הממשלה אישרה היום (ראשון, 23/01/22) תכנית לאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני, באמצעות עצי רחוב, במסגרת היערכות לשינויי האקלים.
בחיפה, מרבים הרחובות הראשיים אינם מוצלים: הנשיא, טשרניחובסקי, שד' מוריה, המושבה הגרמנית, הרצל, החלוץ ועוד ועוד… רחובות אלה הופכים ללא-נגישים לציבור בחודשי הקיץ, בשל החום הכבד.
נטיעת עצים ברחובות הערים
במסגרת התכנית שאושרה, נקבע יעד רב שנתי לפיו יינטעו כ-450,000 עצים לאורך כ-3 מיליון מטר של רחובות בישראל, בהשקעה הנאמדת בכ-2.25 מיליארד שקל עד שנת 2040. את התכנית מגישים ראש הממשלה, נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר החקלאות עודד פורר.
ראש הממשלה, נפתלי בנט מסר:
"ממשלת ישראל הציבה את נושא האקלים כיעד לאומי. מעל 90% מתושבי המדינה חיים ביישובים עירוניים, וככל שהאקלים נהיה חם יותר יהיה קשה יותר להסתובב בחוץ. לכן אנחנו נערכים לשתול כחצי מיליון עצים בכל הרחובות בערים בהם אנו צועדים. צל עצים משפר באופן דרמטי את השהייה ברחוב, והעצים תורמים גם לשיפור איכות האוויר ולהתמודדות עם גשמים חזקים. ייעור הערים לא רק יסייע במאבק במשבר האקלים, אלא גם יהפוך את הסביבה בה אנו חיים לירוקה ונעימה יותר".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג אמרה:
"משבר האקלים כבר כאן ומצריך מאיתנו היערכות. אחד מהמקומות הבולטים שבהם נחוש אותו הוא עומס החום העירוני. הערים שלנו צריכות יותר צל, יותר עצים ויותר פתרונות מבוססי טבע, וזה הזמן להביא החלטת ממשלה שתבטיח תכנון עירוני מותאם אקלים. נפעל עם השותפים שלנו בממשלה ובשלטון המקומי לקדם שימוש בעצי רחוב, הליכתיות, ולהפוך את מרכזי הערים למקומות ירוקים, מוצלים ופעילים כל השנה"
שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר:
"חשיבות עצים היום כבר ברורה לכול, ובעידן של התחממות גלובלית חשיבותם אף עולה. באמצעות תכנית זו ניתן לקדם את הייעור העירוני ולהשיג שתי מטרות חשובות – שמירה על הסביבה ושיפור פני המרחב העירוני"
התכנית הממשלתית מיישמת את מסקנות הדו"ח הבינמשרדי שנכתב בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ . החלטת הממשלה מציעה לאמץ את מסקנות הדו"ח. להלן עיקריו:
- קידום של צעדים מידיים:
- מיפוי, באמצעות בינה מלאכותית, של כיסוי צל העצים הקיים כיום ברשויות המקומיות ע"י המרכז למיפוי ישראל והנגשתו לציבור.
- פרסום הליך פומבי לרשויות המקומיות, ע"י המשרד להגנת הסביבה, לטובת הכנת תכניות להתמודדות עם משבר האקלים, לרבות ייעור עירוני, בדגש על קידום נטיעת עצי רחוב והצללת רחובות.
- יצירת מקור תקציבי להשקעה בייעור עירוני. תקציב זה ישמש להרחבה, לפיתוח, לתחזוקה ולניהול היער העירוני ברשויות המקומיות.
- טרנספורמציה דיגיטלית- הקמת מערכת נגישה וגיאוגרפית לפרסום רישיונות הכריתה ואפיון מערכת לביצוע סקרי העצים ברשויות המקומיות.
- עדכון התקן לבנייה ירוקה כך שיכלול התייחסות לשימור עצים קיימים ולנטיעה של עצי צל חדשים.
- שינוי חובת ההיוועצות עם אגף יער ואילנות במשרד החקלאות, כך שתחול על כל התכניות כתנאי להפקדת התכנית, אך מבלי ליצור הכבדה על תהליך התכנון.
- חיזוק הידע המקצועי בנושא עצים ע"י הדרכות לגורמי המקצוע ברשויות המקומיות ובוועדות התכנון.
- גיבוש הנחיות כך שתכניות מפורטות חדשות יכללו הוראות שיגדילו את כיסוי צל העצים.
- קביעת יעדים לאומיים לטווח ארוך:
- להגיע לכיסוי צל עצים של 70% (צל עצים רציף) במדרכות ברחובות עם פוטנציאל ההליכה הרב ביותר עד לשנת 2040, ברשויות המקומיות שירצו בכך.
- להגיע ל-100 רשויות מקומיות אשר יגבשו ויפרסמו תכנית ליער העירוני הכוללת חזון ואסטרטגיה לקידום עצי רחוב עד לשנת 2030. זאת, במסגרת ההליכים הפומביים הייעודיים וקולות קוראים שיפורסמו ע"י המשרדים.
- הכנת תכנית רב שנתית להשגת היעדים הנ"ל, בהובלת המשרדים הרלוונטים, אשר תובא לאישור הממשלה במסגרת דיוני תקציב 2023-2024.
משבר האקלים – הודעת ממשלת ישראל
ממשלת ישראל שמה בראש סדר העדיפויות את משבר האקלים, ונדבך משמעותי בהתמודדות עמו הינו קידום שתילתם של עצי רחוב.
מהלך שתילה מאסיבי ישפר את הנוחות הטרמית במרחב העירוני, יעודד הליכה ושגרת חיים בריאה יותר, יצמצם משמעותית את איי החום, ויתרום להפחתת השלכות שליליות נוספות של שינויי האקלים ושל הזיהום בערים.
דו"ח בינמשרדי מקיף שנכתב על בסיס עבודה של צוות שהתכנס במהלך השנה האחרונה, מצא כי ישראל נדרשת ללא דיחוי למהלך אסטרטגי אשר יקדם את משאב העצים העירוני ויסיר חסמים לשתילה ותחזוקה של עצים, הן ברמה הממשלתית, והן ברמה המקומית.
הדו"ח, אשר הוגש הבוקר לממשלה, ממליץ על צעדי מדיניות מפורטים והינו תוצאה של עבודה ממושכת שהובילה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון, ושותפים נוספים מהשלטון המקומי ומהמגזר השלישי.
הצוות בחן את החסמים לשתילה ואת הגורמים המובילים לפגיעה ולתחזוקה לקויה של עצים במרחב העירוני, והציע מענים כדי לצמצמם. כמו כן הגדיר עקרונות פעולה וזיהה דרכי פעולה עדיפות, על בסיס תכניות ייעור מן העולם (סן פרנסיסקו, טוקיו, לונדון, טורונטו ומלבורן) וביצע ניתוח עלות-תועלת של ההשקעה בעצים.
זה צעד יפה מאד, ותודה רבה שאתם מסקרים את המשבר האקלימי *ואקולוגי* (וליתר דיוק מצב החירום…), ומקווה שההקשר של כל תחומי החיים שלנו למצב זה יופיע בתדירות יומיומית, כמו שמגיע לנושאים האלו 🙂
ואמנם מזל שחיפה יחסית מיעורת, ועדיין – 450,000 עצים עד 2040 אומר 25,000 עצים בשנה, בעוד אנו כורתים, וזה כולל את חיפה, מעל ל-300,000 עצים בשנה. מספר מטורף שמראה את סדרי העדיפויות שלנו.
אז קירור והצללה זה קריטי וסופר חשוב, אבל כך גם לשמור על העצים שלקחו להם עשרות שנים להגיע לגילם ותועלתם.
חיפה לא יחסית מיוערת. ממש לא מספיק להסתכל מהים לכיוון חיפה – רצף בטון עם מעט מאד עצים. חריג בנוף הגנים הבהאים. בכל שנה כורתים אלפי עצים לבינוי ותשתיות חדשות. התוצאה עוד ועוד רחובות ללא צל.
בירושלים אפרופו התוכנית הלאומית אישרו את רכס לבן, על חשבון יער מדהים ותוך כריתה של 50 אלף עצים.
אז על מה הממשלות האלו מדברות?? ביד אחת הותמ"ל ההרסנית הורסת שטח מיוער ופתוח סתם, וביד השנייה ישתלו עצים.
קודם כל תשמרו על אתרי הטבע העירוני הקיימים סביב הערים.
1. העצים בחיפה נשתלים ללא מרווחים מתאימים לגדילה (קופסאות בטון) כתוצאה מכך: העצים נשארים קטנים ולא מעניקים צל, נופלים ברוחות חזקות ומתים.
2. תמ"א 38 כוללת כמעט תמיד פעולה הפוכה בה מהנדס העיר מאשר לכרות את כל העצים בתחום המגרש, במיוחד הקדמי (כולל חריגה מגבולות המגרשים למרפסות וממ"דים, ותוספת חניות עיליות על חשבון גינה קדמית ועל חשבון נטיעת עצים.
תופעה כזו ניתן לראות בתחילת רחוב וודג'ווד העולה לשדרות הנשיא. רצף של 5 בנייני תמ"א 38 לידם היו כ-20 עצים נותני צל הפכו את המדרכה לשוממת, אין טיפת צל ואפשר להיווכח בניגוד החריף בין צד הרחוב התחתון עם עצים נותני צל לאורכו מול הצד שעבר תמא 38 בוא אין שום צל, והולכים ליד חניוני בתים. לא חנויות, לא קולונדות, לא עצים נותני צל. הרג מרכז הכרמל כציר שוקק חיים – בכל המובנים, במקום להרחיב אותו מחריבים.
3. פקיד היערות לא פעיל ולא עושה את תפקידו
4. ראש העיר הפקירה את הנושא הזה בצורה מוחלטת כמו גם את הפעילות בעבר שלה לקצב שפוי של תמא 38 ובעבר הבטיחה לשנות את הוראות הבינוי כך שמול הבניינים לא תהיה גדר נמוכה עם אדניות בלבד, אלא רצועה רחבה של כמה מטרים ובה עצים וספסלים. הצהרות לחוד, ומציאות לחוד. כנראה לא עומדים בפני לחצים של קבלנים (ואולי אף מעבר ללחצים.. מי יודע כשכראשי ערים בזה אחר זה עם כתבי אישום תמיד בהקשר נדל"ני… איזו קופת שרצים יש אצלנו…??
5. כשכבר נשתלים עצים, מדובר בעצים זרים לנוף הכרמל. יש בלי סוף דקלי קוקוס שבקושי נותנים צל. יש להתערב בהחלטות מה נשתל ואיפה כדי לתת צל למדרכות ולא עצים ללא צל (זיתים) ומלכלכים. כנ"ל גם בבתים פרטיים למשל בדניה, בנייה חדשה לא כוללת עצים נותני צל מול המדרכות. מה עוזרים לנו זיתים ודקלי קוקוס…
6. הרס הודאיות. אלפי עצים בסכנת כריתה בואדיות המעטים שעוד נותרו ירוקים ופתוחים. שמענו רק השבוע על "שכונות כלואות" ובכן זו ההצדקה להרס נוסף של כבישולוגיה מיותרת דרך הואדיות? אין חילופי שטחים. אין חשיבה יצירתית. אין פתרונות נת"צ וכשכבר מסמנים שבילי מילוט (ואל תחשבו שמדובר בשבילים, אלא כבישים..) הרי שעושים את זה ללא אנשי מקצוע ובמקסימום נזק ובלי התחשבות במראה הנוף מהשכונות.
7. לא רק עצים עושים צל גם צורת הבניינים חייבת להשתנות. בבנייה חדשה עושים כניסות לחניון וחומות בנויות (קומת חניון מעל הקרקע) התוצאה שממה אורבנית ושמש קופחת ללא קולונדה, ללא צל של הבינוי "המדורג". בניין מדורג לא נותן צל כלפי הרחוב באף שעה. למה?? בקיץ שזה שני שליש השנה, אנחנו רוצים צל בצהריים. למה לא בונים קולונדות יותר??
באופן כללי אני סקפטי מאד לגבי התוכנית.
ברמה ההצהרתית זה נחמד ברגע שראיתי "וולנטרי" אצל העיריות אף עירייה לא מתאמצת אפילו לשמור את העצים הקיימים בשטחה אז לדאוג לתכנן כבישים ומדרכות עם עצים ושבילי אופניים? נראה לי חזון שיותר קרוב לאוטופיה ממימוש. מקוה שאני טועה ועיריית חיפה תרים את הכפפה. לא יזיק גם במקום עוד ועוד מקומות חניה (לעולם הרי לא יהיו מספיק) לגזול פה ושם ולשתול עץ שיתן צל להולכי הרגל. רוצים לעודד הליכה ברגל? תעשו מדרכה רחבה, מוצלת, נעימה, מעניינת, מגוונת, ובעיקר – ללא מכשולים, רכבים חונים וסכנות מאספלט לא תקין, החלקה.
רוצים עיר טובה זה הבסיס לעיר טובה, הרבה לפני ארועים, פסטיבלים, שיווק, מיתוג. עיר שמעודדת הליכה היא בסיס לתיירות, בריאות ובטחון אישי.