א. באפריל השנה נחת על הקריות גל צחנה קשה מהרגיל, עד כדי כך
שילדים פונו מבתי ספר. שני גורמים מקצועיים שבדקו בנפרד הודיעו
לאיגוד כי מקור הצחנה במירב הסבירות, הינו באזור בלובנד-יונילבר.
מנכ"ל האיגוד מסר לתקשורת: "הארוע נחקר בחומרה, נמצא כי לריח
אין קשר לתעשיה, מקורו בים". קיימתי ברור עם המנכ"ל, שהתכחש
לדיווח: "הכתב בישל ידיעה". אולם הכתב שלח לי את נוסח ההודעה
שקיבל מהאיגוד, ונמצא כי הבשלן הוא דווקא המנכ"ל.
ב. לאחרונה נחשפו נתוני משרד הבריאות, על תחלואת סרטן חריגה
בנפות חיפה-עכו, ומגמת העליה הנמשכת שלה. בתגובה יצא האיגוד
בתכנית להפחתת זיהום אויר… מתחבורה! לא שמישהו מתנגד לכך,
אולם כאשר נתוני האיגוד עצמו מראים כי מירב זיהום האויר בחיפה
ועוטף בז"ן הוא מתעשיה, גם הפחתה שלו חייבת להתחיל בתעשיה,
מה גם שהוכח כבר הקשר בין זיהום תעשייתי לתחלואה חריגה.
כנגד תובנה זו, טוען מנכ"ל האיגוד כי "גם איקאה מזהם כמו מפעל
כימי גדול, ואם יתפנו מפעלים, עלולים לקום עוד מרכזי קניות, ויגדל
השימוש ברכב מזהם". כאילו במפעלים אין משאיות ומיכליות.
השראה וגיבוי מקבל המנכ"ל מיו"ר האיגוד, שהוא גם ראש עיריית
חיפה, מר יהב. אל תחפשו את "רוח המפקד" בתגובותיו המתחסדות
למימצאי התחלואה, אלא ב"יציאות" ספונטניות, המשקפות את דעתו
האמיתית. בכנס ציבורי הצהיר כי "הירוקים מעוניינים בזיהום האויר,
להצדקת קיומם", וכאשר סטודנטים מ"מגמה ירוקה" ביקשו להציג לו
דו"ח על תחלואת ילדים, ענה להם: "תדחפו אותו…" מוקלט ומוסרט!
גילוי נאות: החתום מטה התמנה בחודש מרץ השנה לתפקיד מ"מ,
ויו"ר בפועל, של איגוד ערים חיפה לסביבה, הנחיות להקמתו היו בצו
משנת 1983, לפני 31 שנה! אולם מאז התפתחו מאד מידע ומודעות
לנושא, מבלי שהאיגוד התפתח בהתאם.
בתוך חודשיים הכנתי הצעת רפורמה באיגוד, שנועדה להדביק את
ההתפתחויות בתחום. המנכ"ל נזעק מייד אל היו"ר, מר יהב, ושניהם
נחרדו שמא הרפורמה תחזק את האיגוד יותר מהרצוי לגורמים בעלי
עניין, או חסרי עניין… יהב הפסיק את כהונתי בתרוץ הראשון שמצא:
התנגדות הירוקים להעלאת הארנונה… בכך הוסר האיום המיידי על
שלוות האיגוד, וגם מהמפעלים נשמעה אנחת רווחה.
מה היה ברפורמה שלי, שכה החריד את היו"ר והמנכ"ל?
– לראשונה מ-1983 עידכון המטרות וניסוח חזון האיגוד, שעד היום
לא הוכן ואינו קיים!
– שילוב משקיפים מטעם התעשיה ואירגוני הסביבה. היו"ר והמנכ"ל
התחלחלו מהרעיון שפעיל סביבה יחשף לדיוני האיגוד. אגב, צירוף
של תעשיין לא נתקל בהסתייגות…
– שיוויון מיגדרי במועצת האיגוד, הגברית כולה. אפילו 4 נציגי חיפה
גברים-גברים כולם, למעט רשמת פרוטוכל ואחראית לכיבוד…
– שיתוף האיגוד בדיונים, ובעת הצורך גם התנגדות לתכניות בעלות
השלכות סביבתיות, כמו בז"ן, קרקעות הצפון, נמל המפרץ, מיתאר
חיפה, והפצחן המימני שכבר הוקם ללא התייחסות האיגוד.
– תיגבור בתקציבים ובכח אדם, בהתאמה למטלות האיגוד. אל נצפה
ממפקח אחד, חרוץ ככל שיהיה, לטפל ב-2000 עסקים עתירי קהל,
ומפעלים עתירי סיכונים.
– השלמת מערך ניטור שיקיף את מירב הפליטות 7/24/365, לרבות
הצגה מלאה ורצופה של מימצאיו באתר האיגוד.
בחדשי כהונתי התרשמתי מאד מצוות העובדים המיקצועי והמסור.
אולם במיגבלות המשאבים ומדיניות הנהגתם, נבצר מהם לעמוד, כפי
שהם רוצים ויכולים, בכל המשימות, רבות מהן מצילות חיים. משרד
הגנת הסביבה רואה באיגוד קבלן משנה שלו לטיפול במיפגעי האזור,
והציבור רואה בו "כיפת ברזל" סביבתית להגנתו. אלה גם אלה טועים.
האיגוד מגונן היום יותר על התעשיה, מאשר על האוכלוסיה. המנכ"ל
מאשים את הירוקים בזריעת בהלה על בסיס נתונים מוטעים, למרות
שמקורם במשרדי הבריאות, הסביבה, והאיגוד עצמו. מר יהב הקדים
לבשר על ירידה בפליטות: "בחיפה נושמים את האויר הכי נקי בארץ".
מה ינשמו ילדינו לאחר מימוש תכניות בז"ן, לגדול פי 3 ויותר, שיהב
תמך באישורן?
איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, במצבו הנוכחי, איבד את הכיוון,
ראשיו איבדו את אמינותם, ויש מי שמרוויחים מכך… ללא בדק בית
באיגוד ברוח הרפורמה שהצעתי, וחילופי משמרות בהנהגתו, תושבי
מרחב חיפה, בטיחותם ובריאותם, ישארו חסרי מגן.
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
לשעבר מ"מ יו"ר האיגוד למשך 3 חדשים…