מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון, מהפקולטה למשפטים והחוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, קיים כנס בנושא גל השרפות אשר התחולל בישראל בנובמבר 2016.
חלקו של הכנס עסק בהיבטים משפטיים של גל השרפות וחלקו עסק בנושאים תפעוליים שונים, הקשורים לרשויות, לגופי התקשורת, לתפקוד האזרחים ולכוחות ההצלה.
לפניכם תקציר של הדברים שנאמרו על ידי הדוברים בכנס.
את כל המידע אודות השרפה תמצאו כאן:
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="40796" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
סיכום נוסף של כנס זה כאן:
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="41728" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
פרופ' גד ברזילי:
(מרכז מינרבה – אוניברסיטת חיפה)
כריזה באוניברסיטה הופעלה בעברית בלבד. מה קורה עם אלה שאינם דוברי עברית?
(חבר במרכז מינרבה – אוניברסיטת חיפה)
(מרכז מינרבה – אוניברסיטת חיפה)
המצב המשפטי בעת גל השרפות האחרון הוא מתקדם יותר לעומת המצב בעת השרפה בכרמל.
שאלות שעולות:
האם הפינוי כפוי?
מה קורה עם אלה שאינם מעוניינים להתפנות?
שאלת הפיצוי: מדובר בדרך משפטית מורכבת. נשאלת השאלה מדוע, מבחינה משפטית, אנחנו צריכים להישען דווקא על ההגדרה של אירוע איבה, על מנת לאפשר פיצוי מצד המדינה?
אירוע איבה מחולל קונפליקטים נוספים, למשל קונפליקט בין יהודים לערבים. במקרה הזה, מזל שחיפה היא עיר שמקיימת מערכות יחסים טובות בין יהודים וערבים.
ומה לגבי ההיערכות של הרשות?
מה לגבי ההחלטה של האוניברסיטה לפנות 12 אלף איש בשיא העומס, לתוך הכבישים, אשר ממילא היו פקוקים באותה השעה? האם הייתה זו החלטה נבונה? אולי עדיף היה להגן על הסטודנטים וליצור חייץ סביב המתחם, במקום לשלוח אותם לכבישים?
אם כך, האם נכון כעת לפתוח תביעות נזיקין כלפי הרשות?
האם זה כלי נכון, משפטית, להתמודד עם הבעיה?
באסון 9.11 בארה"ב הוכח כי תביעות נזיקין המוניות אינן משיגות את מטרתן.
ומהו חוסן חברתי? חוסן חברתי לטעמי הוא מצב שבו במהלך האירוע האנשים רגועים לגבי העתיד המשפטי של הנזק, יש להם את היכולת לפעול יחד, מבלי להקדיש מחשבה מי יתבע את מי לאחר האירוע.
(מרכז מינרבה – אוניברסיטת חיפה)
(החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה)
תנאי ההתלקחות נבחנים בשעות, בימים ואף בשנים שקדמו לשרפה.
חיפה היא עיר שנבנתה בתוך יער וכאן מתעוררות הרבה שאלות.
האש דילגה מעל אזורי חייץ בקלילות.
המודל שלנו מראה שאש יכולה לדלג גם 2 ק"מ.
וכאן עולה שאלה לגבי הצורך לכרות עץ אורן בחצר, אם יש למבנה, ממילא, מרפסת "דק" העשוי מעץ דליק של 20 מ"ר, אשר עלול להתלקח בלי קשר לעץ האורן בחצר…
בשרפה בכרמל, הצטברו 309 ימים ללא גשם, אשר קדמו ליום השרפה.
אנו נמצאים בעידן שבו תקופות היובש ארוכות מבעבר ותקופות יובש אלה מעלות את הסיכון להתלקחות.
החשמל הסטטי שהיה באוויר המביא להתלקחות טרם נבדק.
(פרקליט מחוז חיפה – אזרחי)
המצב המשפטי של הרשות באירוע גדול
זה טבעו של עולם שאירועים שמסתיימים בנזק יביאו לתביעות נזיקין.
אבל אירוע כזה מתנהל בסופו של דבר באופן שונה, מכיוון שזה אירוע של נזק נרחב לקבוצה מוגדרת.
האירוע גם תחום בזמן.
באירוע גדול, הרשות במצב משפטי נוח יותר, מכיוון שברור שהיכולת של הרשות היא מוגבלת מול היקף האירוע
לכן, בית המשפט ימעט להטיל אחריות נזיקית על הרשות.
מבחינה נזיקית קשה לבסס תביעת רשלנות על תפקוד באירוע בהיקף נרחב. בדרך כלל לא נוטים לבחון לאחר מעשה את קבלת ההחלטות שהתקיימה בתנאי לחץ במהלך האירוע עצמו.
בנושא שטחי חייץ, מוסכם שכמה עשרות מטרים ממילא אינם תורמים במידה משמעותית. לכן בסוגיות ההכנסה קשה יהיה לבסס תביעת נזיקין.
באירוע גדול שכזה, מטבע הדברים מתקיימת פנייה למדינה, על מנת שתמצא פתרון
הבעיה בכך היא שהמענה של המדינה כ"אח גדול" מקטין את המוטיביה של הפרט להסדיר את פוליסת הביטוח שלו.
(מפקד אזור טבריה – מערך הכבאות)
מערך הכבאות התפתח בשנים האחרונות לאור הפקת הלקחים של אסון הכרמל, הנחשב למחולל השינוי.
העולם הישן של הכבאות היה מבוזר ל-24 איגודים נפרדים ושתי ערים.
בעולם החדש יש רשות ארצית אחת המופקדת על בניין הכוח והפעלת הכוח ברמה ארצית.
האירועים ההמוניים מחייבים אותנו ליכולת חבירה לגורמים נוספים בזירות האירועים.
האתגרים העומדים בפני המערך משתנים. אתגרים חדשים שנולדו בשנים האחרונות עם
איומים של אלפי טילים בו זמנים, מגדלי מגורים רבים, מנהרות ארוכות (למשל המנהרה לירושלים ומנהרות הכרמל), כלים ימיים שעלולים לבעור במהלך שייט בכנרת.
לחלק מהאירועים יש לנו פתרונות ולחלקם אנחנו נמצאים במהלך הכנת פתרונות.
מערך הכיבוי האווירי הוא אמצעי "שובר שוויון" המאפשר לנו להכריע קרבות באש.
גידול משמעותי נרשם בשרפות בשטחים פתוחים:
2015: 453
2016: 1773
מתוך 26 שרפות שנחקרו במחוז הצפוני, 17 נקבעו כהצתה.
אחת השאלות שאנו מתלבטים בהן כעת היא: מה עושים באירוע המוני המשולב בתוך שטח בנוי?
ומה קורה אם באותה השעה נופלים גם טילים?
אחת מהנחות העבודה היא שבאירועים ארציים, התחנה המקומית תיאלץ להתמודד בעצמה עם הכלת אירוע במשך 48 עד 72 שעות.
על מנת לאפשר לתחנה להתמודד באופן עצמאי עם מרחב גדול שבתחומה, אנחנו מחלקים את תא השטח העירוני לרובעים קטנים ומציידים את הרובעים בציוד שיאפשר להם להתמודד בעצמם עם אירועי שרפה. שיפור המערך הלוגיסטי אמור לאפשר תפקוד על ידי פתיחת מחסני חרום.
מהלך האירועים
ירון כרמי
(עורך חי פה – חדשות חיפה)
גם אני (ירון כרמי) הסברתי את החלק שלקחתי באירוע הקשה הזה, בחדר המצב של חי פה, כאשר איתי פעלו כל העת צוות המקצוענים של האתר וכן ציבור הכתבים המתנדבים, לארגן את המידע. גם הקוראים הפעילים עשו עבודה יוצאת מהכלל, כאשר הזינו אותנו במידע חי מהשטח, ללא הפסקה ובאמצעותנו, הזינו את הציבור. עשינו זאת תוך שימוש במערכת המידע וההפצה החזקה של חי-פה, אתר התושבים של חיפה
את כל הדיווחים שהעברנו בזמן אמת לציבור בחיפה, דקה אחר דקה, תמצאו בקישור הבא:
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="40796" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
במשך 3 ימים לא קמתי מהכסא. אירוע רדף אירוע. הציבור היה צמא להנחיות מכוחות הביטחון. עשינו כולנו כמיטב יכולתנו לסייע ולתת מענה בחדר המצב.
תושבי העיר הזרימו תמונות ללא הפסקה. האתר הופצץ במסות של גולשים, אך לא קרס.
הרשימה ביותר רשת הוואטסאפ של חי פה, אשר מאפשרת לציבור לשוחח עם חדר הבקרה של האתר ולהעביר מהשטח תמונות וסרטים וגם להתריע בפנינו על אירועים.
חלק מהדיווחים עברו מהציבור אלינו, מאתנו לחפ"ק האירוע והתשובות זרמו בחזרה לציבור.
(הפקולטה למשפטים)
המדינה צריכה לחנך את האזרח להתכונן לאירועים כאלה ולפתח את האחריות האישית על מה שקורה סביבנו:
להכין אמצעי כיבוי
לצבוע חלקי עץ בחומרים מעכבי בעירה
להבין מה קורה סביבנו באירוע המוני ולקחת אחריות על חלקו באירוע הכולל.
(מדריך בחברה להגנת הטבע)
* עמרי ביקש להדגיש כי דבריו נאמרו על דעתו ובכך אינו מייצג עמדה רשמית של החל"ט.
העיר חיפה מעורבת ברצף יער שמשולב בתוך השכונות. לאזורי חייץ יש השפעה מוגבלת על תנועת האש בעיר.
ברחובות רבים בחיפה אין קוו מים בלחץ שעת חירום ואין הידרנטים.
התרעתי על כך בעבר, באמצעות מאמר באתר החדשות חי פה, אך הדבר לא טופל.
חלק מההידרנטים שנפרשו בחלק מהרחובות נותרו ללא כוח אדם מקצועי ולכן אוישו על ידי תושבים.
לכן יש להכשיר תושבים בשימוש באמצעים אלה.
לוחמי האש צריכים לעצור את האש לפני שהיא חודרת לקו הממשק עם בתי השכונות.
לכך צריך להיערך ולהכין אמצעים שונים המאפשרים דיכוי ועיכוב של האש כך שלא תחדור לקו הממשק עם השכונה, כגון:
הידרנטים, ממטרות אוטומטיות ואמצעים נוספים אותם יש להכין ולפתח מראש, כך שיתנו מענה הולם לאיום.
יש להחליף חלק מעצי האורן בעצים פחות דליקים, כגון אלונים.
יש להתקין מצלמות קבועות אשר יזהו מוקדי אש בזמן אמת.
יש למנוע שימוש בחלקי עץ, כגון מרפסות, גגות עץ, תריסים דליקים, רהיטים דליקים ועוד.
לסיכום: חיפה צריכה לפתח מודל אש מפורט אשר ייתן מענה הולם לאיומים אלה נחשפת עיר הטובלת בחורש טבעי.
זה נכון שלאמצעים כאלה יש עלות גבוהה, אך כאשר בוחנים את היקף הנזקים, אפשר להניח שאמצעים אלה הנם נמוכים לעומת הנזק, במידה משמעותית מאד.
(החוג לסוציולוגיה, המכללה האקדמית גליל ואוניברסיטת חיפה)
בעת גל השרפות היה שיח מצית והיה שיח מסית.
זה היה שיח מאד דומיננטי במדיה ושיח מאד דומיננטי גם בקמפוס.
השאלה שנשאלת, לטעמי, היא כמה כתבי אישור הוגשו נגד מציתים מקרב האוכלוסייה הערבית.
החוסן החברתי בנוי על לכידות חברתית, על סולידריות. בשטח הייתה סולידריות יהודית וערבית.
המנהיגות הערבית יצאה מגדרה לגנות את האירועים.
אני יצאתי בתחושה של טראומה מהאירועים, מפני שאני לא רוצה להיות אשם, גם אם בודדים הציתו, דבר שלא הוכח.
אני רוצה להתמודד עם האירועים כתף אל כתף. אני רוצה מנהיגות שתסתום את פיות המסיתים, הן מהצד הזה והן מהצד הזה.
(מהנדס אזרחי, תושב חיפה – זלמן שז"ר)
קיבלתי טלפון מהבת שלי: "אני מריחה ריח של אש"
החלו הודעות בוואטסאפ של הגן. הגננת ביקשה להגיע לקחת את הילדים.
בתפקידי עסקתי בהערכת הנזקים של תושבי זיכרון, לכן מייד הבנתי שהבית שלי בסכנה… ראיתי בתים רבים בזכרון יעקב עם פרגולות וגגות רעפים אשר נפגעו והבית שלי עם גג רעפים…
ביקשתי מהבת שלי, בת 13, להשקות את כל סביבת הבית בצינור גינה. אז הגיעו השוטרים וביקשו ממנה להתפנות.
כשהגעתי לאזור רוממה, הסבירו לי שאין לי אפשרות להגיע לקרבת הבית, מחשש לחיי.
מרחוק ראיתי את הגג שלי נשרף.
מיהרתי והגעתי אל הבית. ראיתי את הקומה העליונה שנשרפה.
השפרצתי עם צינור גינה על החלק העליון, עד לכיבוי הסופי שלו. רציתי להציל את הסלון מפני החתיכות הבוערות שנפלו למטה.
תוך כדי כך שלחתי הודעת SMS אחרונה לפני שהסוללה שלי נגמרה. הודעתי לאשתי שאני בסדר.
עם רדת החשיכה הצלחתי לכבות באופן מוחלט את השאריות האחרונות אשר בערו בקומה העליונה.
היום אנחנו בלי גג ויורדים גשמים. אנחנו מנסים למצוא פתרונות לכסות את הגג, על מנת לצמצם את נזקי המים.
אנו מביטים קדימה בתקווה לסיוע מס רכוש.
(קמב"ץ יחידת החילוץ של הכלבנים המתנדבים)
עברתי התמודדות עם מספר רב של שרפות בעבר. בשרפה הבנתי מייד, כמו באירועים אחרים, שחסרה מנהיגות. למרות היעדר המנהיגות, לוחמי האש נלחמו חזק מאד.
המשטרה עבדה בתנאים קשים מאד. למשטרה חסר ציוד מתאים לנוע בזירה בוערת.
לדעתי, מי שהציל את העיר הזאת הם האזרחים.
לנו כיחידת איתור נעדרים, יש ציוד חרום, כגון מסכות עשן קטנות. חילקנו אותם לאזרחים ופעלנו עם האזרחים בשטח.
האזרח הוא הדרגה הגבוהה ביותר, מכיוון שמעליו אין מפקד.
כבאיות שהגיעו מרחבי הארץ נתקעו בכניסה לעיר.
אנחנו כיחידת מתנדבים לא מחכים לאף אחד. אנחנו מגיעים לכל אירוע.
המדינה הזאת שלנו ואנחנו רוצים שיהיה בה טוב.
השיקום
עו"ד אביעד ויסולי
(תושב חיפה שביתו נפגע)
המדינה כרגע מסבסדת את חברות הביטוח במאות מליוני שקלים, כלומר משלמת מהכיסים שלנו הרבה יותר. אלה שמבוטחים מקבלים הרבה פחות, מכיוון שחלק מהביטוחים הם בכיסוי גבוה יותר מזה שמציעה המדינה.
בשלב תשלום התביעות, לא יהיה מנוס מתביעות נוספות.
אני עצמי מתכוון לתבוע את המדינה בתביעה ייצוגית.
העירייה כרגע בכאוס מוחלט. לא ברור איך משקמים ולא ברור מה משקמים.
טרם הוגדר הטיפול בכל העצים שהופכים ללפידים אצלנו בחצר.
(תושב שכונת רוממה בחיפה שביתו נפגע)
אני גדלתי ברוממה וקשור לשכונה הזאת כבר 50 שנה.
הבית שלי נפגע קשה: הגג, התריסים, המזגנים ועוד… השכונה כולה נראתה כמו אחרי פיצוץ אטומי. מתנדבים יקרים שעברו ברחוב הציעו לי תמיכה בסנדביצ'ים ועוד.
אבל אותי עניין רק דבר אחד: רציתי לפגוש את השמאי של מס רכוש.
הסתובבתי ברחוב ושאלתי אנשים אם הם השמאי של מס רכוש. זה היה מביך.
עד היום אני במלון בסיוע עירייה. היום הודיעו לי שאתכונן, מכיוון שהעירייה "סוגרת את הברזים".
עכשיו אני מסתכל קדימה. בשנים האחרונות דיברנו רבות על התחדשות עירונית והדברים לא התקדמו.
עכשיו לדעתי יש הזדמנות פז להתחדשות עירונית!
(יונה יהב – לעיונך !)
(טפסר, ראש מערך החקירות של הרשות לכבאות והצלה)
החקירה של חיפה טרם הסתיימה [!]
שנת 2014 – 1850
שנת 2016 – 4335
לכן חילקתי את החקירות בתקופת השיא לאירועים גדולים בלבד.
אירוע גדול הוא אירוע שבו מעל 10 כבאיות.
כך קיבלתי 39 אירועים בתאריכים 19-26 בנובמבר
בנוסף, נעזרנו במטוסי F-16 של חיל האוויר, על מנת לקבל מידע מהסנסורים שלהם, לסייע לנו בחקירת האירועים.
רבים שואלים איך למעשה ביססנו את ההחלטה כי מדובר בהצתות והתשובה לכך מורכבת מכמה מאפיינים המגדירים הצתה:
– זיהינו מספר מוקדים
– זיהינו חומרי בעירה
– הצבנו מצלמות
– זיהינו מתקנים מוכנים להצתה במגידו ובירושלים.
– ניתחנו תמונות שצולמו על ידי חיל האוויר
– ניתחנו תמונות שצולמו על ידי לוויין רוסי. הרוסים תרמו לנו את נקודת המבט שלהם וציינו ש"ממילא הם מצלמים אותנו, אז לפחות שנרוויח מזה מפעם לפעם …"
חלק מהחקירה בזירות עצמן נעשית על ידי כלב המזהה בנזין. כך זיהינו את ההצתה בזיכרון יעקב.
באלון הגליל זיהינו הצתה שנכשלה באמצעות מכשיר מיוחד המזהה חומרי הצתה.
בקטנא זיהינו בקבוקי תבערה שנתפסו בגדר, שהושלכו על ידי חבל. הבקבוק שעבר את הגדר שרף את נטף. בדליקה בסביון, בישרש ובאריאל צולמו המציתים במצלמות האבטחה.
בנאחף זיהה מטוס F-16 3 מוקדים מקבילים לכיוון חורשים. המרחק ביניהם 600 – 800 מטרים.
חלק מהאירועים חזרו על עצמם מספר פעמים באותה נקודה בדיוק.
(היועץ המשפטי של קרן הפיצויים – מס רכוש)
בפרוץ השרפות, ההתייחסות הייתה לאירוע טבע, שאינו מחייב את התערבות קרן הפיצויים.
כאשר שר האוצר, משה כחלון, הנחה אותנו להתערב באירוע כאירוע לאומי, נכנסנו לאירוע בחיפה.
ברגעים הראשונים, מן הסתם, יש כאוס.
אנחנו פרוסים ברחבי הארץ עם 23 מוקדים, המחכים להפעלה.
אבל ההיערכות שלנו מיועדת למצב מלחמה, לכן בימים הראשונים נותרנו במצב המתנה להנחיה כי מדובר באירוע המצריך התערבות של היחידה שלנו.
בהנחיה של שר האוצר כחלון ושל מנהל רשות המיסים, יצאנו לשטח לטיפול שמאות באזרחים.
הודעה זו התקבלה לאחר ביסוס השערות על ידי משטרת ישראל ורשות הכיבוי.
אנחנו כרשות המיסים לא צריכים חשוד המורשע בהצתה, אלא החלטה העומדת במבחן הסבירות כי מדובר באירוע הצתה על רקע לאומני כלומר, פעולת איבה.
קבענו כי ב-9 ישובים מדובר בפעולת איבה.
יצאנו לשטח, עשרות צוותים, הקמנו חפ"ק בשטח. הוצע דיור חלופי לנפגעים במלונות.
כמקדמות הענקנו לנפגעים מייד סכומים שהצטברו ל-25 מליון ש"ח.
לנו חשוב לתת מענה לאזרחים שאינם מבוטחים בביטוח מבנה או ביטוח תכולה.
לפי הערכה שלנו, שטרם נבדקה סופית, כמחצית מהארחים אינם מבוטחים.
כיצד מפצים על נזק לתכולת דירה (?):
קיימת הגדרה בחוק על פיו פועל "מס רכוש", המתייחסת להיקף הפיצוי על תכולת דירה לפי מספר הנפשות המתגוררות בבית הנפגע. אז נוצרת בעיה לאותם אזרחים אשר מבוטחים מעל התקרה שמכסה מס רכוש….
על מנת לפתור בעיה זו, הוסכם בפגישה בין שר האוצר למנהלי חברות הביטוח, כי החברות ישלמו את הפרש, לאותם מבוטחים המבוטחים מעל התקרה שהוגדרה למס רכוש, בחוק.
אני, אישית, בקשר עם כל חברות הביטוח. אני בטוח שכל חברות הביטוח יחתמו בסופו של דבר על ההסכם.
(אוניברסיטת חיפה – מרכז מינרבה)
ייתכן שההכרזה המוקדמת על כך שמדובר בהצתות עודדה מציתים נוספים לצאת לשטח ולהצטרף לחבורת המציתים הפעילים…
בעניין הזה, טוב יעשו הפוליטיקאים אם יקדישו מחשבה לנושא הריצה המוקדמת לתקשורת…
(לשעבר בכיר ברט"ג ומומחה ליערות)
ואדיות חיפה אינם חורש טבעי.
מדובר בחורש שהאדם יצר והזניח במשך שנים.
ניתן היה להוריד חלק מהאורנים ולהחליף אותם בעצים אחרים שהם פחות רגישים.
להחליף באלונים, באשחר, בקטלב, בער אציל ואחרים.
(מומחה לשרפות יער)
במדינות רבות באירופה יש אורנים… צמצום הצמחים הדליקים עוד לפני פרוץ השרפה עשוי להוביל לצמצום הנזק אך מצד שני אני לא שותף המלצה להרוס את הכל, כך שלא יישאר לנו בכלל ירוק.
ההפקה:
נגה כרמי, מנהלת אתר חי פה, חשפה את הכנס לציבור החיפאי ותרמה בגיוס משתתפים מהקהילה החיפאית, באמצעות קשרי הקהילה הענפים של אתר חי פה.
(מרכז מינרבה – אוניברסיטת חיפה)
מימין עו"ד דוד רוטנברג
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="41728" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="השרפה הגדולה בחיפה – 24 בנובמבר 2016" tag="64" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]