(חי פה) – יוסף (יוסק'ה) פינקוס, הבעלים המיתולוגי של פאב העוגן הוותיק בעיר התחתית, הלך לעולמו בלילה האחרון, בגיל 94.
אין כמעט חיפאי שלא מכיר את פאב העוגן בעיר התחתית, שנחשב לפאב הראשון שנוסד בארץ ישראל. העוגן הוקם בשנת 1942, ושרד את כל הטלטלות שעברו על חיפה ועל העיר התחתית ב-80 השנים שעברו מהקמתו.
יוסק'ה קנה את הפאב מבעליו הקודמים ומאז ניהל אותו ביד רמה, לשביעות רצונם של תושבי העיר לדורותיהם, שאהבו לבוא לאכול, לשתות בירה וליהנות מנוכחותו ומדמותו המיוחדת של יוסק'ה.
הוא נולד בפולין ושרד את השואה ואת אשוויץ. אחרי המלחמה הגיע לארץ, עבד בצי הסוחר ובסופו של דבר קנה את פאב העוגן והשתקע בחיפה. שנים רבות ניהל בעצמו את הפאב ובהמשך הצטרף אליו בנו גילי שמנהל אותו עד היום.
הפאב הצליח מאוד לאורך כל השנים ונהנה ממתיחת הפנים שעברה העיר התחתית ומכך שחיפאים רבים החלו לראות בעיר התחתית את מקום הבילוי המרכזי והמועדף עליהם.
פינקוס הלך לעולמו בלילה שבין רביעי לחמישי (27/10/22) ומאז נודע דבר מותו, מתמלאות הרשתות החברתיות בהספדים ואין ספור סיפורים אודות האדם המיוחד שכה רבים הכירו ואהבו לאורך השנים.
חיפאים רבים מתארים את הנאתם הגדולה כשישבו בפאב, ועד כמה חלק גדול ממנה נבע מההיכרות עם פינקוס, האיש המיוחד שתמיד היה אלגנטי ומקטרת קבועה תמידית בפיו.
צביקה אברהם, אחד מהלקוחות הוותיקים של 'העוגן', מספר:
"אני הייתי יושב בעוגן לעיתים קרובות, לא פעם הייתי מגיע גם בשעות לא מקובלות. על הבוקר הייתי רואה אותו מפרק בשר. הייתי מסתכל איך הוא רץ עם הסכין ומחלק… אחר כך מזמין סנדוויץ עם רוסטביף, אספרסו עם וויסקי בפנים (סינגל מולט) וכל היום היה נראה אחרת. הוא אהב לדבר על הים ועל הפלגות שהוא עשה.
30 שנה אני מסתובב שם, יושב אצלו, איתו ועם גילי הבן שלו. גם כשעברתי לגור בעמק הירדן היינו עושים מפגשי חברים בעוגן. אהבנו לאכול בשרים, בצקים ממולאים ומגוון מאוד גדול של טפאסים. אין ספק שאני אמשיך לבוא לעוגן ורוחו תרחף מעל…
גילי עשה לו הרבה כבוד, עד הרגע האחרון. היה יפה לראות את הכבוד שהוא נתן לאבא שלו, שבשנים האחרונות כבר היה אפשר לראות עליו לאט לאט את הדעיכה. את הלקוחות הקבועים הוא זכר ממש עד הסוף".
נעמה סובול, בעלת הבלוג ומיזם סיורי הקולינריה תרבות אכילה ספדה לו היום:
"אנחנו מרכינים את ראשינו היום על לכתו של מוסד חיפאי ותיק – יוסקה פינקוס. בן 94 היה במותו.
יוסקה היה המייסד של הפאב המיתולוגי העוגן (שעדיין חי ובועט תחת ניהולו של גילי פינקוס, בנו). בשנת 1960 קנה את המקום מנתן משי – פאב בריטי בשם המקורי העוגן (the ancor) והפך אותו למה שהוא עד היום.
סיפור חייו המדהים שכולל בריחה מגרמניה הנאצית בגיל 15, חיים בפאריז ועלייה לארץ ואיחוד עם אחיו וכמובן קריירה מפוארת בתור ימאי, ויתור עליה לטובת מרים אשתו האהובה וקריירה שנייה כבעל פאב כדי שיהיה לו איפה לארח את חבריו מהאוניה כשהם עוגנים בחיפה יכול למלא ספר אחד לפחות ויוסקה ללא ספק ייכנס לספר דברי הימים של התרבות החיפאית. נתגעגע אליו מאוד. יהי זכרו ברוך".
בתוך כך יש לציין כי כששער הכניסה המיתולוגי לנמל חיפה שהיה פתוח שנים רבות אז "שער 5" דרכו היו עוברים רבים מקציני וחיילי הצי השישי מהמשחתות האמריקאיות שהיו באים לביקור ועוגנות בנמל חיפה, כאמור פאב "העוגן" של יוסק'ה היה סמוך אליו מטרים ספורים, תמיד היו לו אנשי סוד קבועים בשטח העיר התחתית שהיו נותנים לו מידע אמין ומדוייק של התאריכים המדוייקים על צפי והגעת המשחתות ונושאות המטוסים בזמן שהותם בחיפה, כך כשאף אחד לא היה יודע על הגעתן לחיפה ומיותר מלציין כי ליוסקה תמיד היתה אספקה גדולה ושוטפת של בירה לספק לחיילים האמריקאים.
אורי שרון מסר לחי פה:
מידי יום שישי בבוקר נהגו כמה חברים ואני ביניהם לבוא לפאב. כאשר רוחו של יוסקה הייתה טובה עליו, וזאת לעתים קרובות, הוא נהג לכבדנו בכוסית משקה ולספר על עברו בצי הסוחר. על קירות הפאב היו תמונות ותעודות שניתנו ליוסקה במרוצת השנים. ביניהן תמונה ידועה של אינשטיין ובן גוריון, ואפשר היה לשער שיוסקה היה לצידם בפגישתם ההסטורית…כאשר שאלתי את יוסקה בקריצה האם גם הוא השתתף באותה פגישה היסטורית – הוא חייך.
פעם ביקרתי במקום והזמנתי כריך שהיה כה טוב שלעולם לא אשכח את טעמו. לפני הרבה שנים נכנסתי לפאב העוגן בצהריים והתפתחה בינינו שיחה לבבית.
הוא שאל אותי מתי עליתי לארץ – אמרתי לו את התאריך המדויק ואני זוכר זאת כי זה היה יום הולדתי…
כששמע זאת הראה לי תמונה על הקיר שם נראתה האוניה "גלילה", זאת האניה בה הגעתי.
יוסקה אמר לי… "אני עבדתי על האנייה הזאת באותו הזמן".
באותה הזדמנות נתן לי ספר במתנה, הספר המתאר את אוניות שהעלו את העולים מאירופה למדינת ישראל בשנות ה-50.
יהיה זכרו ברוך.
מת מהחיסונים
זכה לאריכות ימים וראה הרבה בחייו. תהיי נשמתו צרורה בצרור החיים.
יהי זכרו ברוך.תהא נפשו צרורה בצרור החיים.שבת שלום.
בן אדם מקסים,
חמד של מקום.
יהי זכרו ברוך.
היכרתי את יוסקה ובמשך מספר שנים נהגתי להיפגש בפאב עם חברים בבוקר יום שישי.
יוסקה היה לא רק מוסד קולינרי ידוע, אלא גם מספר סיפורים נלהב. אזכור אותו באהבה ובהערצה. יהי זכרו ברוך
המקום הכי יפה בעיר התחתית עם אווירה של ים
יהי זכרו ברוך
⚓️⚓️⚓️