ילדה בת 4 מירושלים נדבקה בנגיף הפוליו העלול לגרום לשיתוק ילדים, כך דווח ממשרד הבריאות בימים האחרונים. בעקבות כך יצא המשרד בקריאה ברורה להורים אשר טרם חיסנו את ילדיהם נגד נגיף הפוליו, למהר ולעשות זאת.
בעקבות הדיווח על המקרה בו ילדה בת ה-4 מירושלים נדבקה בנגיף הפוליו הגורם לשיתוק ילדים, ובעקבותיו הקריאה להורים לחסן את ילדיהם פרופ' עמאד קסיס, מומחה ברפואת ילדים ומחלות זיהומיות ומנהל מחלקת ילדים ב' בבית החולים רות לילדים ברמב"ם, מסביר את כל מה שצריך לדעת על המחלה ועל הסיכונים בה.
מהי מחלת הפוליו?
מחלת פוליו נגרמת ע״י נגיף הפוליו (זכה לכינוי "שיתוק ילדים"). קיימים 3 זנים של הנגיף המסומנים בפשטות בספרות – 1,2,3 .
מדובר בנגיף נפוץ בטבע, אשר נשאר בסביבה ובמערכת הביוב לזמן ממושך. הוא מגיע לשם מצואה והפרשות של אנשים שנדבקו. אדם שנדבק בנגיף עלול להפריש בצואה נגיף חי במשך כשישה שבועות. מחלת הפוליו היתה נפוצה מאד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, טרם הופעת החיסון. לא מעט ילדים נותרו אז עם נכות בעקבות המחלה.
כיצד נדבקים?
הנגיף מגיע לגוף דרך הפה, לרוב בהעברה מאדם לאדם. הנגיף מתרבה במערכת העיכול ומשם מופרש לסביבה וכך הוא מדביק בני אדם נוספים ומוצא את דרכו למערכת הביוב.
מי נמצא בסיכון לחלות?
כל אדם אשר אינו מחוסן בצורה מלאה כנגד המחלה, עלול להידבק. למרות שם העבר "שיתוק ילדים" המחלה יכולה להופיע בכל גיל.
מה הם התסמינים של הפוליו?
חלק גדול מהאנשים המודבקים לא מרגיש מחלה בכלל. כעשרה אחוז סובלים מתסמינים הקשורים למערכת העיכול, כולל הקאות ושלשולים וכאבי בטן חולפים. בחלק קטן מהנדבקים, בערך אחד לאלף, הנגיף מתפשט ומגיע למערכת העצבים המרכזית, גורם למחלה של דלקת קרום המוח ומשם פוגע באופן מיוחד בתאי עצב האחראים על עצבוב השרירים בגוף. פגיעה בתאים אלה מביאה לביטוי הידוע "שיתוק". שיתוק כזה יכול לפגוע באשכול שרירים מוגבל, בגפיים למשל; אך לעתים מדובר בשיתוק נרחב הכולל שרירים האחראים על הנשימה ומכאן מגיע מצב מסכן חיים ומוות, בהיעדר אפשרות לסייע לבני אדם בטיפולים אחרים.
האם ניתן למנוע הדבקה בפוליו?
יש דרך אחת להימנע ממחלת פוליו – להתחסן מבעוד מועד. אנשים מחוסנים כראוי גם אם נחשפים לנגיף, אינם מפתחים מחלה.
אילו חיסונים ניתנים בישראל נגד הפוליו? ומה מידת יעילותם?
החיסון הראשון הקרוי על שם סאלק, מופק מנגיף מומת וניתן בזריקה. תכשיר זה מנע התפתחות שיתוק בצורה מצוינת, אך אינו מקנה הגנה למערכת העיכול בפני הדבקה. בהמשך פיתח סייבין חיסון מנגיף חי מוחלש, אשר ניתן בצורת טיפות דרך הפה. החיסון בנגיף המוחלש מנע את ההידבקות במחלה דרך המעי גם כן כך, שהוא יעיל במניעת זיהום כבר במערכת העיכול. חיסונים אלה פותחו כבר בשנות החמישים של המאה הקודמת והוכיחו יעילות רבה בקנה מידה עולמי, הם מספקים את הבטיחות הגבוהה ביותר נגד המחלה.
בישראל הופיעו מקרים נדירים של תחלואה בבני אדם בסוף שנות השמונים, ובשנים 2013-2014 גם היה ברור כי הנגיף האלים מסתובב שוב, כשהופיע בבני אדם ונמצא במערכת הביוב. בישראל הוחלט לשלב בתוכנית מיוחדת – מתן חיסון מומת וחיסון חי מוחלש. השילוב מיועד לתת מענה הן למניעת המחלה אצל האדם הבודד והן למניעת ההפצה המונית של הנגיף.
קיימת תוכנית עולמית למגר את המחלה באופן מוחלט, אך היא עדיין לא צלחה באופן מלא, למרות התקדמות מרשימה במניעת הפצת המחלה ברוב העולם.
מי שלא בטוח לגבי קבלת החיסון בילדותו, מה עליו לעשות?
מי שלא בטוח צריך להתייעץ עם הרופא שלו, או עם לשכת הבריאות ורופא מטפל. במדינת ישראל ישנו רישום מדויק לגבי חיסוני פוליו ורוב האזרחים יודעים אם חוסנו. קיימות הנחיות ברורות למתן חיסון בהתאם לכול גיל ולחיסון קודם.
טיפים והמלצות:
- נגיף הפוליו קיים עדיין בטבע, למרות חוסר מודעות של רוב האוכלוסיה. מי שאינו מחוסן ובא במגע עם הנגיף יש סיכוי גדול שידבק ומכאן יש סיכוי שיחלה.
- הדרך היחידה למנוע מחלה קשה הוא חיסון, בהתאם לתוכניות החיסונים הארצית.
כמובן שלא מצוין בכל הכתבה שהילדה הייתה מחוסנת!
עוד ניסיון נואש לדחוף חיסונים.
גם פרופסורים מרמב"ם מפיצים מידע רפאוי כוזב.