שימור עצים מול פינוי בינוי בשדרות הצבי בחיפה • מה יעלה בגורל העצים ההיסטוריים?

הכניסה לשדרות הצבי 23

למערכת חי פה הגיעו פניות מתושבי שדרות הצבי בחיפה, בטענה כי מתבצעת פגיעה אנושה בעצים המיועדים לשימור בסביבת פרויקט פינוי בינוי בשדרות הצבי 23. יש לציין כי לפני זמן לא רב יצא לדרך פרויקט שימור עצי השדרה בעלות מיליוני שקלים. בנוסף, חוששים תושבי האזור כי כריתת העצים המאסיבית עלולה לגרום לאסון, שכן שורשי העצים הנפגעים מחפירות הבנייה עלולים לגרום לקריסת עצים לא מבוקרת ולפגוע בעוברי אורח.

תושבת האזור פנינית אתרוג, אחת מתושבי האזור שפנו לחי פה, אף שלחה מכתב בנוגע לכך למשרד החקלאות. במכתבה פירטה פנינית את המקרים הבעייתיים, ואף צירפה תמונות המראות את הבעייתיות במקרים הללו. פנינית ותושבים מודאגים נוספים נלחמים למנוע את המתרחש כבר זמן רב, אך עד כה נותר המצב כשהיה והפגיעה בעצים נמשכת, עצים שרבים מהם, כאמור, בני מאה שנה ויותר, שניטעו עוד בתקופת הטמפלרים בחיפה ומהווים מעין שריד היסטורי חי בעיר.

פירוט המקרים המופיעים במכתב:

במכתבה ציינה פנינית כי רק בשבוע שלפני שליחת מכתבה, אירעו שני מקרים חריגים בפרויקט פינוי בינוי בשדרות הצבי 23, בו נעשו חריגות וקלקולים, תוך פגיעה בעצים, כפי שנעשה כבר במהלך כל הפרויקט.

  • המקרה הראשון – עץ פיקוס ענק שהיה מיועד לשימור, הומת ונכרת על ידי הקבלן.
  • המקרה השני, אשר הובא כדוגמה – נחפרה תעלה עמוקה בקרבת 0 ס”מ בצמוד לעצי השדרה, עצי האורן שיועדו לשימור ניטעו על ידי הטמפלרים. 

המצב כרגע הוא שהעצים נקשרו לחבלים כדי למנוע את קריסתם על העוברים והשבים, לאחר שחלק גדול משורשיהם נעקרו בחפירת התעלה. המצב מסוכן ויכול להביא לקריסת עוד עצים באזור בשל פגיעה בשורשים ובכל המערכת שלהם שתביא למוות שלהם ובסופו של דבר תוביל אותם לקרוס על העוברים והשבים.

עצים נוטים לקרוס (צילום: פנינית אתרוג)

פנינית אתרוג תושבת שדרות הצבי מסרה לחי פה – תאגיד החדשות:
פניתי במייל למשרד החקלאות, מאחר ופקיד היערות חיפה, ציין בפניי במענה לתלונתי למוקד העירוני שהטיפול בפרויקט שדרות הצבי 23 הופקע מידיו והועבר ישירות למשרד החקלאות, ולכן הטיפול לא בידיו.   

בנוגע לעץ הפיקוס, העץ שהתנשא לגובה של כ-10 מטרים, עם נוף של כ- 8 מטרים, צמח במרכז המגרש בחזית הפונה לרחוב. בתכניות הבנייה ובסקר העצים מטעם היזם הופיע שהעץ הזה לא ייכרת אלא יישאר. ברור היה לכל בר דעת שאין, ולו סיכוי קלוש שניתן להקים שני בניינים הכוללים חניון תת קרקעי ולהותיר עץ שתופס כמעט את כל חזית הכניסה למגרש.

עץ הפיקוס לשימור שנכרת (צילום: פנינית אתרוג)

שוחחנו דיירי הבניינים בסביבה עם כל גורם בעירייה שניתן לעלות על הדעת: פקיד היערות – אבי נבו, הגברת אורה פיסטינר, עורכת הדין קרן גולדשמיט ועוד רבים. הבאנו מסמכים, חוות דעת של מומחה מטעמינו. הוצאנו הרבה כסף ואנרגיה כדי לנסות לעצור את המהלך ההרסני הזה, אבל לצערנו לא זכינו לשום תמיכה מצד העירייה, ולצערי גם לא ממשרד החקלאות. 

חשוב לי גם לציין בהזדמנות זו, שהעירייה נתנה היתר כריתה ליותר עצים ממה שהוועדה המחוזית פסקה. ושגם לא נעשה שום פיקוח במהלך השנתיים מאז החל פרויקט הבנייה הזה על מצב העצים. יש 0 שמירת מרחק בקרבה לעצים המעטים שנותרו, ההיפך, הם הפכו להיות סוג של משענת לערמות קרשים וברזלים. בכל פעם שהקבלן ניתקל בקשיי גישה הוא כורת עוד ועוד ענפים ממעט העצים שנותרו (מדובר על עצים בני 100 שנים), ולעיתים התיר גזע בלבד ללא ענפים כלל, כמו עם עץ הפיקוס, והמית אותו סופית.

“זה עלול להיגמר בפגיעה בנפש”

דפני דנון, תושבת רחוב הביכורים, סיפרה לחי פה – תאגיד החדשות:
“היה בביכורים קצת מעלינו במעלה הכביש פרויקט גדול והיה בבוצרים (ביכורים 19) חפירות רציניות. בכל מקום שעושים פרויקטים גדולים, חופרים לעומק בשביל החניון וזה פוגע במערכת של השורשים. לאורך הרחוב יש פרויקטים למעלה ובצד, אז העצים לאט לאט נהיו חולים, חפרו במשך כמה שנים ואז בשלב מסוים עץ אחד נפל לכביש, מהרחוב פנימה אל תוך החצר”.

דנון ממשיכה: “זה קרה לפני שנה, ב-12/07/20, העץ שנפל שבר עץ אחד שלנו ושניהם נפלו על עץ שלישי בחצר. כשהעצים נפלו אני בדיוק עמדתי לצאת עם הילדים. יכולנו חס וחלילה להיהרג! שביל הגישה היה חסום לחלוטין ולקח מעל שבוע לנקות ולהעיף את העצים. אף אחד לא היה מוכן לעזור בפינוי. גם גדר המתכת שלנו נשברה ונגרם לנו נזק של אלפי שקלים. העירייה פינתה את העץ שבחוץ אבל לא את העץ שבחצר. העצים שנפלו הם אורנים, הנפילה גרמה לכמות אדירה של אצטרובלים וענפים שהתפזרו בחצר, בנוסף לכל. את הגדר לא שחזרנו בגלל העלות הגבוהה ועכשיו החזירים משתוללים שם כל יום.

מה שמרתיח במיוחד בסיפור הזה, אם מסתכלים במבט על, זה שבגלל בצע כסף מוכנים לפגוע בסביבה ובאיכות החיים של האנשים. את מעט העצים שנשארו רוצים להוריד בשביל עוד מרכז קניות, את החורש האחרון שנשאר בשכונה הולכים להרוס לגמרי, בשביל עוד קניון שאף אחד לא צריך.


ומה בנוגע לאותו פרויקט שימור עצים בהנהגת העירייה?

מעיריית חיפה נמסר לחי פה:

“אנחנו מדברים על 2 רחובות בתוך שדרות הצבי ושדרות יצחק, רחובות ותיקים מאוד שנבנו עוד בתקופה הטמפלרים, הטמפלרים שהיו ביסודם חקלאים, עלו לכרמל ולא ממש הצליחו לעשות חקלאות מסחרית, הם נטעו בחצרות של הבתים שלהם עצי אורן הסלע, הם חשבו שזה עץ שהוא יליד המקום. הם נטעו שדרה של צנוברים ברחוב מאוד מאוד צפוף, העצים האלה התפתחו עם השנים ונהיה מאוד צפוף, העצים סוככים על הכביש וזה מראה מדהים. ברבות הימים, הכביש שהוא נכלל ברחובות האלה הלך ונבקע, השורשים של העצים, אנחנו מכירים את זה בעיקר בכרמל, מחפשים קודם כל חמצן, השורש מבצע פעולה של נשימה. ברגע שאין מקום למצוא חמצן הוא עולה קרוב על פני הקרקע כדי למצוא חמצן מה שהסתכם בכך שהשורשים הרימו את הכביש”.

מצאנו דרך כיצד לשמור על השורשים

“כבר לפני מספר שנים הוחלט לשקם את הרחוב, אלא מה, ששיקום הרחוב עלול לפגוע בשורשים פגיעה מאוד גדולה ולכן התחלנו לחפש דרך איך ניתן לשקם כביש ולשמור על השורשים ותוך כדי כיצד אנו מונעים מהשורשים לעלות לפני הקרקע למשך של לפחות 5 עד 10 שנים.

כשמשקמים ומשפצים חייבים לחפור, ואם חפרת-פגעת, לא רצינו שזה ייקרה. לכן, הפעולה ברחוב היא מינורית, לא מעבירים קווי מים חדשים, לא מעבירים קווי תאורה, אין הרבה עבודה מסביב כדי לא לפגוע בשורשים. בעיקר בגלל שהשורשים נמצאים בשכבה עליונה יחסית”.

אף עץ לא נכרת או נפגע מעבודות העירייה

“אנחנו רוצים להדגיש כי אף עץ לא נכרת או נפגע כתוצאה מעבודות העירייה בשדרות אלו. אנחנו לא מפקירים את העצים הזקנים, כל הסיפור הזה נועד להאריך את שנות חייהם. כמעט סיימנו עם רחוב שד’ יצחק, ושום דבר לא נפגע בינתיים ומשם נלך לשד’ הצבי, שם יותר מסובך ויותר צפוף. אבל העיקרון להתרחק כמה שיותר מהעצים, לתת לשורשים מים וחמצן באופן רציף באמצעות מערכות חמצן והשקיה, שיישמרו גם שם.

בעניין סכנת הקריסה של העצים, כבר 20 שנה שאנחנו תומכים בעצים, אנשים רואים שהעצים גדלו בגלל הצפיפות בשיפוע, לכן יש הרבה עצים ששומרים בכבילות מיוחדות על מנת שאם משהו יקרה, ניתן למנוע סכנת קריסה של העץ”.

בנוגע לעבודות הבניין

“היתר הבניה למבנה הנדון ניתן ע”י הוועדה המקומית לפני כ – 3 שנים. ההיתר כולל אישור כריתה של מספר מינימלי של עצים הנדרש לביצוע הבניה, תוך שימור עצי אלון בחלק האחורי והקדמי של המגרש. הטיפול והפיקוח על הנושא מטופל ע”י פקיד היערות הארצי והסיירית הירוקה של משרד החקלאות.”

הגיבו כאן לכתבה

11 תגובות
  1. שכנה אמר/ה

    השיפוץ בשד הצבי 23 זו עבודת הבניה הכי ארוכה מסורבלת ופוגענית בסביבה שאי פעם ראיתי
    הכביש מלא חצץ ואבק שעף לכל עבר
    וזה מבלי להזכיר את העצים שהם הורסים
    ממש מגעיל

  2. לימבו אמר/ה

    כל שפיכת הכספים זה לדעתי,
    בשביל פחות ממאה משפחות. ונראה שכולם שם בעשירונים העליונים.

  3. אסף אמר/ה

    יש עוד כמה פרויקטי תמ”א המתוכננים בשדרות הצבי
    – כמה בניינים משם יש פרויקט תמ”א לקראת סיום שכן הצליח לשמור על רוב האורנים במרחב שלו
    – עיריית חיפה הגדירה את שדרת העצים כנכס עירוני
    – העירייה חייבת להחליף גישה ולשמור אקטיבית על העצים גם במרחב הציבורי וגם הפרטים (זה בסמכותה!), לפסיק לגלגל אחריות ולשמור על הטבע של כולנו. בפרט כנגד בצע כסף

  4. טלי אמר/ה

    עירייה לא מתפקדת..כבר אמרנו..כן..אמרנו.

  5. מיכאל אמר/ה

    עץ מול עץ ! כול העצים סכנה של קריסה !
    העיריה צריכה לדרוש שמול הבניה ישתלו 3 עצים במדרכה !
    לא בשטח הפרטי !

  6. יהל אמר/ה

    מעניין שלנו ברחוב מוריה, עשו בעיות על עץ פיקוס שלא מתאים לחצרות בתים. השורשים שלו מעלים את השבילים, סותמים את הביובים … נאלצים לעשות סביבו “אי” ולהשאיר אותו. הצענו להעביר על חשבונינו למקום אחר. סרבו לנו.

  7. ישראל אמר/ה

    תיקון טעויות:
    1] הטמפלרים היו חקלאים מצויינים שסיפקו את מרכולתם לבתי ההבראה שהיו ממוקמים ברח’ קלר.
    2] עצי האורן והברוש תחמו את השדות והמטעים ושימשו הגנה מהרוחות.
    3] הטמפלרים התגוררו בסמוך לרח’ קלר ולא במורד הרחובות.
    4] שד’ הצבי כונה רח’ האהבה וצמרות העצים אוחזים האחד בשני כזוג נאהבים.
    5] מורשת– שד’ הצבי מופיע כאתר ייחודי ביופיו ביצירות ספרותיות של א.ב. יהושוע, יהודית קציר, סרטי קולנוע וכמורשת באתר משרד החקלאות.

  8. דרור אלוני אמר/ה

    חיפאים יקרים
    הגיע הזמן להחליט מה אנחנו רוצים להיות
    האם להמשיך להיות כפר שוקע בחובות וחוסר פיתוח
    ועצירה במקום
    או עיר מתפתחת משגשגת שתושביה נהנים משרותים ברמה גבוהה וילדיה לא עוזבים אותה
    חייב להיות איזון בין הרצון של כולם לשמור על ירוק לבין בניה ופיתוח לפי חוקים
    יזם או קבלן חיפאי שרוצה להשקיע כסף ומשאבים בחיפה
    צריך לקבל תמיכה ועידוד וחיבוק
    במקום זה הוא מקבל בירוקרטיה מתישה
    הבניה בשד הצבי היא בניה שעברה את כל האישורים הנדרשים
    ונכון שמשך הבניה מפריע לאנשים שונים במיוחד שכנים שהתנגדו כי רצו לשמר את סביבתם
    אבל משלא הצליחו בדרכים חוקיות החליטו להמשיך להציק ולהפריע וחבל שכך
    הכספים מאגרות הבניה הם אלו שמזרימים כסף לעיר ומאפשרים לראשיה לקבל החלטות להשקיע בדברים שחוזרים לציבור
    אנא מכם אל תתבלבלו כולנו רוצים לשמור על החי והצומח
    ועל סביבתינו אבל אל לנו להגרר לנקמנות אישית שמונעת מאינטרסים שונים ומהתנגדויות על כל צעד ושעל לדברים שנעשו לפי חוק
    אם לא נחבק יזמים וקבלנים בודדים שעדיין מוכנים להשקיע כאן ולהתמודד ורק נציק להם הם יפרשו ויעברו לערים אחרות כמו שרבים וטובים אחרים כבר עשו
    באהבה
    דרור

  9. דוד בן גוריון אמר/ה

    לדרור מחבק הקבלנים והיזמים.
    האנשים שאתה מחבק מחרבים את חיפה והופכים אותה לעיר חסרת עצים.
    בשביל בצע כסף. נקודה.

    “עץ בן שבעים שנכרת – לא יוכל לבוא במקומו שום מבנה מועיל חדש. אין תמורה לעץ עתיק. המשמיד עץ כזה, עוקר שורשי אדם. אין שום בניין או חשמל חשוב יותר מעץ איקליפטוס עבות, שקמה ישנה, חורש אלונים. הם שורשי האדם. בניין תוכל להקים כאן או שם, ולעץ בן מאה אין תמורה. אין זו רק ונדליות אלא ערעור העתיד. ובאיזו קלות עוקרים אצלנו. תמיד נמצא שעצים מפריעים למישהו או למשהו, לקו הישר של המדרכה או לחוטי החשמל או לאיזה כיכר קטנה שמישהו יזם בדמיונו קצר הכנפיים”.

    את הדברים הללו לא אמר פעיל סביבתי “הזוי” או איזה נודניק עירוני שמנסה לעכב את בניית הרכבת הקלה, אלא דוד בן גוריון בכבודו ובעצמו, ב-1962, בעת שחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרי לאום ואתרי הנצחה הובא לקריאה ראשונה בכנסת. הוא ידע על מה הוא מדבר.

  10. דרור אלוני אמר/ה

    איש יקר
    האנשים שאני מחבק הם מלך הארץ אנשים ששרתו בצבא חוו מלחמות שרתו במילואים במשך עשרות שנים מפרנסים מאות משפחות של ערבים ויהודים ותורמים לבניית הארץ והעיר ונכון תמורת רווח האנשים הללו עוברים מדורי גהנום כדי לבנות ואיני מצליח להבין איך נשאר להם עוד כח לעשות זאת
    דויד בן גוריון היה איש משכמו ומעלה שתרם רבות לבנית הארץ הזו וכן גם הפרויקטים שהוא עשה ועמד מאחוריהם ודחף קדימה מצד אחד פיתחו שממה ומצד שני הרסו טבע וחייבים לדעת לשמור על איזון בנושא וכפי שכתבתי להחליט מי אנחנו רוצים להיות והיכן רוצים לחיות
    ככל שאדם פועל במסגרת החוק לפרנסתו ומקבל היתרים שהמדינה דוחפת והעיריה מקדמת כדי לשמור על תושביה כאן ולפתח את העיר מומלץ להתמקד בדברים שבאמת אפשר וצריך לשמור עליהם
    חלילה לך לחשוב שאני לא אוהב עצים ולא בעד לחבק גם אותם אבל חייבים למצוא את האיזון בין הרצונות
    בברכת שבת שלום
    דרור

  11. רני אמר/ה

    ידוע שעץ האורן הוא עץ נפיץ בזמן שריפה, הדבק שלו מטפטף על הרכבים, לדעתי אפשר ורצוי לאלץ קבלן לנטוע עצים נורמליים במקום העצים האלה, זו לא קללה להחליף את העצים בעצים טובים יותר. אפילו ביחס של 1:4 ( כורתים אחד נוטעים ארבעה במקום) ואפשר לבצע חלק מהפיצוי באיזורים אחרים.
    אפשר להטיל על הקבלן גם אחריות למס׳ שנים שבמידה והעץ החדש לא יתפוס הוא יצטרך להחליפו בחדש.

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור העיר חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו