מכת ארבה • תנועה מסיבית נצפתה בדרכה צפונה ומסתמן כי תגיע גם לישראל ולחיפה

מכת הארבה (צילום: מטי מנדלסון)

בימים האחרונים התקבלו דיווחים על נחילי ארבה אשר נעים מסיני ומתימן צפונה, לכיוון ישראל. על פי הדיווחים, מסתמן כי בקרוב צפויה תנועה מאסיבית של יצורים אלו לתוך שטח ישראל, אשר יכסו את הארץ כולה ויגיעו בהמוניהם גם לצפון ולחיפה. אני מציין כי בשלב זה מדובר בהערכה בלבד, בהתבסס על תצפיות. במידה שהחישובים שלי נכונים, אנו צפויים לפגוש בהם, עוד הרבה לפני חג הפסח. כמובן, שזו השערה המתבססת על מעקבים קודמים שבוצעו על ידי.

הארבה. חרק גדול ומזיק עד מאוד לחקלאות והידוע כאחת ממכות מצרים (צילום: מוטי מנדלסון)
הארבה. חרק גדול ומזיק עד מאוד לחקלאות והידוע כאחת ממכות מצרים (צילום: מוטי מנדלסון)

האביב כבר כאן לאחר חורף גשום ביותר וכולם מרוצים. פרט לכמה אירועים לא נעימים של הרוגים כתוצאה ממזג האוויר הסוער, בולען בקריות ונזקי רכוש.
גם אם צפויים לנו עוד ימים גשומים וקור, אנחנו כבר באביב. בגלל שינוי מזג האוויר ההפכפך, אנו צפויים לעוד כמה הפתעות, בחלקן, אולי לא כל כך נעימות. מזג האוויר הגשום ביתר מדינות האזור הביא לפריחה מאסיבית של צמחיה ולהתרבות גדולה של חרקים בעקבות כך.

טטולה, צבר ביצים בצבע כתום של נקבת הארבה - קריית חיים - 2013 (צילום: מוטי מנדלסון)
טטולה, צבר ביצים בצבע כתום של נקבת הארבה – קריית חיים – 2013 (צילום: מוטי מנדלסון)

בשנה שעברה הגיעו פרטים בודדים לבקעה. השנה בגלל החורף המוצלח נצפו בתימן כמויות ענק של חרק זה שנע לכיוון ערב הסעודית, ירדן ולכיוון ישראל. ישנם כבר מספר פרטים שנצפו בארץ בפלמחים ויתכן ולהקות ענק של חרק זה יגיע לישראל לדרום ועד לעיר חיפה. בשנת 2013 נצפה חרק זה ברחבי חיפה. בקריות, בשדה, ליד בית נגלר, נמל חיפה וגבעת שקמונה. חרק זה אינו נושך או עוקץ אלא רק זולל … והרבה.

לציין כי הארבה זה הינו בחזקת כשר ומותר למאכל. ישנם האוכלים אותו בישראל. החרק מכיל חלבון. הנקבה מטילה צבר ביצים בצבע כתום ומהם בוקעים חרגולים קטנים בצבע צהוב כתום. הכנפיים מתפתחות תוך שבועיים לערך ואז הם מסוגלים לעוף. בבוקר מוקדם הם מתחממים למול קרני השמש ולאחר מכן הם ממריאים לנקודת המזון הבאה. אכיל או לא, שלא יגיע לכאן וישאירו לנו טעם טוב מהחורף המוצלח.

פרט צעיר של ארבה שבקע מן הביצה, בן שבועיים (צילום: מוטי מנדלסון)
פרט צעיר של ארבה שבקע מן הביצה, בן שבועיים (צילום: מוטי מנדלסון)

מכת הארבה של שנת 2013 – גם בחיפה

לאיזור בית נגלר שבקריות הגיעו בשנת 2013 אלפים של ארבה, בניהם צעירים שבקעו מן הביצים, בני שבועיים לפחות. בשלושת השבועות הראשונים לחייהם הם מגדלים כנפיים. הם אינם מתגלים לטורפים כגון: עורבים, דררות ומיינות. לכן, צבעם בוהק, כצבע כתום עז, כדרך היצורים בטבע להזהיר.

ארבה (צילום: מוטי מנדלסון - חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)

הארבה גודלו כ – 7 ס”מ בממוצע, יש גדולים מזה. אך זהו כמעט גודלו המירבי. חלקם נופלים למים, בדרך כשהם עוברים על פני הים לאורך חופי ישראל, מסיבה כלשהי. יתכן שמאפיסת כוחות. מנפילתם אל הים, הם נטרפים ע”י דגים ומי שמצליח לשרוד הדרך בשלום, נוחת בשדה עסיסי. הם אוכלים כמעט כל עשב, עלים ואף מגלחים גינות ציבוריות לחלוטין.

הארבה גודלו כ - 7 ס"מ בממוצע (צילום: מוטי מנדלסון - חוקר ימי)
הארבה גודלו כ – 7 ס”מ בממוצע (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון - חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון - חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון - חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון - חוקר ימי)
ארבה (צילום: מוטי מנדלסון – חוקר ימי)

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

18 תגובות
  1. ליאור אמר/ה

    עכשיו במקום לפחד מהם אני מרחמת עליהם

    1. חגי גוטמן הצלם שלך אמר/ה

      הם אוכלים את היבול הכל מחריבים הכל מכת הרבה אחד כזה והכל הלך לעזעזל

  2. אריה אמר/ה

    היתה ידיעה שסין תימכור לפקיסטן 100,000 ברווזים שכל ברווז זולל 200 ארבה ביום. תרנגולים 70 ארבה ליום

  3. רותי אמר/ה

    לא ברור לי איך הם כשרים.. תכלס….. חרק.. הם כשרים ושאר החרקים לא?

    1. מוט מנדלסון אמר/ה

      הי.רותי.אכן תגובתך נכונה.אך הסוג נקבע בידי חכמי דת בעת העתיקה בתימן.וזה נשאר עד עצם היום הזה.
      לא כל הארבה כשרים,רק ארבה המדבר שעל בטנו טבועה האות ח משום מה.

    2. יעקב אמר/ה

      רותי. בתורה מצויינים במפורש מספר שמות של חגבים כשרים, עם סימני היכר כלליים. מכיוון שיש מאות מיני חגבים בארץ דרושה מסורת לגבי הזן המדוייק. התימנים שמרו על המסורת עד היום.

  4. ע.ח אמר/ה

    חרגולים הם חרגולים וחגבים הם חגים… מי שכותב על משהו כדאי שיהיה לו ידע בסיסי בדבר עליו הוא כותב

  5. דין דין אמר/ה

    אל דאגה הארבה יריח את האויר בחיפה וימשיך ללבנון.יש פלוסים לאויר מזוהם.

  6. אייל אמר/ה

    מדי לילה מגיעים חזירים ענקיים לשכונות אחוזה כבביר וכרמליה ומפילים פחים ומפזרים אשפה
    מחכים לזה שהאשפה גם תפיץ חרקים ויתושים?
    מחכים לזה שהחזירים יפיצו נגיפים?
    לא למדנו כלום מהקורונה? חייבים דילול מיידי לחזירי הבר. זה עובר כל גבול!!!

  7. רחל אמר/ה

    גם אם זה כשר וגם אם לא. אין מספיק מה לטכול? רק ארבה חסר??
    מקווה שלא יעשו נזק מדי. ושנוכל לצאת מהבית. אם יגיע המונים.
    נכון זה בריאה של השם אבל בחיאת זה מגעיל!!!!

    1. מנדלסון מוטי אמר/ה

      הי רחל.
      הרבה אין מה לעשות אם אכן הם יגיעו.
      ואני אומר אם.
      הם לא חרקים נושאי מחלות.
      העופות יחגגו.וגם הדגים.

  8. בן אמר/ה

    כשנכנס ארבה לישראל (לפני בערך 10 שנים היה מקרה דומה) הלהקה עוברת דרך אילת ומשם לנגב ושם מדבירים אותם הרבה לפני שהם מגיעים לחיפה או בכלל מעבר לנגב לשדות

  9. דניאל קאהן אמר/ה

    וזה אומר שבקרוב תהיה עלייה במחירי הלחם לכל הסוגים

    1. מנדלסון מוטי אמר/ה

      חח אל תהיה פאסימי.
      זה יעלה בכל מקרה.אחת הסיבות לכשרות החגב,היא שבימי קדם כשהארבה אכל תבואה.ניתן הכשר לארבה כדי שיהיה מה לאכול.על פי מקורות.

  10. גיורא ליבנה אמר/ה

    בשנות מלחמת הראשונה, 1915 וגם 1916, היתה מכת ארבה רצינית בארץ ישראל. האגרונום אהרון אהרונסון מונה על ידי השליט העות’מני, ג’מאל פחה, להלחם בו.
    מי שרוצה תיאור מצויין ומרטיט של מכת הארבה, שיעיין בספר יואל פרקים א’ ו ב’.

    גיורא ליבנה.

    1. אסתר בכר אמר/ה

      מכת הארבה היכתה בארץ ישראל בשנת 1913. האזור היה בשליטת העותומנים, סבי, דוד פרג’י שהיה אז במונסטיר ביטולה מקדוניה היה אגרונום , המקום היה בשליטת העותומנים גם כן, והוא נשלח על ידם לארץ ישראל לטפל בבעית הארבה!! אמי בתו, נולדה אז בסרס שביוון. הם הגיעו לארץ ישראל וסבי היה ממונה על בעית הארבה מטעם השלטונות. הוא הכיר את אהרונסון שגם הוא היה אגרונום. ככה גם הגיע לקבוצת נילי, ועוד יסופר.

  11. יוסי שי אמר/ה

    חבל שהשרימפס לא באים כמו חגבים מאד טעימים אבל לא כשרים וחבל

    1. מנדלסון מוטי אמר/ה

      חחח ענק..אבל הם מאוד טעימים.