שעוני בלפור | תפסנו את סלבה השען לשיחה על זמן, על שעונים ועל המעבר מהיי-טק ללואו-טק
האוטומציה כבר מזמן פה, מקצועות הולכים ונעלמים, העתיד מאיים על בעלי מקצוע שעד לא מזמן היו חלק מהחיים שלנו ויש כאלה כבר עכשיו קשה למצוא.
"קשה למצוא היום שען טוב"
ספר לנו קצת עלייך ועל העסק
בירידה של בלפור, כשכמעט מגיעים לרחוב הרצל, יש חנות קטנה ומלאה בשעונים. לקוחות נכנסים ויוצאים, כמעט כולם דוברי רוסית, מחפשים רק דבר אחד – את סלבה השען. "קשה למצוא היום שען טוב" אומר סוכן שעובד עם סלבה כבר שנים.
סלבה פייקין, בן 50, נשוי, עלה מבלרוס בשנת 1990, את האהבה לשעונים ירש מאביו. "זה מקצוע של אבא, יש לו חנות לא רחוק מפה." כשאני שואל אותו אם הם מתחרים, הוא צוחק. "הוא כבר לא לוקח עבודות גדולות". הוא מספר על הרקע בו הוא גדל: "בגיל 9-10 כבר באתי למעבדה של אבא, הוא היה נותן לי כל מיני שעוני כיס שהייתי מפרק ומרכיב אותם. כל הילדים של כל השענים האחרים בבלרוס לא המשיכו את המקצוע, אני כן."
מה אתה אוהב במקצוע?
עוד לפני שסיימתי לשאול, הוא כבר עונה: "הכל. יומיים בבית ואני כבר משתגע, פה אני מתחיל לעבוד, באים אנשים, מדברים, אני יכול להתחיל לספר לך פה סיפורים על לקוחות קבועים שבאים – משוררים, גיבורים ממלחמת העולם השנייה, טייסים. הם לא באים רק להחליף בטרייה או עושים משהו, הם מתחילים לספר. אני כמו נהג מונית".
שעון טוב צריך 3 דברים
איזה שעון אתה עונד?
"זה לא משנה החברה. כולם אומרים חברה שמחברה, כל השטויות האלה. שעון טוב צריך 3 דברים. מה אתה חושב?" הוא שואל ותופס אותי עם פרצוף אילם. מפה, הדרך לקבל שיעור מזורז קצרה מאד: "1, ממה הוא עשוי? פלסטיק הוא בסדר, פלדת אל חלד זה מצוין, קרמיקה, טיטניום, זהב. 2, הרמטיות של שעון – אטימות למים, עם סגירה טובה ו-3, מנגנון".
היום לכל אחד יש שעון בטלפון, קונים עוד שעונים?
סלבה נאנח. "תשמע, אני אספר לך סיפור". לא הראשון ולא האחרון שלו. "יש בעיות עם חלקים של שעונים ישנים, לפעמים למצוא זה בלתי אפשרי, מחפשים באינטרנט, מזמינים, משלמים ובסוף, גם כן לא עובד. ב-2013 כתבתי מכתבים לSEIKO (חברת שעונים יפנית מפורסמת). התחלנו להתכתב והם הציעו לי לבקר אצלם, אז נסעתי אליהם לטוקיו". בהערת אגב, הוא אומר שהם "חייזרים" – עובדים לאט, אבל כמו מכונה. "גם לפני 7 שנים לא היו הרבה אנשים עם שעון, ככה על היד, אז שאלתי אותם איך זה ביפן? הם ענו לי ככה: א', בראיון עבודה יש כזה "V", באת בלי שעון – הלך עלייך, זה מוריד. ב', ביפן – בן אדם יכול להיות עשיר, לא עשיר, טיפש, חצי טיפש, אבל החשוב זה דייקנות, לעמוד בזמנים. יפני בלי שעון על היד זה כאילו לעשות דווקא, ללכת נגד כולם."
מה ההבדל הגדול בין היי-טק לעבודה בחנות שעונים?
אחרי שנים שבהם עבד בחברות היי-טק, מאס בתחום וחזר לאהבת ילדותו. "ההבדל זה בערך עגלה שנוסעת בכביש חול לבין אוטו שנוסע באוטוסטרדה. מה שאני עושה פה זה אפס טכנולוגיה. מכינים ציר, לוקחים מסמר פלדה שנכנס בתור חור של סיכה, בלי זה, שעון לא עובד. אני עובד פה עם כלים שהשתמשו בהם לפני 200 שנה". ובאמת, שולחן העבודה של סלבה מלא בחלקים קטנים, כלי עבודה, שהחשוב בהם תמיד נמצאת על ראשו – הלופה.
בלי הלקוחות זה משעמם
איך עוברת עליך תקופת הקורונה?
"תשמע, לא ישבתי בבית. היה מותר לעבוד, אבל לא עם לקוחות. אני המון עובד עם רשתות גדולות – הם אומרים שהם שולחים למעבדה, לוקחים הרבה כסף ובסוף הכול מגיע לפה". הוא מוציא ומראה לי קופסאות מלאות בשעונים המחכים לתיקון. "אבל זה לא כל יום. חודשיים אני יושב ככה עם תריס סגור, לפעמים נרדם קצת, מסתכל יוטיוב, עשיתי סדר ועבודות בחנות. בחיים לא היה לי מסודר ככה. אבל לקוחות היו חסרים, לקוחות זה לא רק שמביאים את הפרנסה, בלעדיהם זה משעמם".
סלבה, תודה רבה על השיחה, מילה לסיום?
כשהוא קם לרגע מהכיסא, אני מצליח לראות את השעון הפשוט שהוא עונד. "זה לא שלי, זה שעון בבדיקה. תמיד אני הולך עם שעון של לקוח. כולם שואלים אותי עם איזה שעון אני הולך – לפעמים אני הולך עם שלי, אבל כמעט כל הזמן אני הולך עם שעון של מישהו אחר". השען הולך יחף.
מקצוען!
מפרגן בגדול!
כולנו עבדים.. חלק של הזמן וחלק של דברים אחרים.
הקורנה פקחה את העיניים לחלק מהאנשים.
תענוג להגיע לחנות של סלבה. השירות מצויין, תמיד עם חיוך והמקצועיות בכלל ברמה שאין כמוה. תמיד מגיעה לסלבה עם כל צורך שקשור בשעונים.
סלבה הוא מקצוען בתחומו ואיש הגון. אני מכיר אותו כלקוח שלו.
כל הכבוד לשען סלבה.
נכון שעונים נהדרים.
היופי שבפשטות… שעונים זה הרבה מעבר למה השעה.