פרשנות • מה ניתן ללמוד מההתלקחות האחרונה בדרום, לגבי תרחיש דומה בצפון הארץ ובחיפה?
650 שיגורים במשך 3 וחצי ימי לחימה – מרצועת עזה לעבר יישובים במרחב הדרום, טילי נ"ט לעבר כלי רכב בכבישי עוטף עזה, פגיעות ישירות במבני מגורים ואזור תעשייה והכי חמור- 4 אזרחים הרוגים ומעל 20 פצועים. זו עלייה ברף ההסלמה ומורגש כי החמאס והג'יהאד האיסלאמי מנוסים ומסוכנים יותר בהשוואה לעבר. במקביל חיל האוויר וכוחות הקרקע של צה"ל תקפו בעוצמה גוברת, כולל חיסולים ממוקדים אשר מזמן לא נראו. כיפת ברזל יירטה את רוב הטילים שנורו, אך בפירוש לא את כולם. זהו סיכום עובדתי קצר של הפגיעות בעורף וההצלחות של צה"ל בהתלקחות שהייתה בימים האחרונים, אך די ברור שזו לא תהיה הלחימה האחרונה בדרום. אך האם עבורנו תושבי מטרופולין חיפה יש מה ללמוד מסבב הלחימה הנוכחי?
כבר נאמר כי בתרחיש לחימה כוללת בצפון, מול החיזבאללה בלבד, צפוי קצב שיגור של בין 1000-1500 טילים ורקטות מכל הסוגים בכל יום מלבנון לעבר הצפון. זהו מצב אחר לגמרי ושונה לחלוטין ממה שהתרחש בדרום וכמובן בהשוואה למה שזכור לנו ממלחמת לבנון השנייה.
ישובים רבים בצפון וחיפה בראשם, יספגו מנה יומית של פגיעות שעלולה להביא במצטבר לכמות נפגעים משמעותית ביותר בעורף שלנו, ולהשבתת תשתיות חיוניות שתלך ותחמיר עם התארכות הלחימה. במצב הזה צפויה נטישה רבתי של אזרחים שינסו להימלט מהאזור שלנו, כי הסיכון לפגיעה בבתים וברחובות הערים יהיה משמעותי.
אני שמח שתחקיר שבצעתי והגשתי לכוחות שפעלו בעת השריפה הגדולה בשכונות הכרמל בנובמבר 2016, התקבל בפירגון רב וחלק מהמלצותיו החשובות אומץ ובוצע.
מאידך, אני מאוכזב ומודאג מההתעלמות הבלתי אחראית של גורמי התכנון בוועדה המחוזית של חיפה מרשימת הסיכונים שהעליתי בעת הדיונים על אישור הקמת נמל המפרץ החדש. ההתעלמות מכמות החומרים המסוכנים שיגיעו לנמל ולשטחי העורף שלו ויתווספו למאגר החומרים המסוכנים הגדולים שכבר קיימים כיום במפרץ, הוכיחה חוסר הבנה, ותסמונת "הראש הקטן" בקרב מקבלי ההחלטות.
אין זה מפתיע אותי, בזוכרי כיצד ניסו גורמי הממשלה להוליך אותנו בכחש בעת שהשתתפתי בדיונים על סגירת מיכל האמוניה, ביחד עם חברי צוות המומחים שריכזתי לצורך המשימה החשובה הזו. הגורמים שמולנו גייסו בין השאר לצורך הצגת התיזה המופרכת שלהם את פיקוד העורף שזימר את הזמירות שהמל"ל והמשרד להגנת הסביבה קיבלו הוראה להשמיע בעזרתם.
כל אזהרותיהם נגד פתרונות שאנו העלינו ומצד שני כל מילות ההרגעה שלהם בעד המשך קיומו של מיכל (יבשתי או ימי) עם אלפי טונות אמוניה בקרבת מקום לאוכלוסייה צפופה, לא עמדו בשום מבחן אובייקטיבי של ניהול סיכוני חומ"ס. ראינו כיצד הם בוחרים להתייחס רק לתרחישי ייחוס שנוחים להם ומסרבים לתת תשובות ברורות על שאלות שהפנינו על תרחישים רלוונטיים אחרים, בהם אין להם מענה.
"מטרייה הגנתית"
הם גם הבטיחו לנו מטרייה הגנתית שתמנע פגיעה במתקנים מסוכנים במפרץ. כבר אז אמרנו לפיקוד העורף, לוועדת החוץ והביטחון ולמשרד להגנת הסביבה, כי אין שום מטרייה הגנתית הרמטית שיכולה למנוע בתרחיש הצפוי, פגיעה קשה בשום מתקן תעשייתי, בית מגורים, או כלי תחבורה שהאויב יחפוץ לפגוע בו. מה שקרה בדרום בימים האחרונים מוכיח שידענו היטב על מה אנו מדברים…
מיכל האמוניה נסגר
תודה לאל ותודה לכל שותפינו למאבק האמוניה, המיכל היבשתי נסגר ושום אוניית מיכל עם אלפי טונות של החומר המסוכן הזה, לא מגיעה למפרץ חיפה- פה בזכות מאבקנו. הנה כולם רואים כי הפתרון שהצענו לאספקת אמוניה, שממנו גורמי הממשלה ובעלי חיפה-כימיקלים ניסו להזהיר, פועל היטב וכולם מסתדרים איתו למשך השנים הקרובות.
אל תטעו, הסיכון כאן!
אבל הסיכון עודנו כאן: מאגרי הדלקים הוותיקים, מיכלי הגפ"ם, ריכוזי הכלור והאתילן, הברום המגיע ברכבות והמכולות עם החומרים המסוכנים עדיין מצויים במפרץ בכמויות גדולות ומה עושה הממשלה בנידון? בחוסר אחריות משווע הממשלה מנסה לקדם תוכניות חדשות להרחבת מאגרי החומרים המסוכנים במפרץ, כאילו אנו מצויים בלב מדבר סהרה, בלי אוכלוסייה של כמיליון איש מסביב, בלי שבר גיאולוגי קרוב וסכנת רעידות אדמה, בלי קירבה לגבול עם כח גדול של אויב השוחר רעתנו כבר שנים רבות ובלי מתקנים מסוכנים הסובבים את המפרץ מכל עבריו…
מי שחושב שאיומים כגון האירועים החמורים שכבר התרחשו במטרופולין חיפה עד כה (שריפות בעיר ומסביבה, מספר שריפות חמורות במתחם בז"ן, דליפות ברום בנמל וכמובן מלחמת לבנון השנייה), לא ישובו בעתיד בתרחיש הרבה יותר חמור ממה שראינו עד כה, משלה את עצמו ואת הציבור וטומן את ראשו בחול.
משאבים מוגבלים להגנה על מפרץ חיפה
כבר ברור כי במלחמה הבאה בצפון, לא יהיו לכוחות ההצלה, לצה"ל ולעיריות מספיק משאבי כח אדם, ציוד עזר וכלי רכב ייעודיים שיוכלו לטפל בו זמנית בכמה פגיעות קשות בכמה אתרים באזורנו. במצב הזה שבו למשל כוחות כיבוי האש צריכים לכבות שריפות בכמה מוקדים קשים, הם לא יהיו מסוגלים להשתלט על חלק מהשריפות החמורות יותר ובמיוחד במפרץ ולכן, במשך כמה ימי לחימה רצופים, לא נקבל גם את מטריית הכיבוי ההולמת למצב מלחמתי כזה……וזו רק דוגמה אחת להמחשה.
מידע אמין לציבור
איני רואה שחורות ואין לי שום כוונה להפחיד את הציבור. נהפוך הוא, דווקא מסירת מידע אמין לציבור והדרכה של הציבור כיצד לנהוג, הם המרכיבים הבונים חוסן ציבורי הרבה יותר מהסתרה וטיוח של המידע ואת האמת הזו השלטונות לא מעבירים לציבור באופן מלא ואמין.
כתושבי עוטף המפרץ והצפון חובתנו לדרוש הממשלה להציג את התמונה הכוללת נכוחה ולהציג פתרונות מול הבעיות המרכזיות, גם אם לא ניתן לספק פתרונות מושלמים.
אבל הדבר הכי אלמנטרי שחובתנו לדרוש מהממשלה הוא:
"צמצמו ומהר את הסיכונים והאיומים הידועים במפרץ חיפה!" ובוודאי אנו דורשים: "אל תוסיפו למאגרים ולמתקנים המסוכנים הקיימים כיום עוד מאגרים ומתקנים חדשים שיוסיפו עוד חומרים מסוכנים למפרץ, כפי שאתם מנסים לעשות כיום!!"
כל הכבוד לירון חנן, בכתיבתך כבר העלית את מודעות הציבור למצב המסוכן בו נמצאים כל הציבור הגר וגם המבקר בעוטף מפרץ חיפה. נקווה כי הציבור יצביע נכון בבחירות הקרובות כך שהמצב ישתפר משמעותי ונקווה שהציבור יפעל לגרום לכל האחראים לבטיחותו ובטחונו באזורנו לפעול במהרה להפחתת הסיכונים שציינת. אני מבקש להוסיף גם שני סיכונים נוספים, אחד שיכול להיות מיידי, האפשרות לאירוע צונאמי, שעלול לכסות כמעט כל בת גלים וחלק מהעיר התחתית והקריות – סיכון שלא מתוקצב להצבת ציוד התרעה מוקדמת מספיק אם יתרחש, ואחר בדמות עליית מפלס הים בשילוב הצפה עקב הערמות גלים בשילוב גשם שלא יצליח להתנקז לים ויציף שטחים סמוכים לגדות הקישון והגדורה.