כשמתבוננים בטבע העירוני בכלל ובעיר חיפה בפרט, מגלים עולם קסום. בחיפה יש מרכזים עירוניים סואנים ולצידם טבע ירוק עד ופורה. זה הודות לטופוגרפיה הייחודית של העיר, שיש בה מספר רב של ואדיות ונחלים, ביניהם נחל עמיק, נחל שיח, גבעת העיזים (הממוקמת בין שתי ואדיות- ואדי עובדיה ונחל עמיקם).
פגש בין תושבים לחיות בר
בשל המבנה המיוחד של העיר ובשל הוואדיות שעוברים בה, נוצר מפגש בין תושבים לחיות בר, שחלקן הפכו לדיירי קבע בעיר. ביניהן, חזירי בר, שפני סלע, גיריות, נימיות, קיפודים, תן זהוב, נחשים וסלמנדרות. באופן כללי, מגוון בעלי החיים בחיפה יחסית גבוה וכולל לפחות 170 זנים.
החיות הן חלק מהמרקם העירוני
בעיר חיפה יש מגוון מכובד של יונקים וחיות בר. הן הפכו לחלק מהמרקם העירוני. חלקן פעילות בלילה, כמו הגירית המצויה, טורף ממשפחת הסמוריים. יש לה גוף אפור, ראש לבן ופסים שחורים. הגירית היא חיה מוגנת בישראל על פי חוק ומהווה מרכיב חשוב במערכת האקולוגית ולכן יש לשמור עליה מכל מפגע. לברי המזל, יש שפוגשים את השועל המצוי, טורף קטן ממשפחת הכלביים. צבעו זהוב-כתום והוא בעל חרטום מחודד וזנב ארוך ושעיר עם קצה לבן.
מגוון החיות
ישנו גם התן הזהוב, סוג כלב בינוני בצבע חום זהוב-אפרפר, עם זנב קצר שעל החזה שלו סוג של כתם לבן. גם צבועים נצפו באזור חיפה, ליד טירה ונשר. הצבוע המפוספס הוא טורף ממשפחת הצבועיים (ולא הכלביים), שניזון בפגרים. צבע פרוותו חום אפור, מפוספסת בשחור. הוא נחשב לסניטר של הטבע באוכלו פגרים. לכן, יש לו חשיבות למערכת האקולוגית ויש לשמור עליו מכל פגיעה.
◄ צבוע ברמת הנשיא בחיפה
ישנו גם הקיפוד המצוי, יונק עטוי קוצים. באזורים מסוימים בחיפה ובהרי הכרמל, ישנם גם שפני סלע. זהו יונק יבשתי קטן מסדרת השפנאים שחי במישורים סלעיים. שפני הסלע הם עגלגלים ופרוותם בצבע חום-אפרפר. ישנם גם דורבנים, חיית לילה שלפעמים מסתובבים בין חצרות בתים. כמובן יש את חזירי הבר, ומה לא נאמר עליהם כבר?
◄ משפחה של שלוש גיריות בכרמל הצרפתי – צילום לילה
מה עם חזירי הבר?
חיפה בורכה בטבע עשיר עם מגוון בעלי חיים. אך לא כולם רואים זאת בעיין יפה. לא באתי לקטרג על נושא חזירי הבר. העניין ידוע, מוכר ודובר רבות. אפשר להגיד שחזירי הבר הפכו לשיחת היום.
עמק הצבאים בירושלים
ניקח לדוגמא את עמק הצבאים בירושלים. בעבר היו בעמק 33 צבאים וכשהחלו סלילות כבישים באזור בשנות ה- 90, העדר נכלא בין הכבישים לבניינים עד שכמעט נכחד. אבל אז קמו תושבים, שנאבקו לשמר את העמק כשטח פתוח, שיהווה בית לעדר הצבאים. אמנם זה היה כרוך במאבקים, אבל לבסוף הוחלט על הקמת פארק טבע עירוני. הפארק נחנך בשנת 2015 והמבקרים בעמק הצבאים יכלו לראות את הטבע בהדרו וכל זה בלב העיר, עם חיות מוגנות, שמטפלים ודואגים להן. זהו הפארק הטבעי העירוני הגדול בארץ.
הכל עניין של איזון
ערים רבות בארץ ובעולם מקדמות מהלכים של שיקום, שימור ומתן הגנה למערכות אקולוגיות, כדי לצמצם את ההשלכות השליליות של תהליך העיור, לשמר אתרי טבע בתוך ערים ולשמור על שטחים פתוחים.
החי בר
בהרי הכרמל, קרוב לאוניברסיטת חיפה, ישנו החי- בר, מקום שמוקדש לגידול בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה או כאלו שנכחדו מן האזור. אחת המטרות של החי בר הוא להשיב את החיות לטבע. במקום ישנם גרעיני רבייה של היחמור הפרסי, אייל הכרמל, נשרים ועוד עופות דורסים, שגם הם חלק מפרויקט ההשבה לטבע.
הכל התחיל בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, כשמנכ"ל רשות השמורות הטבע באותם הימים, האלו"ף אברהם יפה ( 1913 –1983), פעל להקמת החי בר בכרמל ולהבאתן של חיות המוזכרות בתנ"ך, כגון הערוד והיחמור הפרסי, מרחבי העולם לשמורות בישראל. זה היה הגשמת חלומם של רבים, "השבת חיות התנ"ך" לישראל, על ידי השבת בעלי חיים מקומיים.
החי בר, מקום בר וקסום
מהחי בר אפשר לתצפת אל חוף הכרמל וכך נוצר מפגש מרהיב של כחול וירוק. בחי בר יש רחבת תצפית, שלידו כלוב בו שוכנים נשרים. ישנם גם גרעיני רבייה של יחמורים פרסיים ושל איילי כרמל. בחי בר יש עופות בסכנת הכחדה בישראל, כמו עיטם לבן זנב, עיט ניצי.
היחמור הפרסי
החיות בחי בר, מתרבות ואחר כך מושבות אל הטבע. בין החיות בחי בר, ישנם עזי בר, צבי הארץ-ישראלי ויחמורים. היחמור הפרסי, הוא מין ממשפחת האיילים. השם שלו נזכר במקרא והוא נקרא על שם צבע פרוותו האדמדמה כצבע אדמת החמרה. היחמור אוכל עלים ועשב מעצים ושיחים בחורש הכרמל, הוא גדול (משקלו יותר מ-100) . היחמורים שוחררו לטבע ב-1996.
אנשי חזון
אנשים רבים וטובים לאורך השנים יזמו, עזרו, עבדו ופעלו למען החי בר, ביניהם איש הטבע, עובד רשות הטבע והגנים, יעקב מקלדה, תושב דאלית אל כרמל.
יתכן שבזמנו איש לא האמין שבאמת אפשר יהיה לבנות כזה מקום, או שפרוייקט ייחודי כזה יכול לעבוד. יש אמרו שזו הזיה, אך אני חושבת שזה היה חזון. חזון של כמה אנשים, ביניהם מקלדה והאלו"ף אברהם יפה.
עוד דמות, חשובה בסיפור של החי בר הוא אבינועם לוריא, מבכירי הזואולוגים בארץ, שניהל והקים את החי בר בכרמל והיה בין האנשים שדאגו להביא לארץ איילים ויחמורים ובין המובילים לשמירה על עופות דורסים. בזמנו, הוא הציע פתרון לעניין חזירי הבר בחיפה, על ידי עיקור חזירי בר.
ומה הלאה?
אם היו מקצים שטחים באזור הכרמל עבור חיות הבר, למשל בין יגור לאזור הסמוך לאוניברסיטה, זה היה עוזר למאזן השברירי שיש בעיר, בין העיור לבין הדיור, של חיות הבר ושלנו. הלא חיות בר אמורות לחיות בסביבה הטבעית שלהם. אנחנו בני האדם נגסנו בחלקות המחיה שלהם, אולי נעשה משהו בשבילן בתמורה?
ל סברינה שלום נא להזכיר עוד מספר אנשים מתחילת החי בר :היה בחור ממוצא הולנדי בשם מייק שהביא בזמנו את היחמורים הראשונים מפרס (איראן היום) ובנוסף את סאלח מקדלדה ששמר ימים ולילות על גרעין הרביה
שלום דן
תודה על שהוספת מידע
בסביבתי הקרובה חי דורבן גדול .מרגיש כמו בבית
יפה מאוד. מעניין באיזו שכונה
כתבה יפה.נראה לי שחזירי הבר התרבו מאד מאז השמאל הרים את ראשו המכוער בעירנו
שני
שתי ואדיות???!
פעם היה פה טוב יותר…
היה פחות חם, היתה פחות אלימות,יותר אחווה בין האנשים, משפחות יצאו במוצש לטייל ולא עם שנאה ודגלים להפריע לאחרים,מחירי הדירות היו נגישים גם לפועל הכי פשוט שחסך כמה ג'ובות בצד ולא רק להייטקיסטים לרופאים ולעשירים,שאלת מישהו היכן רחוב מסוים היה עוזר לך היום בקושי יעשה טובה אם יוריד את האוזנייה ויביט בך בכלל.
החיות פה הן העדות האחרונה לימים השפויים של פעם.
לא מפריע קצת טבע זה דווקה מישתלב יפה
מה עדיף חיות על ארבע או חיות על שתים?
שאלה טובה
כתבה מקסימה סברינה.. יישר כוחך.שבת שלום
אייל יקר,
יש לך את זה ביותר ארוך וכאילו מדעי ?
אייל, יש לך את זה ביותר ארוך וכאילו מדעי ?
אגב ריבוי חזירי הבר מוערך מ-300 פרטים ל-1500-2000 פרטים בשנתיים של הקורונה והפסקת הדילול על ידי קליש
(2019-2021)
אחוז השטח הטבעי שהאדם "לקח לחיות הבר בואדיות" בחיפה על פני 30 שנה – 3% בלבד משטח הואדיות בתחומי חיפה.
בקיצור – הפרכת הצ'יזבט על לקחנו לחזירים את הבית.
ממשיכים לפמפם את התירוץ "בני אדם נגסו בשטחי הטבע של חיות הבר ובגלל זה בעיית החזירים". בחיפה כבר התפתחה אגדה אורבנית שחזירי הבר התחילו לעלות לשכונות בגלל פיצוצי מנהרות הכרמל ובניית הגשרים בואדי רושמיה. צ'יזבט אחר שבגלל חניון הרכבים במגרשי העפר מול האוניברסיטה, חזירי הבר חיפשו מקום שקט ופחות מבהיל ונכנסו לואדיות חיפה. ככה אפשר להמשיך לספר לעצמו שהאדם אשם – גם במיקום חזירי הבר, גם בריבוי הטבעי שלהם ("אם יורים בהם הם ממליטים יותר" עוד תיאוריה מופרכת של מתנגדי דילול פרטים).
אבל בסוף כששואלים את המומחים כולל אחד שהוזכר בכתבה מה הפתרון לבעיית חזירי הבר – הם אומרים לכם בבירור: פתרון לא אסטטי. מה הכוונה? צריך לדלל את המספרים. אין להם אויב הטורף אותם, והגודל והריבוי שלהם גורמים נזק למאזן האקולוגי בואדיות חיפה, גורמים נזק למינים אחרים סביבם, וכמובן כניסתם לחפש מקורות מזון בסביבת האדם יוצרת מפגע מתמשך. חיות הבר כמו שנאמר בכתבה כאן מקומן בטבע הבר הסובב ולא בהאכלה של תפוחים מידי קשישה משועממת בכרמל שלא מצליחה להפנים שהיא יוצרת נזק גם לעיר וגם לחיות הבר.
בעיה קשה בחיפה היא תכנון לקוי וגן החיות שבתוך גן האם, הוא דוגמה מאלפת לתכנון לקוי, שהפך למפגע וגם נוגס שטח רב בפארק העירוני היחיד בכל הכרמל. אפשר היה להגדיל את גן האם פי 3 אם גן החיות היה מועבר בצמוד לחי-בר. ככה גם החיות בו היו זוכות לבתי גידול מרווחים וטובים יותר, והיה יכול לעבוד בסינרגיה עם החי-בר.
שוב – שנים על שנים מדברים על בעיית גן החיות ואין ראש עיר עם חזון אומץ ויכולת עשייה, להעביר את גן החיות ולפתח את גן האם כפארק עירוני גדול ורחב ידיים, שלאור תמ"א 38 ובנייה צפופה חדשה הסמוכה לו (מגדלי זאבי למשל ברחוב מגידו) מוסיפים באזור זה אלפי משפחות המשוועות לפארק רחב ידיים עם מתקני ספורט ומשחק במקום כונכיה מיושנת, קצת דשא עם מסלעה, מעט מתקנים שעמוסים להתפקע בכל יום חופש וגן חיות המגדר את גן האם וחוסם את ואדי לוטם.
החיות מקומן בפארק הכרמל. גם החי-בר וגם גן החיות.
זה הזמן לנהל את הטבע העירוני במקום להפקיר אותו להפוך למטרד.
מינהלת ואדיות שהבטיחה קליש – ולא קמה. הייתה חלטה עוד בעקבות אסון השריפות בכרמל שאת הואדיות חייבים לנהל. חייבים לבצע ניטור שיטתי וכלים לממשק בין השכונות לואדיות. כל זה לא נעשה עד היום.
רבים שקידמו את רעיונות הטבע העירוני ומנהלת ואדיות כבר הרימו ידיים. פרשו לפנסיה. החליפו עיסוקים. ויתרו על חיפה כשהבינו שהעירייה לא מתפקדת.
אייל תודה על תגובתך מלים כתורבנות, לו היתה אוזן קשבת, כי זה באמת נושא בוער, והרעיון שלך להעביר את גן החיות ליד החי בר, נשמע הפתרון הכי אידיאלי, מעניין אם ישים. לו יהיה איש עם חזון, איש עשיה מטעם העירייה שיזום מהלך כזה, זה יהיה מבורך. נקווה שיהיה פתרון. כי זה לא הולך לפתור את עצמו לבד. ושוב תודה על דבריך מאירי העיניים