כיצד נוכל לשוב לשיגרה במשבר הקורונה בישראל? • פרשנות • ירון חנן

הערת העורך: הכותב הוא מומחה לניהול סיכונים ומצבי חירום

בהסתמך על כמה מקורות מהימנים*, שהגישו הצעות לראש הממשלה כיצד לצאת נכון ומהר יחסית ממשבר הקורונה, ריכזתי כאן בתמצית את התוכנית שנראית לאותם גורמים כיעילה ביותר עם מינימום נזקים ופגיעות.

כיצד יש להתבונן על המגפה הנוכחית בהקשר יותר רחב והשוואתי?

על אף שהנתון על שיעור התמותה העולמי מהקורונה יחסית למספר הנדבקים אינו מדויק והוא נכון, כנראה, רק בכ-90 אחוזי דיוק, (לא כל מקרי התמותה מקורונה ובעיקר בבתים, תועדו כתמותה מהנגיף ויוחסו מן הסתם לסיבות אחרות), עדיין המספר הזה מראה תמותה נמוכה יחסית לנגיפים אחרים ובראשם נגיף השפעת.

ארגון הבריאות העולמי מעריך את שיעור התמותה בין 2-4% מהנדבקים ולדעת מומחים רבים זו הערכת-יתר, כי בפועל השיעור אף נמוך יותר. בישראל שיעור התמותה המדווח הוא מהנמוכים בעולם- רק 0.59%. ההבדלים הניכרים בין שיעורי התמותה ממדינה למדינה נובעים בעיקר מהזמן בו החלו בכל מדינה להפעיל סגר משמעותי לאחר התפתחות המגפה ובנוסף ממוצע הגיל בכל מדינה.

באיטליה, הגיל החציוני הוא 45.4 והוא נחשב לגבוה. בגרמניה האוכלוסייה צעירה יותר ושם שיעור התמותה רק 1.58%. בארה”ב שיעור התמותה גבוה, עקב כשלי מערכת הבריאות ותגובה לא הולמת, לא מתואמת ומאד מאוחרת של הממשל הפדרלי והמדינתי וכשל ידוע במבנה מערך הבריאות האמריקאי, שכולו פרטי ולא מכסה חלקים רבים באוכלוסייה הענייה של אמריקה.

לגבי מחלות רקע באיטליה מגדירים את כמעט את כל החולים שנפטרו מנגיף הקורונה כבעלי מחלת רקע אחת לפחות בנוסף לקורונה. אך לא רק משתנים כמו גיל האוכלוסייה, מחלות רקע, שיתוף הפעולה של הציבור עם ההנחיות או מהירות הפעלת הסגר השפיעו על אחוזי התמותה.

מחלקת כתר קורונה בבית החולים רמב"ם בחיפה
מחלקת כתר קורונה בבית החולים רמב”ם בחיפה

הטעות של אשפוז-יתר בגרמניה וספרד

באיטליה ובספרד, למשל, טעו כשמיהרו לאשפז כל מי שזוהה כנדבק במחלה בבתי החולים וכך הם הציפו מהר מאד את מחלקות האשפוז, הרבה מעבר ליכולת הקיבולת של המערכת הבריאותית. בגרמניה הבינו שחשוב ככל היותר להשאיר נדבקים עם סימפטומים קלים בבתיהם ובמקביל עקבו אחר מצבם הבריאותי של מי שהוגדרו כנמצאים בסיכון באמצעות מערכת נרחבת של בדיקות בבתי החולים וכך נמנע אשפוז מיותר מרבים שהחלימו לבד בבתיהם בחלוף 4-6 שבועות בתנאי בידוד הולמים.

קרבנות משפעת “רגילה”

בהשוואה למגפת הקורונה, מגפות השפעת המוכרות גובות כמות נרחבת של קורבנות. כדאי לדעת שבעונת 2017-18 חלו 45 מיליון אמריקאים בשפעת מתוכם מתו 61 אלף איש! ב- 2019 מספר המתים בארה”ב כתוצאה משפעת חורפית עמד על כ- 10,000 איש מתוכם 68 ילדים. בין השנים 2013-2017 כמעט כל איטלקי עשירי נדבק כל שנה בשפעת ובאותן שנים נפטרו משפעת 68 אלף איטלקים, כאשר שיעור התמותה היה במגמת החרפה באותן שנים!

בדומה לנגיף הקורונה משתנים כמו מחלות רקע, הריון וגיל (משפעת נזקקים לאשפוז לא רק קשישים, אלא גם ילדים וצעירים) מגבירים את הסיכון לאשפוז ואף לתמותה משפעת. נכון שהחיסון נגד שפעת מוריד את הסיכון לאשפוז ותמותה בין 40-60 אחוזים, אך רק פחות ממחצית מהאוכלוסייה מתחסנים כל שנה בארה”ב. בחורף 2018-19 התחסנו בישראל נגד שפעת רק כ- 20% מהאוכלוסייה. ועדיין הציבור והממשלות מקבלים את השפעת כמחלה שאפשר לחיות עימה ולא רואים בה מגפה המחייבת שינוי בהתנהלות המשק או שינוי בהרגלי החיים, כפי שאנו רואים כעת במגפת הקורונה.

חיסון נגד שפעת (צילום: ירון כרמי)
חיסון נגד שפעת (צילום: ירון כרמי)

האם התגובה של מדינת ישראל לנגיף הקורונה היתה מוגזמת?

כדי לענות על כך, רוב המומחים מסכימים כי לנגיף הקורונה במגפה הנוכחית ישנם מאפיינים ייחודיים ובעיקר בשיעורי ההדבקה הגבוהים. אם לא מתקיימת הפרדה חברתית פיזית בין האזרחים בשלבים האקוטיים של ההדבקה, היא מתפשטת מהר מדי ובהיקפים גדולים וחמורים. כמו כן נדבקים רבים בנגיף הקורונה לא מראים סימפטומים חיצוניים של המחלה במשך כמה ימים והם עצמם חשים בטוב באותם ימים, למרות שנדבקו ואף מדביקים אחרים. אילו שתי הבעיות העיקריות המבדילות למשל בין מגפת הקורונה למגפת השפעת.

אם לא נתייחס בהשוואה הזו לעניין החיסונים, שלא קיימים כידוע כנגד קורונה, אך כאמור גם כנגד וירוסי השפעת על סוגיה השונים – רוב גדול של האוכלוסייה בארץ ובעולם לא מתחסנים מסיבות שונות. לפיכך, עניין החיסון חשוב פחות לצורך ההשוואה הזו.

בהיעדר זיהוי מהיר של הנדבקים בקורונה נדרשו שני צעדי תגובה חיוניים ומהירים:

הצעד הראשון – בידוד חברתי הכולל סגירת הכניסות למדינה וסגר משמעותי של האוכלוסייה בין חודש וחצי עד חודשיים לפחות.

הצעד השני – במקביל נדרש ביצוע מערך רחב היקף של בדיקות לאיתור נדבקים מחד ואיתור אנשים בריאים מאידך.

תוצאות הבדיקות הנרחבות מסייעות להפנות את רוב הנדבקים המזוהים לבידוד ביתי ממושך ותחת מעקב יומי, ככל שלא מתפתחת אצלם החמרה ומצוקה בריאותית המחייבת אשפוז.
במקביל הבדיקות מאפשרות לשחרר את אלה המאותרים לפחות בשתי בדיקות עוקבות כשליליים למחלה, לשוב בהדרגה לעבודה, וכן ללימודים במערכת החינוך ובאקדמיה וגם לפתוח עסקים שונים בהמשך ובכך למנוע חנק כלכלי של המשק והמועסקים ושמירת הרציפות התפקודית הנחוצה לכל מדינה.

מתוך שני הצעדים הללו בוצע בישראל רק צעד אחד חיוני והוא – סגר יחסית מוקדם ובידוד פיזי של הציבור, הצעד הזה לא היה מושלם מספיק אך בהחלט התוצאה עד כה לא רעה בהתחשב בחוסר המוכנות הראשונית שאליה נתפסנו בשלבים הראשונים של המגפה. הסגר אכן הצליח למנוע החרפה ואשפוזים מיותרים רבים, תוך שמירת יכולת הטיפול במי שצריך אשפוז על פי הקיבולת הקיימת בבתי החולים.

הצעד השני (בדיקות נרחבות) מאד לוקה בחסר – המדינה לא מצליחה, עדיין, להגיע לכמות הבדיקות הנדרשות על מנת להחזיר מהר יחסית את המשק למסלול הדרגתי ומדוד של שגרה.

כיצד נוכל לשוב מהר לשגרה באופן אפקטיבי ויעיל, אל מול הסיכונים הבריאותיים של המגפה?

משרד הביטחון הגיש לממשלה תוכנית לחודשים הבאים שלטעמי היא די נכונה. תוכנית כזו משלבת בין מהלך בדיקות נרחבות לציבור לבין אמצעים טכנולוגיים אישיים וכן מגדירה כללי התנהגות מיוחדים לתקופה הזו, למשל במרחב הציבורי ובמקומות תעסוקה.

התוכנית תצא לפועל לאחר שכמות הנדבקים החדשים היומית תרד אל מתחת לכמה עשרות בכל המדינה. בכך יתאפשר מרחב תגובה מהיר של הממשלה במידה ותחול חלילה התפרצות נוספת שתחייב הפעלה מחודשת של סגר ובידוד חברתי. תוכניות דומות נוסו השנה בהצלחה יחסית גבוהה במדינות אחרות, כמו דרום קוריאה, סין ויפן, זאת מעבר לסגר ובידוד חברתי שכבר הופעל כאן.

קורונה - פקחי עיריית חיפה חילקו מאות מסכות לתושבים (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)
קורונה – פקחי עיריית חיפה חילקו מאות מסכות לתושבים (צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה)

באותן מדינות שהזכרתי בוצעו השלבים הבאים, בשלב החזרה לשגרה:

  1. ביצוע עשרות אלפי בדיקות קורונה יומיות במרכזי בדיקה מיוחדים ובדרכים לאוכלוסייה על פי תיעדוף הכולל: קבוצות סיכון, עובדים חיוניים בענפים שונים, עסקים בעלי פוטנציאל פגיעה בלתי הפיך, תלמידי בתי ספר ועוד. מטרת הבדיקות לזהות את הנדבקים והבריאים כאחד. כל נבדק חייב לעבור שתי בדיקות קורונה עוקבות על מנת לקבוע אם הוא “שלילי” למחלה או “חיובי”.
  2. כל נבדק מקבל אישור אישי לאפליקציה בטלפון הנייד שלו על תוצאות הבדיקות שעבר. מי שמוגדר כ”שלילי” מסומן באפליקציה בצבע ירוק ומי שנמצא “חיובי”, כלומר נדבק בנגיף מסומן בצבע אדום. בכניסה למקומות עבודה, בתי ספר, מוסדות אקדמיה ובהמשך בכניסה לבתי קפה ומסעדות לדוגמא, יבדקו אצל כל אחד את הטלפון הנייד ורק מי שמציג סימון ירוק יוכל להיכנס. ההנחיה לציבור תהיה כי רק מי שמסומן בצבע ירוק יוכל להתקרב לאדם שמצוי באוכלוסיית סיכון ובעיקר מדובר בקרבה פיזית לאנשים מעל גיל 70.
  3. חבישת מסיכות ומרווחי בטיחות: בחודשים הראשונים ההתנהגות במרחב הציבורי, במוסדות הלימוד, בבתי קפה, בבתי החולים ועוד, תהיה שונה מהשגרה הרגילה. מעבר לכך שרק מי שלא נדבק יוכל להיכנס לאותם מקומות כמבקר, כעובד, כתלמיד או שליח, אנשים יחויבו לחבוש מסכות במקומות הנ”ל, ולהימצא במרחק בטיחות של 2 מ’ זה מזה ובקבוצות קטנות יחסית, כפי שיוגדר בכל מקום על פי אופיו.
  4. תרופות וחיסונים: במקביל, יתוגבר בתקציב מיוחד המאמץ לפיתוח ו/או רכישת תרופות יעילות והגדלת מספר מכונות ההנשמה לסוגיהן לטיפול במי שיקלע להחמרה חריפה של המחלה וכן הגברת המאמץ לקדם פיתוח והפצת חיסון כנגד הנגיף לכל האוכלוסייה בשלב הבא.

בהצלחה לכולנו

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

9 תגובות
  1. עירית+לנדסברגר אמר/ה

    תודה על הכתבה המעניינת. שנפגש כולנו בבריאות איתנה.

    1. עירית+לנדסברגר אמר/ה

      אני כבר מינויה שלכם,ולא מהיום. 🙃

  2. לימבו אמר/ה

    שיעור הבדיקות המבוצעות על ידי ישראל הוא גבוהה ביותר.
    המדינות שעוקצות את ישראל:
    איחוד האמירויות בחריין אסטוניה קפריסין.
    דילגתי על מדינות בעלות אוכלוסין של פחות ממליון, וחלקם בעלות אוכלוסיה של כמה אלפים בלבד….

    1. לימבו אמר/ה

      יפה

  3. נורית אמר/ה

    ירון היקר,יישר כח,היטבת לתמצת את עיקרי הדברים.נקווה שיגיעו לאוזניים הנכונות.בריאות איתנה וימים טובים יותר.

  4. אדם אמר/ה

    מעניין , קצר וברור.
    תודה רבה.

  5. נח אמר/ה

    ירון ידידי כל הכבוד יישר כוח

  6. ירון+חנן אמר/ה

    תודה על התגובות החמות. מקווה שסייעתי לפחות בהבנת הנושא. מקווה עוד יותר שהממשלה תיישם את התוכניות שכבר עובדות היטב ונצא כולנו מהר וטוב יחסית מהמשבר הזה! כמובן שיש הרבה לקחים ללמוד וליישם!

  7. אייל אמר/ה

    על איזו שגרה מדובר? על תשלו את הציבור שאפשר “לחזור לשגרה”.
    הבוקר עלינו ל-400 הדבקות אחרי שהסגר בפסח הוריד את המספר ל-250 ממוצע יומי.
    אנחנו גם נגיע לאלפי נדבקים ביום עקב חוסר אכיפה ופתיחה מכוסת”חת של המשק
    באף עסק אין מדי חום ותו סגול זאת בדיחה שעוד תהפוך למילת לעג לספין.
    אם נמשיך ככה הסטטיסטיקות שלנו לצערנו יתחילו להידמות יותר לשבדיה בתמותה.