כל תלמיד צריך מורה אחד שיאמין בו, או מתנדב | גמלאים בבתי ספר בחיפה

יותר ויותר מורים שיוצאים לפנסיה חוזרים לבית הספר והפעם כגמלאים שבאים להתנדב. הגמלאים בעלי ניסיון של עשרות שנים, והילדים יוצאים נשכרים. במתנ"סים ניתן גם למצוא גמלאים ומתנדבים, שמצמצמים פערים בין ילדים, כאלה שהוריהם אינם יכולים לממן שיעורים פרטיים, לעומת אלה שכן. עמותת "שיעור אחר" מכניסה לבתי הספר מתנדבים המסייעים לתלמידים ויוצרים איתם קשרים אישיים.

הרבה פנסיונרים מסבירים שכשעבדו, הם היו עסוקים בפרנסה, וכעת, בפנסיה, זה הזמן שלהם לתת לחברה. יש מגוון אפשרויות להתנדבות. מורים רבים שיוצאים לפנסיה, חוזרים למערכת החינוך, הפעם כמתנדבים.

"היא היתה פשוט מעולה"

"בשנה שעברה ניגשתי לבגרות בלשון ולמדנו בזום", מספרת עלמה, בת 17, "היינו לומדים בבוקר עם המורה הקבועה שלנו בבית הספר ואחרי הצהריים היה לנו עוד מפגש בזום עם מורה בפנסיה, שלימדה בבית ספר על הכרמל. היא הייתה פשוט מעולה, רואים שיש מאחוריה 40 שנות הוראה, פחות או יותר. לכל נושא היתה לה איזושהי טכניקה מיוחדת, היא באמת עזרה לי לעבור את הבגרות. למדנו בקבוצה קטנה אחר הצהריים וזה היה מעולה. מה שמצחיק הוא שהמורה הזו גם נותנת שיעורים בתשלום אחר הצהריים ולוקחת 140 ש"ח לשעה. אנחנו קיבלנו את השיעורים האלה בחינם".

לא תמיד מי שמגיע לבית הספר הוא בהכרח מורה. באחד מבתי הספר היה מגיע זוג מתנדבים דוברי אנגלית. הם היו מתיישבים בחדר המורים סביב שולחן עגול וכל פעם היו מגיעים אליהם 3 תלמידים. הייתה מתפתחת שיחה – איפה הילדים גרים? כמה אחים יש להם ועוד. הילדים הרגישו שזו דרך מצוינת לשפר את האנגלית. מבחינת המתנדבים זו היתה תחושה טובה לעזור לילדים ולראות את הוקרת התודה שלהם.

מי שיש לו ומי שאין

כיום, כשבחלק מבתי הספר לומדים 35 תלמידים בכיתה עם מורה אחד, הרבה תלמידים לא מצליחים לעמוד בקצב של הכיתה וזקוקים לעזרה של אחד על אחד כדי להשלים את הפערים ולהצליח. בחלק מהבתים אין בעיה כלכלית ומשקיעים מדי חודש מאות ואלפי שקלים בשיעורים פרטיים. אבל מה קורה עם התלמידים שהוריהם לא יכולים לממן שיעורים פרטיים? המצב הסוציואקונומי של ההורים משפיע כל כך על ההצלחה של הילדים והשיעורים הפרטיים יוצרים פער עצום בין מי שיש לו ומי שאין לו.

במרכזים קהילתיים שונים ישנם מורים המלמדים בהתנדבות, התלמידים יכולים לבוא אליהם וללמוד איתם ללא תשלום. מורה שלימד שנים ארוכות בבתי הספר, יכול בהחלט לעשות עבודה מצוינת עם תלמידים. אחד המתנ"סים הוא מרכז רות ברחוב בודנהיימר בשפרינצק. מרכז רות נותן שירות לתושבי השכונות שפרינצק ושער העלייה ופועל בהתאם לרוח ולתפיסה ה"ליאו באקית".

במתנ"ס יש מורים וגמלאים שמלמדים ילדים שגרים בסמוך. "יש משהו מתסכל בזה שכשחלק מהחברים שלי נתקל בקושי הכי קטן בלימודים, ישר מביאים להם מורה פרטית", אומרת ענבר שמתגוררת סמוך למתנ"ס, "וכשאני מבקשת מורה פרטית במתמטיקה אומרים לי לא. אבל כשלא הבנתי את החומר במתמטיקה, הייתי הולכת למרכז רות והיה שם מורה פנסיונר שידע את החומר מעולה והוא ממש עזר לי להשתפר במתמטיקה. הוא היה לא פחות טוב מהמורים הפרטיים של החברות שלי וגם לא היינו צריכים לשלם".

אוזן קשבת ועזרה בלימודים

ישנם גם עמותות וארגונים המגיעים לבתי הספר, אחת כזו היא עמותת "שיעור אחר". במסגרת העמותה מתנדבים מגיעים לבתי הספר כתומכי הוראה במקצועות מתמטיקה, עברית, מדעים ואנגלית, ויוצרים קשרים אישיים עם התלמידים בנוסף להוראה עצמה.

"אני מתנדבת בעמותה כבר כמה שנים", מספרת שני, מהנדסת בחברת הייטק גדולה, "ואני באמת רואה בזה שליחות. לפעמים נראה לי שהילדים מחפשים יותר את הקשר איתי יותר מלימוד המתמטיקה. אני לא מותחת ביקורת חס וחלילה על המורים. כשיש כיתה של 40 ילדים, כמה אפשר להקדיש לכל ילד? כל הקלישאות נכונות. ילד צריך להרגיש שמאמינים בו ושאוהבים אותו, וכל השאר כבר מסתדר מעצמו".

"לפני כמה זמן לימדתי את אחד התלמידים בבית הספר שבו אני מתנדבת, ממשיכה שני, "והוא סיפר לי שהוא כל הזמן מדבר רוסית עם החברים והמשפחה, ואין לו הזדמנות לדבר עברית. מיד הצפתי את זה על מנת שיהיו מתנדבים שיבואו וידברו איתו עברית. העבודה שאנחנו עושים היא מאוד חשובה, אני חושבת שהאוזן הקשבת וגם העזרה בלימודים הם שילוב מנצח. הלוואי שהיינו יכולים להגיע ליותר תלמידים".

מלמדים בזום כדי לשמור על הבריאות

יש לציין שרבים מהמתנדבים בבתי הספר הם גמלאים, ובתקופת הקורונה הם נמצאים בקבוצת סיכון ואולי עדיף עבורם לא להיכנס לבית ספר, כשחלק גדול מהתלמידים לא מחוסנים ורבים גם לא מקפידים על עטית מסכות. הפתרון בחלק גדול מהמקרים היה לעבור לזום. בשנת הלימודים הקודמת חלק גדול מהשנה בתי הספר היו סגורים והלימודים התנהלו בזום. היו מתנדבים שגם כשבתי הספר נפתחו שוב, העדיפו להמשיך לפגוש את התלמידים דרך המסך כדי לשמור על בריאותם.

מעניין לראות מה יהיה בשנת הלימודים שעתידה להיפתח בעוד שבועיים, והאם משרדי החינוך והבריאות ינהלו את הלימודים מתוך הבנה שצריך ללמוד לחיות עם הקורונה, כי כמו שזה נראה, היא לא הולכת לשום מקום.