על רקע יום המודעות הבינלאומי למחלת הסרטן, מתעוררת מחאת תושבים במפרץ חיפה בקריאה לטיפול מיידי בתקלות ודליפות ממתחם בז"ן ומחוות מכלי הנפט תש"ן בקרית חיים אשר גורמים לזיהום אוויר ומפגעי ריח קשים סביבם ודרישה לקידום מיידי של החלטת ממשלה ליישום התכנית לסגירת התעשייה המזהמת ולקידום תכנית בין משרדית להבראת מפרץ חיפה.
יום המודעות הבינלאומי למחלת הסרטן, החל מידי שנה בתאריך ה-4 לבפרואר, מוקדש ברובו לעיסוק בקידום המודעות למחלת הסרטן, אבחון וגילוי מוקדם ובניהול אורח חיים בריא כאמצעי רפואה מונעת. במקרים רבים נמנע העיסוק במפגעים סביבתיים המביאים לתחלואת סרטן מוגברת. כזכור, לפי מסמך רשם הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, מאוקטובר 2018, באזור חיפה נצפה עודף מובהק בתחלואה עבור רוב סוגי הסרטן שנבדקו. באחוזים מדובר בעודף התחלואה הגבוה בישראל שנע בין 9 ל-14 אחוזים מעל הממוצע הישראלי. משרד הבריאות מכיר בתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה כגורם המשפיע על עודף התחלואה האזורי, ויתרה מכך, בשכונות מגורים הסמוכות למתקני התעשייה הפטרוכימית מדווחת תחלואה העולה אף על הנתונים החריגים במרחב.
לאחרונה, תושבי קריית חיים, מדווחים על החמרה בריחות קשים מסביבת חוות המיכלים של תש"ן (תשתיות נפט) האחראית על אחסון נפט גולמי בטרם שינועו בצינורות לזיקוק במתחם בז"ן (בתי הזיקוק). שמה של חוות המיכלים, הקיימת באזור משלהי שנות ה-30, נקשר באירועים של זיהום קרקע, תשתיות מיושנות ואחסון חומרים דליקים במרחק מטרים ספורים מבנייני מגורים, גני ילדים ובית ספר יסודי ברחוב דגניה.
תושבים רבים מדווחים על ריחות קשים, כאבי ראש ותחושות מחנק, המביאים אותם להסתגר בבתים לעיתים מבלי לדעת איזה חומרים הם נושמים. הריחות והזיהום הקשים הביאו בחודש יוני האחרון, את מנהלת בית הספר דגניה הסמוך, לנקוט בצעד חריג: בהודעת עדכון שנשלחה להורים, בעיצומו של יום לימודים, היא סיפרה על ריח חזק המורגש בבית הספר ועל כך שהתלמידים הונחו להישאר בכיתות.
לא כל התושבים מודעים לכך שיש מוקדי חירום במשרד להגנת הסביבה ובאיגוד ערים חיפה לדיווח על אירועים אלה. חלק מן התושבים, היודעים על קיומו של המוקד, מביעים ספק בכך שהדיווח יביא לשינוי המצב בשל העובדה שהריח הקשה הוא כמעט דבר שבשגרה. למרות כל זאת, עדיין ישנם דיווחים רבים על מפגעי הזיהום.
כעת תושבי האזור ופעילי הסביבה לוקחים אחריות על חייהם וקוראים לציבור שלא לקבל את המציאות שבה הם חיים כתכתיב, להגדיל את כמות הדיווחים למוקדי החירום ולהצטרף למאבק להבראת מפרץ חיפה.
בימים אלה מקדמת רשות מקרקעי ישראל את תכנית מפרץ החדשנות הכוללת מתווה אופרטיבי הקצוב בלוח זמנים, לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה, לניקוי ושיקום הקרקעות המזוהמות ולפיתוח חלופי של האזור בראייה כוללת המתעדפת את האינטרס הציבורי ובריאותו, רווחתו וביטחונו. התכנית זוכה לגיבוי ותמיכה מצד המועצה הלאומית לכלכלה ומצד המשרד להגנת הסביבה, שהוציא לאחרונה נייר עמדה רשמי התומך בסגירת בתי הזיקוק ומשרדי ממשלה נוספים שנציגיהם הביעו תמיכה בה במסגרת דיונים בועדות התכנון. התכנית, המחולקת ל-14 שלבים כשהראשון בה הוא טיפול בחוות תש"ן.
לתכנית עדיין אין מעמד סטטוטורי. משרדי הממשלה השונים מקדמים היבטים שונים במסגרתה, אך כדי שתהפוך למתווה תקף היא זקוקה לאישור בהחלטת ממשלה. תושבי האזור יחד עם ארגוני הסביבה מדגישים את הדחיפות שבקבלת ההכרעה לגבי עתיד מפרץ חיפה וקידום מהיר של המתווה לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה ובטיפול נחוש במזהמים עד להוצאתה לפועל.
ביום המודעות למחלת הסרטן, תושבים ופעילים קיימו משמרת מחאה ויצאו להסברה בקרב תושבים ושכנים בשכונת דגניה בקריית חיים וחילקו מגנטים עם מספרי מוקדי החירום לדיווח על מפגעי הריח והזיהום. בנוסף יופץ קמפיין תמונות של תושבים חובשים מסיכות הגנה מזיהום על רקע מתקנים, המייצרים מפגעים סביבתיים במפרץ חיפה, בקריאה בשם הרפואה המונעת, לטפל לאלתר בגורמים המביאים לתחלואה המוגברת באזור חיפה.
רוית שטוסל, מרכזת הקואליציה לבריאות הציבור ומנקים את מפרץ חיפה:
במפרץ חיפה תחלואה עודפת בסרטן המקושרת לזיהום ממקורות התעשייה הפטרוכימית וכימית הרבים בה. לציון יום המודעות לסרטן, יצאנו לפעילות הסברה והגברת המעורבות האזרחית, הפצנו מגנט קטן לשמירה בכל בית במפרץ אשר מרכז את מספרי מוקדי החירום לדיווחים על מפגעי ריחות ותחושות רעות נוספות המשוייכים לזיהום והפצרנו בתושבים להתקשר ולדווח. הפעם הגענו לאיזור רחוב דגניה הסמוך לחוות המכלים שבחודש האחרון חווה התגברות מפגעים אלו על בסיס יומי. גם אותנו קיבל גל ריח חריף וקשה של דלק באוויר מכיוון חוות תש"ן ולפני שהתחלנו בפעילות, כולנו הוצאנו סלולרי וחייגנו בעצמנו לדיווח. אתמול הפניות הרבות אף הובילו להגעתו של מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה למקום שחווה בעצמו את הריחות הקשים והבטיח להורות למנכ"ל תש"ן לטפל בדליפות באופן מיידי. אנחנו נמשיך בפעילות הזו בשבועות הקרובים ואף נוסיף מוקדים נוספים. על המשרד להגנת הסביבה להפגין אפס סובלנות כלפי המזהמים.
ישי וולפוביץ', קמפיינר מפרץ חיפה בארגון מגמה ירוקה:
מה שמתרחש בימים אלה בק. חיים הוא המשך הדינמיקה של הפקרות וזלזול בחיי תושבים. אני רוצה לראות את מנכל תש"ן ערן חיימוביץ' גר ברחוב דגניה. אין יותר מקום לגרירת רגליים. אם לא מצליחים לאתר מוקד זיהום צריך לסגור את חוות המיכלים ולא להמשיך בשגרה. הממשלה הקרובה חייבת לאשר את התכנית לסגירת התעשייה הפטרוכימית ולהבראת מפרץ חיפה. פשוט אי אפשר אחרת.
שלומית שפיצר, תושבת שכונת דגניה:
כאמא הגרה באזור, אני מרגישה את מטרדי הריח כבר שנים, אבל עכשיו זה חריף במיוחד. בשבוע וחצי האחרונים החיים שלי השתבשו לגמרי. מדובר גם בשיבוש נפשי. מעבר לקשיי היומיום של הנשימה הכבדה, האסתמה והריחות הקשים, אני חרדה מהאפשרות שהחומרים שאני ובנותיי נושמות יקננו, יופיעו חס וחלילה בעתיד ויפגעו בחיים ובבריאות שלנו.
יוסי לפיד, תושב קריית חיים ופעיל סביבה:
אנחנו, תושבי קריית חיים, מרגישים שמשחקים בחיים שלנו כמו ברולטה רוסית. החיים כאן מתנהלים מאירוע לאירוע כשבמקרים רבים, רק לאחר כמה ימים של דיווחים ופניות בהולות של תושבים, הרשויות מתחילות טיפול. התחושה היא שרשויות האכיפה, מתנהלות בנרפות ובחוסר יעיליות משוועים ועומדות חסרות אונים אל מול המפעלים המזהמים. לנו, התושבים, אין את הפריבילגיה להרים ידיים. זוהי מלחמה על הבית- במלוא מובן המילה.
מימי פרץ, תושבת שכונת נווה שאנן ופעילה סביבתית:
ביום המודעות למחלת הסרטן אני חושבת על כל הקרובים שחלו ונפטרו אמי, חמתי, גיסי ואח של כלתי ז"ל. אחותי, אחי ובן זוגי ניהלו ומנהלים מלחמה עם המחלה שיהיו בריאים. כשעוברים לקרובים, לחברים ולשכנים הרשימה מתארכת עד שאחד משכיח את השני. המציאות שבה אנו חיים היא אבסורד לא הגיוני. ובתוך האבסורד הזה הפסקתי להריח ריחות מוזרים כי התרגלתי להריח, הפסקתי שימוש במשאפים כי אני משתמשת במכונת אינהלציה ואני עושה בדיקות בצורה אוטומטית- בלי לפחד מבשורות רעות. את המציאות הזו חייבים לשנות-נקודה.
אני תמהה מדוע תושבים בארץ ובמפרץ חיפה צריכים כל כך הרבה שנים להילחם על אוויר נקי ועל הבריאות שלהם? הזוי שתושבים צריכים להילחם על החיים שלהם. למה זה פשוט לא מובנה בתכנית ממשלתית שהיתה צריכה לצאת לדרך כבר מזמן