במוסף הכלכלי של עיתון הארץ, TheMarker, התפרסם לפני שבוע מאמר מאת בנימין מוזס, המציג עצמו כ"רופא פנימי ואפידמיולוג קליני, חוקר המימשק בין רפואה מדע ופוליטיקה", מבלי לנדב כל מידע אודות מחקרו היומרני.
כנראה שמר בנימין מוזס הינו יותר פוליטיקאי, מאשר רופא או מדען, אם לשפוט לפי כותרת המאמר, "תעשיית הפחד מזהמת את חיינו".
לדעתו הזיהום האמיתי אינו נפלט מארובות המפעלים, אלא מדיווחים לגביהם. הוא מתעלם מהקשר המוכח בין ריכוז התעשיות החריג, זיהום האוויר החריג, והתחלואה החריגה באזור, שולף מכל הנתונים רק דיווח אחד על תחלואת ילדים בסרטן, ומאשים "פקיד בכיר במשרד הבריאות, אשר ניצל כל גורם אפשרי, כדי להעצים את הפחד".
האשמה זו גובלת בלשון הרע כלפי ראש שירותי בריאות הציבור, פרופסור לרפואה, שלא "העצים את הפחד", אלא להפך, הסביר שאין להיחפז למסקנות, בטרם
יבוצעו מחקרים רחבים יותר.
מכך כותב המאמר מתעלם, כדי לא לקלקל לעצמו את התיאוריה שלו, חובקת עולם ומלואו, על פחדיו של המין האנושי לדורותיו, לא פחות. אולם כאן בחיפה ובדורנו, הזיהום והתחלואה אמיתיים, ומקורם המוכח בריכוז 25% מהמפעלים המזהמים, ב-4% משטח המדינה, המתוכננים להגדלה נוספת, פי 3 ויותר! כאשר כבר היום תושבי האיזור הינם שיאני הארץ בסרטן, מחלות לב ודרכי הנשימה. ילדיהם נחשבים לקבוצת סיכון רגישה במיוחד, וגם התחלואה שלהם חורגת בהרבה מהממוצע הארצי, כפי שעולה מדיווחי מקורות מקצועיים אמינים ביותר.
ד"ר מוזס מייחס לחיפאים תחושת פחד פרימיטיבי, המבוסס כאילו על מיתוס ו/או אמונה טפלה. עמדתו מבטאת התנשאות, ומתעלמת מגורמי הזיהום והתחלואה האמיתיים והמוכחים. נכון יותר לקבוע שתושבי חיפה נחושים היום, יותר מתמיד, להרחיק גורמים אלה מסביבתם.
בכבוד רב
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
לשעבר סגן ראש העיריה וממונה על נושאי תכנון וסביבה.
היום חבר בועד המנהל של הקואליציה לבריאות הציבור