אוכלוסייתה של עיר לבטח כמו חיפה היא מורכבת וטוב שכך. אנו מתגאים בקיום המשותף היהודי-ערבי שיש לנו בחיפה. למרות המציאות המורכבת במדינה, למרות עימותים שקרו גם כאן בעיר, החיים המשותפים שלנו כאן בחיפה הם פוטנציאל חיובי אדיר בכל מובן ומבטאים רצון וכוונות טובות להיות שותפים ושכנים טובים איש לרעהו.
להתנהל ברגישות לקהילות העולים:
חיפה היא גם עיר קולטת עליה, תמיד הייתה, מראשית קום המדינה ואף לפניה, כשנמל חיפה היה נמל היעד של אניות הפליטים והעולים. בשנות ה-90 צמחה אוכלוסיית חיפה באופן מפתיע בגלל העליה ההמונית מברית המועצות לשעבר והעליה ממשיכה עד היום, לא באותה כמות אבל לחיפה מגיעים עולים מחבר העמים ומתיישבים בה. הם מהווים 20% מאוכלוסייתה. חוץ מדוברי רוסית יש גם קהילת יוצאי אתיופיה ויש יוצאי ארצות אחרות, שהגיעו לפני שנים רבות וכאלו הממשיכים להגיע גם היום. לכל קהילת עולים תרבות משלה ועולם מושגים ורגישויות וזו הזכות שלנו להכירו, להתעשר ממנו וגם להתנהל ברגישות, הכלה ובניית עצמה מתוך מי שאנו כולנו ביחד.
לפלס דרך במרחב הרב-קולי:
בחיפה יש המון קהילות: קהילות שכונתיות, קהילות לנושאי מאבק, קהילות מקצועיות, קהילות דתיות, קהילות של חובבי חתולים וחיות אחרות, אמנות, קולינריה, טבעונות, סביבה, חינוך, יד שניה, מכוניות ישנות, גרפיטי, בעלי מקצוע, חובבי ים, מטיילים בוואדיות ובטבע, עסקים, יוצרים, יזמים, מגדר וזהות מינית, משפחות וילדים, גיל שלישי, קולינריה, ספרים ועוד ועוד. אפשר למלא דף שלם ואף יותר בנושאים שסביבם מתרכזת קהילה בסדרי גודל שונים. כל הקהילות הללו הן הזדמנות נפלאה לקדם נושאים ולפלס דרך במרחב הרב קולי בו כולנו רוצים להשמיע את עצמנו ולחוש כי אנו חשובים לא פחות מנושא אחר.
לפגוש את מי שאינו אני:
האנשים הללו הם אנחנו – העיר האמיתית. לולא אנחנו ומי שאנו, הייתה זו רק שממה אורבנית ללא תוכן. הקסם של העיר הוא היכולת לפגוש את מי שאינו אני. להשכיל בהיכרויות מקריות ולהבין שאני לא לבד והעולם לא סובב סביבי. אנו חולקים את המקום הזה עם רבים שאינם כמוני וכמוך וטוב שכך. מכאן צומחת הססגוניות והייחודיות של חיפה.
לנסות ולהפנים את הביקורת:
אוכלוסייתה של עיר היא חיונית ביותר כדי לקדם את צביונה וחזונה. כל אחד ואחת מאיתנו רוצים לחוש בעלי חשיבות במוסדות השלטון העירוניים. אנו בסך הכל אזרחים ואזרחיות שיכולים להחליט יום אחד לא לגור כאן יותר. או להפך, לרצות לגור כאן כי זה המקום הכי טוב לנו ואנו קשורים אליו בעבותות אהבה שקשה להסבירן. אנו גם אנשים בוגרים ויודעים שראש העיר אינה מסוגלת לאהוב כל אחד ואחת מאיתנו. יהב נהג להצטלם כשהוא מסמן בידיו לב והקמפיין האחרון שבו המשיך לקדנציה שלישית היה כולו שופע אהבה ובלונים אדומים משל היה ולנטיינז (יום ולנטיין-חג אהבה) אחד גדול. בפועל, הייתה זו הקדנציה בה יהב חש עצמו נעלה מלחוש מחויבות אמתית כלפי תושבי העיר והייתה תחושה כי הוא רואה את המציאות רק דרך עיניו שלו, מבלי לנסות ולהפנים את הביקורת. כתוצאה מכך התפרצו כלפיו ביקורות נוקבות ורגשות זעם קשים אשר הקיפו את הציבור בעיר כמעט מקצה עד קצה. כשיהב הבין את המצב, כבר היה מאוחר מדי והוא מצא עצמו עוזב את כיסאו לאחר 15 שנים. הציבור החבוט ושבע המאבקים מול הנהלת העירייה, רצה משהו אחר.
ההזדמנות של קליש לעשות תיקון בתחושת החיבור:
הקדנציה הנוכחית והראשונה של ד"ר עינת קליש רותם, הינה הזדמנות לעשות תיקון בתחושת החיבור, המחויבות והלכידות. עינת מגיעה מתוך עצמנו, כאחת משלנו. היא אינה בעלת שאיפות ילדות להיות "אבא או אמא חושי", לא עסקנית ציבורית או פוליטית שהתוותה לעצמה מסלול לתפקיד ציבורי מתגמל. היא סללה את דרכה לראשות העיר מתוך קהילת חיפה האותנטית, אולי אפילו במקרה שהפך לכוונה, בטוח מתוך רצון ואהבה אמתית לעיר.
אין ספק שהמסר של קליש חלחל היטב, הציג מענה רענן, חדש ומעורר ציפיות מול יהב השחוק והמוכר, גייס עבורה תומכים ותומכות, שיצאו להפגין ברחוב לפני הדיון בבג"ץ והביעו את מחאתם על פסילתה בבית הדין בחיפה. הציבור החיפאי העניק לה את הניצחון המוחץ בבחירות האחרונות ובמקביל, מערכת ציפיות עצומה של תושבי העיר לראש העיר שהיא "זו משלנו שתראה את כולנו".
הציפייה לראות ולהישמע:
עם רקע ונתוני פתיחה שכאלה, החיפאים והחיפאיות מצפים לחוש שהם נראים ונשמעים בלשכת ראש העיר. החיפאים מצפים לראות שמי שמנהיגה אותם, מדברת אליהם-איתם ומסבירה להם באופן מסודר החלטות משמעותיות, בלי שהם יאלצו שוב ושוב להיאבק עבור הזכות להבין. ברחוב החיפאי יש ציפייה לקבל הסבר לצעדים שננקטים בלי להיקלע למשברים שוב ושוב ולסחרור של מה שנאמר או לא נאמר ומה בעצם הוחלט?
החיפאים רוצים להיות בעלי זכות ביטוי בתרבותם ובשפתם באירועי תרבות עירוניים, לחוש שבעירייה יש רגישות גם כלפי אלה שלא נולדו בישראל – שלא יהפכו לדמות המגוחכת בסרטון קידום אירועים היוצא מלשכת ראש העיר, לא להיות למרמס תחת גחמותיו של מי שתפסו ג'וב לצידה של ראש העיר החדשה ולהיות באמת מיוצגים ובכבוד באירועי תרבות תחת הסיסמא: תרבות חיפאית.
שיח עם התושבים – ברגישות ובנחישות
שיח עם התושבים הוא מעמד מאוד רגיש שבו יש לשקלל את כל ההיבטים, לצפות את התגובה עוד בטרם קרתה ולמזער תקלות. לדעת לקבל ביקורת ולא לפחד ממנה אלא לראות בה הזדמנות בונה למציאות נכונה יותר. לנהל שיח עם הציבור בפשטות ובנגישות כי לכך הציבור החיפאי מצפה ואת זה הוא רוצה: שידברו אתו ברגישות ובנחישות. בזמן אמת – כראוי למנהיגה אותנטית אמתית.
בלי זה, גם אם יגדילו את מסלול ההמראה ל-10 ק"מ, לא נמריא לשום מקום.
אין מה להוסיף: אכזבה טוטאלית מעינת קאליש. התנהלותה מקוממת בכל תחום. אני בושה שהצבעתי עבורה. ממש נפילה מן הפח אל הפחת.
כמי שהצביעה בעדה מתוך תקווה לשינוי חווה כעת רק אכזבות. נכון, חלפו רק 7 חודשים, אבל בתקופה הקצרה הזאת, קליש הספיקה להסתכסך עם גורמים שונים, להציג יחס מתנשא ואטימות, לא להתייחס לפונים אליה באמצעים שונים ( כתבתי לה, וכמוני רבים אחרים בשכונה) – חוסר התייחסות מוחלטת!!!
צפיתי בה בישיבות המועצה ( היו כבר כמה). קליש הגיבה בנוקשות, ניסתה לסתום פיות, לנפנף את מי שלא מפגין סולידריות עם דעותיה ולזלזל בו ( אביהו האן, למשל, שאף פעם לא ניתנת לא ההזדמנות לסיים את דבריו). גברת קליש ביטלה ארועים משמעותיים בעיר, התנהלה ברשלנות בכל נושא החניה והקייטנות ומנהלת עיריה שמזניחה את נושא הגינון הציבורי. ראו, למשל, איך נראית שדרת אינטרנציונל. מעוחם לא נראתה השכונה מוזנחת כל כך. מדבריי עם מנהל מחלקת הגינון, לא יטפחו עוד גנים ציבוריים. למה? "ככה"! גם נושא חזירי הבר טופל בחוסר היענות ואי איכפתיות וכך גם הטיפול במצוקות הפינוי בינוי. כל מהלך כניסתה לתפקיד התנהל בחוסר סדר, החל במינוי סגן אוהד חיזבאללה, וכלה בהעפת מנכל העיריה מהיום למחר מבלי שייכנס,מחליף ויבצע חפיפה. ואם גם זה לא מספיק, אנחנו שומעים על עיסוקה בעידוד ערביי חיפה לבקר בבתעהם הנטושים כהזדהות עם הנכבה. אינני שוללת את זכותם של ערביי העיר להתקיים בה בכבוד ובשיוויון, אך החיטוט בנושא טעון ורגיש שלא מעניינה של ראש עיר הוא לעניות דעתי חציית קו אדום. את יהב לא אהדתי וציפיתי להסתלקותו, אבל לפחות היתה לו אוזן קשבת בתוכנית רדיו שבועית. קליש אטומה ומתנשאת וחסרה כישורי ניהול ויחסי אנוש, ואין צורך להמתין 4 שנים כדי להיווכח בכך. נראה שהחליפה גדולה עליה
אם נשפוט את עינת קליש על פי מחצית השנה הראשונה שלה כראש עיר, כמו גם על פי העבר הקצת יותר רחוק שלה כחברת מועצה באופוזיציה, נראה לי שאין הרבה מה לצפות. נראה שהיא לא תהיה טובה יותר מקודמה, היא מתרחקת מהתקשורת, כמו גם מהציבור שרוצה לדעת ובעיקר להיות שותף, היא תעלה מיסים כי היא לא יודעת איך לקצץ, במיוחד איך לקצץ בכוח אדם רב ומיותר. הציבור החיפאי נושא אליה עיניים, אבל חש שאינה מתפקדת והוא מתרחק אט-אט, לא רק ממנה, מהעיר בכלל!!!
רחובות נווה שאנן מלוכלכים ומוזנחים
צמחיה צומחת לתוך המדרכות.
וקשה לעבור בהן.הרחובות האנכיים כמו סמטת לנדוי כמשל לא מנוקות. בקבוקים וכלים פלסטיק זקוקים שם זמן רב.
אין במה להתפאר.העיר שהיתה סמל הנקיון.
גם יונה יהב וגם קליש הם חיפאים אותנטיים ומבחינה זו אין כאן חדש. השאלה הרצינית היא מי יכול לקבל החלטות ולהוציאן לפועל. נראה שבינתיים קאליש עסוקה "בללמוד את המציאות" בעוד יונה לפניה ידע להזיז דברים, למרות שהיה נראה שהתמקד יותר מידיי ב"מיתוג עצמי" והיסס להכריע בכמה נושאים מרכזיים שעל סדר היום.
מי זו גילה זמיר, האם היא מחנכת.
אני התרשמתי
שראש עיריית חיפה הד"ר עינת קליש מחוייבת לעיר חיפה היא אוהבת אותה ופועלת למען תושביה ולמען עתיד העיר
היא כנראה גם נוהגת ברגישות כלפי כולם..
לגבי רגישות בין קהילתית. הסטאטוס קוו לא קדוש אם הוא גורם לפגיעה לא מידתית בחירויות של החילונים או הדתיים.
אין סיבה שבעולם שהכרמלית לא תפעל בשבת וגם אין. סיבה שבעולם שרכבים יעברו דרך שכונות דתיות בשבתפ
.
האזרח אברם
כתבה מגמתית ברורה. מה שלא ברור…קליש הגיעה מתוכינו. מהיכן הגיע יהב? מכוכב אחר? מותר להודות ולהוקיר עשיה של אדם שנתן מעצמו שנים רבות כל כך. למחוק עשיה כזו במחי יד, רק מעורר אנטגוניזם. גם אם ברצונך להאדיר שמה של קליש, לא נכון לפגוע בשמו של יהב. מגמה מכוערת גם בפוליטיקה הגבוהה יותר. תהיו טובים…קצת. די להכפשה ולרוע. עצוב לאן הגענו.
אין כאן לא האדרה של קליש ולא פגיעה בשמו של יהב. העובדות מדברות וידברו בעד עצמן.
יהב הרוויח את הכעס עליו בגלל יהירות והתעלמות של שנים מהשטח שדרש לשנות כיוון ביחסו לבעלי המפעלים המזהמים ולמפרץ חיפה כזירה מופקרת לבעלי הון ולסינים.
קליש נמצאת 7 חודשים בתפקידה ובהתאם לתיפקודה בקדנציה שלה, כך יתייחס אליה השטח.
המסקנה: צריך להיות קשובים לתושבים ולדבר איתם באופן משתף ומכבד.
מה זה "החירטות" הזה?
בעידן הנוכחי תפקידה של המדייה התקשורתית הוא חשוב מאוד. פייק ניוז הופכים לנחלת הכלל, בכזאת סביבה ואווירה לא ניתן להתנהל כמו המוסד. צריך לדבר עם הציבור דרך התקשורת גם אם היא מרגיזה מעצבנת והפיצה פייק. התנהלות תקשורתית מיחד ובניית לשכה רספונסיבית הם הצורך הדחוף ביותר. לשכה שתתן מענה פשוט של קיבלתי ייבדק מייצרת את תחושת השיתוף. יש פוטנציאל אבל הוא כמו גוש קרח ביום חם מתמוסס במהירות. צריך בדחיפות להקים סביב הנהלת העיר את התשתית התקשורתית הנכונה ולשפר באופן ניכר את התנהלות המענה בלשכה.
מסכימה איתך מאוד. מעמדת העוצמה של ראש העיר אין מקום להתחשבנות קטנונית. עוצמה נמדדת ביכולת להיות חזקה, מתווה דרך ומציאות למי שהיו קודם קולות נגד.
התושבים לא יכולים לקבל אי הבנת המציאות ולחיות עם הסברה לא קוהורנטית. במצב כזה הפייק ניוז מנצח כי הוא ההסברה היחידה שיש.
גם קליש הקיפה עצמה במחפשי ג'ובים.
חלקם מרשימות מתחרות וחלקם מקרב תומכיה.
חלומות הניצחון של הבוחרים התנפצו על סלעי המציאות שנחשפה בתקופה הקצרה שלאחר הבחירות.
אנשים חדשים, אך אותו סיאוב ואף גרוע מכך.