בימים האחרונים התקבלו דיווחים על נחילי ארבה אשר נעים מסיני ומתימן צפונה, לכיוון ישראל. על פי הדיווחים, מסתמן כי בקרוב צפויה תנועה מאסיבית של יצורים אלו לתוך שטח ישראל, אשר יכסו את הארץ כולה ויגיעו בהמוניהם גם לצפון ולחיפה. אני מציין כי בשלב זה מדובר בהערכה בלבד, בהתבסס על תצפיות. במידה שהחישובים שלי נכונים, אנו צפויים לפגוש בהם, עוד הרבה לפני חג הפסח. כמובן, שזו השערה המתבססת על מעקבים קודמים שבוצעו על ידי.
האביב כבר כאן לאחר חורף גשום ביותר וכולם מרוצים. פרט לכמה אירועים לא נעימים של הרוגים כתוצאה ממזג האוויר הסוער, בולען בקריות ונזקי רכוש.
גם אם צפויים לנו עוד ימים גשומים וקור, אנחנו כבר באביב. בגלל שינוי מזג האוויר ההפכפך, אנו צפויים לעוד כמה הפתעות, בחלקן, אולי לא כל כך נעימות. מזג האוויר הגשום ביתר מדינות האזור הביא לפריחה מאסיבית של צמחיה ולהתרבות גדולה של חרקים בעקבות כך.
בשנה שעברה הגיעו פרטים בודדים לבקעה. השנה בגלל החורף המוצלח נצפו בתימן כמויות ענק של חרק זה שנע לכיוון ערב הסעודית, ירדן ולכיוון ישראל. ישנם כבר מספר פרטים שנצפו בארץ בפלמחים ויתכן ולהקות ענק של חרק זה יגיע לישראל לדרום ועד לעיר חיפה. בשנת 2013 נצפה חרק זה ברחבי חיפה. בקריות, בשדה, ליד בית נגלר, נמל חיפה וגבעת שקמונה. חרק זה אינו נושך או עוקץ אלא רק זולל … והרבה.
לציין כי הארבה זה הינו בחזקת כשר ומותר למאכל. ישנם האוכלים אותו בישראל. החרק מכיל חלבון. הנקבה מטילה צבר ביצים בצבע כתום ומהם בוקעים חרגולים קטנים בצבע צהוב כתום. הכנפיים מתפתחות תוך שבועיים לערך ואז הם מסוגלים לעוף. בבוקר מוקדם הם מתחממים למול קרני השמש ולאחר מכן הם ממריאים לנקודת המזון הבאה. אכיל או לא, שלא יגיע לכאן וישאירו לנו טעם טוב מהחורף המוצלח.
מכת הארבה של שנת 2013 – גם בחיפה
לאיזור בית נגלר שבקריות הגיעו בשנת 2013 אלפים של ארבה, בניהם צעירים שבקעו מן הביצים, בני שבועיים לפחות. בשלושת השבועות הראשונים לחייהם הם מגדלים כנפיים. הם אינם מתגלים לטורפים כגון: עורבים, דררות ומיינות. לכן, צבעם בוהק, כצבע כתום עז, כדרך היצורים בטבע להזהיר.
הארבה גודלו כ – 7 ס"מ בממוצע, יש גדולים מזה. אך זהו כמעט גודלו המירבי. חלקם נופלים למים, בדרך כשהם עוברים על פני הים לאורך חופי ישראל, מסיבה כלשהי. יתכן שמאפיסת כוחות. מנפילתם אל הים, הם נטרפים ע"י דגים ומי שמצליח לשרוד הדרך בשלום, נוחת בשדה עסיסי. הם אוכלים כמעט כל עשב, עלים ואף מגלחים גינות ציבוריות לחלוטין.
חבל שהשרימפס לא באים כמו חגבים מאד טעימים אבל לא כשרים וחבל
חחח ענק..אבל הם מאוד טעימים.
בשנות מלחמת הראשונה, 1915 וגם 1916, היתה מכת ארבה רצינית בארץ ישראל. האגרונום אהרון אהרונסון מונה על ידי השליט העות'מני, ג'מאל פחה, להלחם בו.
מי שרוצה תיאור מצויין ומרטיט של מכת הארבה, שיעיין בספר יואל פרקים א' ו ב'.
גיורא ליבנה.
מכת הארבה היכתה בארץ ישראל בשנת 1913. האזור היה בשליטת העותומנים, סבי, דוד פרג'י שהיה אז במונסטיר ביטולה מקדוניה היה אגרונום , המקום היה בשליטת העותומנים גם כן, והוא נשלח על ידם לארץ ישראל לטפל בבעית הארבה!! אמי בתו, נולדה אז בסרס שביוון. הם הגיעו לארץ ישראל וסבי היה ממונה על בעית הארבה מטעם השלטונות. הוא הכיר את אהרונסון שגם הוא היה אגרונום. ככה גם הגיע לקבוצת נילי, ועוד יסופר.
וזה אומר שבקרוב תהיה עלייה במחירי הלחם לכל הסוגים
חח אל תהיה פאסימי.
זה יעלה בכל מקרה.אחת הסיבות לכשרות החגב,היא שבימי קדם כשהארבה אכל תבואה.ניתן הכשר לארבה כדי שיהיה מה לאכול.על פי מקורות.
כשנכנס ארבה לישראל (לפני בערך 10 שנים היה מקרה דומה) הלהקה עוברת דרך אילת ומשם לנגב ושם מדבירים אותם הרבה לפני שהם מגיעים לחיפה או בכלל מעבר לנגב לשדות
גם אם זה כשר וגם אם לא. אין מספיק מה לטכול? רק ארבה חסר??
מקווה שלא יעשו נזק מדי. ושנוכל לצאת מהבית. אם יגיע המונים.
נכון זה בריאה של השם אבל בחיאת זה מגעיל!!!!
הי רחל.
הרבה אין מה לעשות אם אכן הם יגיעו.
ואני אומר אם.
הם לא חרקים נושאי מחלות.
העופות יחגגו.וגם הדגים.
מדי לילה מגיעים חזירים ענקיים לשכונות אחוזה כבביר וכרמליה ומפילים פחים ומפזרים אשפה
מחכים לזה שהאשפה גם תפיץ חרקים ויתושים?
מחכים לזה שהחזירים יפיצו נגיפים?
לא למדנו כלום מהקורונה? חייבים דילול מיידי לחזירי הבר. זה עובר כל גבול!!!
אל דאגה הארבה יריח את האויר בחיפה וימשיך ללבנון.יש פלוסים לאויר מזוהם.
חרגולים הם חרגולים וחגבים הם חגים… מי שכותב על משהו כדאי שיהיה לו ידע בסיסי בדבר עליו הוא כותב
לא ברור לי איך הם כשרים.. תכלס….. חרק.. הם כשרים ושאר החרקים לא?
הי.רותי.אכן תגובתך נכונה.אך הסוג נקבע בידי חכמי דת בעת העתיקה בתימן.וזה נשאר עד עצם היום הזה.
לא כל הארבה כשרים,רק ארבה המדבר שעל בטנו טבועה האות ח משום מה.
רותי. בתורה מצויינים במפורש מספר שמות של חגבים כשרים, עם סימני היכר כלליים. מכיוון שיש מאות מיני חגבים בארץ דרושה מסורת לגבי הזן המדוייק. התימנים שמרו על המסורת עד היום.
היתה ידיעה שסין תימכור לפקיסטן 100,000 ברווזים שכל ברווז זולל 200 ארבה ביום. תרנגולים 70 ארבה ליום
עכשיו במקום לפחד מהם אני מרחמת עליהם
הם אוכלים את היבול הכל מחריבים הכל מכת הרבה אחד כזה והכל הלך לעזעזל