אכן כן, בחיפה מתקיימים אירועי תרבות ואף רבים ומשובחים ביותר – הנגנים הווירטואוזים של "אנסמבל פינאלה", עם הפסנתרנית הד"ר ענבל גוטר.
לכתוב על אירוע שאין לתארו אלא כממתק משובח, זה כמו להראות לילד סוכריה על מקל ולומר לו: אתמול חבריך בגן קיבלו סוכריה כזו – שאותה כבר לא ניתן לאכול (במקרה זה – לראות, לשמוע, להאזין)… ובכול אופן, אם לא נכתוב על סוג כזה של ממתק, כיצד נוכל לשים לב שישנו דבר מופלא שכזה בעירנו??? לכן, הבה, נשים לב לאירועים מיוחדים המתקיימים כאן.
פרלין משובח לחנוכה
לאחר פתיח טעים שכזה, אגלה ואספר אודות הקונצרט, "פרלין משובח" שהתקיים השבוע, ערב נר רביעי של חנוכה.
במכון רוטנברג שבשדרות הנשיא בחיפה, התארחו לפני ימים ספורים, בסטודיו ׳אינטרוול׳ (בית ספר לשיעורים והוראת מוזיקה של המוזיקאי שי שרייבר), הנגנים הווירטואוזים של "אנסמבל פינאלה", יחד עם הפסנתרנית הד"ר ענבל גוטר, ןהעניקו לקהל המוקסם קונצרט משובח ומיוחד במינו.
"אנסמבל פיאנלה" הינו הרכב קאמרי המורכב מנגנים ישראלים מובילים, חלקם חיים בחו"ל, שבשנים האחרונות הופיעו עם רפרטואר רחב באולמות הקונצרטים הנחשבים ביותר בארץ. הפליאו בנגינתם ברק שוסברגר (כינור I), מרק קרלינסקי (כינור II), לייקי גליק (ויולה), גלי כנעני (צ'לו), וד"ר ענבל גוטר (פסנתר).
מיטיבי ח"ן
באולם הקטן ב"בית רוטנברג" התכנסו מיטב הנגנים הללו והשמיעו קונצרט משובח לקהל שניתן לומר אודותיו כי הוא שולט היטב במוזיקה הקלסית. היה זה אירוע של נגינת מוזיקה קאמרית באולם שאכן הוא קמרה/חדר, כיאה וכנאה לקהל מיטיבי ח"ן מוזיקלי.
בקונצרט הושמעה הרביעיה הנפלאה ברה מינור, מאת מוצרט (k.421). אחריה נוגנה חמישיית הפסנתר המרגשת בלה מז'ור, מאת דבוז'אק (אופ' 81a.)
מוצארט
וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756) כידוע, היה מלחין אוסטרי וירטואוז, שבמהלך חייו הקצרים הספיק להלחין מספר רב במיוחד של יצירות יוצאות דופן באיכותן, שהציבו אותו כאחד מגדולי המלחינים הקלאסיים בכל הזמנים.
◄מוצארט, ק. 421 פרק 3 (צילום: רחלי אורבך) • צפו
קדרות יפיפיה
רביעיית המיתרים ק. 421 ברה מינור מאת מוצארט היא יצירת מופת, פשוטו כמשמעו. היצירה נכתבה בשנת 1785 והינה חלק משש רביעיות המיתרים אשר הולחנו והוקדשו לחברו של מוצרט, המלחין היידן. על אף שהפרידו בין שני המלחינים כמעט 25 שנים, ניהלו היידן ומוצארט יחסים חבריים קרובים וחמים.
אופיה של היצירה בולט בקדרותו ביחס ליצירותיו האחרות של מוצארט. עצבות עולה מצליליה בשל הסולם המינורי בו נכתבה, כשמאפיינים מוזיקליים נוספים תומכים בהלך הרוח הזה.
◄ק. 421 מאת מוצארט, פרק 4 (צילום: רחלי אורבך) • צפו
כשגאון מתקשה
דבר מעניין שידוע בנוגע לתהליך כתיבת יצירה זו, ושונה מהתהליך ביצירות אחרות של מוצארט, עליהן נאמר כי נכתבו בקלות ובזרימה – הרי שדווקא בסט רביעיות מיתרים זה, מסופר כי חווה המלחין קושי מסוים.
מרתק להאזין ליצירה שבמהלך כתיבתה חווה הגאון מוצארט קושי, או שבריאתה "לא באה לו בקלות"… אז למען הסר ספק: זה נשמע נפלא!
◄חמישיית הפסנתר בלה מז'ור, מאת דבוז'אק • צפו
דבוז'אק
אנטונין לאופולד דבוז'אק (1904-1841) היה מלחין צ'כי, יליד פראג. למד מוזיקה בבית הספר לעוגב בפראג בסוף שנות ה־50 של המאה ה־19, ואח"כ ניגן בויולה בתזמורת האינטרימסתיאטר.
דבוז'אק ניהל את הקונסרבטוריון הלאומי למוזיקה של אמריקה בניו יורק ופעל רבות כדי שתלמידים בעלי כישרון מוזיקלי ממוצא אפרו-אמריקני ואינדיאני, שאין ידם משגת לשלם על הלימודים, יוכלו ללמוד בקונסרבטוריון בחינם.
דבר נוסף ומעניין לגבי דבוז'אק, הוא אישיותו הצבעונית והמגוונת, כשבנוסף למוזיקה, היו לו שני תחומי עניין נוספים ומיוחדים – רכבות והרביית יונים.
◄חמישיית הפסנתר ברה מז'ור (צילום: רחלי אורבך) • צפו
אביב העמים
יצירה שנוגנה גם כן במהלך הערב, היא חמישיית הפסנתר של דבוז'אק, אשר נכתבה בשנת 1887. דבוז'אק היה ידוע שמלחין שמחובר מאוד לרוח הלאומית של אותה התקופה, תקופת אביב העמים.
כמלחין שילב דבוז'אק מנגינות עממיות רבות בתוך המוזיקה שיצר. בהאזנה ליצירותיו ניתן להבחין במנגינות המוכרות לאוזן במידת מה, היות שהן נושאות גוון מוזיקלי המאפיין שירי עם. כשבמקביל, ניתן לעקוב ולשמוע את האופן בו הדבר מתמזג בשפה המוזיקלית הייחודית של דבוז'אק.
תרבות נהדרת בחיפה
התשואות ומחיאות הכפיים הרמות הביעו את שביעות רצונו של הקהל מביצועי הנגנים המופלאים ואת התודה שחש כלפיהם על ההנאה הצרופה שהעניקו לו בנגינתם. אציין שוב וביתר שאת את שכבר אמרתי ורבים אינם יודעים – עירנו חיפה משופעת באירועי תרבות משובחים ומומלץ לשים לב לכך ולמצוא אותם.
איך פורסם הקונצרט? אני חובב מוזיקה והולך להרבה קונצרטים ובטח שלא הייתי מוותר על החמישיה של דבוז'אק.
איך לא שמעתי עליו?
להקשיב לקונצרט כזה שהוא נהדר מעולה ומיוחד לאוזן ולנשמה זהו תענוג בלתי רגיל ובמיוחד כשניתן להקשיב לו בבית.
אבל!! כשמתרוצץ לו חרק מאחור שמפחיד שמא יפריע לנגנים. מדוע לא דואגים לנקות ולרסס את המקום? מדוע היצור המסכן הזה צריך לקחת ממני תשומת לב באמצע קונצרט??
כתבה נהדרת. כל הכבוד לך רחלי אורבך. יום טוב