"אני לא הולך לשם ומטפל בעצמי באופן פרטי, רק כדי לא לחוות את ההשפלה וההתעמרות הזאת"
איתי אלימלך, יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל, היה מיוזמי הרפורמה "נפש אחת" שהציג אתמול משרד הביטחון לטיפול בנכי צה"ל. אלימלך סיפר לחי פה – תאגיד החדשות על ההשפלות וההתעמרות שהוא חווה במהלך השנים בלשכת שיקום חיפה.
אתמול (ה' 22/4/21) הציג משרד הביטחון את הרפורמה לטיפול בנכי צה"ל – "נפש אחת" – שהתגבשה לאחר המקרה הקשה של איציק סעידיאן, שהצית את עצמו מול אגף השיקום בפתח תקווה.
במסיבת העיתונאים להצגת הרפורמה נכחו שר הביטחון בני גנץ, בכירי משרד הביטחון ואיתי אלימלך, יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל, ששותף לכל המאמצים שנעשו לקידום הרפורמה.
בשנתיים האחרונות, מאז מכהן אלימלך כיו"ר הארגון במחוז חיפה, הוא, ביחד עם שותפיו, נלחם עבור חבריו הנכים, כשבמהלך הזמן הזה, נפגש עם מנכ"לי משרד הביטחון, שרי הביטחון וראש הממשלה, עם צמרת משרד הביטחון וכל מי שרק אפשר להעלות על הדעת.
ביום ראשון (18/4/21) החלו להפגין נכי צה"ל בהפגנות המוניות בתל אביב, כשבמקביל, עשרות נכים הפגינו גם בצומת מקסים בחיפה, יחד עם עורך דין העוסק במיצוי זכויותיהם של נכי צה"ל, גיל גולדרייך.
איתי אלימלך, יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל, על הרפורמה:
זאת מהפכה חברתית. מדינה שלא יודעת לטפל בפצועים שלה שחזרו משדה הקרב, אין לה זכות קיום. מדינה צריכה להיות זו שמחבקת ומטפלת בפצועים שלה, בין אם הם פוסט-טראומתיים, הלומי קרב, בין אם נפגעו בגוף או בנפש. זה כוחנו כחברה וכמדינה. זה החוסן הלאומי שלנו. היום באמת עשינו היסטוריה.
דמותו של אלימלך (40) מעוררת השראה ומהווה דוגמה חיה למוטיבציה. הוא גדל בנווה שאנן, בוגר בית ספר עירוני ג' ואב לארבעה ילדים. בשנת 2000 נפצע אלימלך מפצמ"ר במוצב ריחן בדרום לבנון ועד היום נותרו בגופו רסיסים. את אשתו הכיר כשכבר היה פצוע של גולני, היא הייתה קצינת נפגעים בגולני ואז גילה שגם היא חיפאית. ב-2011, כחובב בישול, השתתף אלימלך בתכנית "מאסטר שף" והגיע למקום העשירי. במשך 18 שנים ייצג בכבוד את בית הלוחם חיפה, כאשר שיחק בנבחרת כדורסל על כיסאות גלגלים והשתתף באליפויות אירופה ואליפויות העולם, בנבחרת ישראל.
איך אתה מתאר את החוויה שלך מול משרד הביטחון, לאחר שנפצעת?
"ברמה האישית, הטיפול שזכיתי לו היה שערוריה. אני נפצעתי קשה מאוד מפגז שהתפוצץ במרחק של מטר וחצי ממני. שום איבר בגופי לא נשאר שלם, הרסיס מהפגז שנשאר בברך היה בגודל 4 ס"מ וגרם לי לזיהום חמור. שיא השיאים היה כאשר הרופאה הסבירה לי שהרסיס זאת נכות לא מוכרת, לכן אני לא יכול לקבל טיפול. ניסיתי להסביר לה, שכשהפגז התפוצץ עליי והתפוצצתי לחתיכות, לא נשאלתי היכן והאם אני רוצה לקבל רסיס.
יש לי רסיס גם בצוואר ומיד שמאל שלי לא נשאר הרבה, וגם משתי הרגליים שלי. אני נמנע ככל יכולתי מלהגיע לשם וגם אין לי זמן וכוח נפשי להתעסק בטיפולים האלו.
אני עובד על תחזוקת השבר ומדי פעם יש צורך בעזרה ובטיפולי פיזיותרפיה. ביקשתי פיזיותרפיה וקיבלתי תשובה מדהימה: שאם לא ביקשתי במשך שנתיים, אז כנראה שאני לא צריך את זה. כלומר, אחרי שחלפו שנה וחצי, פשוט עיגלו לי את תוקף הזכאות לשנתיים. איזו מן תשובה זאת? בסוף הרופאה המחוזית אישרה לי טיפול אחד בשבוע, למשך חודש. השארתי את ההפניה על השולחן והלכתי לטפל בעצמי באופן פרטי, רק כדי לא לחוות את ההשפלה וההתעמרות הזאת. זה המצב של נכי צה"ל עד היום".
אלימלך ממשיך: "לשכת שיקום חיפה באגף שיקום נכים, היא הלשכה המחרידה, החולה והגרועה ביותר בכל משרד הביטחון, בתוך מערכת רעה וחולה מאוד. תת איוש תקנים בה, גורם למחסור אדיר ובתחלופה של כוח אדם. יש שם בודדים שמחזיקים את כל המערכת הזאת על הכתפיים שלהם, וגם הם על סף קריסה.
כל השאר, או שלא בא להם לעבוד בכלל, או שעושים טובה ובאים לעבודה ולא עושים כלום.
רמת התסכול של הנכים שמטופלים בלשכת חיפה היא הגבוהה ביותר מכל אגפי השיקום. בכל אגף שיקום המצב הוא לא להיט, והרפורמה הזאת הולכת להכפיל את כוח האדם, שזה מהלך הכרחי.
אני לא אנוח ולא אשקוט עד שזה יקרה וסוף סוף נכי חיפה והצפון יזכו לקבל שירות נורמלי ומכבד. אחרי הרפורמה אתמול, אני מקווה שאנחנו בדרך הנכונה".
אני יחסית חדש ואני מבין על מה אתה מדבר זה פשוט חומר אנושי שלא נפל לו האסימון שצריך לשנות גישה והגיע הזמן לתמוך
בנפגעים ולא להתעמר בהם.
אני מקווה שפועלך יביא להישגים.
אני אח של נכה צהל וזו לשכה זוועתית ומחרידה
הם לא עונים בכלל לטלפונים
האפ הכתבה השפיעה על משהו או מישהו? כמה התאבדו מאז?
המחוז המחריד ביותר הוא מחוז טבריה. מנהל גרוע כך גם סגנו ורופא הזוי.
בא להתפוצץ מרוב זעם וכעס על הטיפוסים האלה שמתעלמים, מתוך ידיעה, עד כמה סובל מכאבי תופת.
היא אומרת את זה רק בגלל שהיא לא פגשה את הלשכה באילת. באילת לא רק שהם לא מתפקדים, הם פוגעים בכוונה בנכים, דורשים מהם להגיע פיזית למסור דברים שאפשר לשלוח במייל, מסרבים להחזיר להם כספים, לא מאשרים טיפולים שהרופא הארצי של משרד הביטחון קבע שצריך לתת ועוד ועוד.
אני לא אומרת שחיפה לא גרוע. אני רק אומרת שכמה שהם גרועים יש יותר
מחנה דויד סניף משרד הבטחון הגוף שאמור לעזור לנו מביא כותנו להחלטות של סוף חיינו כי אולי ככה עדיף להם פחות מטולים פחות כסף ,העיקר שמרנו על גבולות המדינה בסוף אנחנו לפח האשפה,מכונות זה מה שאנחנו בעיניהם לא בני אדם,כנראה באמת עדיף לנו לשים קץ לחיינו פחול סבל נפשי יותר כואב מפצע פתוח תאמינו לי
שלום לכולם אני גם סובל מפוסטראומה הובחנתי והייתי בטיפולים של נטל עד היום יש לי פלשבקים בגלל פעם שרצתי להתלונן על הזה לא ניגשתי 15 אולי 17 שנה אני סובל בשקט לוקח כדורים בשקט כי השפילו אותי בסניף שמכנה דויד אני סוחב המון ולא יודע איך לעבוג כול יום בלילה אני קם לפני כולם בבית וחוזר לדראת 6 בבוקר לעוד שעה בכדי לא להתפוץ בחוץ או בבית הלוואי ומישהו היה עוזר לי לעבור הכול
אני מוקיעה את היחס המחפיר לנכים בוועדות הרפואיות אולם מבינה מהיכן נובע.
המוטו בוועדות הרפואיות הן בביטוח הלאומי והן באגף השיקום הוא לא להאמין לפונה.
הרופאים טוענים שמנסיונם הם יודעים שאחוז לא מבוטל מבין הפונים מתחזים.
לצערינו הנכים האמיתיים סובלים בגלל אנשים שפלים שמתחזים לנפגעים.
אני מכירה קבלן שיפוצים העובד בשחור ומתפרנס מעל ומעבר ובמגביל מקבל 8000 ש"ח בחודש כפיצוי על "נכותו" וכן "מטפלת" העובדת כעוזרת ומבשלת כאשר הוא ואשתו בעבודה. זכאי גם לרכב ללא מיסוי….
הוא מתגאה שידע ללכת לרופא בכיר שדעתו נחשבת באגף השיקום ולהיעזר בעו"ד מפולפל שידע למשוך בחוטים ובעזרתם חולב את המדינה בקביעות.
אני בטוחה שהוא אינו בן יחיד ושישנם לא מעטים שעושים הצגות וגורמים לאחרים לסבול.
אמי ז"ל סיפרה שכאשר באו לגייס את אחיה לצבא האדום סבתי צבטה אותו בחוזקה והוא צרח בהיסטריה תוך התפתלויות. התנהגתו שיכנעה את המגייסים שהוא מטורף והוא שוחרר מגיוס. במלחמת העולם השניה התגייס ביוזמתו ונפל בקרב על שיחרור ברלין.
שם הוליכו שולל את הגויים וכאן את הוועדות הרפואיות. מנפחים פציעה קלה לאנושה והחגיגה מתחילה.
ובכל זאת מקווה לחמלה וכבוד לנכים באשר הם.
גם אני חוויתי בוועדה פסיכיאטרית שלעגה לי והתייחסה אלי בעוינות כל כך אלימה ושאלה אותי למה אני כזה פחדן וחלש בזמן שלקחתי חלק בקרבות הכי קשים במלחמת יום כיפור מהרגע שהיא פרצה עד יום לפני סיומה שאז נפצעתי.
איך יכול להיות שיש אנשים כאלה בכלל?
ומה הן עושות בוועדות ולמה הן לועגות ללוחמים שראו את החברים שלהם נשרפים ומתרסקים בזמן שהן מסתתרות מתחת למיטה בזמן מלחמה?
לא פלא שאנשים שורפים את עצמם מרוב זעם ויאוש.
עאלק אנשי מקצוע,
בזיון גם לאנושות וגם למקצוע
וחיפה הורידו לי בלי נימוק 20 אחוז סתם ובלי בדיקה
מציע לנכי צה"ל לעבור לתל אביב כי בחיפה אין מצב
האם איתי אלמלך מוכן להגיע איתי לועדות?
אין תגובה? מה קרה?
כל הכבוד איתי
הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו,מקווה שתוכל להזיז משהו,
כל ההתנהלות באגף השיקום בושה
אין עם מי לדבר ,השערים סגורים,כל התקשורת דרך סורגים ועם איש בטחון.
התיאור הוא עדין מדי.
מה שקורה בלשכת השיקום חיפה זאת התעללות לשמה
התעמרות והשפלות חוזרות ונשנות
יותר גרוע מהפציעה במלחמה עצמה הוא היחס המזלזל וחוסר אנושיות שאני נתקל בו כשאני צריך לפנות להתחנן ולבקש בקשה לטיפול או כל דבר אחר שקשור לשיקום.
בושה גדולה.
שיחה(41)
ישראלי
אורח
התחבר
סדר לפי
הטוב ביותר
הדס
לפני 12 שע'
מרוב וועדות ומרוב חוקרים וכל מיני חפארים שעובדים עם הוועדות ומקשים על נכי צהל זאת הבעיה האמיתית
השב
6
עשרות אלפים במדינה משתמשים ללא כל הצדקה בתעודות נכה- שלהם או של קרובי משפחה- להקל על עצמם את מצוקות החניה ומונעים בכך אפשרות זו מנכים עם הגבלות אמיתיות. חיוני לעשות סדר במדינה בהפקרות הזו שנראית לכל. גם בנושא נכי צה"ל – בלי פופוליזם בבקשה, יש לתת המגיע לזכאים באמת ולנפנף את הרבים רבים שמנסים לקבל זכאות לא להם ולהתפרנס מתחמנות זו.
לו יכולתי הייתי שולח את כול הנשים האלה לכלא. כהלום קרב יושבת פסיכיאטרית מדופלמת… וצוחקת לי בפרצוף. זו בהמה לא רופאה. הרגשתי ועדיין מרגיש אכול כעס ועל חבורת הזבל שישבה שם.
כנכה ותיק, מאוד, 2 הידיים מספיקות על מנת לספור כמה פעמים הייתי בלשכת חיפה של אגף השיקום. כמוט של פקידים ופקידות שפשוט לא עושים כלום שזה ממש מדכא כי כשאתה שולח פקס, רק פקס כי מייל וטלפון זה לא ברמה של הנכה, הם לא עונים ולא מתייחסים. לפני שבועיים קיבלתי בדואר הפניה שביקשתי …בדצמבר, עבור בדיקה באותו החודש. מזרימים לי תרופות בלי שביקשתי (מה, זה הכסף שלהם?) וכשאני כן מבקש, תתחיל לחכות…1000 סיפורים על זילזול וטימטום מתמשך.
נשמה תפקידך לא להתלונן אלא אך ורק לתקן לשנות ולשפר.
התגובה ממש מצניעה את הביקורת על לשכת חיפה. המצב הגרוע מתבטא בהזרמת תרופות לא נחוצות, בקידום נרקוטיה כדי לסתום פיות, בהיעשר בדיקת מצב רפואי פרטי של נכה ומתן ערבוב מסוכן של תרופות עם תרופות שהנכה מקבל באופן סדיר מקופת חולים, הנחיות לא חוקיות בועדות רפואיות על ידי רופא אחראי על ועדות והמצאה. מהשל תקנות שלא קיימות, סחבת תיקים בין גורמים מטפלים שלא יכולים לטפל בנכה במקביל אלא בטור, חוסר אפשרות תיקשור יעיל, תגובות דיוור ארוכות משך, חוסר עדכון בקשות באתר השיקום, מידע רע באתר אגף השיקום, מעט בתי מרקחת המכבדים מרשמים, ועוד ועוד השפלות בדיוני ועדות רפואיות כמו רופא שאומר במפורש שאין לו זמן לקרוא תיק עבה ומספיק שידבר הנכה על הזמן האחרון וצרותיו. אם ועדת הבדיקה תרצה לקבל תצהירים בשבועה הרבה רופאי ועדות יודחו מהועדות או אף ישללו להם רשיון.
את כל התגובות שנכתבו על ידי הקוראים, אפשר להפנות מול ה "ביטוח הלאומי" מילה במילה, מתאימה גם ל"מוסד" המסואב הזה, האטום, המתעמר, והמתנשא על נפגעי העבודה, הנכים, והזקוקים לעזרה ממנו. צריך לצאת להפגין באותה צורה כמו שהפגינו נכי משרד הביטחון. גם שם צריך ניקוי אורוות.
אוי לנו אם זו המציאות
פשטנו רגל ערכית, רגשית חברתית ולאומית
התבהמות כללית
אחלה פיתרון יש לנו אנשים שלא רוצים לעשות את העבודה שלהם נביא עוד אנשים שלא יעשו את העבודה
איתי צודק כי הייתי שם פעם עם חבר בלשכה בחיפה ויש לי טראומה. המצב הנוכחי לא יכול להימשך ואסור שתימשך הפגיעה בגיבורינו.
טוב זה לא רק בחיפה וזה היה גרוע פי אלף אם לא יותר ביחס אפילו של הרופאים אחרי מלחמת יום כיפור פשוט דפקו את הפצועים וזרקו אותם מכל המדרגות כמו כאילו היו נצלנים. וזה בזמן שלנכים לא היה יצוג משפטי. ולא אינטרנט ולא היה ידוע מה ואיך עושים מה.
במקום להחזוק אגף של אוכלי חינם ופנסיות מהמדינה , משכורות תקציבים שהולכים לטובת אגף ההזוי הזה פשוט לסנור אותו ולהעביר את הכסף לנכי צהל תאמינו לי שישאר עודף תקציב מדינה הזויה
כל הכבוד ליוזמה ולתנופה שאיתי עומד במרכזה. אך עוד רבה הדרך לקידום הריפורמה. המהלך שמתחיל להניע רפורמה אמיתית הוא ניצן רך שצריך הזנה וטיפוח ובלימת הכוחות שאחראים למצב הקיים. יהיו כאלה שינסו להגן על הבטלות והאדישות שהם רגילים לה. לא יהיה מנוס להציב מנהלים חדשים ועובדים מקצועיים שיעברו הסבה. למעשה יהיה צורך להעביר מתפקידם את המנהלים שכשלו בכל דרך חוקית אפשרית.
הגיע הזמן שיעברו לעבוד עם אמייל ישיר לבעל התפקיד הנדרש ושעידן הפקסים יעלם ולא כל פעם שצריך לשלוח משהו למשרד הבטחון צריך לרוץ לדואר למי שאין פקס בבית
איתי אתה צודק בכל מילה שאמרת.
הפקידים נותנים לך חצי תשובה תמשיך להתקשר ללא כל מענה.
אני פוסט בקשתי תעסוקה מינמלית על מנת להשאר בחיים עם חשק למחר מזה חודש וחצי למרות כל המסרות הפנויות אשר מפרסמים בתקשורת עד היום ללא מענה
אחרי ניסיון אחד כבר הבנתי שמשם לא תגיע הישועה. אולי כדאי להפריט את הטיפול. אגף השיקום הוא גול עצמי של המערכת.
די לחפש את הנכים עם ניירת רפואית.טפלו בנו בהתאמה עם רופאים מומחים .די להשפלה והפחדה מהשיקום
לא ידעתי שגם אחרים סבלו מיחס לא מקצועי ומכפיר מאגף השקום של משרד הבטחון חיפה וכשהעזתי להתלונן. כפסיכולוגית אשת מקצוע. בתגובה הכתובה שקיבלתי לא האמנתי לקרוא את המילה "חצופה". מסתבר שיש דין ודיין אמת וגם אחרי שנים הרקבון נחשף.
לחרד מחרדים: אתה צריך להתבייש, לא בתגובה המטומטמת שלך, אלא ברמה הירודה שלך. אם אתה כבר מדבר על תרומת איברים וכד', העמותות הללו, עזר מציון/יד שרה/זכרון מנחם ועוד, הן עמותות חרדיות וכשתזדקק להן תלמד זאת. בינתיים לך תלמד קצת ואולי זה יעזור לך בחיים.
טעם מר
מזל שיש את איתי, הקודמים ידעו לטפל רק בהטבות לעצמם ואיתי בהחלט דואג לנכים. יישר כח איתי … עלה והצלח.
חוץ מזה, כהלום קרב, אין לי דבר וחצי דבר נגד נכי גוף ונפש, יחד עם זאת איציק סעידיאן כמייצג אותי מירכז העניין בנו הלומי הקרב אבל כולם לוקחים את זה לנכים הנראים ולא השקופים. בקיצור, שוב מפספסים את המטרה ממטר. ולכן לא תהיה ישועה להלומי הקרב.
מדינת ישראל ממנת את הקיום של אנשים שאינם רוצים באופן עקרוני לתרום למדינה (שרות בצבא, ללכת לעבוד, תרומת אברים לאחר המוות ועוד).
אותה מדינה מתנערת מאחריותה לאנשים שבזכותם המדינה קיימת.
פשוט בושה.
כל הלשכות מחרידות.
שאפו גדול לאיתי, אגף השיקום בחיפה הוא המקום הכי מחריד וטראומטי שחוויתי בחיי
בגלל מסורת ההסתדרות אין במדינה פיטורים לאנשים לא מתאימים
זו בדיוק גם החוויה שלי עושה הכל על מנת לא להגיע ללשכה בחיפה שגרועה ובפער מכל האחרות
הייתי פעם אחת אצל העו"ס והבנתי שכדי לשרוד נפשית מוטב שלא אחזור על הטעות הזאת לעולם
ליויתי אם שכולה של חייל שהגיע מגרמניה לשרת בצ.ה.ל ונהרג באחת המלחמות. אמו היהודיה הגיעה להתגורר בישראל.כאחות שכולה ראיתי את רמת ההסתאבות וזחיחות הדעת של העו"ס. כשחזרנו הביתה התקשרתי אליה( חס וחלילה ישירות…זה עבר פרוצדורה מאד לא אישית שזה אלף בית של אנשים אומללים שלא מבינים מה נפל עליהם. דיברתי איתה בשיא הזהירות כי סך הכל ליוויתי את האם השכולה שכנראה היתה רגילה לרמת שירו. ארופאית. בסיום השיחה הלא נעימה בעליל זרקה לי; מי את בכלל. את לא הבוסית שלי ואני כאן אשת המקצוע . לא אשכח זאת בחיים ואפילו שאני אחות שכולה שמעוניינת במשהו- אני שנים לא ניגשת לשם. ממש השפלה. כל אחד במשרדו כמו שפעם היה בהסתדרות בת"א. ( מסדרון ארוך עם מלא פקידונים מחכים לכוס התה שתביא להם העובדת עם העגלה)
ברור שלא בא להם לעבוד.
אלו עובדי מדינה אוכלי חינם
שהם תת זרוע של משרד הביטחון
שהוא גוף פרזיטי בפני עצמו….
כל הכבוד לאיתי אלימלך,יו"ר מחוז חיפה והצפון בארגון נכי צה"ל. יישר כוח לכם.
לוחץ לך ידיים.מאבקכם צודק במאה אחוזים
. שבת שלום. נתתם הרבה למען עם ישראל. מחובתה של ממשלת ישראל לסייע לכם בהכל.
טוב שיש כאלה שאכפת להם ודואגים לנכים.
מנסיון אישי עם קרוב משפחה נכה צה״ל ,כל מילה של איתי כתובה בסלע