קבוצת "הנכים הופכים לפנתרים" הקימה מאהל מחאה מתחת ביתו של שר האוצר משה כחלון בחיפה, לאות מחאה על העיכוב וההתנגדות של האוצר והממשלה להסכם שסוכם עם מובילי מחאת הנכים שהתקיימה בתל אביב לפני כשבועיים. חלק מפעילי המחאה שהגיעו למקום אמרו שיפתחו בשביתת רעב, הראשונה ביניהם צעירה נחמיאס, שהתחילה כבר היום וזאת עד שממשלת ישראל תבין כי לא ניתן לחיות מקצבה של 2342₪ ותעמוד בהסכמים שסוכמו עם מובילי המאבק.
מהראיונות עם הפעילים עולים סיפורים עצובים וצורמים כיצד ממשלת ישראל מצפה מקבוצת הנכים להתקיים מקצבה של פחות מ-2500 ש"ח למרות שלאותה קבוצה במיוחד יש צרכים נוספים כמו ציוד, מטפלת, ותרופות ובכלל אפילו לקיום בסיסי הקצבה לא מספיקה. כל ההבטחות שקיבלו היו לשווא. הבטיחו העלאה מתחילת ינואר אבל מתברר שהחלק לא קיבל אפילו שקל אחד וחלק קיבל סכומים מגוחכים של 6-9 ו-21 ש"ח. תחושת האכזבה וההפקרה עמוקה אך הם לא מתייאשים וימשיכו במאבקם הצודק עד שיקבלו קצבה בגובה שכר מינימום לא פחות. אך מהסיפורים עולה כי ישנם חברים שחושבים על התאבדות.
הגיע הזמן שיידעו אנחנו לא מוותרים יותר
אייל כהן מוביל קבוצת "הנכים הופכים לפנתרים" מספר לחי פה:
"מרחו אותנו יותר מדי זמן, התחייבו לחודש ינואר לתוספי קצבה לא ראינו שום דבר בחשבון גם לא תוספת קטנה. אנחנו באנו לדרוש קצבה בגובה של שכר מינימום בלבד. כסף יש, הביטוח לאומי קיבל תשעה מיליון ש"ח, עודפי גבייה ובקיצור כסף יש. מה הם עושים איתו אני לא יודע. הנכים שורה תחתונה, לא רואים אותנו – אז הגיע הזמן שידעו אנחנו לא מוותרים יותר".
אין לנו מה להפסיד יש לנו תוכנית ואיפה שצריך לצאת החוצה שם אני אהיה
צעירה נחמיאס, מקרית חיים מספרת:
"החלטתי היום לשבות רעב וזה יצא טוב עם זה שחבריי הפנתרים החליטו להקים את המאהל מתחת לביתו של שר האוצר. אני קוראת לשר כחלון להתפטר. אני רוצה לראות את התגובה שלו אחרי שלושה ארבעה ימים. אין לנו מה להפסיד יש לנו תוכנית ואיפה שצריך לצאת החוצה שם אני אהיה. אני נטולת אגו אני בעד כל מי שיוצא החוצה ונלחם על החיים שלו. העלו לי את הקצבה בשנה שעברה בתשעים ושמונה ש"ח אפילו לא מאה ש"ח וקראתי לאנשים לצאת לרחובות ואני שמחה שזה מתגשם. הדרישה שלנו היא קצבת נכות בגובה שכר מינימום לא פחות. בטח ובטח אחר מה שעברנו בקיץ האחרון. אנשים בכו אתמול הם קיבלו תוספת שמונה ש"ח, תשעה ש"ח ועשרים ואחד ש"ח".
אני מדברת עם חברים נכים והם אומרים לי שהם רוצים להתאבד
סמדר כהן, מחיפה, אם חד הורית לילד בן 12 וחולה בטרשת נפוצה מספרת לחי פה:
"אני סובלת מטרשת נפוצה קשה שתוקפת כל פעם משהו אחר שמתנוון וגורמת לנזקים בלתי הפיכים. לי יש מטפלת 24 שעות ביממה בנוסף לעזרה שאני מקבלת מהמשפחה והקצבה שהעלו לי היא בסך שישה ש"ח. זה מגוחך והמטפלת התחילה לקבל העלאה מתחילת ינואר 300 ש"ח יותר עבור הטיפול. יש לי ילד בן 12 והוא אומר לי שהוא לא רוצה לשרת בצבא "למה מה המדינה תורמת לך? מה המדינה נותנת לך? אני לא מוכן לסכן את עצמי". המצב הזה לא פשוט. אני מדברת עם חברים נכים והם אומרים לי שהם רוצים להתאבד. ראש ממשלה נבחן ביכולת שלו לרומם מעוטי יכולת, נכים השכבות החלשות. דיי ביבי".
אני מאוד מאוכזב מהממשלה שלא סופרת אותנו ולא יודע מה לעשות כבר
אפי אלזם, מקרית אתא, רווק בן 40 מספר:
"אני רווק וחי בדירה משלי ונלחם, אני במאבק הנכים כבר 8 חודשים בחסימות הכבישים בכל הארץ. אני דואג לעתיד הכלכלי שלי. כיום אני חי ללא מטפלת כי אין לי אפשרות ואני רוצה לדאוג לעתיד שאם אזדקק למטפלת יהיה לי איך לכלכל את עצמי. אני מאוד מאוכזב מהממשלה שלא סופרת אותנו ומורחת אותנו כל הזמן. אני מאוכז ולא יודע מה לעשות כבר".
שר האוצר לא מבין שאנחנו אולי נכים אבל אנחנו לא מפגרים
אמנון בן אטף מספר:
"אנחנו מוחים על זה ששר האוצר הוליך אותנו שולל. שר האוצר לא מבין שאנחנו אולי נכים אבל לא מפגרים. קיבלנו ממנו הבטחות בחודש האחרון כשהיינו פה ליד ביתו שלוש פעמים וכל פעם הבטיח הבטחה כדי שנפנה את הבית. אם זה כל כך דחוף לו ולחוץ לו שאנחנו לא נהיה ליד הבית אז אנחנו דווקא נהיה ליד הבית והרבה והפעם עד שנראה כסף בחשבונות. הממשלה התחייבה עד הראשון בינואר ולא קיבלנו כלום ואנחנו לא נחכה. נכון שאמר שנקבל את הכסף רטרואקטיבי אבל הוא לא אומר איזה כסף, כמה כסף, מי יקבל, מי מגיע לו , מי מגיע לו חצי – הכל עומד באוויר בלי שבכלל מדברים איתנו. שר האוצר חייב לדבר איתנו, כי בלי שידבר איתנו לא נפנה את האוהל. הוא יסבול ולצערנו גם אנשים יסבלו אבל גם אנחנו סובלים והכי הרבה מכולם".