(יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל) – אבא, בעל, מפקד גדוד, שף במלון – כ"כ הרבה דברים יפים היו בחייו של נתנאל אלקובי ז"ל • רמב"ם מרכין ראש נוכח השכול והאובדן של משפחות העובדים ביום הזיכרון
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, שרית, אלמנתו של סא"ל במיל' נתנאל אלקובי, מספרת על האובדן הטרי ועל המורשת שהותיר: "נתנאל היה רוצה שנחיה את החיים במלואם. אני מאחלת לעצמי שאצליח לגדל את הילדים שלנו בשמחה".
◄ "בזכותו אנחנו כאן" ○ שרית אלקובי מספרת על בעלה שנפל בקרב בעזה • צפו
"הוא הבין כבר מהרגעים הראשונים"
שלושה חודשים בדיוק חלפו מאז שנפל סא"ל (במיל') נתנאל יעקב אלקובי, בן 36 מחיפה, בקרב ברצועת עזה. סא"ל אלקובי, ששירת כמפקד גדוד המילואים 630, נלחם מאז ה-7/10/23 בחזית, כשהוא מגויס למשימה כבר מהרגעים הראשונים של אותה שבת נוראית, אז הבין בתוך פחות משעה מרגע תחילת מתקפת חמאס על ישראל, את הצורך להקפיץ את כל הגדוד לגזרת ההתרחשות.
סא"ל אלקובי ז"ל הניח אחריו אישה וחמישה ילדים: ענהאל (11) אבישג (10), טליה (7), והתאומים אביעד ואביתר (3 וחצי). רעייתו, שרית, מזכירת המכון הראומטולוגי ברמב"ם.
נהרג ביום בו היה צריך להשתחרר הביתה
"שרית מספרת על אירועי ה-12/2/24, היום בו נפל נתנאל:
"נתי נהרג ביום שהוא היה צריך להשתחרר הביתה", משחזרת שרית, "הם נכנסו למבנה שהיה בו פיר של מנהרה, מתחת לגרם המדרגות, וכשהוא התפוצץ, נוצר מצב שכל הקירות שהיו מסביב לפיר הזה לא אפשרו להדף לצאת וכל ההדף התנקז החוצה, מהדלת הראשית של הבית, שם נתי עמד עם עוד שני חיילים שלו, וכך הם חטפו את כל ההדף של הפיצוץ. נתי נהרג במקום. הוא נשאר שלם, מכף רגל עד ראש. נסענו לראות אותו, הוא ממש היה נתי, נשאר יפה, כמו שהוא. שלם, שליו, אפשר אפילו היה לראות באמת איזה מין חיוך קטן על השפתיים כזה של השלמה".
חמישה ילדים מדהימים
על התושייה, היכולת להנהיג, הגבורה שניחן בה והפעולות שבהן היה מעורב במהלך המלחמה, חבריו וחייליו סיפרו רבות, גם במהלך ראיונות שקיים בתקופת המלחמה וגם לאחר מותו. אולם, מאחורי הלוחם והמנהיג, הייתה משפחה שהמתינה לו בעורף: "יש לנו באמת חמישה ילדים מדהימים, ונתי היה האבא הכי, הכי רגיש ומדהים בעולם", מספרת רעייתו. "תמיד הילדים היו בראש מעייניו, הבית בראש מעייניו, לדאוג לילדים ולצרכים שלהם, לבלות איתם זמן, להיות אבא, ממש להיות אבא, לחנך אותם להגשמת חלומות, ללכת לשמור על עצמך, ולהיות בן אדם טוב. באמת כל זמן פנוי שלהם איתו היה זמן חוויתי".
"נתי עבד כשף באזרחות", מציינת שרית וחושפת צד נוסף בחייו של החייל הגיבור במדים שנפל בהגנה על המולדת, "היה לו עסק משלו לפני כמה שנים ובשנתיים וחצי האחרונות הוא עבד במלון גלי כנרת בטבריה כשף. הוא מאוד אהב את מה שהוא עשה. המטבח היה מקום שהוא יכול לתת ביטוי ליצירה שלו, לכישרון הזה שלו, וכמובן שגם בבית אנחנו זכינו למנות מדהימות. כל חג היה מושתת על הבישולים של נתי, ארוחות ערב אחרי שילדים נרדמים, או זה ארוחות זוגיות רק שלנו, שהוא מפנק, ועם כל העבודה התובענית הזאת, תמיד גם כשמגיע הביתה, זה היה מתוך מקום של לעשות את זה מהאהבה".
"הוא רצה שנחיה, נחיה באמת"
שלושה חודשים לאחר מותו, אלקובי מצליחה לזקק את הצוואה שהשאיר אחריו לה, לילדיו, לכל מכריו ואהוביו, וכנראה שגם לכל תושבי מדינת ישראל: "אני יודעת שכמו שבחייו, הוא רצה שנחיה, נחייה באמת, בעיקר אחרי הטרגדיה הזו, אחרי האבדן הכל כך גדול הזה. הוא לא היה רוצה שזה יהיה לשווא והוא לא היה רוצה לראות אותנו קמלים, חיים של צער ועצב. להפך. הוא היה רוצה שנחיה את החיים במלואם. לא רק בלקום ולנשום נשימה בבוקר, להעביר את היום, אלא לנשום באמת, לחיות באמת, למצות את החיים כמו שצריך, לזכור שבאמת, באמת בזכותו אנחנו כאן. אני מאחלת לעצמי שאני אצליח לגדל את הילדים שלנו בשמחה ובהכרה לזכות הגדולה הזאת, שנפלה בחלקנו שהוא אבא שלהם, שהוא בעלי, ושבזכותו אנחנו כאן".
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה 2024, משפחת רמב"ם מציינת את מותם של 73 נופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה, מבין עובדי הקריה הרפואית ובני משפחותיהם, לאורך השנים. במהלך השנה שחלפה, מאז יום הזיכרון האחרון, התווספו שלושה חללים אל משפחת השכול של רמב"ם, שלושתם נפלו במלחמת "חרבות ברזל":
רפ"ק אלכסיי שמקלוב ז"ל, מפקד בימ"מ, שנפל ב-7 באוקטובר בקרב על תחנת המשטרה בשדרות, בן 34 בנופלו. אמו, ילנה שמקלוב, משמשת כאחות במחלקה הכירורגית ברמב"ם.
רס"ל עדי אלדור ז"ל, לוחם ביחידת מגלן שבחטיבת הקומנדו, נפל ב-11.2.24 בקרב בחאן יונס. בן 21 בנופלו. אביו, ד"ר לירון אלדור, הינו רופא בכיר במחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם. סבו, פרופ' יוסף איצקוביץ, ניהל את מערך ההיריון והלידה ברמב"ם ונחשב לאחד מאבות תחום הפוריות ותחום תאי הגזע בישראל.
סא"ל (במיל') נתנאל יעקב אלקובי ז"ל, מפקד גדוד 630, בחטיבה דרומית, נפל ב-12/2/24 בקרב בדרום רצועת עזה, בן 36 בנופלו. רעייתו, שרית, משמשת כמזכירת המכון הראומטולוגי ברמב"ם. אמו, מרים אלקובי ז"ל, עבדה במשך 41 שנים ברמב"ם, בין היתר כאחות אחראית במחלקת התעוררות במרכז הרפואי.
האם הכתבה עניינה אותך?