הגיע במייל האדום
[email protected]
המאמר נכתב ע"י עורכי הדין עמיחי ויינברגר וינור ברטנטל ממשרד עורכי הדין ויינברגר ברטנטל ושות'.
"ניגוד עניינים" הינו ביטוי שגור ומוכר במחוזותינו. יש הסבורים כי מדובר בתיאור מצב "אפור" או מעין קוד אתי מעורפל, אך לאמיתו של דבר, אין פני הדברים כך כלל וכלל. מאמר זה בא לשפוך אור על המושג "ניגוד עניינים", תוקפו, היקפו, משמעויותיו החוקיות, הסנקציות הנלוות לו ועוד.
מקורות
לאיסור על ניגוד עניינים מספר מקורות משפטיים: דיני האמון; הדינים החלים על עובדי ציבור הממלאים תפקידים שיפוטיים; פקודת העיריות וההוראות המקבילות בנוגע למועצות מקומיות ואזוריות; הפסיקה הענפה של בית המשפט במקרים השונים שבאו לפניו; והכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות (קישור) שנוסחו ע"י ועדה ציבורית ואומצו ע"י המרכז לשלטון מקומי (להלן: "הכללים"). יש לציין כי הכללים מטילים על נבחר ציבור חובה לנהל את ענייניו כך שלא יהיה במצב של ניגוד עניינים.
מהו ניגוד עניינים?
ניגוד עניינים הוא מצב בו נבחר ציבור (לעניין זה: ראשי וסגני רשויות, חברי מועצה, עובדי מועצה וכיוצ"ב) שרוי במצב בו הפעלת סמכותו תעשה בעוד ישנם שיקולים אחרים (אישיים, עסקיים, מוסדיים וכו') העשויים להשפיע על שיקול דעתו. לעניין זה, אין משמעות לתפיסה הסובייקטיבית של נבחר הציבור ולתחושתו האישית בנוגע למידת ההשפעה של השיקולים האחרים על שיקול דעתו המקצועי. לפיכך, אף החלטות שהתקבלו בצורה עניינית ונקייה משיקולים זרים, עשויות להתבטל רק בשל העובדה שנבחר הציבור היה מצוי בניגוד עניינים. החמרה נוספת בעניין זה היא העובדה שכללי ניגוד העניינים חלים אף כאשר מדובר בתפקיד המתבצע ללא שכר, בין אם המדובר בתפקיד הציבורי ובין אם בתפקיד המצוי בניגוד עניינים לו, לדוג' חבר מועצה שאינו מקבל שכר, או מאידך, בעל תפקיד הפועל בעמותה בהתנדבות.
לאיסור על ניגוד עניינים שני טעמים מרכזיים, הראשון, החשש שההחלטות המתקבלות ע"י נבחרי ציבור יהיו מוטות לכיוונים זרים ולא יפעלו לטובת הציבור. כללי ניגוד העניינים נועדו "להקדים תרופה למכה" ולהרחיק את נבחרי הציבור מלהיקלע למצבים מסוג זה. השני, החשש שאמון הציבור בנבחרי הציבור ופועלם יפגע, ולו רק מעצם הידיעה שנבחר ציבור מצוי בניגוד עניינים.
סוגי ניגוד עניינים
ניגוד עניינים אישי – מצב בו נבחר ציבור עשוי להעדיף את האינטרסים האישיים שלו או של קרובו על פני טובת הציבור. לדוג' חבר ועדת תכנון ובניה המשתתף בקבלת החלטה בנוגע לבקשה שהוא הגיש. בנושאים מסוימים התוו הכללים פרשנות רחבה ביותר בכל הנוגע לשאלה מיהו "קרוב" של אדם, והביאו בגדר זה גם קרובים בדרגה שנייה (כגון סב וסבתא), שותפים עסקיים, עובדים ואף מתחרים עסקיים ושכנים. תוקף ההימנעות ממצב של ניגוד העניינים הינו רחב וכולל הפעלת סמכות במישרין, השתתפות בישיבות, טיפול בנושא בצורה עקיפה ועוד. מיותר לציין, כי כאשר לנבחר ציבור אינטרס עסקי כלשהו (לרבות קבלת רווחים או אחזקה בחברה), עליו להיזהר שבעתיים בכל הנוגע לקבלת החלטות המתייחסות לעסק, אף בעקיפין.
ניגוד עניינים מוסדי – מצב בו נבחר ציבור ממלא תפקיד ציבורי נוסף, כאשר בין התפקידים ישנם תחומים סמוכים, בהם נבחר הציבור נדרש או עשוי לפעול על מנת לקדם אינטרסים של גוף שלטוני אחד על פני רעהו. לדוג' חבר וועדת ההנהלה של העיר המכהן בועדת הביקורת של המועצה.
ניגוד עניינים בייצוג
מצב בו נבחר ציבור מייצג גורמים בפני הגוף בו הוא מכהן. במקרה זה מתעורר החשש שבשל כוחו של נבחר הציבור, יתקשו שאר הגורמים לנקוט עמדה אובייקטיבית ויפעלו לטובת נבחר הציבור. לדוג' חבר ועדה לתכנון ובניה שהינו עו"ד המייצג עניינם של אחרים מול הועדה.
תוצאות של הפרת האיסור להימצא במצב של ניגוד עניינים
ככלל, החלטה שהתקבלה ע"י נבחר ציבור שהיה במצב של ניגוד עניינים, עלולה להתבטל. מעבר לכך אף החלטה משותפת, שהתקבלה ע"י קבוצת נבחרי ציבור (לדוג' ועדה לתכנון ובניה) שאחד מחבריה מצוי בניגוד עניינים – עלולה להתבטל. ביטול ההחלטות יעשה בהתאם לנסיבות המקרה, אופי האירוע וניגוד העניינים שבו.
במצבים מסוימים, החלטה כנ"ל עשויה להוות עבירה שיש עימה קלון ולפסול את נבחר הציבור ממילוי תפקידו, ואף לגרור עימה חיוב אישי. במקרים שונים, החלטה בניגוד עניינים עשויה להוות עבירה פלילית שעונשה מאסר של שלוש שנים. אומנם כל מקרה ידון לגופו, אך על דרך הכלל, ככל שמדובר בנבחר ציבור שמעמדו גבוה יותר, יש להתייחס למעשהו בחומר רבה יותר. במישור האזרחי, קיימת אפשרות שהתקשרויות חוזיות שנעשו תוך ניגוד עניינים יהיו בטלות. למשל, חוזה שעורכת הרשות עם חבר מועצה או קרובו.
מה ניתן לעשות כדי למנוע ניגוד עניינים?
נבחר ציבור הנכנס לתפקידו, רצוי כי יודיע לגורמים הרלוונטיים על חששות למצבים בו הוא עשוי להיקלע לניגוד עניינים. הגורמים להם רצוי לדווח הם (במידה ויש) היועץ המשפטי לרשות, ממונה ישיר, מועצה הרשות והוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרים ברשויות המקומיות במשרד המשפטים. ברמה נקודתית, על נבחר הציבור להימנע מדיון וטיפול בנושאים בהם קיים חשש לניגוד עניינים.
הפסיקה שהצטברה בנושא, קבעה מנגנונים שונים שמטרתם, המשך כהונת נבחר הציבור מחד, והצבת גדרים שונים מגלישה לניגוד עניינים, מאידך. למשל, חבר מועצה הנחשף, במסגרת כהונתו, לנושאים בהם הוא מצוי בניגוד עניינים, יעשה כל שביכולתו על מנת למשוך ידיו מטיפול בנושא, לרבות דיווח על ניגוד העניינים, היעדרות מישיבות ומהצבעות בנושא, הימנעות מהפעלת סמכות עקיפה בנושא אל מול גורמים אחרים (אף מחוץ לישיבות "רשמיות"( וכדומה. במקרים מסוימים, יש ולא יהא די בהימנעות נקודתית בטיפול בנושא, ועל נבחר ציבור יהיה להעביר נושא שלם מתחום אחריותו.
עו"ד עמיחי ויינברגר
עו"ד ינור ברטנטל
[פורסם ביום 7.12.08]
קישורים:
כיצד להימנע מניגוד עניינים: המותר והאסור לנבחרי ציבור (מאתר http://www.wbadv.co.il)
http://www.muni.co.il/node/2331
חוות דעת מקיפה של הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרים ברשויות המקומיות במשרד המשפטים
http://www.justice.gov.il/MOJHeb/NigudI … votDaat/1/
הבהרה משפטית: החומר המשפטי המוגש באתר זה, מהווים מידע כללי בלבד, וניתנים כשירות לאזרח. השימוש במידע, כאמור, אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. עורכי הדין במשרד ויינברגר ברטנטל ושות' מי מעובדיהם ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות שינבעו משימוש הגולשים במידע משפטי ו/או אחר שניתן באתר ו/או מאמר זה.