הצטרפתי למהפך מתוך אמונה בדרך ברעיון ובאנשים.
התוצאה הפתיעה אותי מאוד, במסע הזה ובמגע עם התושבים ראיתי כמה הם צמאים לשינוי וזה לא בא לביטוי בתוצאה.
האדישות הכריעה את הבחירות לדעתי. אך מבחינה אישית אני מרגישה מנצחת. באתי עם אג׳נדה מאוד ברורה והיא הקיפוח של השכונות המערביות ובראשן נווה דוד שכונתי.
אני מבחינתי ניצחתי את הבחירות. הניצחון שלי זה שהשכונות זכו להתייחסות בבחירות האלה והרוב השכילו להבין שאי אפשר יותר להתייחס אלינו כאל החצר האחורית של העיר.
אני לא אפסיק להלחם את מלחמתה של השכונה לא ארפה מראש העיר. אמשיך לתבוע ולדרוש את שהבטיח לנו. ועוד משהו שלמדתי והיה זר לי עד כה. שפת הקומבינות המקורבים וטובות הנאה. ראיתי מקרוב איך דברים מתנהלים איך אנשים הופכים את עורם, איך היום הוא תומך בך מצטלם איתך ולמחרת הפחד משתלט ואותה התמונה עם האיש האחר. אני כנראה לעולם לא אהיה פוליטיקאית. עולם זר ונגוע לטעמי ולערכים שלי.
בת 53 אמא לארבעה ילדים, בעלת מספרה נולדתי גדלתי ילדתי וחיה בנוה דוד. הייתי פעילה תמיד בוועד הורים בבית הספר. במספרה מקבלת תרומות של ציוד בגדים ועוד. ובקשר עם משפחות הזקוקות לזה. ובמתנ"ס השכונתי, באופן קבוע, אני תורמת מדי שנה בחנוכה להפקת ערב נשים – מופע ופרסים. אוהבת וחרדה לשכונה.
