תיאטרון חיפה מציג: "האבולוציה של המינים"
פוליאמוריה מול מונוגמיה – מה עדיף? האם אחד מאיים על השני? והאם מה שיציל את מוסד הנישואים זה מאהבים בהסכמה?
תיאטרון חיפה ממוקם בלב הדר כבר עשרות שנים. שכונת הדר עברה כל כך הרבה שינויים וטלטלות, אבל מבנה התיאטרון נשאר כאי של יציבות במרכזה.
על אף התחלואה בקורונה ששוב תופסת תאוצה, אולם התיאטרון היה מלא אמש (ב' 16/8/21) בתאטרון, דבר לא מובן מאליו לאור העובדה כי כמעט כל באי ההצגה משתייכים לקבוצת סיכון בשל גילם. אדם שישב בשורה שלפניי מצא פתרון יצירתי, כששם שתי מסכות אחת על גבי השנייה.
בפואיה, לפני תחילת ההצגה, רבים שוחחו ביניהם על הזמן הרב שעבר מאז הפעם האחרונה שהגיעו לצפות בהצגה. בני זוג שישבו לידי דיברו על כך שהם חוזרים כעת לתיאטרון אחרי שנה וחצי שלא שלא פקדו אותו. לצד השיח על החזרה לתאטרון, נשמע גם החשש מכך שמגבלות הקורונה שבות לאט לאט לחיינו, וכי התאטרון עלול לסגור את שעריו שוב.
על ההצגה נכתב בתוכניה: "רגע לפני שיהיה מאוחר מידי, מחליטה יעל, רווקה הוללת, שהגיע הזמן להביא ילד לעולם. היא מבקשת לרתום למשימה את גיא, בעלה של עדי, חברתה הטובה. משימה לא פשוטה, אבל הטיימינג – מושלם! בדיוק באותו השבוע מגלה עדי את הפוליאמוריה, סגנון חיים התומך במערכות יחסים פתוחות לקשרים רומנטיים מרובים מהמקובל".
"בעוד 30 שנה מונוגאמיים יהיו זן נכחד, נראה אותם רק במוזיאון", אומר לה בני, גבר זר המשחר לסטוצים עם הכשר בג'ימבורי השכונתי, במסגרת מה שנראה כמו משחק מקדים. האם הטרנד החדש אכן מאיים על המונוגמיה? ומה קורה כשרעיונות תיאורטיים ומציאות נפגשים, במקרה, בחדר בית מלון? האם התא המשפחתי ישרוד את אוטוסטרדת האבולוציה של המינים? קומדיה רומנטית מקורית, המאתגרת בהרבה הומור את הכלל ואת היוצא מן הכלל".
בהצגה נבחנת הזוגיות מזווית מעט שונה: אחרי כמה שנים של נישואים, מערכות היחסים מושפעות פעמים רבות מהשגרה השוחקת, ובאופן טבעי, בני הזוג או רק אחד מהם, מתחילים להסתכל החוצה. ומה רואים כשפותחים את העיניים החוצה? בבית יש לך בעל שרק מתלונן לשאת מוציאה כסף, שלא הורדת זבל ולמה שוב הולכים לאמא שלך?!
ובחוץ? בחוץ… שם יש הגברים נחמדים, הם רוצים לדבר איתך על הא ודא, הם רוצים להקשיב לך, הם רואים מיד שאת לא רק אימא ועקרת בית.
כך גם עם הגברים: הם התחתנו לפני כמה שנים עם בחורה נחמדה, נאה ומטופחת, בחורה שצחקה מכל בדיחה שלהם… והיום? איפה הטיפוח ואיפה הצחוק. הם חוזרים מהעבודה והיא מחכה להם בבית, אף פעם לא מרוצה, לא מעריכה את העבודה הקשה שלהם, לא מעריכה אותם… לטפח את עצמה ולעשות סקס? האישה הזאת תמיד עייפה ולא מפסיקה לקטר!
אבל בחוץ… בחוץ יש נשים אחרות, חייכניות, הן מאוד מעריכות אותם, צוחקות מכל הבדיחות שלהם והן מריחות טוב…
בהצגה נמצא פתרון לבעיה הזו: מה יקרה אם כל זוג נשוי, ימצא לעצמו עוד בני זוג. תחשבו על זה לרגע. אחרי כמה שנות נישואים במקום להתחיל לעשות דברים מאחורי הגב, הכול יהיה בהסכמה. לאישה יהיה עוד בן זוג חוץ מבעלה. לבעל תהיה עוד בחורה חוץ מהאישה החוקית. ההצגה אומרת שנישואים זה דבר נהדר, אבל יש משהו, שחסר.
הקהל צחק בלי סוף בהצגה! אפשר להניח כי כל אחד יכול היה למצוא בה את עצמו בדרך כזו או אחרת, ואולי זה מה שכולנו צריכים עכשיו, ערב שכולו צחוק בתאטרון העירוני של חיפה.
'האבולוציה של המינים' בתאטרון חיפה
מאת: יורם זקס
בימוי: אלון אופיר
בהשתתפות: ירון ברובינסקי, ישי גולן, מעיין וינשטוק וענת מגן שבו.
אני נשוי כבר פעם שניה ללא מזל…..
הראשונה עזבה אותי והשניה לא רוצה לעזוב אותי…. ?
במשך ההצגה, לא חשבתי על ביבי, קורונה, מה יש לי ימה אין. פשוט נהניתי. כמה חשוב שיש שחקנים מוכשרים כאלה שמכניסים רוח חיים בכל הצגה. חוויה.. תודה.