כנס תושבים עם ח"כ יעל כהן פארן בבית נגלר בחיפה – וידאו

פעילי הסביבה של חיפה במפגן עוצמה

צפו בווידאו שצילמנו בכנס ולאחריו עיקרי הדברים

חברת הכנסת יעל כהן פארן (התנועה הירוקה – המחנה הציוני), כינסה את כל המובילים מקרב פעילי הסביבה בחיפה, יחד עם תושבים בבית נגלר בקריית חיים שבחיפה, במוצ"ש, 21/1/2017

ח"כ יעל כהן פארן יכולה להיות שבעת רצון. היא הצליחה לכנס בחדר אחד את כל המובילים מקרב ארגוני הסביבה בחיפה. האולם היה גדוש עד אפס מקום בכ-150 תושבים ופעילים אשר הגיעו לשמוע וגם להשמיע בנושא זיהום האוויר והתחלואה במפרץ חיפה. בין המארגנים והמשתתפים בלטו עשרות מקרב חברי פורום אדם וסביבה, פורום הגג של ארגוני הסביבה בחיפה, המבצע את התיאום האסטרטגי בין הפעילים במהלך השנה.

את הכנס הנחה מר מנשה שמש, רכז פורום אדם וסביבה (פורום הגג של ארגוני הסביבה בחיפה).

ח״כ יעל כהן פארן: ארגונים רבים בחיפה חברו יחד לתמיכה רחבה במאבק נגד הזיהום ובעד רווחתם של תושבי חיפה. אני נמצאת כאן כל שבועיים. בכנסת חושבים שאני בכלל גרה כאן, בחיפה. אני מקדישה כ-70 אחוז מהזמן שלי לסוגיית מפרץ חיפה.
אין כאן שאלה של קואליציה ואופוזיציה, הוסיפה פארן, אך בממשלה עדיין לא סופרים אותנו. אנחנו צריכים להתארגן לכוח פוליטי, כך שהאדמה תרעד.

הצעת החוק לתיקון המצב במפרץ חיפה אמנם נפלה, אך אוכל להעלות אותה שוב בעוד חודשים ספורים. אנחנו צריכים לאחד כוחות עם כל ראשי ברשויות.
המשרד להגנת הסביבה מנסים לעשות הצגה לציבור. אבל התחושה שלי היא שהמשרד הזה הוא למעשה כלי ריק.
בנוגע לרמות הזיהום, אמר פארן: החוק מכתיב למפעלים יעד סביבתי ולמעשה מאפשר למפעלים לזהם באופן שמסכן את הציבור.
זה ידרוש מהמפעלים משאבים רבים ובממשלה מסרבת לכפות יעדים אלה על המפעלים.

יש כאן זיהום קבוע שמרעיל אנשים. משרד הבריאות טייח את הדו״ח של הפרופסור פורטנוב. המעשים אותם עשה משרד הבריאות הם חמורים.

פארן סיימה את דבריה בתקווה כי ניתן היום לצאת לדרך חדשה ולשנות את המציאות הקשה במפרץ חיפה.

איציק פיטרמן, יו"ר ועד קריית חיים:
ביצענו בדיקה באזור שדרות דגניה. בכל דירה שלישית יש חולה סרטן [!] בדבריו פנה פיטרמן ליעל כהן פארן והודה לה על שבחרה בקריית חיים, היות שהמצב בקריית חיים קשה מאד, לדבריו.

מוטי בליצבלאו, חבר בפורום אדם וסביבה ומחזיק בתיק איכות הסביבה בוועד קריית חיים:
נושא זיהום האוויר והתחלואה חדר בנה האחרונה לתודעת הציבור. אנחנו המתנדבים עומדים מול מקבלי ההחלטות אשר חפצים להותיר את מפרץ חיפה כמעצמה פטרוכימית.

ד״ר רויטל גולדשמיד, חברת פורום אדם וסביבה ודוברת מגמה ירוקה: רויטל הודתה ליעל על המאמץ האדיר אותו היא משקיעה למען תושבי חיפה והביעה תקווה כי חברי כנסת רבים נוספים יצטרפו למאמץ זה. ד״ר גולדשמיד, אשר בעבודתה חוקרת את מחלת הסרטן, הסבירה מה הוא זיהום אוויר: המתכות הכבדות והחומרים האורגניים הנדיפים, הם שמסרטנים אותנו, אומרת גולדשמיד. חומרים אלה, ברובם, אינם נמדדים כחלק ממדדי הזיהום המפורסמים לציבור, כאשר מתפרסמות רמות זיהום האוויר כל ידי המשרד להגנ״ס.

ארגון הבריאות העולמי, הוסיפה ד"ר גולדשמיד, מגדיר את החומרים המשפיעים על רמות התחלואה. הבנזן, למשל, הוא חומר מ"קבוצה 1", כלומר, זהו חומר מסרטן וודאי לאדם. הוא נפלט לאוויר במפרץ חיפה.

באמצעות האפליקציה ״סביבתית״, אותה פיתח איתמר תום-אפטר, יחד עם רויטל גולדשמיד ושרית גולן (חברת מועצת העיר חיפה), אפליקציה אשר אוספת מידע מהציבור על מפגעי זיהום, זוהו השבוע חריגות בנזן באוויר. צוות של הגנ״ס הוקפץ על ידי רויטל במהלך הלילה ומצא תקלה בחוות מיכלי תשן, שתוקנו באופן מיידי. כך, על פי הדיווח של המשרד להגנ"ס.

מערך הניטור במפרץ חיפה אינו מהווה שומר סף, אומרת ד״ר גולדשמיד. אתילן, למשל, אינו מנוטר כלל. ד״ר גולדשמיד הציגה גרף של מערך הניטור של המשרד להגנ״ס, המראה ירידה משמעותית של כמות החלקיקים באוויר ביום שרפת הענק בבתי הזיקוק. ״זה נראה לכם הגיוני?״, פנתה גולשמיד לקהל.

אביהו האן, יו״ר הירוקים של חיפה במועצת העיר: מנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה , מר שלמה כ"ץ, הושעה מעיסוק בתיק בתי הזיקוק, בגלל ניגוד עניינים, אך במקומו אין מנהל מחוז אחר. גם איגוד ערים הוא גוף שחדל מלתפקד, הוסיף האן ותקף את המוסדות האחראים על הניטור והאכיסה. יש לפרק את האיגוד, אשר יושב הראש שלו הוא יונה יהב ולבנות את האיגוד מחדש, עם אנשים איכותיים כמו ד״ר רויטל גולדשמיד, למשל.

בעניין רישיון העסק של בתי הזיקוק, פנה האן ליונה יהב (שלא נכח באולם) בשאלה מדוע החזיר יהב את רישיון העסק לבתי הזיקוק. האן הסביר כי בתי הזיקוק אינם עומדים בתנאי הרגולציה. המרחק בין מכלי הדלק בתוך מתחם בתי הזיקוק אינו תואם את כללי הבטיחות שהגדיר הרגולטור ולכן הם מהווים קריטריון לשלילת רישיון העסק. המרחק הזה כמעט ויצר התלקחות שרשרת בעת השרפה הגדולה בבתי הזיקוק, הסביר האן.

אני מזהה שינוי בהלך הרוח של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, אמר האן. אנחנו, מספר עוררים נגד הרחבת בתי הזיקוק, עומדים מול סוללה של טובי עורכי הדין בישראל, המייצגים את בזן. אבל בזמן האחרון הלך הרוח נוטה לטובת הציבור.

מנהלת עמותת אזרחים למען הסביבה, ג׳אמילה הארדל ואכים: קצב ההליך הפלילי הוא מאד איטי. המשרד להגנת הסביבה מבצע את ההליכים "על אש נמוכה מאד" ובקצב הזה אין כמעט סיכוי להרשעה נגד בכירים במפעלים המזהמים. הסיבה לכך, לדעתי, היא הרצון של בכירי המשרד להשאיר אופציות פתוחות לגבי תעסוקה עתידית אצל בעלי ההון. זוהי דוגמה קלאסית לקשרי הון ושלטון, הוסיפה ג׳אמילה.

בעתירה של עיריית חיפה נגד כרמל אולפינים, נחשף באופן בולט חוסר היכולת של איגוד ערים חיפה להביא מידע חיוני להליך ולתרום לקידום ההליך. אילו היה באיגוד ערים מידע חיוני , היה ביכולתו של האיגוד לתרום לראשי הערים במאמצי האכיפה שלהם נגד המזהמים.
יש קושי גדול בגיוס מומחים מהאוניברסיטאות (הטכניון ואוניברסיטת חיפה). מומחים אלה מעדיפים בדרך כלל לעבוד ולייצג את עמדת המפעלים. גם אותם מומחים שחיים פה בחיפה.

ליהי שחר, רכזת מגמה ירוקה בחיפה: בשנה האחרונה גרפנו יחד מספר הצלחות.
ביצענו מספר הפגנות. הופענו בכנסת. הפעלנו לחץ אישי על השר כחלון. כחלון, שעד אז לא הזכיר את מפרץ חיפה בשום פורום, יצר קשר עם אביהו האן במהלך ההפגנה והודיע לו כי יחזיר את התכניות להרחבת בזן לדיון חוזר. מאז חלו שינויים בהליך.
ביום שלישי האחרון כבר הודיע יו״ר המועצה הארצית, אביגדור יצחקי, כי בז״ן ויתרו על ההרחבה של 5 אחוזים, ללא תוספת מתקנים.

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="יעל כהן פארן" tag="158" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]