חוזרים לחופים – הים לא אותו הים • אזהרות וטיפים כיצד להימנע מעקיצה

דרקון צפעי (צילום: מוטי מנדלסון)

נגיף הקורונה גרם לעצירה כמעט מוחלטת של פעילות המין האנושי בכל התחומים, בד בבד הטבע ניצל את ההפוגה הבלתי צפוייה להשתקמות ושינוי. איזה חופים ימצאו המתרחצים עם חזרתם לחופי הים, מה עתידים הם למצוא במים התכולים?

ביום רביעי האחרון נפתחו חופי הרחצה להמוני בית ישראל שמפאת ימי החום הקיצוני חזרו לטבול במימי הים התיכון כבר בשבוע שעבר.
פתיחת עונת הרחצה לתושבי מדינה השוכנת לאורך הים, מהווה נדבך משמעותי בחזרה לשגרת חיים נורמלית לאחר סגר כפוי ממושך.

סוף סוף אפשר להירגע על חולות החופים ולטבול במימיו הכחולים של הים התיכון, כל אחד והנאותיו – שיזוף, שחיה, צלילה, גלישה או סתם לשרוץ במים. אך הים כבר לא אותו הים ועם שיבת בני האדם לחופים כדאי לדעת על מספר שינויים שחלו בים ועוד כמה עצות חשובות מאוד.

הדגל הכחול מונף בחוף דדו בחיפה (צילום: ירון כרמי)
חוף דדו בחיפה (צילום: ירון כרמי)

עם הפסקת אי-השקט שבני האדם גורמים, גם בים התרגלו בעלי החיים לשקט המפתיע ויצורי ים שונים החלו קרבים לחוף באין מפריע. בתמונות הכתבה, תוכלו לראות דגים שנמצאים בארץ ובחיפה שצוללים וחוקרים מכירים ואף רואים חלק מהם בצלילה אך להרבה אנשים הם די זרים ולמרות שהם כאן, לא כולם נחשפים אליהם ומכירים אותם.
כאמור, בעת האחרונה מספר יחסית גדול של פרטים החלו להגיע לחופי המתרחצים קרוב לחוף אפילו לעומק של  שלושים סנטימטרים.

השטח-ראש ההודי נצפה בחופי קריית חיים. זהו דג בגודל בינוני, המתחפר בחול ויש סיכוי לדרוך עליו. הוא אינו ארסי.

הזהרון ההדור שהופיע בחיפה בספטמבר האחרון וממנו יש להיזהר מאוד. זהו דג יפה שאינו חושש מבני אדם חי בסביבה סלעית ומומלץ ביותר לא לגעת בו. יש להודיע למצילים שיודעים כיצד לטפל בדג זה, ולהרחיק שוהים סקרנים.

זהרון הדור, אזהרה: לא לגעת בדג (צילום: מוטי מנדלסון)
זהרון הדור, אזהרה: לא לגעת בדג (צילום: מוטי מנדלסון)

מחבטן הספירים – היפה ממשפחת דגי הסחוס. זהו דג שהוא למעשה מהגר מים סוף. המחבטן קרוי בסלנג “חתול ים” והוא עוקץ להגנתו. פגיעתו קשה.

מחבטן הספירים (צילום: מוטי מנדלסון)
מחבטן הספירים (צילום: מוטי מנדלסון)

איצטגנון, זהו דג קרקע בעל קוץ ואורכו כ- 25 ס"מ (צילום: מוטי מנדלסון)
איצטגנון, זהו דג קרקע בעל קוץ ואורכו כ- 25 ס”מ (צילום: מוטי מנדלסון)

סיכן משוייש המוכר לנו בשמו בערבית “אראס” וכינויו הביולוגי: סיגאנוס. כמו דגים רבים, גם האראס פועל להגנתו על ידי התחפרות בחול.

סיכן משוייש (בערבית: אראס) בוגר, אורכו 15-20 ס"מ (צילום: מוטי מנדלסון)
סיכן משוייש (בערבית: אראס) בוגר, אורכו 15-20 ס”מ (צילום: מוטי מנדלסון)

היו מקרים של דריכה על סיכנים צעירים (ראה צילום) והרבה פניות לחובשים בעיקר בחוף מרידיאן. המצילים מכירים את הדגים ואין חשש בריאותי פרט לכאב זמני.

סיכן משוייש קטן (בערבית: אראס), אורכו כ- 1.5 ס"מ, (צילום: מוטי מנדלסון)
סיכן משוייש קטן (בערבית: אראס), אורכו כ- 1.5 ס”מ, (צילום: מוטי מנדלסון)

דרקון צפעי השוכב בחול וממתין לטרף. זהו דג ארסי, בגודל 12 סנטימטרים, העוקץ כשאוחזים בו או דורכים עליו. ראו שלושת העוקצים שעל גב הדרקון.

דרקון צפעי (צילום: מוטי מנדלסון)
דרקון צפעי (צילום: מוטי מנדלסון)

שפמית ארסית הנעה בלהקות המתגלגלות ככדור. כשנתקלים בלהקת שפמית ארסית, יש להימנע ממגע עם הפרטים. השפמית עוקצת במים רדודים וקיימים דיווחים על עקיצות באזור שמדרום למלון מרידיאן, באזור קצף הגלים

שפמית ארסית, אורכה 5-20 ס"מ, גוון: חום בהיר (צילום: מוטי מנדלסון)
שפמית ארסית, אורכה 5-20 ס”מ, גוון: חום בהיר (צילום: מוטי מנדלסון)

בימים אלו המים עדיין קרים ולא הכי צלולים עקב ריבוי אצות. בצילום: אצת הסרגסום.

אצת הסרגסום - המפתח מונח על האצה לצורך אומדן גודלה (צילום מוטי מנדלסון)
אצת הסרגסום – המפתח מונח על האצה לצורך אומדן גודלה (צילום מוטי מנדלסון)

זה המקום לציין כי פציעות ימיות הן די נדירות ואין ממה לחשוש. בחופים לא מוכרזים הסיכוי לפגוש הדגים הללו, גדול מהסיכוי לפגוש בהם בחופים מוכרזים בגלל נוכחות האדם.

מניסיון מוכח…בשעות בוקר מוקדמות ובכלל, כדאי להיכנס לים וליצור רעש ורעד מן הטעם שאם יש יצור כלשהו מתחת לחול, הסיכוי שהוא ימלט גבוה. דגים רואים, שומעים ומרגישים על ידי חיישנים לאורך גופם המכונה קו צד.

אזהרה! יש תמיד לרחוץ בחופי ים מורשים ומפוקחים על ידי המצילים.
עונת רחצה מהנה.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

5 תגובות
  1. אמיר אמר/ה

    זה נכון מאד ןמדויק רק חבל מאד שהים מזוהם זה אסון בפני עצמו חייבים להתעורר פה אחרת אוי לכולנו

  2. דניאל חביב אמר/ה

    מאד מאד מעניין, זה גם מראה כמה האדם משפיע על סביבתו, ברוב המקרים לרעה.
    בתקופה האחרונה ראינו תמונות מכל העולם של בעלי חיים מסתובבים חופשי בתוך ערים ושאר אזורים מיושבים… וזה עשה לי על כך טוב על הלב !
    תודה רבה מוטי, ישר כח.

  3. אורטל אמר/ה

    וואו!
    עכשיו אדע ממה להיזהר
    תודה לך מוטי

  4. אורן אמר/ה

    כתבה מצוינת, נהניתי לקרוא
    ישנם מעט מקומות ברחבי האינטרנט שאדם עם ידע מעמיק רושם באופן קבוע על תחום הביאולוגיה הימית
    תודה חי פה!

  5. […] איתה מקרים של פציעות.בכתבה קודמת שפרסמתי בחי פה – בחזרה לחופים, לפני מספר שבועות, ציינתי כי דגי קרקע שהו מאז ומתמיד […]