לרגל חודש המודעות לסרטן השד המצוין ברחבי העולם באוקטובר, שוחחנו עם ד"ר אביעד הופמן, מנהל המכון לבריאות השד ואחראי תחום ממאירויות חלל הצפק במערך לכירורגיה כללית ברמב"ם, על חשיבות הגילוי המוקדם, החידושים בטיפול בסרטן שד ומשמעות הבדיקות הגנטיות.
מהו סרטן השד?
"סרטן השד הוא גידול שמתפתח ברקמות השד. הדבר נפוץ בעיקר בנשים, אם כי יכול להופיע גם אצל גברים, אך בשכיחות נמוכה יותר (גבר אחד לכל 100 נשים)".
מהם הסימנים לסרטן שד?
"הסימנים יכולים להיות הופעה של גוש, מישוש של גוש, הפרשה דמית מפטמה ולעיתים יכול להופיע אף גרד או קשקשים על העטרה, מה שמצריך בדיקה. חלק גדול מהגידולים הממאירים בשד מתגלים בצילומים בשד, כמו ממוגרפיה.
הרבה נשים לא מודעות ולא מרגישות שיש להן גידול והוא מתגלה בבדיקת ממוגרפיה, וכשעושים ביופסיה מתגלה כי מדובר בגידול ממאיר".
מה הם גורמי הסיכון?
"הגורמים העיקריים הם הסיפור המשפחתי והמצב הגנטי. גורמי סיכון נוספים שההשפעה שלהם קטנה, הוא בנשים שנחשפו לאסטרוגן. נשים שקיבלו מחזור בגיל צעיר, לפני גיל 11 והמחזור נפסק בגיל מאוחר מאוד. נשים שעברו טיפולי פוריות ונחשפו להורמונים, נשים שלא ילדו, נשים שילדו בגיל מאוחר מעבר לגיל 30, נשים שלא הניקו. אבל האימפקט של כל אלה הוא לא גבוה, לכן לא צריך לחשוש מהפרמטרים האלה".
בין 5,000-5,500 נשים מאובחנות מדי שנה
"בארץ מאובחנות מדי שנה בין 5,000-5,500 נשים עם סרטן השד", אומר ד"ר הופמן ומוסיף כי אין עלייה במספר המאובחנות בקרב נשים יהודיות, לעומת נשים ערביות, "שם אנחנו רואים שהאבחון הוא במגמת עלייה וזה מכיוון שיש יותר נשים ערביות שנבדקות".
השכיחות בקרב גברים
"שכיחות סרטן השד בגברים היא 1 ל-100 נשים. הבעיה היא גם שגברים פחות מודעים לכך שהם יכולים לפתח סרטן בשד והם גם לא עוברים סקירה/בדיקה, כמו הנשים. בדרך כלל הם מאובחנים כאשר מגלים גוש בשד, או כאשר יש הפרשה דמית מהפטמה. גברים שמאובחנים בסרטן שד מטופלים באותו אופן שנשים מטופלות רק שאצל גברים עושים יותר כריתה מלאה של השד ולא ניתוח משמר".
האבחון המוקדם הוא קריטי
האבחון המוקדם הוא קריטי. להבדיל מגידולים אחרים, כשמדובר בסרטן שד האבחון המוקדם מאפשר לשפר את הפרוגנוזה של המחלה, דבר שיכול להביא לריפוי וסיכוי החלמה יותר גדול.
לנשים ממוצא אשכנזי, הבדיקה כלולה בסל הבריאות
ד"ר הופמן מסביר, כי אצל רוב הנשים אין מוטציה גנטית, אבל אצל המיעוט שלהן יש את המוטציה, סביר שנמצא אצלן גן BRCA. ישנם שני סוגי BRCA ולכל אחד מהם המאפיינים שלו. כיום, פרט לגן ה-BCRA, ישנם גנים נוספים הידועים כבעלי פוטנציאל להגביר את הסיכון לחלות בסרטן שד וגם במחלות אחרות. בבדיקות שקיימות היום אנחנו יודעים לאתר אותם.
השכיחות של מוטציות גבוהה יותר בנשים יהודיות ממוצא אשכנזי, לעומת נשים יהודיות ממוצא מזרחי או נשים ערביות, ולכן, החל משנה זו, הבדיקה הגנטית כלולה בסל הבריאות עבור נשים ממוצא אשכנזי. חשוב מאוד להיות ערים לנתונים הללו ולבצע את הבדיקה.
בנשים מזרחיות וערביות הגן BRCA נמצא בשכיחות נמוכה יותר ולכן אנחנו יודעים לבצע הערכה סטטיסטית אצל מי הסיכון גבוה יותר ולבצע את הבדיקה. ההערכה מתקיימת ע"י גנטיקאי שיושב עם המטופלת ובאמצעות נוסחאות ולפי הסיפור המשפחתי, הוא יכול לבצע הערכה אם יש צורך בבדיקה גנטית או לא. לדוגמה, אישה צעירה ממוצא ערבי שחולה סביב גיל 30, נשלח אותה לבדיקה. אישה שיש לה מחלה בשני השדיים, גם היא תופנה לבדיקה. אישה שיש לה סיפור משפחתי עם אמא או אחות שחלו בסרטן, נשלח אותה לבדיקה. הבדיקה חשובה וקריטית כי אם מוצאים מוטציה בגן, זה מכתיב את דרך הטיפול. ובכלל, ידע שווה כוח.
בנוסף, אישה שנמצא שהיא חולה בסרטן שד על רקע מוטציה BRCA, אנחנו נעשה לה מעקב יסודי אחרי הניתוח והיא תעבור MRI שדיים בכל שנה, וכן, נמליץ לה לעבור כריתת שחלות בגיל 35. מה גם שלאותן נשאיות יש את היכולת לבחור אם הילדים שלהן יהיו נשאים למוטציה או לא, ע"י PGD. אם הן לא יעשו את הבדיקה, לא תהיה להן אפשרות בחירה.
חידושים בטיפולים
ישנם חידושים בתחום הכירורגיה. אחד מהם הוא שאנחנו מצמצמים ומקטינים את גודל הניתוח ומשתדלים לשמר שד לנשים שמעוניינות בכך, ופחות לבצע כריתה מלאה. תחום שנקרא אונקופלסטיקה. באותה נשימה, מצמצמים את גודל הניתוח בבית השחי – אישה עם סרטן שד עוברת ניתוח בשד ובבית השחי. היום, בעזרת הטיפולים המודרניים, אנחנו מצמצמים את החלקים האלה.
בנוסף, אצל נשים שאנחנו מחליטים לגביהן על ביצוע כריתה מלאה, אפשר להגיע לתוצאות טובות באמצעות שחזור שד מידי באותו הניתוח, ולפעמים גם מחזירים את הפטמה והעטרה. הרבה מטופלות מאוד מרוצות מהתוצאות.
בתחום של האונקולוגיה, יש תרופות חדשות שהן מדויקות יותר לאוכלוסיות השונות ולסוגי המחלות השונות.
מה אתה ממליץ לנשים לעשות כדי לשמור על עצמן מפני המחלה?
"לכלל האוכלוסייה אני ממליץ לעבור, החל מגיל 30, בדיקה ידנית אצל כירורג שד, אחת לשנה.
לכל הנשים בגיל 40-50, לבצע הדמיה ממוגרפיה פעם בשנה או בשנתיים. כי גילוי מוקדם מציל חיים ומשפר את מהלך המחלה. כי שכיחות סרטן השד ההיא גבוהה 1 מ 8 נשים על כן המודעות לאפשרות הזו והסקירה השגרתית משפרים את התהליך.
נשים בסיכון כמובן נדרשות להיות במעקב פעם בחצי שנה-שנה אצל כירורג שד, ופעם בשנה לבצע ממוגרפיה".
יש איזה מסר שתרצה להעביר?
כל אישה מגיל 30 צריכה להיות בסקר שד. יש נשים שמגיעות כל שנה ויש להן יתרון, כי המומחה יכול להגיד להן מתי לעשות את הבדיקות ובאיזה גיל. הכירורג שד "תופר חליפה" לכל אחת. בואו להיבדק באופן שגרתי מגיל 30, זה מציל חיים. בפגישה הזו עם כירורג שד תופרים לכל אחת חליפה משלה, כי השיחה מאוד חשובה, לא רק המישוש. ברמב"ם יש מערך שלם הכולל צוות רב תחומי של מומחים, אונקולוגים, רדיולוגים, כירורגים ופתולוגים, דבר שמשפר לכל חולה את הטיפול שלה ומביא לתוצאות טובות יותר.