מיטרדי הרעש והבטיחות של שדה התעופה בהרצליה כנראה עלו
כבר לכולם על העצבים, שלא לדבר… ובעצם למה לא? שכן לדבר!
גם על הפוטנציאל הנדל"ני הטמון בכמה מאות דונמים בלב הרצליה.
כמובן ל"דיור זול לצעירים", הס מלהזכיר מגדלי יוקרה למשקיעים…
ולאן מבקשים להעביר את השדה על מיטרדיו, אם לא לחיפה?
טבעי שחיפה מתנגדת להמשך השימוש במפרץ כמסלקה לאומית
למיטרדי מדינת ת"א. אולם במפתיע יש גם חיפאים המוכנים לקלוט
את שדה הרצליה, כמו במערכון של הגשש על העז: "שתבוא אצלי",
זוכרים? בתקוה שאם יכניסו את העז, קרי שדה התעופה, יוציאו את
התיש, קרי הגדלת הנמל.
חוששני כי חברתי, האדריכלית וחברת מועצת העיריה ד"ר עינת
קליש-רותם, תומכת ברעיון על סמך יעוץ מוטעה. לא רק בהרצליה,
גם באילת ובת"א, עושים הכל על מנת להזדכות על שדות התעופה
התקועים בלב הערים. כולם טועים? רק אנחנו צודקים, ונתקע שדה
בינלאומי פונקט בלב המטרופולין, בין עיר הכרמל לעיר הקריות?
וזה עוד בהינתן המזל הטוב שיש חלופה מוכנה לשימוש משלשום,
במרחק 3 דקות טיסה, בלי לייבש ים, ובלי לשנות סדרי עולם.
חברי נחשון צוק טוען שפיתוח רמת דוד לשימוש אזרחי יארך עשרות
שנים. אם כך – פיתוח שדה המפרץ יארך מאות שנים!
מסלולי רמת דוד מתאימים כבר היום לרוב מטוסי הנוסעים, למעט
אולי אירבס 380. הטרמינל יקום מחוץ לגדר המערבית, ה"שרוולים"
שלו יגיעו למטוסים, והנוסעים לא יתחילו לטייל בין הדת"קים. שאטל
יביא אותם לחיפה, נצרת וטבריה יותר מהר ממה שמגיעים מהיתרו
ללונדון או מקנדי לניו-יורק.
באשר לתעופה הקלה, מספיק לצטט מדבריו של מר זאב בלסקי,
ראש עירית רעננה: אלפי תושבים לא צריכים לסבול רק בגלל קומץ
אנשים שידם משגת ונפשם חשקה ללמוד לטוס…
התנגדתי ל"בינאום" שדה תעופה חיפה מיום לידתו של הרעיון,
עוד בתקופת גוראל. כאשר ב-2003 נמסר לידי תיק מינהל הנדסה,
בחנתי את התכניות שהחלו להתגבש בינתיים, ואינני מצטער לרגע
שהובלתי לביטולן.
אין חולק על חשיבותו של שדה תעופה בינלאומי כמנוף תיירותי,
כלכלי ותעסוקתי. זו תכליתו העיקרית, להביא תיירים מקצווי תבל,
ולא רק להקפיץ אותנו לנוחיותנו לאנטליה ולרודוס. רק שדה תעופה
בינלאומי ברמת דוד ישים את מטרופולין חיפה והצפון כולו על המפה.
שדה מוגבל במפרץ חיפה ישים אותנו לכל היותר על המפית.
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים.