יחיאל אמסלם ז"ל נהרג במלחמת ששת הימים • "היה מנהיג ושאף להגיע רחוק"

יחיאל אמסלם, נולד ביום 21/10/39 ליעל ושמעון אמסלם, בחיפה. יחיאל למד ב"חדר" "תורת האמת" ובבית ספר דתי "שערי תורה", ובהמלצת המורים נשלח עם מלגה ללמוד בבית ספר הראלי במסגרת הפנימייה הצבאית שאותה סיים בהצטיינות.

בשנת 1958 הוא גוייס כמ"כ לגולני, וכעבור חודש הועלה לדרגת סמל. אברהם ארנן, מקים סיירת מטכ"ל, משך אותו לסיירת בינואר 1959. יחיאל עמד בהצלחה גם במבדקים שנערכו ע"י מאיר הר ציון ולאחר מכן אף איתר וגייס מועמדים נוספים ל"יחידה" ועמד בראש ה"צוות הראשון" של סיירת מטכ"ל והוא בדרגת סמל. הוא הצטיין גם כאן והיה החייל הראשון מהסיירת שנשלח לקורס קצינים וחזר ליחידה כקצין לצוות שלו "צוות אמסה".

בשנת 1964 למד באוניברסיטה העברית לתואר B.A במדעי המזרח והמדינה, וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר הלימודים נשלח לחיל הצנחנים כמדריך טירונים וכמדריך צניחה בתל נוף, ובמקביל היה קצין מודיעין. יחיאל נשלח להשתלמות שריון ולאחר מכן קיבל את פלוגה ב' בגדוד 202, מחטיבת הצנחנים, אימן אותה, ואיתה יצא למלחמת ששת הימים.

ביום הראשון למלחמה נכנסו הלוחמים לעזה. לאחר כיבוש מספר מוצבים, הגיעו למוצב שבצומת "חירבת דרג". יחיאל הסתער לתעלות בראש לוחמיו, נפגע בראשו ונהרג. בנוסף להיותו לוחם מן השורה הראשונה, המבצע בזריזות וללא היסוס מבצעים ופקודות שהוטלו עליו, בלט יחיאל במנהיגותו שהתבטאה בכך שפקודיו הלכו אחריו "באש ובמים" באמונתם בדרכו.

אליהו אמסלם אחיו של יחיאל ז"ל נזכר ומספר בראיון לחי פה:

אני ואחיי יחיאל, יחזקאל ואבי היינו חברים מאוד קרובים וטובים וקראו לנו ארבעת המוסקטרים. יצאנו לבלות יחד ולטייל הרבה ביחד במיוחד טיולים רגליים. יחיאל מאוד אהב את הצבא, סיים את הפנימייה הצבאית בהצטיינות ורצה להתקדם, שאף להתקדם הלך לקורס שיריון, קורס מודיעין, תותחנים ואחרי זה נכנס לסיירת מטכ"ל. הוא הפך ליד ימינו של הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול) שמאוד אהב אותו.

יום אחד יחיאל חזר הביתה והתחיל לספר על הפעולות שלי בצבא ועל איך זה שאני לא משתף ולא מספר. עניתי לו, אתה עשית יותר ממני ולא סיפרת. שנינו נולדנו מאותו חומר – אנחנו עושים את העבודה בשקט.

נודע לנו על מותו של יחיאל ז"ל, שלושה ימים אחרי האירוע. פגשתי את המ"פ שלי שאמר לי קח את הציוד שלך וסע הביתה אז אני הבנתי. זה היה רגע קשה ובכי חזק. הוא הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי, לאחר מכן הועבר למנוחת עולמים לבית הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב סרן.

יחיאל היה אהוב ואהוד ע"י פקודיו, חבריו ובני המשפחה. החברים שלו הקימו לו אנדרטה במקום שהוא מאוד אהב ובו אימן את החיילים שלו. כל פעם שאנחנו יורדים לאילת אנחנו עולים לאנדרטה ונזכרים בכל מעשיו. האנדרטה נהרסה פעמיים ונבנתה שוב. פעם כתוצאה מרעידת אדמה ופעם ע"י אלמונים. לפני חודשיים נסענו לשם כל המשפחה.

אני חייב לציין כי לפני כארבעה חודשים צה"ל ערך מפגש לשלושים משפחות שיקיריהם נפלו והיו גיבורים, יחיאל ז"ל היה אחד מהם. גם לא מזמן היה ראיון עם אהוד ברק והוא הזכיר אותו ושיבח את פועלו.

יחיאל אמסלם, האחיין שקרוי על שמו ומי שיזם היום לשרטט משתף ומספר:

לאורך השנים ליוותי את אבא ביום הזיכרון לבית העלמין, מדובר במעמד עצוב, עוצמתי ומרגש, במיוחד בתקופה בה הייתי לוחם ומפקד. השנה נבצר מאיתנו וממשפחת השכול להגיע לחלוק כבוד לנופלים ולכן חיפשתי דרך להראות שלעולם לא נשכח את אלו שמסרו נפשם כדי שלנו יהיה עתיד טוב יותר בארץ הנהדרת שלנו. יהי זכרם של דודי רס״ן יחיאל אמסלם ז״ל וכל חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ברוך.