חברת רפאל העבירה נתונים לא נכונים, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים התרשלו ומי התהום זוהמו. הוועדה לביקורת המדינה תדון מחר (ג') בזיהום המים שנגרם ע"י מפעלי רפא"ל במפרץ חיפה. יו"ר הוועדה אמנון כהן אומר לקראת הדיון: "מדובר בדו"ח חמור ביותר, הרשויות כשלו בשליחותן לשמור על בריאות הציבור. התעשיות הביטחוניות הם מרכיב חשוב וחיוני בעוצמתה של המדינה – אך בריאות הציבור ועתיד המים חיוניים לא-פחות".
הוועדה תדון בדו"ח המבקר שמתייחס ל"מכון דוד", מרכז פעילותה של רפאל בין קריית מוצקין לבין עכו בהיקף של כ-6,850 דונם. המבקר מציין כי בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת הפיקה מקורות מקידוחים להפקת מי תהום שבשטח המכון כ-1.6 מיליון מטר מעוקב מים בשנה. לאחר מכן ירדה הכמות בהדרגה. בראשית שנות ה-90 סגרה מקורות את הקידוחים. לדברי מקורות, זאת בעיקר עקב הימצאות זיהומים במי התהום ונוכח היעדר גישה לקידוחים, ולדברי רפאל, עקב המלחת המים ואי-יכולת להפעיל את הקידוחים שהושבתו. לפי התייחסות רפאל מאוגוסט 2013 יש לה "תרומה חלקית בלבד" להימצאותם של זיהומים במי התהום. לפי נתוני מקורות, בין היתר עקב הזיהומים אובד למשק המים פוטנציאל לניצול של עד כ-2.8 מיליון מטר מעוקב מים לשנה.
המבקר עוד מדגיש כי סקר השפכים, אשר הגישה רפאל למשרד הבריאות ביוני 2005, לא כלל את פעילות סילוק השפכים הכוללים חומרי נפץ, ובכך מסרה רפאל למשרד הבריאות נתונים לא מלאים על סילוק השפכים במכון דוד ואף דיווחה דיווח לא נכון, כיוון שכתבה בסקר השפכים, כי כל השפכים של המכון מתנקזים למתקן טיהור השפכים. המבקר מוסיף כי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים כשלו, כל אחד בתחום אחריותו, במשך שנים רבות, באיתור ובטיפול בזיהומי הקרקע והמים במכון דוד, בין היתר, בכך שלא אכפו על רפאל לערוך סקר היסטורי. בדצמבר 2008, כשבע שנים לאחר שהמשרד להגנת הסביבה החל לפקח על רפאל, הוא פנה אליה ודרש ממנה לבצע סקר כזה, וכי הדרישה תיכלל בתנאי רישיון העסק ב"תקופה הקרובה". אך רק בספטמבר 2010 עיגן המשרד להגנת הסביבה את דרישתו בהיתר רעלים , ובספטמבר 2011 עיגנה יחידת הרישוי דרישה כזו בתנאי רישיון העסק. רשות המים, מצידה, לא דרשה מרפאל לערוך סקר היסטורי עד ליולי 2010.
מבקר המדינה מציין כי ממצאי הסקר ההיסטורי שהכינה רפאל מעידים, בין היתר, על פוטנציאל לזיהומים מסוגים שונים בקרקע במכון דוד ובמי תהום. לדבריו: "במשך שנים רבות, עד לשלהי שנת 2010, זיהמה רפאל את מי התהום בכך שהחדירה מי שפכים מזוהמים בחומר נפץ לקרקע, כעולה גם ממסמכיה, בניגוד לחוק המים, וזאת בלי שרפאל ביקשה וממילא לא קיבלה רישיון להחדרת מים ממנהל רשות המים".
המבקר מסכם כי "מכלול הזיהומים שנמצאו והפוטנציאליים, שכמויותיהם והיקפם טרם נחקרו, עלול לפגוע בסביבה ובמקורות מים טבעיים הנמצאים במחסור".
בוועדה ישתתפו נציגי מבקר המדינה, רפאל, משרדי הגנת הסביבה, הבריאות והפנים, רשות המים, מקורות ועוד.
תגובת חברת רפא"ל:
מחברת רפאל נמסר לחי פה בתגובה: "חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ מוסרת שכפי שהבהירה גם בתגובתה למבקר המדינה, במרוצת השנים ובמסגרת בדיקות שנערכו, עלה חשד למספר מוקדי זיהום נקודתיים שמיד עם מציאתם התחילה החברה בסדרת פעילויות מרוכזות לטיפול והסדרת הנושא, תוך יידוע ומעורבות הרשויות הרלבנטיות. חשוב לציין כי על פי מיטב ידיעתנו, אין בממצאים המפורסמים בכדי להוות סיכון לעובדי החברה או לציבור הרחב. חברת רפאל מבקשת להדגיש כי נושא טיפוח, שמירה והגנה על הסביבה, מהווה חלק מהותי ובלתי נפרד ממדיניות החברה ומפעילותה, וכפועל יוצא מזה היא משקיעה משאבים רבים בקידומו, תוך למידה ועמידה גם בתקנים בינלאומיים. רפאל תמשיך לעשות כל שנדרש על מנת לעמוד בדרישות המתבקשות על ידי הרשויות והגופים המוסמכים לכך".
תגובת המשרד להגנת הסביבה:
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הצעת חוק מניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, אותה מקדם המשרד, עתידה לתת בידי המשרד כלים מנהליים שיאפשרו להתמודד עם תופעת זיהום הקרקע באופן אפקטיבי. בין היתר, עתידה הצעת החוק לקבוע חובה הדרגתית לבצע סקירה בקרקע על עסקים בעלי פוטנציאל זיהום קרקע גבוה, ובאופן זה להציף מידע בעל חשיבות סביבתית למשרד, שיאפשר הנעה וקידום של תהליך הטיפול בקרקע. בנוסף, במסגרת הצעת החוק תקבע תכנית לאומית לטיפול בקרקעות, העתידה לתת תמריצים כספיים ותכנוניים לעידוד הטיפול בקרקע, ולקבוע סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לטיפול באתרים המזוהמים".מרשות המים טרם נמסרה תגובה