האלוף (מיל.) יואב גלנט בכנס חיפה לחקר הים התיכון של אוניברסיטת חיפה:
"ייצוא הגז והנפט יכול לשמש בסיס ליצירת בריתות אסטרטגיות, שיכול לשרת ולשפר את המצב הגיאו-אסטרטגי של ישראל"
*השר לשעבר הד"ר אפרים סנה אמר כי כל צעד מלבד חבירה למתקן הקפריסאי להנזלת הגז אינו מעשי. "אסור להפקיד את אחריות משק האנרגיה שלנו בידי ארדואן"*
"ייצוא הגז והנפט יכול לשמש בסיס ליצירת בריתות אסטרטגיות, שיכול לשרת ולשפר את המצב הגיאו-אסטרטגי של ישראל. ניתן ליצור בריתות על בסיס זה עם טורקיה, ירדן, הרשות הפלסטינית, מצרים. בינתיים יש מספיק בשביל כולם", כך אמר אלוף (מיל.) יואב גלנט מנכ"ל חברת נמקס אויל אנד גז (NAMMAX OIL AND GAS) בכנס חיפה הראשון לחקר הים התיכון שנערך היום (יום ג') באוניברסיטת חיפה.
גלנט דיבר בפאנל שעסק בגילויי הגז והנפט כהזדמנות גיאו-אסטרטגית. לדבריו, מכיוון שאנחנו לא יודעים מה יהיו היכולות הטכנולוגיות בעוד 30 שנים או מה יהיו מקורות האנרגיה, הצעד הנכון הוא לשמור עבור המשק הישראלי עתודות גז שיספיקו ל-20-30 השנים הקרובות ולייצא את היתר. "אם ניתן תמריץ לייצוא יהיו יותר חיפושים וכך יותר גילויים. אין ספק שיש עדיין מספיק גז – ואולי אפילו נפט", אמר.
כשנשאל לגבי סוגיית מתקני הנזלת הגז, אמר גלנט כי מתוך הכרותו את רצועת החוף הישראלי, אין לישראל שטח שבו ניתן להקים מתקן שכזה (LNG). הוא אף הוסיף כי חבירה למתקן שכזה שיוקם בקפריסין, נושא שעומד כיום על סדר היום, יכול להיות פתרון טוב.
השר לשעבר ד"ר אפרים סנה, יו"ר המרכז לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה חיזק עוד יותר את דבריו של גלנט ואמר שלמעשה, כל פתרון אחר זולת חבירה למתקן קפריסאי – שיוקם בוודאות על ידי ממשלת קפריסין – אינו מעשי. לדבריו, הקמת צינור שיספק גז לאירופה אינו אפשרי מבחינה טכנית.הקמת מתקן כזה אינה אפשרית בארץ מטעמים סביבתיים וציבוריים וגם הקמת צינור שיוביל גז לטורקיה הוא צעד שגוי מבחינה מדינית ומסחרית. "אסור להפקיד את אחריות משק האנרגיה שלנו בידיו של ארדואן. ארדואן רוצה להיות מנהיג העולם הערבי, ואחת הדרכים העיקריות שלו להגיע לכך היא דרך התקפות על ישראל. במקרה של הקמת צינור לטורקיה, בכל פעם שארדואן ירצה לזכות בנקודות זכות בעולם הערבי הוא יסגור את הצינור, כי הרי לטורקיה יש חלופות אנרגיה אחרות". ד"ר סנה ציין כי ייצוא של הגז לרשות הפלסטינית ולירדן, שעלות בניית צינורות הולכה לאזורים אלה היא נמוכה מאוד, יכולה ליצור קשר גיאו-אסטרטגי חיוני ומועיל לישראל. "אם מישהו רוצה לדבר באמת על יצירת קשר חדש ואחר עם הרשות הפלסטינית ועם ירדן, זו צריכה להיות הדרך", אמר.
מאיה יעקבס, מנכ"ל עמותת "צלול" קראה לניהול אחראי של קידוחי הגז והנפט ולהעברה דחופה של תקציבים למשרד להגנת הסביבה, לשם הערכות למקרי חירום, כמו דליפת נפט. יעקבס הוסיפי כי יש להעביר סמכויות ממשרד האנרגיה והמים למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הכלכלה. לדבריה, המשרד להגנת הסביבה צריך להיות מעורב בנושא מניעת זיהום ומשרד הכלכלה צריך להתייחס למתקני הקידוח כמו לכל מפעל, ולדאוג לתקנים מחמירים.
יעקובס אף התייחסה לדוח מבקר המדינה שפורסם היום, לפרק בנושא הכשלים בניהול קידוחי הנפט וקראה לממשלה לאמץ את המדיניות האירופית לניהול קידוחי גז ונפט, שנותנת מענה למרבית הנקודות שהמבקר ציין.
