הזכות לנגישות – המקרה החיפאי

תאטרון חיפה – רחב

המושג נגישות מגדיר את מידת התאמתה של המערכת והמרחב לשימושם של אנשים בעלי מוגבלויות: פיזיות, מנטליות ואפילו מוגבלויות של מצב כמו הסיפורים שיובאו להלן.

הסטודיו – אירועי החודש
negishut_logo.jpgאוכלוסיית המרחב עירוני מורכבת מכל סוגי האנשים. עיר מתקדמת ובריאה היא עיר אשר יודעת להתחשב באלו המצויים בסיטואציה בה הם לא יכולים לתפקד כאחד האדם, שאינו כפוף למוגבלות פיזית מחמת פגיעה, תשישות או היותו מטופל בילדים למשל.
נגישות היא צורך בסיסי: מדרכות, מדרגות, משרדים, מוסדות לימוד, תחבורה ציבורית, תרבות ועוד. כשמדובר באוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים, מדובר גם בתשומת לב מיוחדת למי שאינם יכולים להשתלב במרחב הכללי וכשם שאנו מתייחסים לקבוצות מיעוט או סקטורים החיים בקהילה, כך מצופה מחברה שתתיחס לאנשים בעלי צרכים מיוחדים המהווים למעלה מ-15% מהאוכלוסיה ללא אוכלוסיית הקשישים. רק כדי לסבר את האוזן, זהו אחוז גבוה יותר מחלקם באוכלוסיה של בני הקהילה החרדית בחיפה. מקביל למספרם של תושבי לשכונה גדולה בחיפה.
מצב של מוגבלות בנגישות אינו מבחין בין מגדר, גיל, מצב סוציואקונומי, לאום או גזע. כל אחד יכול למצוא עצמו במצב כזה.

ביום שבת עלה הפוסט הבא בדף הפייסבוק של קהילת אימהות בחיפה המונה קרוב ל-1500 חברות:

פשוט מקומם!
אתמול הלכנו אני וחברה לארועי קיץ בעיר התחתית עם הילדים והחלטנו בגלל בעיית חניה לנסוע בכרמלית. הגענו לתחנה במסדה ולא היתה מעלית והיינו צריכות לרדת 30 מדרגות עם לא יותר רק עד לכניסה ושם להפתעתנו המכונה לא קיבלה שטרות אבל היה פתק לעלות לחנות ספרים ולפרוט שם. עליתי אני והיא נשארה עם הילדים( מזל שהיינו שתיים אחרת הייתי עולה עם העגלה שוב ויורדת שוב ) והחנות היתה סגורה ולמזלי בחנות היחידה שנשארה פתוחה והיתה בדיוק לפני סגירה פרטו לי וירדתי בחזרה לכרמלית וקנינו כרטיסים והסיוט רק התחיל היינו צריכות לרדת 100 מדרגות אם לא יותר ולא לשכוח היינו עם עגלות .

התחלנו בנסיעה ואז הגענו ליעד לתחנת סולל בונה בעיר ושם למזלנו בעלייה היו מדרגות נעות אז הגענו סוף סוף הסתובבנו העברנו את הזמן ובחזרה שוב התחיל הסיוט את כל המדרגות והיו המון ירדתי ברגל.
עלינו לכרמלית וחזרנו לתחנת מסדה שם חיכה הרכב וגם פה בעלייה היו מדרגות נעות ולהפתעתי הלא רבה העגלה שלי לא עברה במרווח של המדרגות אז עליתי במדרגות הרגילות 100 + בערך כן כן עם יד אחת העלתי את העגלה ובשניה השגחתי שדניאלי לא יפול כי הוא עלה לבד עם הברכיים והידיים את כל המדרגות גיבור שלי שזה גם מסוכן אבל התעקש וסוף כל סוף הגענו לאוטו.
וכן כל זה פשוט מקומם מעצבן וחסר התחשבות .
כיום בימינו אנו אין מעלית וגישה נוחה ועם נעזוב את הקושי עם העגלות שזה גם חשוב מה עם הנכים הם לא צריכים גישה ונוחות
אני בת לאבא נכה וזה מרתיח אותי
העיקר העירייה עושה פעילויות וארועים כל יום ומוציאה אלפי שקלים על שטויות ומפרסמים את הכרמלית כאילו זה הכי נוח בעולם וזה לא אלא עם אתה בא לבד
אז במקום להוציא כסף על שטויות תדאגו קודם לנוחות שלנו בני האדם
פשוט מרתיח.
סליחה על האורך הייתי חייבת לפרוק
ומסקנה יש דברים חשובים יותר להוציא עליהם כסף
וכל רצון לקצר את הדרך בסוף מאריך אותה אז לכו בדרך הישר.
שבת שלום

massada_stairs_2.jpg

מדרגות בתחנת מסדה
לפוסט השיבו אימהות רבות אשר חלקו את תחושת חוסר האונים של אימהות לתינוקות המתנהלות ברחבי העיר עם עגלה ואף עגלות תאומים. הן הלינו על תנאי הגישה למרפאות, על חוסר החניה ומצב של חוסר אונים כאשר יש צורך להגיע לקצווי העיר עבור שירותים יומיומיים ודחופים.
לאחרונה נערך קמפיין לעידוד השימוש בכרמלית אשר נבנתה בסוף שנות החמישים ובראיה שהיתה מקובלת אז בה לא ניתנה תשומת הלב לכל חלקי האוכלוסיה ומדובר באוכלוסיה שלה קשיים לרדת ולעלות במדרגות, מבנה המדרגות הנעות שמקשה על עגלת ילדים או עגלת נכים.
מאז חלפו יותר מחמישים שנה, הפופולריות של הכרמלית דעכה לאור העובדה שמרכז העיר בו עוברת הכרמלית לכל אורכו ירד מעמדת המרכז המסחרי אולם לאור העובדה שבשנים האחרונות חזרה אוכלוסיה צעירה להדר והעירייה מקדמת את העיר התחתית כמרכז לכל המשפחה, היה מן הדין כי אמצעי הנגישות לאזורים אלו יהיו מתקבלים על הדעת לאוכלוסיה גדולה הסובלת מקשיי נגישות וזקוקה למעלית, חניות נוחות ותחבורה ציבורית פשוטה ונגישה.
מצב התחבורה הציבורית המגיעה למקומות אלו ואחרים הינו בעייתי בגלל שינויי קוי האוטובוס המצריכים החלפות או ציפייה של זמן רב בין התחנות. עגלות ילדים או נכים מתקשות עד לא יכולות להתנהל באופן זה.
תחבורה פרטית מהווה עומס על מקומות החניה המגובלים וחלקם הגדול בתשלום כך שמי שמבקש להגיע ללב העיר ייקח בחשבון כי מצפה לו דרך חתחתים עד שימצא חניה אם ימצא וחניונים פרטיים יכולים להוות סעיף כלכלי כבד בבילוי של 3 שעות במקום.
stairs-Carmelit.jpg
אחת האימהות הגיבה בכעס ואמרה: “אני מסכימה איתך לחלוטין!!!! אני מפרסמת בדף עיריית חיפה כבר אלף פעם על החוסר נגישות מרכזית חוף הכרמל לחוף הים!! אף אחד לא חזר אלי עדין! מרתיח… ושמתי לב שבחוברת פעילויות לקיץ שהם הוציאו השנה רשום באותיות קטנות למטה מתחת לכל פעילות שלא בכל האתרים ישנה נגישות לנכים נא לבדוק לפני ההגעה…. כסת״ח מושלם”

לפני כמה שבועות העלתה עו”ד אליס גולדמן, תושבת נשר והמתמודד למועצת העיר נשר מטעם מפלגת העבודה, פוסט המתאר את תחושותיה של מי שמצאה עצמה לפתע מוגבלת בעקבות שבר חמור ברגלה אשר נגרם לה בגלל נפילה לבור בכביש ליד ביתו של יצחק תשובה שם הפגינה במחאה נגד יצוא הגז.
בין היתר כתבה אליס אשר העלתה את הפוסט בדף המתמודדת שלה ליד צילום של עצמה יושבת על כסא גלגלים בו היא מתניידת כרגע, בחניון של קניון לב המפרץ, לשם הלכה לראות סרט יחד עם בן זוגה:

“התוצאה של אותו ערב היא שאני כעת נכה ויושבת בכסא גלגלים, תלויה מאוד באנשים אחרים ומוגבלת ביכולתי לנוע ממקום למקום.
לשמחתי מדובר במצב זמני אבל המצב הזה הבהיר לי באחת ובאופן כואב ביותר כמה אנו אטומים ועיוורים לאנשים שסביבנו שנזקקים לנגישות.
אני נעה על כסא גלגלים.
מישהו העלה בדמיונו כמה קשה לנוע בכיסא גלגלים?
ראיתם בתמונה כיצד הלכתי עם בן זוגי לראות סרט בקניון לב המפרץ בחיפה.מצאתי עצמי בחניון תוהה כיצד אני אמורה להגיע למעלית? הייתי תקועה עם הכסא שלי בתוך שטח משוקע בקרקע החניון ואין לי מושג כיצד יוצאים ממנו.
מושגים קטנים ופשוטים כמו לעלות 3 מדרגות, לגשת לרכבת, להגיע הביתה, לצאת ולהכנס לאוטו ועוד כל מיני דברים שהם חלק טבעי מהיומיום שלנו הפכו לעניין גדול שצריך לחשב אותו זמן מה מראש, לארגן עזרה או לוותר עליהם כי אין מי שיעזור.
הסביבה שלנו נועדה לאנשים בריאים בלבד. כיום זה ברור לי חד משמעית. במחשבה הדומה לספרטה שהמשטר שלה השליך לתהום כל תינוק שנולד ונחשד במום, אנו משליכים באופן מטאפורי את הנכים והמוגבלים פיזית כי אנו לא מעניקים להם את האפשרות להיות אנשים עצמאים – כמו כולם.

ellis_in_weel_chair.jpg

עו”ד אליס גולדמן בכסא גלגלים בחניון קניון לב המפרץ בחיפה
בתורה כתוב לא תשים בפני עיוור מכשול, התכוונו שם למשהו קצת אחר אבל אם ניקח את המשמעות הפשוטה: אנו מכשילים את האנשים מוגבלי התנועה שחיים עימנו בעצם העובדה שאנו פשוט לא מספקים להם פיתרונות הולמים ונגישות.”

בשנת 2010 פורסם בידיעות חיפה כי ארגונים שונים המקדמים נושאים הנוגעים לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים פועלים להקמת פארק חושי בחיפה. לדבריהם, לאכלוסייה זו אין מענה מספק במסגרת פעילויות פנאי וגם אם העמותות או המתנ”סים השונים מספקים פתרונות כאלה ואחרים, הם מצומצמים ומתרכזים באוכלוסייה בעלת מוגבלות ספציפית. הם מציינים כי פתרונות אלו יוצרים מעין “גיטאות” ללא אינטראקציה בין אוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים בינם לבין עצמם ובינם לבין האוכלוסייה הלא מוגבלת, זאת בנוסף לעובדה כי בעיר ישנו מספר מצוצמם של גני שעשועים המתרכזים בהיבט הפיזי של הנגישות למקום ולא מתייחסים לשימוש בפועל במתקנים ולא להיבט החברתי. בעקבות הדברים מצביעים חברי האשכול על הדרה משמעתית של האנשים בעלי המוגבלויות מחיי החברה והתרבות בעיר. 
לטענתם, הפארק ייתן מענה לפעילות הפנאי של האנשים בעלי הצרכים המיוחדים, ישמש מרחב פיזי נגיש ומרחב לפעילויות המקדמות הסברה ושינוי עמדות בקרב האוכלוסייה הכללית לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ומורכבות חייהם וצורכיהם, יהווה מקום של אינטרקציה והכלה חברתית ויהיה אטרקציה תיירותית המושכת תיירות מהארץ ומחו”ל.
תגובת דוברות העיר כי מר יהב ראש העיר פועל עבור יוזמה זו והקים ועדה אשר תחקור את הנושא. מאז לא נשמע ולא קרה דבר בנושא.
agalot_1.jpg

בישיבת מועצת העיר האחרונה אשר התקיימה ב-2.ליולי 2013, הציגה חברת מועצת העיר מטעם חד”ש, הגברת עדנה זרצקי טולידאנו העומדת בראש ועדת הרווחה, שאילתה בנוגע לנושא הנגישות בחיפה. הגברת זרצקי טולדאנו הציגה את הנתונים בפני מועצת העיר: בחיפה יש למעלה מ- 30,000 אנשים בעלי צרכים מיוחדים. סדר גודל של שכונה גדולה בחיפה.
מדובר במגוון גילאים וצרכים מיוחדים אשר אינם מאפשרים לאנשים ולילדים ליהנות מדברים פשוטים. המצב במרחב הציבורי אינו מאפשר נגישות או מענה על הצרכים המיוחדים הללו. הגברת זרצקי טולדאנו ביקשה לשוב ולדון בנושא אותו היא מעלה כבר כמה שנים: פארק חושי נגיש. פארק אשר בו ילדים וילדות בעלי צרכי מיוחדים יוכלו ליהנות ממתקנים ומרחב, להפגש ולחוש כי הם בעלי זכות לפעילות כמו כל ילד רגיל. זוהי גם הזדמנות תעסוקתית למבוגרים בעלי צרכים מיוחדים וביטוי להתחשבות וראיה מתקדמת של חברה אשר מעניקה לאוכלסיה בעלת הצרכים המיוחדים את המרחב לביטויה והתפתחותה.

זרצקי טולדאנו ציינה כי עלויות הכספיות לעירייה עבור הקמת הפארק אינן גבוהות ועומדות על חלק קטן מכלל העלויות הממומנות על ידי הביטוח הלאומי, הקרן למפעלים מיוחדים אשר מממנת 80% מהעלות ויש קרנות נוספות שניתן לגייס, כגון קרן שלם, מפעל הפיס ועוד, אשר מימנו ומממנים פארקים דומים בערים אחרות. גם חברות עסקיות עשויות לתרום לפרויקט עירוני מעין זה.
לישיבה הגיעו נציגים רבים של בעלי צרכים מיוחדים. הם התניידו בכסאות גלגלים, קביים, מלווים על ידי סיוע ומכשור. הם ביקשו להראות את עצמם, שהם ישנם, שמי שמחליט ומוביל את התהליכים יבינו כי הם קיימים וזקוקים להיות חלק שווה זכויות באוכלוסיה.
תגובתו של מר יהב להצעה לסדר יום היתה כי העניין כבר נדון ביניהם לפני חמש שנים וכבר אז הבטיח כי יקים את הפארק המשוכלל והמתקדם ביותר ברמה בינלאומית שאין כמוהו בארץ ואולי אף בעולם.
יהב חיזק את דבריו באומרו כי “כשם שהקים את האצטדיון המפואר והגדול ביותר בארץ ולא הסתפק באצטדיון בסדר גודל כמו של נתניה, כך ידאג לפארק חושי הטוב והגדול ביותר עבור ילדים ואוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים. כאשר הוא בונה הוא רוצה את הטוב ביותר ולא פחות מזה.”

זרצקי אמרה כי השאיפות הן יפות אולם בינתיים הילדים גדלים ללא פיתרון ואולי מוטב כי נסתפק בפארק פשוט אשר יתן שמחה ומקום לילדים הזקוקים לו אולם מר יהב מסר כי “אם עושים אז את הטוב ביותר.” כמו כן מסר מר יהב כי “עלות התחזוקה של פארק כזה היא כשלושה מיליון ₪ לשנה כאשר מיליון וחצי ₪ ממנו יוגדרו כגרעון.”
לגבי מיקום לפארק, התכנית הראשונה היתה להמקד בדרום העיר אולם כעת מדבר מר יהב על אזור אדמירליטי במפרץ חיפפה, אולם מכיוון שהדבר טרם עומד על הפרק באופן מעשי-הכל פתוח.
את דעתם של האורחים שהגיעו על עגלותיהם קביהם ומכשירי הסיוע שישבו באולם, לא שאל אף אחד וכל הדיון התנהל מעל לראשם. מעניין מה דעתם של בני האוכלוסיה בעלת הצרכים המיוחדים בסוגיית השאיפות לפארק המשוכלל ביותר כעולם לעומת פארק הדומה לקיימים ברחבי הארץ שיוקם במהירות ויאפשר להם ליהנות יחד עם האוכלוסיה הכללית בצוותא.
ראוי לציין כי בערים: כפר סבא, רעננה, ירושלים, באר שבע ופתח תקוה הוקמו פארקים וגני שעשועים מיוחדים המותאמים לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים ובהם משתלבים גם ילדים רגילים. ידע רב לגבי האפשרויות וההיבטים הכרוכים בהקמת פארק כזה נצבר בבית איזי שפירא, שמוכנים לחלוק את המידע עם כל מי שמבקש להקים פארק חושי ונגיש לכלל האוכלוסיה.
מנכ”ל נגישות חיפה והצפון רויטל סבירסקי חברת מועצת העיר בקרית ביאליק גייסה כספים, איתרה שטח והיא מקדמת הקמת פארק חושי בקרית ביאליק אשר ישרת את כל באיו.הפארק בתהליכי אישור והקמה.
אין צורך במילים רבות כדי להסביר את הערך העצום של חיבור ילדים מקבוצות אלו כדי להעניק לילדים בעלי הצרכים המיוחדים תחושת השתלבות וגאווה ואת ההזדמנות שנוצרת לילדים הרגילים להתייחס לזולתם באופן נורמלי וחסר דעות קדומות.
אין צורך להסביר עד כמה חשוב שכל האוכלוסיות תדענה להיות ביחד ללא דעות קדומות, ללא הבדלי נגישות ומתוך כבוד הדדי והתחשבות באלו שהנגישות היא לא דבר מובן מאליו עבורם.

ובחיפה? בינתיים ילדי חיפה יצטרכו לחכות.

נגישות לנכים בחיפה

האקדמית גורדון – הרשמה – רחב
תגובה
  1. מערכת חי פה - חדשות חיפה אמר/ה

    הוראות של פיקוד העורך לבעלי צרכים מיוחדים:
    http://www.oref.org.il/10660-he/Pakar.aspx

    מידע לבעלי צרכים יחודיים בנושא התגוננות בפני ירי רקטות
    הנחיות אלו מכוונות לאנשים בעלי צרכים ייחודיים ומטרתן לעזור לאנשים עם מוגבלות ולבני משפחתם, למטפלים, לחברים, לשכנים, למכרים ולאנשי מקצוע, להיערך נכון ולפעול על פי כללי ההתנהגות הנדרשים במקרה של ירי רקטות.

    טיפים:

    • בעת השהייה במרחב מוגן, מומלץ לשהות בחברת אנשים נוספים, בעיקר באנשים מוכרים וליצור סביבה תומכת.

    • רצוי לידע שכן, קרוב או חבר וכן את גורמי הסיוע ברשויות על שהות אדם עם מוגבלות במקום ולמסור להם מספרי טלפון, כתובת אלקטרונית, sms וכדומה, בהם ניתן להשיגכם.

    • מומלץ לפנות לארגון רלוונטי, למסגרת המקצועית אליה אתם קשורים, או למוקד העירוני ולהבטיח מראש כי יש מי שיסייע לכם במידת הצורך.

    • הצטיידו מראש במספרי טלפון, פקס, כתובות דואר אלקטרוני וקהילות תמיכה באינטרנט של אנשי קשר חיוניים.

    • לבעלי טלפון נייד – דאגו כי המכשיר יהיה טעון וכי המטען ימצא בהישג יד בכל עת.

    • באפשרותכם לפנות למוקד השירות של משרד הרווחה (118) או של הרשות המקומית (106) על מנת לקבל מענה עבור כלל ציבור האנשים עם מוגבלות ואוכלוסיית הקשישים.

    בחרו את המרחב המוגן מראש על פי הנחיות פיקוד העורף והכינו את הדרך אליו באופן שיתאים לצרכים ולמוגבלות.

    הרחיקו חפצים (כגון: עציצים, חפצי נוי שונים וכדומה), העלולים להוות מכשול ולהפריע בדרככם אל ומתוך המרחב המוגן.

    ודאו שחפצים ומכשירים חיוניים יהיו במקום קבוע, מזוהה ונוח לגישה.

    ציידו את המרחב המוגן שבחרתם באביזרי עזר ייחודיים הנדרשים לכם, לפי שיקול דעתכם, כגון: מכשירי שמיעה, אביזרים לניקוי וסוללות רזרביות, מקלט טלוויזיה עם מערכת הגברה (אם יש) וספק למערכת ההגברה, מכשיר פקס עם נייר ודיו רזרביים, מכשיר טלפון נייד לשליחה ולקבלה של הודעות SMS, מטען זימונית וסוללות מחשב עם חיבור לאינטרנט, מפצל חשמל, כלי כתיבה ופנקס, תג מזהה ובו כתובים מסרים חשובים (למשל, "אני קורא שפתיים בלבד") וכן מערכות התרעה העומדות לרשותכם (לדוגמה, גלאי לבכי תינוק, התרעה על צלצול טלפון, פקס, אזעקה, מגבר או תאורה מהבהבת לאיתות על דפיקה או צלצול בדלת, לחצן מצוקה, משרוקית או פעמון לקריאה לעזרה).

    ודאו כי כל המכשירים והחפצים החיוניים יהיו בהישג יד.

    מומלץ להכניס לחדר מים (לפחות ליטר אחד לאדם), מעט מזון וערכת עזרה ראשונה.

    כל הוראות פיקוד העורף יועברו באמצעי התקשורת. וודאו מראש כי אמצעי התקשורת שהכנסתם למרחב המוגן פועלים ומקמו אותם במקום בו יש קליטה.

    לסובלים מבעיות רפואיות
    הצטיידו ככל האפשר במסמכים רפואיים חתומים בידי הרופא המטפל, ובהם ציון הפרטים הבאים: מצבכם הבריאותי, רשימת התרופות שאתם צורכים והמינון הנדרש, רשימת בדיקות שגרתיות שעליכם לעבור, מרשם נוסף וכן כל מידע אחר שעשוי להיות רלוונטי כגון הוראות דיאטה, הנחיות אחרות מרופא וכרטיס קופת חולים.

    דאגו למלאי תרופות מספיק והקפידו על רישום תקופות שבהן אסור לכם להשתמש בתרופות.

    הצטיידו במכשור עזר שאתם זקוקים לו, כגון: מזרק ואינסולין, חמצן וכדומה.

    היערכות של אנשים המרותקים לבית

    המתנה ממושכת בבית ובמיוחד במרחב המוגן עלולה לגרום לתופעות חרדה ולחץ ועשויה להשפיע לרעה על תפקודכם ועל תפקוד בני ביתכם בשעת חירום. אנו ממליצים ככלל להכין תכנית חירום משפחתית ולכלול בה משחקים, שיחות ופעילות נוספת שתסייע למשפחה להתמודד עם האתגרים ועם הקשיים המתלווים למצב חירום מתמשך.

    לאנשים כבדי שמיעה וחרשים
    בני 12 ומעלה שרמת הירידה שלהם בשמיעה היא מ-50 דציבלים ומעלה – זכאים לזימונית. על מנת לקבל זימונית, גם בשגרה וגם בחירום, יש למלא טופס בקשה לקבלת זימונית לשעת חירום ולשלוח אותו לפקס: 02-5085112 עבור אגף השיקום, משרד הרווחה. את הטופס אפשר להוריד באתר . http://www.molsa.gov.il. למידע נוסף לחצו כאן.

    במרחב המוגן:
    ודאו שהחדר שבחרתם יכול לעמוד בעומס של מספר מכשירים במקביל ושיש בו נקודות חשמל וטלוויזיה.

    ציידו את המרחב המוגן שבחרתם באביזרי עזר ייחודיים הנדרשים לכם, לפי שיקול דעתכם, כגון: מכשירי שמיעה, אביזרים לניקוי וסוללות רזרביות, מקלט טלוויזיה עם מערכת הגברה (אם יש) וספק למערכת ההגברה, מכשיר פקס עם נייר ודיו רזרביים, מכשיר טלפון נייד לשליחת וקבלת הודעות SMS ומטען, זימונית וסוללות, מחשב עם חיבור לאינטרנט, מפצל חשמל, כלי כתיבה ופנקס, תג מזהה ובו כתובים מסרים חשובים (למשל: "אני קורא שפתיים בלבד") וכן מערכות התרעה העומדות לרשותכם (לדוגמה: גלאי לבכי תינוק, התרעה לצלצול טלפון, פקס, אזעקה, מגבר או תאורה מהבהבת לדפיקה בדלת או צלצול בדלת, לחצן מצוקה, משרוקית או פעמון לקריאה לעזרה).

    היערכות עיוורים ולקויי ראייה
    ארגנו את המרחב המוגן והקפידו על נגישות מרבית אליו ועל נוחות מרבית בו.

    פנו את כל החפצים העלולים להפריע לתנועה חופשית.

    הכינו כרטיס זיהוי אישי הכולל: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, שם קופת החולים והרופא המטפל, שם המטפל הצמוד, רשימת תרופות, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות, דגשים רפואיים וטלפונים של בני משפחה וקרובים.

    הכינו במרחב המוגן את הציוד של חיית הנחייה וציוד אישי חשוב.

    לקבלת מידע נוסף אפשר לפנות לאגף השיקום במשרד הרווחה בטלפון 02-6708181 או בפקס 02-6703646.

    לאנשים עם מגבלות תנועה
    בחרו מרחב מוגן שיתאים למגבלות התנועה שלכם, וכך בהישמע אזעקה או סִיסמת "צבע אדום" תוכלו להגיע אליו בבטחה ובתוך פרק הזמן שנקבע בהנחיות של פיקוד העורף. אם אתם זקוקים לזמן רב יותר מהמצוין בהנחיות להגעה למרחב המוגן, אתרו מרחב מוגן אחר או לחלופין היערכו להעתקת מקום לינתכם למרחב המוגן שבחרתם.

    ארגנו את המרחב המוגן ואת הדרך אליו כדי לאפשר נגישות ונוחות מרביות. פנו את כל החפצים העלולים להפריע לתנועה חופשית. אם אתם משתמשים בכיסא גלגלים ממונע או בקלנועית ממונעת, ודאו שיש לכם סוללות נוספות וזמינות, מטען וכיסא גלגלים שאינו ממונע.

    היו מוכנים למקרים שבהם אי-אפשר יהיה להשתמש במעלית, ויצטרכו לשאת אתכם ללא כיסא הגלגלים האישי שלכם.

    היו מוכנים לאפשרות של נקר בגלגל. הכינו ערכה לתיקון הנקר ולמילוי אוויר בהתאם לצורך, או לחלופין הכינו פנימיות רזרביות ומשאבה.

    שקלו אפשרות להצטייד בזוג כפפות כבדות לצורך סיבוב גלגלים בדרכים משובשות.

    הכינו תיק, שעליו רשומים פרטיכם האישיים, ובו ציוד חיוני עבורכם לשהייה במרחב המוגן, באריזה שמסוגלת להתחבר לכיסא הגלגלים, להליכון, לקלנועית וכדומה.

    לנעזרים בעובדים זרים

    הסבו את תשומת לבם של העובדים הזרים לפרסומים בשפות שונות באמצעי התקשורת וכן באתר האינטרנט ובמרכז המידע של פיקוד העורף בטלפון 1207.

    היערכות אנשים עם פיגור שכלי או אוטיזם

    מומלץ לתרגל את האדם בפעולות הנדרשות לכניסה למרחב מוגן ואת ההתנהגות הנדרשת בעת הישמע סִיסמת "צבע אדום" או אזעקה.

    הכינו תרופות, עזרים נדרשים וציוד אישי חשוב. כדאי להכין לבוש רזרבי, מוצרי היגיינה אישיים, מזון ושתייה על-פי העדפת האדם. אם נדרש מזון מיוחד, הצטיידו במזון טחון או בתחליפי מזון.

    חשוב ליצור במרחב המוגן אווירה מרגיעה ולדאוג לעיסוק מהנה ומרגיע. אפשר להפיג מתחים ולחצים על ידי הרגעה, שיתוף, פנייה אישית בשמו של האדם, תרגילי נשימה וכן הלאה.

    בכל מצב שבו לאדם עם פיגור שכלי יש מגבלות נוספות (כמו מגבלות בתנועה או בעיות נפשיות), היעזרו בהנחיות הרלוונטיות למגבלות נוספות אלו.

    הכינו כרטיס זיהוי אישי הכולל: שם ושם משפחה, מספר תעודת זהות, שם קופת החולים והרופא המטפל, שם המטפל הצמוד, רשימת תרופות, סוג הדם, צרכים מיוחדים, רגישויות לתרופות, דגשים רפואיים וטלפונים של בני משפחה וקרובים.

    הוראות בנושא מרחב מוגן:
    בשעת חירום שומעים לפעמים אזעקות. האזעקות האלו מודיעות לנו שיורים עלינו טילים. כששומעים אזעקה צריך מייד לפעול לפי ההוראות:

    אם יש ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) בבית – צריך להיכנס לחדר ולסגור את הדלת ואת החלון של החדר. אם יש מספיק זמן – אפשר לרדת למקלט.

    אם אין מרחב מוגן בבית ואין אפשרות או זמן ללכת למקלט – צריך ללכת למקום הכי מוגן שיש בבית. המקום הכי מוגן בבית זה חדר פנימי שיש בו מעט חלונות ואין קיר חיצוני. אם גרים בבניין רב קומות אפשר לצאת לחדר המדרגות.

    בכל מקום בו נהייה, נתרחק מחלונות ונחכה כמה דקות עד שהאזעקה תיפסק, ועוד כמה דקות להיות בטוחים שהאירוע נגמר.

    כדאי להיות עם עוד אנשים – כך נרגיש יותר בטוחים. אפשר לדבר איתם בינתיים או לחשוב על דברים טובים – כדי להרגע. אחרי שהכל נגמר אפשר לצאת בחזרה לבית. והכי חשוב- לא להילחץ!

    היערכות של אנשים המתמודדים עם לקות נפשית

    יש לזהות מראש מרחב מוגן בבית ולערוך עימו היכרות.

    יש להכיר את נוהלי המיגון בשעת חירום.

    יש לזהות את איש הקשר, איש הטיפול והשיקום שיכולים לתת מענה בשעת חירום, במידה והדבר רלבנטי. כשמתחילה הסלמה מומלץ לרכוש תרופות, מים ומזון מבעוד מועד.

    אם יש לכם שאלות הנוגעות אליכם או לבני משפחתכם, אנא פנו לגורם המרפאתי או השיקומי הזמין לכם. בנוסף ניתן לפנות למוקדים לתמיכה נפשית בער"ן (טלפון 1201), נט"ל (1-800-363-363) והמוקד הארצי של משרד הבריאות בטלפון 5400*.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

ספורטן – כללי – רחב
רמב”ם – כנס הריון ולידה – רחב
הסטודיו – אירועי החודש
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB
האקדמית גורדון – הרשמה – רחב
שוש קולין לימוד אנגלית מונפש 750 על 90
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB

הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB