הצעתן של חברות המועצה נעמה לזימי ושהירה שלבי, למתן העדפה במכרזי הרשות להעסקה של חברות אבטחה, לחברות בהן הנשק שנושאים המאבטחים מופקד בסוף יום העבודה, עברה ברוב מלא במועצת העיר שהתקיימה אמש (שלישי) 3/11/20.
19 חברי מועצה הצביעו בעד | 2 הצביעו נגד | 1 נמנע.
"האקדח על שולחן המטבח"
בהצעה נכתב, כי "בעולם מתוקן, מאבטחי הרשות היו עובדי עירייה לכל דבר ועניין, אך כל עוד העסקה קבלנית נמשכת, המעט שיש לעשות הוא להבטיח את הביטחון הציבורי. הרשויות יכולות וצריכות להיות חלוצות של התפישה הזו, שגם היא חלק ממיגור תופעת רצח הנשים בישראל ורצח בכלל".
ההצעה הוגשה בשיתוף עם פרויקט "האקדח על שולחן המטבח" וכן עם ארגון "אישה לאישה" – ארגון פמיניסטי חיפאי.
40 נשים נרצחו מנשק של חברות אבטחה
משנת 2002 נרצחו בישראל לפחות 40 נשים וגברים (שלושה מהם בחיפה), מנשק של חברות אבטחה שאוכסן בבית המאבטח.
רצח נשים • נתונים שהוצגו בהצעה:
- בינואר 2020 נרצחה בירייה ילנה יצחקבייב, בת 57, בידי בן זוגה המאבטח שהתאבד לאחר הרצח באקדח האבטחה שהחזיק לצורך עבודתו.
- בספטמבר 2018 נרצחה אישה בת 62 ממודיעין בידי בעלה השומר, שהתאבד לאחר הרצח באקדח האבטחה שהחזיק.
- במרץ 2018 נרצחה אישה בת 91 מבת ים בידי בנה המאבטח, שהתאבד לאחר הרצח באקדח האבטחה שהחזיק.
שהירה שלבי בנאום בנוגע לאחסון נשק של מאבטחים (צילום: עיריית חיפה)
שהירה שלבי (החזית החיפאית):
אני חברה בקבוצה "אקדח על שולחן המטבח". מדובר באחסנה של נשק חוקי. הדאישה של קבוצה זו היא שמאבטחים יפקידו את הנשק בסוף יום העבודה. זהו תהליך המתקיים במספר מדינות ברחבי העולם ולא רק בישראל. אנחנו רוצים שנשים יחזרו הביתה למקום בטוח. אני לא טוענת שכל מאבטח שמחזיק נשק הוא מסוכן לאשתו, אלא במקרים בודדים, אך הדרך למנוע את המקרים האלה היא לאחסן את הנשק בסוף יום העבודה.
מכפיל כוח במניעת פח"ע:
עם התגברות גל הטרור שהיה בישראל בשנים האחרונות, הנחה השר לביטחון פנים בהוראת שעה, כי מאבטחים יוכלו לשאת את נשקם כל העת.
בהוראת השעה ציין השר:
"לנוכח יכולתם של מאבטחים מיומנים להוות "מכפיל כוח" בידי רשויות הביטחון במרחב הציבורי ולסייע במתן מענה מהיר ומקצועי באירועים של פעילות חבלנית עוינת… המועסקים בארגון לשירותי שמירה יהיו רשאים לשאת את כלי הירייה מסוג אקדח בלבד, שניתן להם בהרשאה כדין מארגון השמירה, בכל שטח המדינה…"
תגובת גרי קורן, חבר מועצת העיר מסיעת "חיפה ביתנו" להצעה:
מדובר כאן באפליה לרעה של אזרחים ואנשי ביטחון נושאי נשק.
כל רעיונות ה"סייף ספייס" בציבור (מרחב ציבורי מוגן) וה"שאנטי באנטי" הם נחמדים מאוד על הנייר, אבל מדובר פה בחלומות בהקיץ. אבל המציאות היא אחרת.
המציאות היא, שנשאי הנשק האישי מסייעים לביטחון הציבורי. במקום להתעסק ברגשות ובתחושות, בואו נדבר על נתונים ומחקרים:
לדוגמה, במחקר שנערך במשך שלוש שנים, בדק דר' שלמה שפירא מאוניברסיטת בר אילן, עשרות פיגועי טרור בהם עשו אזרחים שימוש בכלי הנשק הפרטיים שלהם לצרכי הגנה. נמצא כי ביותר מ-70 אחוז(!) מפיגועי הטרור בהם היו מעורבים אזרחים חמושים, תרמו האזרחים תרומה מכרעת לנטרול התוקף ועצירת מסע ההרג.
פיגועים רבים בהם עשו אזרחים שימוש בנשקם לעצירת המחבלים נטבעו בזיכרון הלאומי הישראלי: פיגועי הטרקטורים בירושלים, הפיגוע במסעדת "סי-פוד מרקט" בתל אביב, הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" ועוד דוגמות רבות כאלה.
מקרי הרצח פסקו לחלוטין בין 2016- 2014 כשנאכף סעיף (10 ג ב) לחוק כלי ירייה
מקרי הרצח וההריגה הללו פסקו לחלוטין בין 2016- 2014, בתקופה הקצרה שבה נאכף סעיף (10 ג ב) לחוק כלי ירייה האוסר נשיאת נשק אבטחה מחוץ למקום ולזמן העבודה של המאבטח.
בתקופת האכיפה של החוק, %85 מן המאבטחים עברו להפקיד את נשקם במקומות העבודה.
שינוי זו מדגים בבירור כי אכיפת החוק אפשרית. עם זאת, לפני חמש שנים סעיף החוק בוטל, בהוראת שעה של השר לביטחון פנים. ההוראה שניתנה מטעמי ביטחון לכאורה חוזרת ומתחדשת מאז כל חצי שנה ללא קשר לנסיבות המשתנות.
ההיתר לעשרות אלפי מאבטחים לשאת נשק אבטחה לכל מקום ובכל שעה מספקת לחברות האבטחה פתרון אחסון זול לנשקן, תוך סיכון בנות ובני ביתם. באוגוסט 2020 קבע השופט מזוז בבג"ץ כי הוראת השעה: "עומדת בסתירה לכלל הקבוע בחוק" וכי "אי אפשר להמשיך להאריך את הוראת השעה שכבר הפכה להיות הוראת קבע".
בעבר כבר עמדו חברות האבטחה בהנחיה לאכוף את החוק וביצעו בהצלחה איסוף והפקדה של נשקן במקומות העבודה. אין שום הצדקה להמשך סיכון בנות ובני הבית והמשפחה של מאבטחים ושומרים. ניתן למנוע מקרים נוספים של רצח והריגה בנשק אבטחה מחוץ למשמרת לפחות את רובם.
פרויקט האקדח על שולחן המטבח פועל לצמצום תפוצת נשק קל ולפירוקו במרחב האזרחי על בסיס ידע ותפיסה מגדריים .הפרויקט מפעיל בקרה אזרחית במאמץ לקדם חקיקה מונעת, אכיפה יעילה ושקיפות. אנחנו פועלות למנוע אלימות קטלנית בכלי ירייה נגד נשים, בתוך משפחות ובמרחב האזרחי כולו, ולחייב ארגונים חמושים ויחידים בדין וחשבון ובבקרה ציבורית הדוקה.
הפרויקט מוביל את קואליציית האקדח על שולחן המטבח שמאחדת 17 ארגוני נשים, זכויות אדם וחברה אזרחית בפעולה למען מטרות אלה.
דו" ח האקדח על שולחן המטבח לא נצור: כלי ירייה במרחב האזרחי – כמה כלים וכמה פיקוח? (2017) מהווה הערכה ראשונה מסוגה של מספר כלי הירייה הפזורים במרחב האזרחי, סקירה של מגוון הגורמים המחזיקים בהם וכן של רמת הפיקוח על נשק זה.
בימים אלה מתבררת בבג"ץ עתירת האקדח על שולחן המטבח נגד מדיניות כלי הירייה של מדינת ישראל. אל מול מגמה מואצת של הפצת כלי ירייה והסרת אחריות, תובעת הקואליציה מדיניות מניעה שקולה ושקופה ואחריות ממסדית וממשלתית על שימוש לרעה בכלי ירייה. אנו דוחות את הזיהוי הכוזב לפיו ריבוי נשק פירושו ביטחון.
לא קצת אבסורד שהגברת בסיעה שמהללת שהידים מרצחים בדפי הפייסבוק אבל רוצה לקחת נשק ממאבטחים?
הצעה שמסכנת את חיי אזרחי המדינה. ראינו מקרים רבים בהם אזרחים נושאי נשק עצרו פיגועים ומנעו פיגועים.
מי שנושא נשק עובר בדיקות וסינון. יש גם נשים רבות שמאבטחות ונושאות נשק. מועצת העיר לא קיבלה החלטה על סמך נתונים אלא אג'נדה פופוליסטית פמיניסטית ואוירת עליהום. מכיוון שמדובר רק בצעד מתעדף במכרזים שגם לא בטוח שיעבור את המשרד לבטחון פנים, הצביעו בעד וגם את זה לא היו צריכים להעלות בכלל כהצעה במועצת העיר כי זה בניגוד להוראות החוק. הפקדת נשק במקום העבודה לא יוריד את האלימות בחברה הערבית שם הנשקים בכלל מוחזקים בניגוד לחוק. בנוסף התברר שמדובר באחוז קטן מאד מבין המקרים כך שהנזק העלול להיגרם רב הרבה יותר מהתועלת. מאבטח מיומן הוא אדם אחראי שאמור להגן על עשרות או מאטת אנשים במסגרת עבודתו ולא הופך לחיה צמאת דם מיד בסיום עבודתו. הצעה פופוליסטית ומסוכנת.
מעולה שאושר.בהצלחה