כפיר דניאלי כבש את בימת ברודווי והופיע ברחבי העולם • היעד הבא שלו – מוזיקה

(חי פה) – כפיר דניאלי מטירת כרמל מעולם לא חשש מעבודה קשה. לנגד עיניו תמיד היתה מטרה עבורה היה מוכן לעשות כל שנדרש. הוא כבש את בימות ברודווי עם תפקידים ראשיים ועוד במות רבות ברחבי העולם. כעת הוא שואף להצליח עם המוזיקה שלו ואפשר לסמוך עליו שיעשה הכל כדי שזה יקרה. אדם שהוא השראה.


כפיר דניאלי גדל בטירת כרמל, ולאחר שנים של עבודה קשה כבש את בימת ברודווי בניו יורק. עוד כשהיה תינוק, היה מתנועע עם המוזיקה, כשגדל השקיע שעות ארוכות בריקוד בלט, בזמן שילדים בגילו שיחקו כדורגל או ישבו שעות מול המחשב. כפיר מודה שלא הייתה לו ילדות, אבל הוא בחור עקשן, שרצה להצליח ולא ויתר, עד שזה קרה.

כפיר דניאלי (אלבום פרטי)

ממתי ידעת שאתה רוצה לרקוד?

"אמא שלי מספרת שעוד כתינוק אהבתי לבטא את עצמי בתזוזה פרועה וחייתית. בגיל 6-7 ראיתי את הסידרה "תהילה" ורציתי לרקוד כמוהם וכמו מייקל ג'קסון, ידעתי שאני אעבוד קשה כדי להצליח. לא חשבתי שאהיה זמר, למשל. אימא שלי הייתה זמרת בלהקה והייתי חשוף לזה, אבל לא חשבתי שאני אוכל לשיר בעצמי. עשיתי כילד תצוגות אופנה של בוטיקים עם בגדי ילדים. בגיל 6 לקחו אותי למתנ"ס ונפגשתי עם מנהלת המתנ"ס והסטודיו לבלט לבנה הלל. אני זוכר שהיא הסתכלה על הנתונים שלי ואמרה שיש לי נתונים טובים לבלט קלאסי. בשיעורים הראשונים היו בודקים לי את הגמישות. היא אמרה לי שאם אני אהיה מספיק גמיש, אני אוכל לרקוד כמו ב-MTV, אז זה היה החלום שלי".

כפיר דניאלי על במת ברודווי (אלבום פרטי)

שנים של אימונים אינטנסיביים

"אני זוכר את השיעור הראשון בבלט קלאסי. הייתה לי תשוקה לעניין, התמדתי לאורך שנים, אף פעם לא הכריחו אותי. התחלתי עם פעמיים שלוש בשבוע, בתיכון כבר רקדתי כל יום. בגיל 12 התקבלתי לביה"ס "רעות" ושם פגשתי את מיכל חסון שניהלה את מגמת המחול והיא הכירה לי את המורה לבלט הקלאסי המלכותי באנגליה, שהייתה לה שלוחה בארץ, בסטודיו ברוממה בחיפה אותו ניהלה עבורה ליאורה בינג היידקר, שגם עזרה לי עם מלגות. שם זו הייתה כבר רמה גבוהה יותר. למדתי לפי תכנית לימודים, ובסוף כל שנה היה מגיע בוחן מאנגליה ובודק את הרמה שלי. כל שנה קיבלתי ציונים גבוהים מאוד. הופעתי המון עם הסטודיו ובתכניות טלוויזיה".

טירת כרמל  – רחב
כפיר דניאלי (צילום: Rick day NYC photography)

איך הגעת לניו יורק?

"בצבא קיבלתי סטטוס של רקדן מצטיין, כי בתקופה לפני הגיוס קיבלתי הרבה מלגות מקרן שרת, קרן תרבות אמריקה ישראל. שירתי במשך 10 חודשים והשתחררתי בגלל בעיית בריאות. לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי, חוץ מזה שידעתי שאני רוצה להופיע. עבדתי בתור מלצר בכאמל ובעוד בתי קפה, וככה חסכתי לכרטיס טיסה לארה"ב ורקדתי בסטודיו".

חודש שהפך ל-25 שנים

"אימא שלי דחפה אותי לנסוע לארה"ב, היא אמרה שלא אדע מה אני מפסיד אם לא אנסה. נסעתי לחודש והחודש הזה הפך ל-25 שנה. בהתחלה גרתי בניו יורק אצל קרובי משפחה, ואחרי כמה שבועות התחלתי לחפש שותפים לשכור איתם דירה. במקביל התחלתי לקחת שיעורי בלט קלאסי פתוחים בבלט האמריקאי. הייתי לוקח עבודות קטנות בסטודיו בניקיון ובתמורת הם נתנו לי שיעורי בלט, כי לא היה לי כסף.

זה נמשך חצי שנה. היה בלהקה רקדן ראשי שהקים להקה בעצמו והוא הציע לי לבוא לרקוד אצלו כרקדן ראשי. עזבתי את ניו יורק והופעתי בהרבה הפקות של הלהקה הזו באלבמה. במקביל נסעתי לקיוטו ביפן, שם הופעתי בהופעות גדולות של אגם הברבורים, היפיפיה הנרדמת וסינדרלה בתפקידים הראשיים. הייתי ביפן כמה וכמה פעמים והופעתי שם, הייתי נוסע כאמן אורח לשיקגו ולעוד מקומות להופיע".

כפיר דניאלי (אלבום פרטי)

השלב הבא – פנטום האופרה

"בשנת 2008 החלטתי לחזור לניו יורק ולמצוא שם עבודה. נכנסתי לבית האופרה של המטרופוליטן. התחלתי במקביל להיבחן להפקות של ברודווי בניו יורק. אף פעם לא הייתי אוהד הפקות של ברודווי, הייתי יותר בעולם הבלט, אבל זו הייתה דרך לשלב את העניין שלי במוזיקה, שירה וריקוד ביחד.

עד שהתקבלתי להופיע בפנטום האופרה, לא ראיתי אף פעם את ההצגה. התקבלתי לסיבוב הופעות של כמעט שנתיים. אחרי השנתיים חזרתי בחזרה לניו-יורק ושוב הייתי בטירוף של להיבחן ולחזור לרדוף אחרי תפקידים, זה הדבר שקובע איך תשרוד ואיך תשלם שכר דירה. היו ימים בניו יורק, בהתחלה, שהייתי רוקד כל היום ובערב מנקה את הסטודיו ובשעה 10:00 בבוקר כשהייתי מתחיל לרקוד, היה לי דולר וחצי שבהם הייתי קונה דונטס וקפה, וזה היה מחזיק אותי כל היום. אף פעם לא התקשרתי להורים שלי לבקש עזרה, לא רציתי להודות שאני לא מצליח, אבל עברתי תקופה לא פשוטה. עבדתי בכל עבודה שיכולתי, עבדתי בקייטרינג, לקחתי מעילים במסעדות ועוד כל מיני עבודות כאלה".

הדבר הבא – מוזיקה

"הייתי מחליף במשך תקופה מאוד ארוכה בפנטום האופרה, ואז התקשרו אליי כדי שאופיע בלאס וגאס עם פנטום האופרה, במלון 'ונציה'. זו הייתה הפקה מאוד גדולה ונוצצת.

משנת 2003 התחלתי לכתוב שירה באנגלית, שביטאה את המחשבות והרגשות שלי. אז כבר ידעתי שאני רוצה לשיר, אבל לא ידעתי איך. בשלב מסוים החלטתי להוסיף מוזיקה לשירים ובשנים האחרונות השירה הפכה מאוד משמעותית בשבילי ואני מנסה לקדם את המוזיקה שלי".

כפיר דניאלי על הבמה (אלבום פרטי)

אחרי שנתיים מאבק בלוקמיה – פרידה מהאחות הילה

"בשנת 2012 חזרתי לניו יורק, ושוב הופעות ועבודות מזדמנות, המטרה שלי כבר לא הייתה הריקוד, אלא המוזיקה שלי. שנה אחר כך אחותי הקטנה, הילה, חלתה בלוקמיה. היא נלחמה במשך שנתיים במחלה, ונפטרה. היא נכנסה להיריון ואז גילו לה את הסרטן. זה היה כמו רכבת שנסעה במהירות ואז נעלמה.

רוב השנים האלה לא הייתי בבית. כך שהניתוק הזה ממנה היה לי טבעי, כי גרתי רחוק במשך שנים. הילה תמכה בי בכל דבר שרציתי לעשות ובכל החלומות שלי. יכולתי לדבר איתה על הכול. היא תמיד היתה בעדי ותמכה בי. מאז שהיא נפטרה הדרך שלי הפכה להמעין מסע לזכרה.

הצטלמתי כמה פעמים לתכניות טלוויזיה. הפעם הראשונה הייתה בסדרת דרמה בת שתי עונות בשנת 2014 על להקת בלט "flesh & bones". אחרי זה עשיתי תפקידי משנה בהרבה מאוד סדרות: גירושים, גות'האם ועוד".

רקדן ראשי בפנטום האופרה

"בסוף שנת 2018 התקשרו אליי מפנטום האופרה ואמרו לי שסוף סוף, אחרי 10 שנים, יכולים להציע לי את התפקיד של הרקדן הראשי, זמר ושחקן בלהקה. זה כלל 8 הופעות שבועיות, שזה מאוד מאומץ. יומיים בשבוע עושים שתי הופעות.

ואז הגיע הקורונה, וכל ההופעות הפסיקו. במרץ 2020 ההופעות הפסיקו. חליתי בקורונה מיד כשהקורונה התחילה וזה היה ממש מפחיד. לא היה בן אדם ברחוב בניו יורק. זה היה המצב חודשים. החנויות היו סגורות, היה הרבה פשע, הרבה אנשים פרצו לחנויות, הייתה אלימות, היה מפחיד לצאת בלילות. אחרי כמה חודשים החלטתי, שאין לי מה לעשות בניו יורק וחזרתי לארץ. הייתי פה 11 חודש, הקלטתי מוזיקה ועבדתי קצת.

באוגוסט בשנה שעברה חזרתי לניו יורק וחזרו ההופעות של פנטום האופרה. כמה ימים לפני שחזרתי הביתה לחגים הודיעו לי שפנטום האופרה יורד מהבמות אחרי 35 שנים. זה באמת שוק. היה צריך לחשב שוב את המסלול ונראה היה לי שהדבר הבא בשבילי הוא להופיע עם השירים שלי בניו יורק. עד אז לא יכולתי לעשות את זה בגלל שהייתי כל כך עסוק עם ההופעות".

כפיר דניאלי (צילום: Rick day NYC photography)

מה הלאה?

"אני חושב גם לחזור הביתה. ככל שמתבגרים מבינים שאחרי כל המרדף, אין כמו הבית והמשפחה. כמה אפשר לרדוף אחרי דברים ולהיות לבד? הייתי רוצה לנסות להיכנס לעולם הבידור והטלוויזיה בישראל.

הייתי רוצה לנסות קצת משחק בעברית. להכיר אנשים. זה עניין של השקעה והתמדה. עולם הבידור בישראל לא נופל מעולם הבידור בעולם. זה נראה לי מגניב לשחק בשפה שלך, יותר טבעי. אני גם מנסה לקדם את המוזיקה שלי".

כפיר דניאלי (אלבום פרטי)

אתה חושב על האפשרות להקים משפחה?

"יש לי בן זוג 14 שנה, הוא מורמוני לשעבר, מהעיר ארגון ועובד בהיי טק. הוא עכשיו איתי פה בארץ ואנחנו חושבים על ילד משותף. בן הזוג שלי מאוד אוהב את ישראל ומאוד רוצה לעבור לגור פה. אנחנו מאוד אוהבים את הטבע והים. בניו יורק אין הפסקה, אתה כל הזמן רץ ורץ. ניו יורק היא עיר ללא הפסקה, אומנם הקורונה קצת שינתה את זה, אנשים יותר מטיילים, לוקחים יותר חופשות עם המשפחה. אבל צריך להבין, יש אנשים בניו יורק שמגיעים למשרד בשעה 5 בבוקר ויוצאים כל יום מהמשרד בשעה 22 בלילה.

הזדמנות לעשות אחרת

אני מרגיש שזה שפנטום האופרה הפסיק זו גם הזדמנות בשבילי. אני יכול להפסיק לרדוף ולהתחיל לעשות דברים אחרים בשביל עצמי. הייתי צריך להיוולד מחדש בארה"ב. פה הייתי עם זהות ושפה, אני שייך לכאן. שם בגיל 20 הייתי צריך להמציא את עצמי מחדש. עבדתי מאוד קשה בשביל גרין קארד. אני לא מרגיש בגיל שלי כי כאילו בגיל 20 התחלתי מחדש והייתי צריך לבנות את עצמי מכלום, ליצור את עצמי מחדש. כדי להתברג בחברה ולהיות חלק ממנה אתה צריך להשיל את כל העור שלך ולהיות אדם חדש בשביל ההישרדות שלך. לא כולם אוהבים אותך, זה מסע מאוד קשה".

5 תגובות
  1. רפי רפול - חסון.חיפה עיתונאי אמר/ה

    יישר כוח כפיר דניאלי. שבת שלום וחג סוכות שמח.

  2. ענת לקריף אמר/ה

    מסע אישי מעורר השראה, כמה אומץ, תבונה וכוחות נפש צריך כדי להתמיד לשרוד ולהצליח במסע כזה.
    מאחלת לדניאל להמשיך להצליח ולהגשים את כל החלומות בכל מקום בו יבחר להיות

  3. חני אמר/ה

    כפיר מוכשר בטרוף, בן לאמא מקסימה ומשפחה תומכת , יישר כח, מאמינה שתצליח גם בארץ, בהצלחה נשמה❤

  4. שושי סלע אמר/ה

    מעניין מאוד. בחור צעיר מעורר השראה לכח הרצון וההתמדה בעיקר תוך כדי נסיבות מאתגרות. יישר כוח והמון הצלחה לך ולבן סוגך

  5. פתי מאמין אמר/ה

    סיפור סינדרלה ממין זכר. כל הכבוד !!! ממש ראוי להערצה עבור הנחישות .

לא ניתן להגיב