המפגש בין התושבים לחיות הבר בחיפה ◄ צפו

כשמתבוננים בטבע העירוני בכלל ובעיר חיפה בפרט, מגלים עולם קסום. בחיפה יש מרכזים עירוניים סואנים ולצידם טבע ירוק עד ופורה. זה הודות לטופוגרפיה הייחודית של העיר, שיש בה מספר רב של ואדיות ונחלים, ביניהם נחל עמיק, נחל שיח, גבעת העיזים (הממוקמת בין שתי ואדיות- ואדי עובדיה ונחל עמיקם).

פגש בין תושבים לחיות בר

בשל המבנה המיוחד של העיר ובשל הוואדיות שעוברים בה, נוצר מפגש בין תושבים לחיות בר, שחלקן הפכו לדיירי קבע בעיר. ביניהן, חזירי בר, שפני סלע, גיריות, נימיות, קיפודים, תן זהוב, נחשים וסלמנדרות. באופן כללי, מגוון בעלי החיים בחיפה יחסית גבוה וכולל לפחות 170 זנים.

החיות הן חלק מהמרקם העירוני

בעיר חיפה יש מגוון מכובד של יונקים וחיות בר. הן הפכו לחלק מהמרקם העירוני. חלקן פעילות בלילה, כמו הגירית המצויה, טורף ממשפחת הסמוריים. יש לה גוף אפור, ראש לבן ופסים שחורים. הגירית היא חיה מוגנת בישראל על פי חוק ומהווה מרכיב חשוב במערכת האקולוגית ולכן יש לשמור עליה מכל מפגע. לברי המזל, יש שפוגשים את השועל המצוי, טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום והוא בעל חרטום מחודד וזנב ארוך ושעיר עם קצה לבן.  

מגוון החיות

ישנו גם התן הזהוב, סוג כלב בינוני בצבע חום זהוב-אפרפר, עם זנב קצר שעל החזה שלו סוג של כתם לבן. גם צבועים נצפו באזור חיפה, ליד טירה ונשר. הצבוע המפוספס הוא טורף ממשפחת הצבועיים (ולא הכלביים), שניזון בפגרים. צבע פרוותו חום אפור, מפוספסת בשחור. הוא נחשב לסניטר של הטבע באוכלו פגרים. לכן, יש לו חשיבות למערכת האקולוגית ויש לשמור עליו מכל פגיעה.

◄ צבוע ברמת הנשיא בחיפה

ישנו גם הקיפוד המצוי, יונק עטוי קוצים. באזורים מסוימים בחיפה ובהרי הכרמל, ישנם גם שפני סלע. זהו יונק יבשתי קטן מסדרת השפנאים שחי במישורים סלעיים. שפני הסלע הם  עגלגלים ופרוותם בצבע חום-אפרפר. ישנם גם דורבנים, חיית לילה שלפעמים מסתובבים בין חצרות בתים. כמובן יש את חזירי הבר, ומה לא נאמר עליהם כבר?

◄ משפחה של שלוש גיריות בכרמל הצרפתי – צילום לילה

מה עם חזירי הבר?

חיפה בורכה בטבע עשיר עם מגוון בעלי חיים. אך לא כולם רואים זאת בעיין יפה. לא באתי לקטרג על נושא חזירי הבר. העניין ידוע, מוכר ודובר רבות. אפשר להגיד שחזירי הבר הפכו לשיחת היום.

עמק הצבאים בירושלים

ניקח לדוגמא את עמק הצבאים בירושלים. בעבר היו בעמק 33 צבאים וכשהחלו סלילות כבישים באזור בשנות ה- 90, העדר נכלא בין הכבישים לבניינים עד שכמעט נכחד. אבל אז קמו תושבים, שנאבקו לשמר את העמק כשטח פתוח, שיהווה בית לעדר הצבאים. אמנם זה היה כרוך במאבקים, אבל לבסוף הוחלט על הקמת פארק טבע עירוני. הפארק נחנך בשנת 2015 והמבקרים בעמק הצבאים יכלו לראות את הטבע בהדרו וכל זה בלב העיר, עם חיות מוגנות, שמטפלים ודואגים להן. זהו הפארק הטבעי העירוני הגדול בארץ.

הכל עניין של איזון

ערים רבות בארץ ובעולם מקדמות מהלכים של שיקום, שימור ומתן הגנה למערכות אקולוגיות, כדי לצמצם את ההשלכות השליליות של תהליך העיור, לשמר אתרי טבע בתוך ערים ולשמור על שטחים פתוחים.

החי בר

בהרי הכרמל, קרוב לאוניברסיטת חיפה, ישנו החי- בר, מקום שמוקדש לגידול בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה או כאלו שנכחדו מן האזור. אחת המטרות של החי בר הוא להשיב את החיות לטבע. במקום ישנם גרעיני רבייה של היחמור הפרסי, אייל הכרמל, נשרים ועוד עופות דורסים, שגם הם חלק מפרויקט ההשבה לטבע.

הכל התחיל בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, כשמנכ"ל רשות השמורות הטבע באותם הימים,  האלו"ף אברהם יפה ( 1913 –1983), פעל להקמת החי בר בכרמל ולהבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל. זה היה הגשמת חלומם של רבים, "השבת חיות התנ"ך" לישראל, על ידי השבת בעלי חיים מקומיים.

החי בר, מקום בר וקסום

מהחי בר אפשר לתצפת אל חוף הכרמל וכך נוצר מפגש מרהיב של כחול וירוק. בחי בר יש רחבת תצפית, שלידו כלוב בו שוכנים נשרים. ישנם גם גרעיני רבייה של יחמורים פרסיים ושל איילי כרמל. בחי בר יש עופות בסכנת הכחדה בישראל, כמו עיטם לבן זנב, עיט ניצי.

היחמור הפרסי

החיות בחי בר, מתרבות ואחר כך מושבות אל הטבע. בין החיות בחי בר, ישנם עזי בר, צבי הארץ-ישראלי ויחמורים. היחמור הפרסי, הוא מין ממשפחת האיילים. השם שלו נזכר במקרא והוא נקרא על שם צבע פרוותו האדמדמה כצבע אדמת החמרה. היחמור אוכל עלים ועשב מעצים ושיחים בחורש הכרמל, הוא גדול (משקלו יותר מ-100) . היחמורים שוחררו לטבע ב-1996.

אנשי חזון

אנשים רבים וטובים לאורך השנים יזמו, עזרו, עבדו ופעלו למען החי בר, ביניהם איש הטבע, עובד רשות הטבע והגנים, יעקב מקלדה, תושב דאלית אל כרמל.

יתכן שבזמנו איש לא האמין שבאמת אפשר יהיה לבנות כזה מקום, או שפרוייקט ייחודי כזה יכול לעבוד. יש אמרו שזו הזיה, אך אני חושבת שזה היה חזון. חזון של כמה אנשים, ביניהם מקלדה  והאלו"ף אברהם יפה.

עוד דמות, חשובה בסיפור של החי בר הוא אבינועם לוריא, מבכירי הזואולוגים בארץ, שניהל והקים את החי בר בכרמל והיה בין האנשים שדאגו להביא לארץ איילים ויחמורים ובין המובילים לשמירה על עופות דורסים. בזמנו, הוא הציע פתרון לעניין חזירי הבר בחיפה, על ידי עיקור חזירי בר.

ומה הלאה?

אם היו מקצים שטחים באזור הכרמל עבור חיות הבר, למשל בין יגור לאזור הסמוך לאוניברסיטה, זה היה עוזר למאזן השברירי שיש בעיר, בין העיור לבין הדיור, של חיות הבר ושלנו. הלא חיות בר אמורות לחיות בסביבה הטבעית שלהם. אנחנו בני האדם נגסנו בחלקות המחיה שלהם, אולי נעשה משהו בשבילן בתמורה?