סיכום הערר על תכנית הרחבת בתי הזיקוק – 28/01/2016

[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="7469" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]

פעילי הסביבה עלו לירושלים

הוועדה כוללת נציגי ממשלה. בדיון השתתפות גם פעילי סביבה אשר הגישו עררים על התכנית וביניהם שמואל גלבהרט ואביהו האן. תושבים רבים, פעילי סביבה נכחו באולם ומחוצה לו. בכניסה לאולם התקיימה הפגנה רועשת אותה הובילו מגמה ירוקה ובה השתתפו פעילי סביבה רבים שהגיעו מחיפה ומערים נוספות.
בלטו בהיעדרם ראשי ערים במטרופולין חיפה, הממשיכים להתעלם מנתוני התחלואה והתמותה הקשים מהם סובלים התושבים שהם מתיימרים לייצג.

וטרמן ויהב נשאלו ע"י יו"ר הועדה סלביה האם הם משנים את דעתם ומתנגדים לכל תוספת. וטרמן השיב כי הוא מתנגד לתוספת מתקנים, אך תומך בהרמת מתקן חדש , תמורת הסרת מתקן ישן.

ח"כ יעל פארן כהן דיברה וביקשה לבדוק את הלגיטימיות של חוות הדעת שנתנה בלה בן דוד, סמנכ"ל האיגוד, אשר לגביה קיים חשד לניגוד עניינים. על כך השיבו אנשי האיגוד כי בן דוד יצאה לפנסיה.

במהלך הדיון נחשפה כוונת אנשי בז"ן להוסיף כ-20% מתקני ייצור (ולא רק שטח קרקעי למפעל). הדבר הקפיץ את אנשי הוועדה. יהב פרץ בצעקות ומחה נגד הגדלת הפליטות. אך יהב לא הגיש ערר (לא הוא ולא עיריית חיפה) ולכן יכולת העמידה שלו בוועדת הערר מוטלת בספק. למרות זאת, חברי הוועדה אפשרו לו להתבטא, לאור מעמדו כראש העיר.
גם נורית שטורך וליאת פלד מהמשרד להגנת הסביבה הודיעו כי יתנגדו לתוספת מתקני ייצור בחצר מתחם בז"ן. ליאת פלד היא תושבת קרית חיים ומתכננת מחוז חיפה.
חברת הכנסת יעל כהן פארן אמרה כי אנשי המשרד להגנת הסביבה הודו באופן מפורש ושערורייתי שהם לא ידעו על כך שהולכים להקים מיכלים נוספים בחצר בז"ן, במסגרת בקשת ההתרחבות. הם עדיין לומדים את התכנית.

הדיון הסתיים לא החלטה. חברי הוועדה סיימו יום מפרך והתפזרו. ההמשך אינו ברור בשלב זה.

חברת הכנסת יעל כהן פארן כתבה לחי פה: אישור הרחבת בז"ן מאותת שבריאות תושבי חיפה אינה בסדר העדיפויות של הממשלה ושל ראש העיר חיפה. מדובר בפצצה מתקתקת, אין לבז"ן מערכת כיבוי אש ראויה, כל רעידת אדמה או פיצוץ עלולים להמית אסון על התושבים.
המשרד להגנת הסביבה כשומר הסף של הגנת הציבור כשל בתפקידו, כשלא פסל על הסף את התסקיר הסביבתי השערורייתי של בתי הזיקוק, ולא עמד על הכשלים והשקרים הרבים שבו.
אני לא מוכנה לחכות לאסון הכרמל 2, או למלחמה נוספת, על מנת שמקבלי ההחלטות יבינו שחייהם ובריאותם של תושבי מפרץ חיפה אינם הפקר. חייבים לעשות חישוב מסלול מחדש של התעשייה המזהמת במפרץ, ובפרט בתי הזיקוק, ובטח שלא לאשר את הרחבתה.
אסור לממשלת ישראל לאשר את הפגיעה המתמשכת בתושבים, אסור להמשיך ולעצום עין כאשר מקרי הסרטן בחיפה , נשר והקריות גבוהים בעשרות אחוזים משאר הארץ, וילדים חולים בהן פי שניים באסתמה. מדינת ישראל יכולה להיות מעצמה בתחום הקלינטק, השינוי צריך להתחיל במפרץ חיפה.

אביהו האן, יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיר אמר לחי פה: בדיון אתמול 28.1.2016 בועדת משנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה הובהר בצורה חד משמעית שההחלטה היחידה שעל הועדה לקבל היא החזרת הבקשה של בז"ן לועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון לצורך תכנון מחדש.

לדעתי כל חברי הועדה הבינו שהתכנית בוסר, אינה מבושלת ,נושאים בסיסיים לא מובנים. במשך יותר מ 10 דקות של דיון בועדה לא הובן לאף גורם מהו "מתקן" והרי בז"ן מבקשים גידול של 20 אחוז מתקנים… בז"ן הציגו לועדה בקשה של גידול ב 20 אחוז מיכלים , מדובר על תוספת של 280,000 קוב מיכלים, כלומר, עשרות מיכלים נוספים. לאף אחד לא ברור מדוע ומה היעוד.

להפתעתי הרבה, גם הועדה המחוזית וגם משרד הג"ס התנגדו נמרצות לתוספת מיכול. לטענתם תוספת מיכול תגדיל משמעותית את הפליטות וזיהום האויר במפרץ חיפה. חברים איפה הייתם עד היום ? איך אישרתם את התכנית ? , היכן הייתם במשך השנים האחרונות שעבדתם ימים שבועות ושנים על התכנית במשרדי הועדה המחוזית ומשרדי משרד הג"ס ? מה קרה התעוררתם אתמול ?

גם בז"ן הופתעו מתגובתם של נציגי המשרד להגנת הסביבה ובמחוזית, הרי ללא מיכלים לא ניתן להקים מתקני זיקוק חדשים וזה הבסיס שעומד מאחורי הבקשה של בז"ן.

הצגתי לבז"ן שאלה , "מהו היעוד של בקשתכם לתוספת של 20 אחוז, האם מתקני זיקוק נוספים? "
תשובת בז"ן היתה חד משמעית , בז"ן רוצה להתפתח ולהתחדש , כלומר עוד מתקנים, מיכלים ומבנים, הרי קניונים לא יבנו במתחמי בז"ן…

מניתוח שאני הצגתי לועדה מדובר על תוספת של ארבעה מתקני זיקוק נוספים לפחות , המשמעות בכל חישוב שלא נעשה הוא הגדלת הפליטות והגדלת הזיהום.
בז"ן מתעקשים על הרחבה של 20 אחוז מתקנים, מיכלים , ומבנים וכל אחד לחוד.
האכזבה הגדולה שלי היא ממשרד הג"ס ועובדיו , מהועדה המחוזית ועובדיה שאפשרו להריץ תכנית בינוי כזו גדולה ומורכבת ללא הבנה מה אושר.
לסיכום – דיון רביעי בנושא , מה שידוע הוא פחות ברור ממה שלא ידוע
מנקודת מבטי יש לדחות את הבקשה של בז"ן ולהחזיר לנקודת ההתחלה של תכנון והבנת המהות.

אבי שגב, יו"ר הקואליציה לבריאות הציבור , אמר לחי פה:
1. אתמול כשהיינו בירושלים בוועדת העררים העליונה, ונאבקנו בנחישות, ובעקביות, יחד עם נציגי ״אדם טבע ודין״ חשפנו פעם אחר פעם את הניסיונות הנלוזים, החוזרים ונשנים של עו״ד טויסטר של בז״ן, לבלבל את הוועדה, בניסוחים ״מפולפלים, מעורפלים ודו-משמעיים״ – להכניס ״עיזים נסתרות״ לאישור בקשות ההרחבה של בז״ן, שיאפשר להם להמשיך ״לעבוד בעיניים ולהערים״ על גורמי הרגולציה, ולהכניס ״מתקני ייצור״ מ ז ה מ י ם נוספים, במסווה של ״אמצעי עזר תמימים כביכול״ המהווים כדבריו ״פרומילים בודדים״ בלבד מסה״כ השטח הבנוי במתחם בז״ן.

2. כמו-כן נחשף בדיון הנ״ל, ״קרע עמוק״ בין בז״ן לבין ״חיפה חימיקלים״ בדבר המשך פעילותם של האחרונים בתוך ״מתחם בז״ן״, ואי-הסכמת ״חיפה כימיקלים״ ״לקחת אחריות״ לפעול לפי ״המתווה״ המעוות של בז״ן.

3. אציין שיונה יהב + אריאל וורטמן סייעו בתגובותיהם לעמדה שאנו הקואליציה לבריאות הציבור״ + ״אדם טבע ודין״ + ״מגמה ירוקה״ + ח״כית יעל כהן-פארן, + ״הירוקים של חיפה״ + ארגוני הגנת הסביבה נוספים, הצגנו בוועדה, יחד עם זאת, לאור היסטוריית ה״זיגזוגים״ של יונה + וורטמן, אינני בטוח שהם יתמידו בעמדתם לאורך זמן.

4. אבקש לציין לשלילה – את המנעותם הגורפת של ראשי הערים והישובים ב״מחוז חיפה״ ולבוא לדיוני הוועדה שדנה בנושאים כה קריטיים לעתיד חיי ובריאות תושביהם ולהציג בוועדה עמדה נחרצת כנגד מגמות הרחבת בז״ן ! – יתכן כי תמלוגי ״אתנן הארנונה״ שהם מקבלים מבז״ן ושותפותיה משלמים לקופות הערים האלו, יחד עם שיקולים פוליטיים זרים הם הסיבות להמנעותם מלבוא לוועדה ולסייע לנו להיאבק במגמות ההתפשטות של בז״ן.

5. מאידך אבקש לציין בחיוב רב את השתתפותם ״הערה והקולנית״ של הרבה מחברי ״מגמה ירוקה״ הן בתוך אולם הוועדה והן ברחוב מול הבניין בו התכנסנו עם שלטים, שירים, כלי נגינה ברמקולים וגרימת התקהלויות – יצרו אווירה ״רקע ססגוני וייחודי לדיוני הוועדה, וסייעו להבהיר לחברי הוועדה להבין ולדעת שההתנגדות למגמות ההתפשטות ולהרחבת הזיהומים באזורינו הינה נרחבת ועיקבית !!

שמואל גלבהרט, אשר הופיע בפני הוועדה, אמר לחי פה:
מה למדנו עד כה מכל הדיונים? מתברר שהיום אנחנו יודעים על תכנית בז"ן הרבה יותר ממה שידענו לפני שהופקדה, וממה שידעו גם אלה שאישרו אותה, כולל רה"ע מר יהב. אני בטוח שאם היה יודע אז מה שידוע היום, לא היה מצביע בעד!

וגם היום עוד לא הכל ידוע… גם היום, אחרי ש"הצטמצמו", בז"ן עדיין דורשים מעל 200 אלף מ"ר חדשים. רק שנבין – 5 פעמים ה"גרנד קניון"! ולא חנויות מותגים, אלא פליטות מסרטנות. איגוד ערים מרגיע – לא חורגים מהתקן. השר החדש עם זמירות ישנות – הזיהום ירד.

אבל לנו יש כאן קרוב למיליון "תחנות ניטור" זעירות, ניידות והן מראות שהתחלואה החריגה עדיין בקו עליה. והיא תמשיך לעלול, כל עוד הפליטות מותרות לפי ערכי סביבה, המקלים על התעשיה, לעיתים פי 100 ויותר, מערכי היעד הבריאותיים שדורש משרד הבריאות.

ועוד לא דיברנו על סיכוני מלחמה, רעידת אדמה, או "סתם" תאונת עבודה… אני שמח שעמדת העיריה השתנתה, אולם עדיין לא מספיק. היום יהב מוכן לאשר מיתקן חדש רק כנגד פירוק מיתקן ישן.

העמדה שלי שונה: אם מפרקים מיתקן ישן – פרחים לבעליו, אפילו מסיבה קטנה, ומחכים לפירוק הבא. כי זה החזון: מפרץ ירוק – אין זו אגדה!
יש חלופות עדיפות לכלכלה ולתעסוקה במרחב עוטף מפרץ. יש אזורים עדיפים לפיתוח התעשיות הפטרוכימיות. בינתיים ברור שהשגנו הרבה, אך לא ברור אם השגנו מספיק.

התכנית כבר לא דומה לתכנית שהופקדה. זה לא רק שהיא התכווצה, זו תכנית אחרת, ולכן חייבת לחזור לועדה המחוזית. רק לה הכלים המקצועיים לשקול הפקדתה מחדש. והפעם בראיה כוללת שתקיף גם את הנל, קרקעות צפון, הרכבת, דור מתנול, שכחתי משהו?

בדיני נפשות אין הצדקה לפזיזות. התכנית מתגלגלת כבר משנת 1988, וזכתה לגלגול חדש ב-2003, לא נורא אם תתגלגל עוד כמה חודשים. בינתיים אפשר כבר ליישם לפחות החמרת התקינה והאכיפה, וכמובן להקפיא כל בניה חדשה.

רויטל גולדשמיד, דוברת מגמה ירוקה, שהשתתפה בהפגנה, אמרה לחי פה:
מפגן עוצמה חיפאי בועד הערר בירושלים.
תושבים אקטיביסטים וארגוני סביבה לקחו חלק פעיל בוועדה ובהפגנה.
הפגנה קולנית של 5 שעות של פעילי מגמה ירוקה מירושלים ותל אביב שבאו לעזור- בשלב מסוים אף הצטרפו אליהם תושבים ירושלמים. ההפגנה חדרה לאולם הדיונים וגרמה לעצירת הדיון מספר רב של פעמים- יור הוועדה, סילביה רביד לא יכלה להתעלם מהמחאה הציבורית ונתנה לה במה אם בהתייחסות מילולית ואם בנתינת רשות דיבור לארגונים כולם. פעילי גרינפיס הפתיעו עם מייצג, ותושבי חיפה לקחו את ההגה לידיים: ענווה, חולת אסטמה קשה ותושבת חיפה הניחה על שולחנו של עו״ד טויסטר (של בזן) את המשאפים שלה בזמן שרן מינרבי פעיל מגמה ירוקה קרא ״היא מחזירה לו את הבנזן שלו״

הרוחות התלהטו באולם לא אחת ובשילוב מתואם עם הפגנה חזקה מלמטה שהוגברה בכוונה מתואמת כל פעם שבזן דיברו. רון, איש טיפול נמרץ טלטל את כולם כשסיפר על המוות שהוא רואה בעיניים של הורים לילד חולה סרטן שעומד למות
היה כאן שילוב חזק של כל ארגוני הסביבה במחאה שלא ניתן להתעלם ממנה
את המחאה חיזקה מאד ח״כ יעל פארן שכיבדה אותנו בנוכחותה והציגה לוועדה נתונים קשים ובעייתיים בתסקיר הסביבה של בזן ודרשה את עצירת התוכניות.

יום מאד אמוציונלי: מרגש היה לראות את החזית הירוקה שהגיעה מחיפה תל אביב וירושלים בנסיון להדוף את האיום על חיינו- הרחבת הזיהום והתחלואה כפועל יוצא מהרחבת הבז״ן. היה מאד מטלטל לראות איך אנשים נלחמים על החיים שלהם מול מטחנת הבירוקרטיה התכנונית.

מוטי בליצבלאו, פעיל סביבה מקריית חיים, אמר לחי פה: הערר להרחבת בז"ן נמשך כבר יותר מ 3 שנים, והוא רק קטע גלוי מכלל התוכניות הנמצאות בתהליכי התכנון ובניה במפרץ חיפה.
במחשבה שנייה שתי פנים לתהליכי התכנון:
האחת גלויה – המאבק המתוקשר המתנהל מעת לעת בועדות התכנון השונות, בהפגנות, בעיתונות הארצית והמקומית, עוסק לא בעיקר. באחוזי בנייה, בשטחים, בפירוט מתקנים קיימים, הערכות וסיכונים זיהום.
השנייה מוסתרת מעין הציבור: המשך אישור של תוכניות נוספות הקשורות כולן זו בזו – נמל נוסף, בז"ן, קרקעות הצפון. למטרה אחת – יישום החלטת ממשלה כי המפרץ יהיה מוקד התעשייה הפטרוכימית בארץ. (נמל דלקים, מתקני ייצור נוספים בבז"ן, מתקני אחסון מוצרים מהנפט הגולמי בקרקעות הצפון).

האם יש ליזמים למאשרים ולמתכננים אחריות כלפי התושבים הגרים מסביב מתחם התעשייה הזו במפרץ , על פניו נראה שלא. כי הרי נתוני התחלואה רק עולים בהשוואה לממוצע הארצי. ולמי זה איכפת?

הנושא העיקרי שצריך לדון בו האם המפרץ וסביבתו יכולים להכיל את כל התכניות הללו ותוספות שנמצאות בתהליכי תכנון ( כמו מתקן לייצור מתנול) . אף אחד לא עשה חשיבה כוללת – עלות מול תועלת (לא רק לכיס) , מה מידת הפגיעה בתושבים, השפעה על פיתוח האזור, ניידות התושבים, מהן החלופות האפשריות. לסיכום המדיניות הננקטת שבוייה בידי קבוצות אינטרסנטיות, אין דין ואין דיין.

לכל אורך הדיונים הורגשה האפליה הבוטה בהתיחסות אל עו"ד טוייסטר, המייצג בז"ן, אל מול ההתיחסויות לעו"ד עמר בכמן, צוות אט"ד, אלה נווה וחנה קופרמן, אביהו האן, אבי שגיא וחברי הקואליציה לבריאות הציבור, שמואל גלבהרט, רוויטל גולדשמיט ורן מינרבי – נציגי מגמה ירוקה. טוייסטר שינה את תכניותיו בכל דיון, ללא הכנה, אילתורים שקשה היה לעקוב אחריהם. הועדה השקיע זמן ארוך מאד!!! ללימוד אילתוריו – כמובן על חשבון כל העותרים שמניתי, מן הצד השני.

התנהלותו של ראש העיר יונה יהב תמוהה ולא ברורה – הגיש ערר באיחור ועל כך טענה בפניו יו"ר הועדה, סילביה רביד: "כבודו שלח ערר באיחור. כבודו מבין שהדבר בעייתי". יונה יהב הגיע אל הוועדות, התפרץ וכעס על דרישות בז"ן להגדלת הייצור ואמר שמתנגד. האם יש משקל כלשהוא לדבריו אלה? האם זהו עוד ספין תקשורתי בלבד?

ח"כ יעל פארן כהן הגיע כדי להדגיש את הבעייתיות לגבי דו"חות איכות האוויר עליהם מתבססים, בשל פרשית ניגוד עיניינים חמורה ביותרבאיגוד ערים, של בלה בן דוד והיו"ר יונה יהב. פגשתנו את מחליפתה של בלה בן דוד שיצאה לפנסיה. (איתוי תמוה לגבי פירסום פרשיית ניגוד העיניינים מוכרת זמן רב. למה דווקא עכשיו)

התרשמותי הכללית היא שחברי הועדה עושים עבודתם כדי לרצות תחילה את מעסיקיהם, את בז"ן ואת התושבים – אולי.

מספר פעמים שמענו שמפעל חייב לחיות ולהתקיים. לשם כך עליו לגדול.
ובני אדם חייבים לחיות ולהתקיים? האם חברי הועדה מודעים לעובדה שמדובר בזיקוק בעיקר לייצוא, חומרים מסוכנים מאד לבריאות נפלטים מאותו מפעל שחייב לחיות ולהתקיים.

לתחושותי חברי הועדה לא הפנימו את הסכנות לבני אדם ו/או עושים את המצופה מהם ממעסיקיהם בשביל 3 התכניות במפרץ חיפה.
דליה טרייביץ, חיפה.

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="בזן – חפאג/1200/ב" tag="42" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]