טקס הסרת הלוט – שלט להנצחת שלושה מעפילי האנייה “אקסודוס”

בטקס מרגש ומכובד בחלקת חללי ההעפלה בית העלמין חוף הכרמל בחיפה, הוסר בבוקר שישי (27/11/20) הלוט מעל שלט הנצחה לשלושה ממעפילי האנייה “אקסודוס” שלא זכו עד כה לקבר ישראל.

בטקס השתתפו נציגי משפחות החללים והנפטרים, מעפילי “אקסודוס” ונציגי צוות מורשת אקסודוס שיזמו את ההנצחה המרגשת. בשלט מונצחים התינוק אברהם פלוצקר, פולה אברמוביץ’ ובנה התינוק. כן מונצחים שלושת חללי הקרב שהתקיים על האנייה: צבי יעקובוביץ’, מרדכי בומשטיין, ביל ברנשטיין.

בטקס הסרת הלוט משלט הנצחת מעפילי אקסודוס בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה. צילום: יעל הורוביץ

תלאות מעפילי “אקסודוס”

בתאריך 11/7/1947, בשעת בוקר מוקדמת, הפליגה מנמל סט שבצרפת ספינת המעפילים “אקסודוס” בפיקודו של רב החובל אייק אהרונוביץ’, על סיפונה 4,554 מעפילים ניצולי שואה, בהם 40 “צופים יהודים” מצפון אפריקה.

הספינה, במקורה אניית נהרות שמיועדת ל-400 איש בלבד, נרכשה  בתרומת יהודי ארה”ב ב-50,000 דולר ועברה הסבה למעבר אוקיינוס ולשמש כספינת מעפילים. הצוות מנה 8 אנשי פלי”ם ו-42 מתנדבים, רובם יהודים אמריקאיים.

מרגע יציאתה של “האקסודוס” מחופי צרפת “זכתה” הספינה למעקב צמוד של משחתות בריטיות וליווי אווירי של מפציץ בריטי. בבוקר ה 18/7/1947, השתלטו הבריטים בלב-ים על הספינה, תוך התנגדות נחושה מצד המעפילים.

מעפיל “אקסודוס” הבוקר בטקס הסרת הלוט. צילום: יעל הורוביץ

“הייתי ספון בבטן האנייה עם הנשים והילדים האחרים”, מספר אהרון דישון. “משחתות בריטיות עשויות פלדה נגחו את ספינת העץ הרעועה שלנו משני עבריה. אבא עלה על הסיפון עם הקבוצה הבוגרת, לנסות ולסכל את השתלטות הבריטים על הספינה. הם רגמו את החיילים הבריטים שניסו לפשוט עליה בתחמושת שהוכנה מראש: מצבורים של קופסאות שימורים, שקים של תפוחי אדמה ויתדות ברזל. לבסוף הצליחו לעלות על סיפון האנייה כחמישים חיילים בריטים, תוך כדי פצצות עשן ורימוני גז מדמיע. זרקורי ענק שעל המשחתות האירו את הזירה.

ישבנו למטה בבטן האנייה ושמענו את הקולות, ההתפוצצויות, הזעקות. לפתע חשנו טלטלה עזה של הספינה. ממש מול עיניי נבקע פתח גדול בדופן האנייה. ראיתי חור שחור גדול, מאיים. חששנו שעוד רגע תתבקע הספינה ותתהפך על אלפי נוסעיה. “שמע ישראל”, זעקו הנשים והילדים.”      

אהרון דישון, מעפיל “אקסודוס”, בטקס ההנצחה הבוקר עם ספר זיכרונותיו. צילום: יעל הורוביץ

עקב כך פתחו חיילי הנחתים הבריטים באש חיה כנגד המעפילים. במהלך הקרב  נהרגו שני מעפילים ומתנדב אמריקאי, ביל ברנשטיין.

המעפילים הורדו בכוח בנמל חיפה ומשם הועלו לשלוש אניות משא. בשיאם של ימי הקץ החמים, שהו המעפילים במשך חודשיים במחסני מתכת באניות הגירוש.

בהגיע האניות לצרפת, סירבו המעפילים לרדת וגורשו חזרה לגרמניה לאזור השליטה הבריטי. לאחר החלטת האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947, החלה בריחה מהמחנות בגרמניה וכן יציאה מעטה באישור. 40 ממעפילי “אקסודוס” נפלו במערכות ישראל ובפעולת איבה, 13 מהם במלחמת העצמאות.

הנער צבי-הירש יעקובוביץ’ נהרג בקרב על האנייה

“אחד ההרוגים היה חברי הרשל, בן 13, ממשיך אהרון דישון. הוא עמד ליד אבא, חטף כדור ונהרג. אימא ואבא הוכו בהלם. הם חשו אשמים על שאפשרו לו לעלות על הסיפון. הרשל’ה היה החבר השני שלי שמת”.

כהלם רעם ירדה על ראשינו הידיעה כי צבי שלנו נהרג. כתבו חבריו לקבוצת תנועת “דרור” במחנה הגירוש פפנדורף. “ספינתנו הבוטחת והנאה אשר אמרנו לחופי הארץ תביאנו, כבולה באזיקים וצבי שלנו איננו, החבר הטוב, הלוחם הצעיר והאמיץ איננו.

אחיו של צבי, יצחק יעקובוביץ’, גם הוא מעפיל על האנייה “אקסודוס”, טיפס על תורן האנייה ותלה את הדגל בעת ביקור המשלחת הצרפתית באניית הגירוש. לימים, נהרג יצחק כלוחם בחיל השריון במלחמת סיני.

בן אחותו של הירש, התכבד הבוקר בהסרת הלוט מעל שלט ההנצחה וסיפר:

אביהם של הירש, יצחק וגוטה, אימי, ניספה בשואה. אימם שרדה אך נשארה באירופה ועלתה לארץ מאוחר יותר עם בן נוסף, גרשון. אחות נוספת, פולה, נשארה בצרפת.    
בן אחותו של צבי-הירש יעקובוביץ’ שנהרג בקרב עם הבריטים מתכבד בהסרת הלוט משלט ההנצחה. צילום: יעל הורוביץ.

המסע לאיתור משפחתו של התינוק אברהם

התינוק אברהם, בנם של טובה ומרדכי פלוצקר, נפטר בעת הלידה באניית הגירוש “אושן ויגור” ונקבר בקבורה ימית במפרץ ביסקאיה, מול חופי ספרד. התינוק זכה לכבוד רב לאחר מותו. סופר “רויטרס” הקדיש מאמר לטקס קבורתו על האנייה ונתן אלתרמן כתב לזכרו את השיר “העם ושליחו” שפורסם ב”טור השביעי” בעיתון “דבר” ב 5/9/1947. קטע מהשיר נרשם בשלט הזיכרון.

טובה ומרדכי פלוצקר, הוריו של התינוק שנפטר באניית הגירוש. (אלבום פרטי, באדיבות צוות “אקסודוס”)

“מנועי הספינה נדמו”, מתאר מעפיל “אקסודוס”, יצחק גנוז. “שלוש הספינות והמשחתות המקיפות אותן עצרו תנועתן. דגליהן הורדו מראש התורן. מטח יריות פילח את האוויר הקפוא, הדן המסמרר התגלגל ונדם. חייל יצא מתוך טור היורים, צועד קדימה, מחזיק קופסת פח עם גופתו של הרך הנולד, מתקרב לשולי הסיפון ובהינף זרועות שומטה אל תוך התהום הפעורה… זה הילד, שטרם נקרא בשם, נפל בדרכו לארץ ישראל”.   

מעפיל “אקסודוס” יצחק גנוז ובנו, משה, הבוקר בטקס ההנצחה. צילום: יעל הורוביץ

במשך תקופה ארוכה עמלו חברי צוות מורשת אקסודוס לאיתור משפחתו של התינוק אברהם, שכן, רישום שמו בעיתונות כאברהם אריכמן, היקשה על מלאכת החיפוש.

לאחר מאמצים רבים, בהובלתו של חבר הצוות יעקב וימן ובעזרת איזי מן ו”המדור לחיפוש קרובים” בסיועו של איזי מן, אותרה משפחתו של התינוק וכמה מהם השתתפו הבוקר בטקס הזיכרון.

“זהו המקום היחיד בו יונצחו שלושת המעפילים שלא זכו לקבר ישראל”, מסביר יעקב. “יחד איתם מונצחים על השלט גם שלושת חללי הקרב על האקסודוס הקבורים בחלקה זו, חלקת חללי העפלה”.

על גבי השלט, שעוצב ע”י פז קרקוס ובוצע ע”י חיים לדרמן, שניהם אנשי משפחת “אקסודוס”, מופיעים מילותיהם של שני בתים משירו של נתן אלתרמן “העם ושליחו”. השיר נכתב בעקבות מותו של התינוק אברהם. 

שלט ההנצחה למעפילי “אקסודוס” הבוקר בטקס. צילום: יעל הורוביץ
שירו של נתן אלתרמן לזיכרו של התינוק אברהם מונצח בשלט הזיכרון. צילום: יעל הורוביץ

מסע חובק עולם לאיתור משפחת תינוקה של פולה אברמוביץ’

מסע נוסף היה לאיתור משפחתו של התינוק, בנם של פולה ויהושע אברמוביץ’. פולה, ילידת פולין, בת 23, עלתה ל”אקסודוס” עם בעלה יהושע כשהיא בהריון מתקדם. שלושה ימים לאחר היציאה מצרפת מתרחשת לידה קשה במהלכה נפטרה פולה ונקברה בקבורה ימית בים התיכון.  

בעלה יהושע, בתם שרה בת ה-5 ובנם התינוק ירדו עם עגינת האנייה בחיפה. יהושע ושרה נשלחו למחנה המעפילים בעתלית והתינוק הועבר לבית החולים בעפולה, שם נפטר לאחר שלושה שבועות.

שרה, בתם של פולה ויהושע אברמוביץ’ עם תמונת הוריה (אלבום פרטי, באדיבות צוות “אקסודוס”)

“האירוע היום הוא סיומו של מסע מרגש שהתחלנו לפני כשלוש שנים”, פתח יעקב ויימן את דבריו בטקס הבוקר. “המטרה הייתה צנועה: לנסות ולאתר את קבר התינוק אשר אימו, פולה אברמוביץ, נפטרה בלידתו על האקסודוס ונקברה בים התיכון”.

יעקב וימן, חבר צוות מורשת “אקסודוס” ויוזם שלט ההנצחה, הבוקר בטקס. צילום: יעל הורוביץ

“בעזרת המדור לחיפוש קרובים” איתרנו את שרה בארה”ב, המשיך יעקב, “מספר חודשים לאחר שנפטרה. ילדיה ונכדיה לא הכירו את סיפור התינוק ששרד ונפטר בטרם ניתן לו שם. בסיועו של מפקד האנייה אותרה על האנייה מעפילה בשם בלה ונדרובסקה-ברון, רופאת נשים במקצועה, שהסכימה לקחת תחת אחריותה את הטיפול בתינוק. בלה הוצגה לבריטים כסבתו של התינוק וע”י כך זכתה להישאר עימו בארץ ולא גורשה ע”י הבריטים לגרמניה. גם כאן,  בעזרת המדור לחיפוש קרובים, מצאנו את נכדיה של בלה שהוסיפו לנו פרטים על הסיפור העצוב”.

המעפילה דר’ בלה ונדרובסקה-ברון ברדתה מה”אקסודוס” עם בנה התינוק של פולה אברמוביץ’. (אלבום פרטי)

ביל ברנשטיין (ויליאם), המתנדב האמריקאי שנפל בקרב

“פשוט וישר לב היה מאין כמוהו, תיאר רב החובל אייק את ביל, המתנדב האמריקאי. “מיום שעלה על האנייה דבק בה והיה כאחד מאנשיה. כל אשר לו – של הכלל היה. עשה עבודתו בהתלהבות ובלי ליאות ומילא את התפקידים הקשים ביותר של האנשים אשר בפיקודו מבלי שהיה חייב בכך. לא פעם היה מתערב בקהל העולים ומשעשע אותם בעליזותו ובהמצאותיו”.   

קברו של המתנדב האמריקאי, איש צוות “אקסודוס” שנהרג בקרב עם הבריטים. צילום: יעל הורוביץ

במכתב למשפחתו ערב הפלגת “אקסודוס” מנמל סט בצרפת, כתב ביל בין היתר כך:

“לעם ישראל יש רק תשוקה בוערת אחת: השאיפה להגיע בפעם השנייה לארץ ישראל. בפעם הראשונה, יציאת מצרים, הייתה כביכול עבודת האל. בפעם השנייה, חבריי ואני נלחמים למענם!”  
זלמן דרורי, מעפיל “אקסודוס”, מציג בגאווה את התעודה שהונפקה לו במחנה הגירוש פפנדורף. צילום: יעל הורוביץ
תעודה שהונפקה לזלמן דרורי,מעפיל “אקסודוס”, במחנה הגירוש פפנדורף. צילום: יעל הורוביץ

להעלות על נס ולשמר את מורשת “אקסודוס”

במסגרת עבודתי בתיעוד סיפורי חיים אני עוסקת רבות בתקופת ההעפלה. בשנת 2017, נחשפתי לפעילותו של צוות מורשת “אקסודוס” והשתתפתי באירוע מרתק ומרגש שהופק על ידם באודיטוריום בחיפה, בהשתתפות מאות מעפילים ובני משפחותיהם. מאז אני משתתפת בפעילות החשובה בהובלתו של איציק רוזמן, שאביו מרדכי היה מנהיג מעפילי אקסודוס .

מעפילי “אקסודוס” ובני משפחותיהם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק הייעודית ולהתעדכן בפעילויות השונות לשימור מורשת “אקסודוס”.

בטקס ההנצחה המרגש למעפילי “אקסודוס”, הבוקר. צילום: יעל הורוביץ
חברת ארגון March of life בטקס ההנצחה למעפילי “אקסודוס” הבוקר. צילום: יעל הורוביץ

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

10 תגובות
  1. יעקב וימן אמר/ה

    יעל.
    תיאור מרגש של אירוע שזכינו להגשים. תודה תודה תודה.
    יעקב

  2. בלאו דבורה אמר/ה

    סיפור מרגש על הספינת אקסודוס ומעפליה ,,, ראוי להנצחה מכובדת בהיסטוריה ,וכל הכבוד ליעל שלקחה חלק בהנצחה

  3. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    טקס,מרגש יעל הורוביץ. שבת שלום ומבורך.

  4. רונית הופמן אמר/ה

    מרגש לקרוא את אשר עבר על מעפילי ה”אקסודוס”. האם שמה הוסב לאחר קום המדינה לאנית המעפילים: “אף על פי כן”?

  5. בתיה אמר/ה

    מרגש

  6. חדוה+אלמוג אמר/ה

    לומר תודה על כתבה מרגשת . חשובה ומעניינת

  7. נורית אמר/ה

    סיפו אקסודוס צריך להיות כתם שחור בתולדותיה של בריטניה!
    תלאות המעפילים וגירושם אי אפשר לדמיין ללא איזכור הסטורי.
    גם הורי היו מעפילים שנתפסו וגורשו לקפריסין ורק ב 1948 שוחררו.

    תודה לכל אלה שעסקו במלאכת ההנצחה שכל כך חשובה. ותודה ליעל הורוביץ .

  8. יהודית אמר/ה

    מרגש ביותר וכבוד למנציחים

  9. משה גנוז אמר/ה

    יעל היקרה, תיעדת במכחולך ובמצלמתך אירוע היסטורי , נדיר ומרגש אותו יזמו והפיקו צוות “מורשת אקסודוס”.
    רוב תודות לכולכם וכמובן למעפילים הגיבורים שזכינו לשמוע את סיפורם ההירואי.

  10. דב פז אמר/ה

    יעל יקרה, תודה על סיפור חיים מרגש, ועל המחוייבות ההסטורית, אין כמוך.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.