אחת מחוויות הקריאה המשמעותיות שזכורות לי, היתה בהודו. על פסגת העולם בעיר לה, קראתי את "שאלימר הליצן" – ספרו של סלמן רושדי. קראתי על קשמיר, חבל הארץ היפה והמיוחד, ובאותו זמן נרצח שם נהג מונית על רקע טרור. ההתלבטות אם לרדת לקשמיר הסתיימה ובמקומה ירדנו למנאלי. עד סוף הטיול, סיימתי לקרוא את הספר ולמדתי על סופה של קשמיר הפסטורלית, שהפכה להיות אזור המריבה בין הודו ופקיסטן.
מי שהיה אחראי על התרגום המופתי הוא ארז אשרוב, תושב חיפה. מאז תרגם אשרוב ארבעה ספרים נוספים וממש רגע לפני פרוץ הקורונה יצא הספר החמישי של רושדי בתרגומו – "בית גולדן".
הפכת למתרגם הרשמי של רושדי בארץ
אשרוב: למעשה, בדיוק לפני שבועיים מישהו העלה פוסט על הדברים המוזרים שקרו למתרגמים של הספר "פסוקי השטן". כותב המאמר ציין שבארץ חששו להסגיר את שמו של המתרגם, ומייד אחר כך הוא ציין, ארז אשרוב. מעבר לעבודה שמישהו כנראה מאוד אוהב אותי, אני פשוט לא תרגמתי את הספר הזה.
אבל תרגמת חמישה ספרים שלו, וכקוראת אדוקה, אני יודעת שהוא לא פשוט. בכל פעם שאני קוראת ספר של רושדי אני מתפעלת ממלכת התרגום המופתית של הספר. לא מבחינה רגשית ולא מבחינת התרגום.
אשרוב: אני מאוד שמח לתרגם אותו, כי אני מתחבר לשפה ולסגנון ולהומור שיש לו. יש לו הומור נהדר. ובכל פעם שאני מתרגם, אני נשבע שאני לא אעשה יותר, כי זה לא משתלם כלכלית. הזמן שצריך להקדיש לזה לעומת השכר הוא לא משתלם. כדי לממן את התרגום של רושדי, הייתי חייב לעבוד על פרויקט במקביל. כדי לא לעשות רק את זה שלושה חודשים.
אני מתרגם הרבה ספרות זולה, רומנים רומנטיים, כי השוק מבקש, והספרים האלה הרבה יותר קלים לתרגום והשכר הוא לפי עמודים ולכן הוא אותו שכר. אין הבדל בשכר התרגום למרות שמבחינת הקף העבודה, תרגום ספר של רושדי הוא כמו שניים שלושה רומנים רומנטיים.
ספר לי על בית גולדן, הספר החדש.
אשרוב: בית גולדן, הוא סיפורה על משפחה מסתורית שמגיעה לניו יורק. אבא ושלושה בנים משתכנים במקום שנקרא "הגנים" בבית מפואר. מוצאם לא ידוע. הבחור הצעיר רוצה להיות קולנוען. יש לו אישה צעירה, שהתחתנה איתו כנראה בגלל הכסף. הוא מספר את סיפור המשפחה שחוזר למולדת שממנה הם ברחו וכרגיל אצל רושדי שזורים פרטים אמיתיים כמו הפיגוע במומביי. הרקע הוא בתקופת הבחירות בין טראמפ ואובמה. טראמפ נקרא הג'וקר.
אבל גם מבחינה רגשית לא קל לתרגם את הספרים. ב"שאלימר הליצן" יש קטעים אכזרים מאוד.
אשרוב: יש קושי רגשי. אני מאמין שיותר קשה לתרגם מאשר אם סתם הייתי קורא את הספר, אבל אני חושב שתרגום זאת הדרך הכי טובה לקרוא את הספר. את פשוט שם. במיוחד כשזה רושדי זה לכתוב הכול מחדש. הכול מסובך. המשפטים ארוכים, סבוכים, נטווים אחד בשני. זה מאוד בלט בספר "קוסמת מפירנצה", שם גם כתבתי אחרית דבר כי הכול מסובך – הכפילויות, לכל דמות יש לפחות שלוש שמות. שמעתי ראיון איתו והוא אמר שזאת הדרך היחידה לתאר את הודו – השפע והגודש, הכל שם גדוש, הצבעים.
הספר "הקוסמת מפירנצה" הוא למעשה סיפורו של מקיאוולי, שחגג בדיוק השבוע יומולדת.
אשרוב: הנסיך הוא יצירה מאוד מוצלחת. כל מה שהוא כותב נכון. היגלו אותו והוא כתב בתור חנופה לשלט. לא כל כך הצליח. בקוסמת מפירנצה, הוא הכניס כל מיני אזכורים לכתבים של מקיאוולי, טיפה מעוות ומסית ויותר עיוות, המשחקים שלו.
איך אתה ניגש לתרגום? אתה קורא אותו קודם?
אשרוב: לא. אני קורא אותו ארבע חמש פעמים במהלך העבודה על הספר, אני קורא אותו הלוך חזור ולא מרגיש צורך. לרוב אני שוכח די מהר את הספר. אני חי את הספר חודש-חודשיים ואז מסתובב איתו כל הזמן, ואז אני פשוט שוכח אותו.
מי שעוקב אחרי אשרוב בפייסבוק ובכלל, מכיר אדם שמצד אחד הוא בעל הומור חד ושנון ומצד שני, בעל תפיסת מציאות חדה מאוד, מעמיק, שפה עשירה וגם השיחה התנהלת בנימה כזאת שנעה בין הומור ושנינות והבעה חדה על מצב השוק הישראלי.
אתה מתרגם מאוד מגוון. יש לך את רושדי מצד אחד שהוא מאוד כבד ועמוס, ומצד שני, רומנים רומנטיים ויש לך ספרי ילדים מאוד אהובים כמו קפטן תחתונים.
אשרוב: קפטן תחתונים הוא ספר קשה לתרגום. כי, לדוגמא, הם תמיד מחליפים אותיות על שלטים, מעשי קונדס. לפעמים מה שכתוב שייך לעלילה. אבל בתרגום מאנגלית, אם מחליפים אותיות לא יוצאת אותה משמעות, וזה מצריך מחשבה ויש כל מני שכבות, בטח ובטח אם זה שייך לעלילה ואם נלווה לזה עוד משהו וגם צריך להתייחס להקשר הגרפי.
מי שקידמה מאוד את תחום הקומיקס בהוצאת כנרת ובכלל זאת מיכל פז-קלפ, ועכשיו היא עברה לכתר. היא לא משכה אותך איתה?
אשרוב: בוודאי שכן. היא נתנה לי עכשיו לתרגם קומיקס שהייתי בטוח שאי אפשר לתרגם אותו. הוא נקרא ,בלשי הביוב" והוא מציג אתגרים אפילו יותר גדולים, כי צריך לכתוב מחדש. פשוט להמציא את זה מחדש. יש שם הרבה מאוד משחקי מילים מבוססי עלילה והכול קשר אחד לשני ומתגלגל בספר. בהתחלה חשבתי שהבן אדם לא נורמאלי, הוא לא רוצה שיתרגמו אותו. אבל זה הצליח וזה קשה ומספק.
איך בכלל היגעת לתרגום?
אשרוב: התחלתי לתרגם לפני 16 שנים. לפני כן עבדתי בעיתונות, ערכתי את מדור התרבות. בכל אופן, אני ראיתי את הכיוון של העיתונות, התפטרתי ופתחתי תיק עצמאי. היתה הצעה אחרת, טרגדיה מנעה את התממשותה. קיוויתי לעסוק בתרגום, ואיכשהו זה הצליח. תמיד תרגמתי דברים קטנים, בעיקר כדי להפיץ לאנשים. אני אוהב ספרות. וזה התלבש טוב.
ואתה עצמך כותב?
אשרוב: כותב לפעמים פרוזה. יש לי קובץ סיפורים שתקוע אצלי כבר עשר שנים. זה דורש ממני יותר מדי זמן ועבודה נפשית. עקרונית הוא גמור וצריך לעבור עליו שוב, כי אני השתניתי וצריך להתאים אותו. שום דבר פה בארץ לא כלכלי בעולם הספרות. אם מישהו יוציא את הספר שכתבתי, זה לא יהיה מסחרי, אז בזמנו חשבתי אולי להוציא ספר אלקטרוני.
אתה יכול לתרגם לאנגלית, אני מניחה שיש לך יכולת תרגום מסוימת…
אשרוב: פה בדיוק נכנס האלמנט של הזמן: פשוט אין. התעריף של התרגום תקוע כבר 11 שנים, שזה אומר שצריך לעבוד יותר, כדי לעשות יותר, כדי להתפרנס באותה מידה.
גם בזמן הקורונה אין זמן?
החיים שלי לא השתנו בעקבות הקורונה. עבדתי מהבית קודם ועדיין עובד מהבית. מה שכן, כתבתי מופע, בדיוק לפני שהתחילה הקורונה. התכנית שלי הייתה להעלות אותו עוד פעם ואז התחילה הקורונה. אז כרגע אני מעלה קטעי יוטיוב – "תמונות מישיבת ההסגר" – סרטונים מצחיקים. המטרה להעביר את הזמן וגם לשעשע, אני מקווה שזה באמת עוזר לאחרים להתמודד טוב יותר.
אותי הם בטוח מאוד מצחיקים. ומה עם ספרות מקור – קורא?
אשרוב: זה קשה כשכל היום עוסקים במילים. אבל קורא, במידה סבירה.
המלצה על ספר מקור?
אשרוב: זה אולי בנאלי, אבל "נופל מחוץ לזמן", יצירת מופת.
ראיון מעניין ומרתק לחי פה.מעולה וכל הכבוד.
מאמר נהדר וכתוב היטב על ארז אשרוב שהוא סלבריטי בחיפה עירנו.
תודה..