ללוות"
כדי ששרית ואבי יוכלו ללוות את בנם בתהליך ההתאמה המגדרית בצורה הטובה ביותר, החלו כאמור, לחקור וללמוד את הנושא בכל דרך שהם רק יכולים. הם השתתפו בקבוצות תמיכה, ביצעו מספר שינויים על פי בקשת בנם, כמו למשל – הקפידו לפנות אליו בלשון זכר ובשמו החדש.
"תפקיד המשפחה הוא להיות מקום בטוח עבור הילד, אני לא חייבת להבין את מה שהוא עובר, אבל חובתי ללוות אותו בתהליך בצורה הטובה ביותר. לא מיד שיתפתי את הסביבה, לקח לי כמה חודשים לשתף אחרים במה שעובר עלינו ובשינויים שקורים במשפחה, בחרתי ממש בפינצטה למי לספר", אומרת שרית.
"רציתי לספר לעולם רק אחרי שאני בעצמי יודעת את המשמעות של הדברים, מה זה שינוי זהות מגדרית וכל המשתמע מכך. התהליך כן מתחיל מהבית, זה נכון, אבל במקביל, הוא גם מצריך את השיתוף של הסביבה, כי בסופו של דבר, גם הסביבה צריכה לעשות שינויים".
"יצאתי למסע שלי"
במהלך השנה הראשונה מאז אותה שיחה מכוננת עם בנה, השתתפו שרית ואבי בכמה קבוצות תמיכה שעסקו בהתמודדות אותה חוו בעצמם. שרית מספרת כמה קשה היה לראות משפחות שעל אף שכבר היו בתהליך מספר שנים, עדיין התייסרו במאבק פנימי כואב והתקשו לקבל ולהתמודד עם המצב.
מתוך החוויות הללו, הבינה שרית שמה שהיא רוצה לעשות הוא לצאת למסע כדי לעזור לאותן משפחות שמתקשות להבין, לקבל את השינוי, לקבל את הילד או הילדה שלהן כפי שהוא/יא ותוך כדי כך לשמור על המשפחתיות שלהן – להישאר משפחה.
"יצאתי למסע שלי, לא של הבן שלי", מבהירה שרית. כי לנו כמשפחה, וגם כחברה, יש תפקיד, להתאים את עצמנו לשינויים שקורים לאנשים שמסביבנו ולא להתעלם מהם רק כי אנחנו לא מבינים אותם, או לא מכירים אותם.
כיום שרית היא אקטיביסטית הפועלת במרץ כדי לעזור למשפחות המתמודדות עם זהות מינית ומגדרית מגוונת, בין היתר היא מקיימת הרצאות בבתי ספר ובאירועים פרטיים, וכמובן, לפני הכל, דואגת לתא המשפחתי האישי שלה ומנהלת חיי משפחה נורמטיביים לחלוטין. "כל התהליך שעברנו חיזק את המשפחה שלנו, אחרי שפירק", היא אומרת.
תגובות מהסביבה
שרית מספרת על המון תגובות נהדרות שהיא מקבלת, על כך שהיא עוזרת לאין ספור משפחות ברחבי הארץ, שבזכות הרצאותיה והליווי שלה מצליחות להתמודד ולשמור על התא המשפחתי. "יש גם תגובות רעות", היא אומרת, "בעיקר מאחורי מקלדת".
שרית מסבירה: "אנשים הרבה פעמים נשארים מקובעים ומעדיפים את מה שלתפיסתם הוא המקום הבטוח שלהם, למרות שיש עוד כל כך הרבה אופציות להסתכל על הדברים. וכן, יש אנשים שמרגישים צורך להביע את דעתם בדרך של אלימות וברוטליות, אבל אני בוחרת להביע את דעתי דרך מידע מבוסס, שמגובה בנתונים. היא אומרת, ומוסיפה: "אני רואה בהרצאות שלי את השינוי בעיניים של ההורים. בסופו של דבר, אנחנו הופכים להורים בלי שניתנת לנו האפשרות לבחור איזה ילד יצא לנו".
כל הכבוד לכם. שבת שלום
את בטוח אוהבת את הבת שלך עד אין קץ, ורוצה רק בטובתה.
מה שאת עושה יביא לתוצאה הפוכה ובלתי הפיכה – זה לא מגיע לה.
תהיי שם בשביל הבת שלך ותהווי סמכות הורית, תפקידך לגדל ולחנך בת בריאה ומאושרת, לא להזיק לה.
סתימת פיות למשעי,
הכל כדי שחלילה לא תשמעו שיש שני צדדים למטבע ותיוודעו לפוטנציאל הנזק שהתהליך מביא עימו.
המציאות לא נתונה לעיצובכם, מה שאתם מסתירים היום יצוף כמו חרא בעוד כמה שנים ואתם תחטפו את מירב הזרם.
מדהים שצריך להסביר לכם את זה ונשבר הלב על החיים שאתם מרסקים בדרך.
Ok Boomer
את אמא מהממת וברור לי שזה קשה ומורכב ,וישנם את האנשים שיגידו ככה וככה״ ולא יבינו ואל תקשיבי לצרי האופקים שפה שמתיימרים להיות פסיכולוגים ,קודם כל שיעשו תזה או לא יודעת מה ,את מתמודדת עם זה יפה ויפה שאת נותנת לבנך להיות מי שהוא
״עדיף שישנאו אותך על מי שאתה מאשר שיאהבו אותך על משהו שאתה ממש לא ״ והוא בחור ,בחור טרנס מהמם וכל הכבוד לך .
ומזלזלים במקצוע מבין החשובים והמורכבים שיש, זה יותר טוב?
בואי תסבירי, עם חבורה של סוטים כמוך שיודעים היטב מכולם ועם אוצר מילים שכל כולו "מהמם" – למה בכלל קיימים עדיין פסיכולוגים ועובדים סוציאליים?
המקצוע הרי מיותר לגמרי ברמה העולמית כשיש יש לנו גיבורים נבונים ומהממים כמוך
לגרום לאנשים לא לשנוא אותך.
זה דורש יחסי גומלין בריאים עם הקהילה ואיזון בין נתינה לקבלה.
"עדיף שישנאו אותך" זה ממש לזרוק את כל הקונספט האנושי לפח, זה מה שאת מחפשת? לחלוק את המרחב הציבורי שלך עם אנטי סוציאליים?
היי,קודם כל ישנו ליטרלי הבדל בין מין למגדר ואגב ..למי שכתבו שיש רק זכר ונקבה אז כן זה נכון אז קודם כל זה מין ולא מגדר ,ויש גם אינטרסקס כן ? וישנם אנשים וגם פה ו,לרוב זה כמעט מחצית מאותם האנשים שמתיימרים להיות נציגי אלוקים , ומפיצים שנאה לאחר בשמו ,מבזק חדשות: טרנסים/ות היו במאה ה19 וגם לפני כן ,והם/ן עוד ימשיכו להתקיים על אפכם ועל חמתכם , ואתם ממש לא ״דואגים״ לילדים ונוער טרנס הו לא ,גם העובדה שיש טרנסים וטרנסיות בגיל 30-60 מערערת אתכם וזה מפריע לכם כי זה משהו מחוץ להשקפת עולמכם הכה צרה ושלא מובן לכם ולא מוכר .,כאילו מה הבעיה לאפשר לילדים ולילדות כן בגיל 11-13 שנים שמזדהים כטרנס ,רק כרגע אולי להאריך שיער,או לקצר שיער ,לשנות משהו בלבוש? לא לגרום להם.ן לעוגמת נפש ? ואני לא מדברת על הורמונים ובלוקרים או על לעשות איזה ניתוח או משהו בלתי הפיך (שאגב לא מאפשרים הורמןנים לפני גיל 16-18 ובטח שלא ניתוחים לפחות לא בארץ ורק אחרי שאובחנו עם דיספוריה ועברו עוד בדיקות . ישנם פה אנשים שאולי מזדהים ומגדירים את עצמם כבני אדם אבל הם ללא ספק מפלצות. טרנספוביה זה לא קול .
אמרו שיש להם דיספוריה ואנשים חסרי ידע תיאורטי ומעשי קיבלו את מה שהם אמרו מבלי להתווכח והעלו אותם על מסלול אל חזור, כן?
את בכלל לא מבינה כמה את לא מחוברת וכמה נזק חוסר החיבור שלך עושה, אתם הורסים לאנשים את החיים לפני גיל 20.
ועינייך אינן רואות
כח הכבוד לכם,וחיים טובים לבנכם