רמב״ם ממשיך לפעול גם תחת אזעקות • “החולים כמעט לא מרגישים את השינוי”

(חי פה) – בזמן שמערכות רבות בישראל מצמצמות פעילות בשל המצב הביטחוני, בהמרכז הרפואי רמב״ם בחיפה מצליחים לשמור על רוב השירותים הרפואיים גם בתנאי חירום. הודות לתשתיות ממוגנות, תכנון מוקדם וניסיון שנצבר ממערכות קודמות, מצליח בית החולים להמשיך לספק לתושבי חיפה והצפון שירות רפואי רחב היקף.

ד״ר אבי ויסמן, סגן מנהל בית החולים, מספר על ההיערכות המיוחדת שמאפשרת להמשיך לטפל באלפי מטופלים גם בצל אזעקות.

מרפאות חוץ סמוך למרחבים מוגנים

לדברי ד״ר ויסמן, בשנים האחרונות הוקמו במרכז הרפואי רמב״ם מבנים חדשים שתוכננו מראש כך שיוכלו לתת מענה גם במצבי חירום. בכל אחת מהקומות במבנים אלו נבנה מרחב מוגן רחב ידיים, המסוגל להכיל עשרות אנשים בו־זמנית. תכנון זה אפשר לבית החולים להמשיך ולהפעיל את מרפאות החוץ גם במהלך המלחמה הנוכחית, בשעה שבמוסדות רפואיים אחרים, פעילות זו נאלצה להיעצר.

“בכל אחד מהבניינים החדשים יש מרחב מוגן בכל קומה שיכול להכיל כ-40 עד 50 אנשים,” הוא מסביר. “את המרפאות אנחנו מפעילים כך שאם חלילה יש אזעקה, בתוך עשרה צעדים מגיעים לממ״ד. אנחנו לא עובדים בתוך המרחב המוגן עצמו, אלא סמוך אליו, כי לא מדובר בפעולות כמו הרדמה או ניתוח, אלא בבדיקות וטיפולים אמבולטוריים".

בנוסף, גם החניון התת קרקעי המרווח של בית החולים, הוסב בחלקו לשטח פעילות רפואי. “הכשרנו שם אזורים גדולים להפעלת מרפאות חוץ כמו אורטופדיה, עיניים ועוד תחומים רבים. כך הרחבנו מאוד את היכולת לתת שירות גם בתנאים מורכבים".

לדבריו, בזכות המהלך מצליח בית החולים להגיע לכ-65% מהפעילות האמבולטורית הרגילה נתון חריג במערכת הבריאות הישראלית. “אין לזה בישראל אח ורע,” הוא מדגיש.

פעילות המכונים נשמרת

ההיערכות אינה מסתכמת במרפאות החוץ בלבד. גם המכונים הרפואיים של בית החולים בהם מכון הגסטרו, מכון הריאות, מכון האיזוטופים ועוד ממשיכים לפעול במתכונת רחבה. “גם למכונים נתנו מענה בתוך אזורים ממוגנים,” אומר ד״ר ויסמן. “כך אנחנו מצליחים לשמר בין 60 ל-70 אחוז מהפעילות האלקטיבית הרגילה".

חדרי הניתוח – כמעט פעילות מלאה

השיא, לדבריו, הוא בתחום חדרי הניתוח. “כל חדרי הניתוח ברמב״ם ממוגנים, ולכן אנחנו מצליחים להגיע לכ-75 עד 80 אחוז מהפעילות הרגילה,” הוא מציין. המטופלים, שתורם נדחה בתחילת הלחימה כבר מתחילים לחזור. “מי שתורו נדחה בשבוע הראשון, מזמנים אותו מחדש. ומי שנקבע לו תור מראש, ברוב המקרים הוא כבר לא נדחה.”

לדבריו, המשמעות היא ברורה: “אנחנו נותנים שירות מלא ככל האפשר לתושבי חיפה והצפון. החולים שלנו כמעט שלא חשים בשינוי, בעוד שבבתי חולים אחרים חלק גדול מהפעילות כמעט נעצרה".

גם הצוותים צריכים תמיכה

מלבד ההתמודדות הרפואית, ברמב״ם מקפידים גם על רווחת הצוותים. “אנחנו עובדים בתנאי חירום, וזה לא פשוט,” אומר ד״ר ויסמן. כדי להקל על העובדים הוקמה שמרטפיה לילדי הצוותים. “כך ההורים יכולים להגיע לעבודה בראש שקט. הם יודעים שהילדים נמצאים במקום בטוח".

בנוסף, בבית החולים דואגים לפנק את העובדים במגוון דרכים: ארוחות חמות, מתנות קטנות, עיסויים קצרים בזמן הפסקות ופעילויות נוספות שמטרתן להקל על הלחץ.

“יש גם הרבה מסעדות ועסקים שמפנקים את הצוותים בארוחות וזה מבורך מאוד,” הוא אומר. “אנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר, כי בסופו של דבר החומר האנושי הוא שמחזיק את בית החולים לא הבניינים".

פערי תשתיות – אבל התמודדות מקצועית

למרות האתגרים, ד״ר ויסמן מדגיש כי מערכת הבריאות בישראל עושה את המיטב עם התשתיות הקיימות. “אין כאן תלונות כלפי משרד הבריאות או מערכת הבריאות,” הוא אומר. “המצב נובע בעיקר מכך שבישראל אין מספיק בנייה חדשה של בתי חולים. התשתיות מורכבות אבל אם מצב כזה היה קורה בכל מקום בעולם, גם שם ההתמודדות הייתה דומה".

האתגר הגדול – שחיקת הצוותים

עם זאת, לדבריו, אם המלחמה תימשך זמן רב, האתגר המרכזי יהיה העומס על הצוותים. “במערכות קודמות הגענו למקסימום של שבועיים עד ארבעה שבועות של מאמץ אינטנסיבי. אחרי חמישה או שישה שבועות כבר מתחילה עייפות גדולה מאוד בקרב הצוותים,” הוא מסביר.

לכן, לדבריו, חשוב לשמור על מורל גבוה. “אנחנו משתדלים להקל על העובדים ולשמח אותם. כי בסופו של דבר האנשים הם הלב של בית החולים".

המסר לתושבי הצפון

בסיום מבקש ד״ר ויסמן להעביר מסר ברור לתושבי האזור: אין סיבה לחשוש מלהגיע לקבל טיפול. “לתושבי חיפה והצפון אני אומר יש לכם מזל שיש כאן מתקן כמו רמב״ם, “מי שיש לו תור שלא יחשוש להגיע. חלק גדול מאוד מהפעילות מתבצע במסגרת ממוגנת, ואנחנו ממשיכים לתת שירות רפואי מלא ככל שניתן".