שלום רב לקוראי הנאמנים.
למרות שהתותחים רועמים המוזות לא שותקות.
והראיה היא פתיחת התערוכה בבית שגאל.
לא/ אבד עליו הכלח
שם התערוכה הוא אבד עליו הכלח. מי שיבקר בתערוכה זו יבין את הכותרת.
בבוקר שבת 19.07.14 נפתחה התערוכה בהנחייה לבבית של אבנר חדד יו"ר
חדש של אגודת האמנים ובעזרתה של מרים אוצרת התערוכה.
התערוכה תהיה פתוחה עד ל 12.08.14
חברו יחדיו אמנים מקוריים שהמוטו עבורם, ניצול חומרים המיועדים לזבל, ההופכים אותם ליצירות אמנות ושימושים אחרים.
איזנמן אורנה יצרה 3 מיצגים זעירים מקופסאות גפרורים וקרטונים של פיצה, בהשראת הציור של ואן גוך "החדר של הצייר" ועוד 2 נוספים ובתוכם בית קפה קטן ומואר.
דליה רוזנטראוב (אחותה) הכינה מובייל ומצגת מדפי ספר ההיסטוריה של דובנוב.
פרומין משה איש חינוך המטיף לשיחזור וניצול חומרים כתרומה לאיכות הסביבה ומומחה לכלי נגינה עתיקים, יצר כלי נגינה מקוריים ממיכלי פלסטיק, בקבוקים בגדלים שונים, צינורות ופחי זבל ומיכלים ישנים. כלי נגינה שניתן לנגן בהם. כמו כן משחק שחמט שהונח על הרצפה מבקבוקי זכוכית בגדלים שונים.
גלעד תדמור הכין חגיגה צבעונית מנייר דבק קרטוני ביצים פלסטיק ובדים ועוד חומרים ממוחזרים.
אני זיהיתי בדמיוני כריש עם פני מכשפה.
ואת נילס אולגרסן המבוגר פוגש את אווז הבר.
ברגר משה ואילני מיחזרו כסאות ברזל וקליעות קש. הוסיפו עיסות נייר ויצרו גברים נשים וטף יושבים על כסאות צבעוניים. הפזורים במתחם האולם.
גילי שלח שיחזרה חלקי מחרשות מעמק החולה באדום.
מיכל בינהיים לקחה עצי אבוקדו ופיסלה דמויות בחום.
נירה פנסר סיפרה כמה קל ומהיר ליצור קולג' בתוך מסגרת זכוכית שחורה.
יעל מרליך מורג – הפיחה חיים ב "ד"ר בובטס" בובה גבוהה מתפרקת והולכת, הבנויה בין היתר מכפיסי עץ, קפיצים ובדים.
יעל היא בובהבנאית מביה'ס ותאטרון בובות,שבעיר התחתית מתחם 9.
דבורה דודאי ירושלמית מגדירה עצמה "אספנית זבל". הכינה שטיח המכוסה ברוכסנים צבעוניים הנפתחים למישעי לכמעט תמונות. בתחתית השטיח הנציחה את זכרון אמה בתמונה קטנה.
תיקצר היריעה מלספר את הכל.
אני ממליצה בחום בואו בהמוניכם.
ותווכחו במו עיניכם.
צילום:צילמה רבקה פרידלנדר
ועל כך תודתי לה.
אילנה כרמל