מפגש בנושא חיים בסביבה רווית חומרים מסוכנים, הפקת לקחי פרשת האמוניה למניעת אסונות-פתע במפרץ חיפה ב"שיגרת-חירום" התקיים הבוקר (ג') בחיפה, בהשתתפות מומחים.
במסגרת המפגש הציגו מומחים רבים כל אחד בתחומו את התמונה העגומה, ממנה עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם אסונות טבע או איומים טכנולוגיים וכי אין התאמה בין הרצוי למצוי בנושא זה. זאת מסיבות רבות וביניהן, הסתרת מידע מהציבור, מקבלי החלטות ואנשי מפתח ללא ניסיון בתחומים ונושאים אותם הם מנהלים ומניעים. כמו כן הוצגו בכנס הלקחים שהופקו מפרשיית האמוניה למניעת אסונות פתע במפרץ חיפה.
[bs-white-space]
ד"ר אורי מילשטיין, שמזה 30 שנה מקיים באזור המרכז, אחת לחודש, את "הפורום לחקר הקרבות והפקת לקחים" יזם והציע לקיים פורום דומה בחיפה בנושא האמוניה ואיומים טכנולוגיים על אוכלוסיות. בריאיון לחי פה הוא מסביר את מטרת הפורום המוצע:
ד"ר מילשטיין: "לא יקרה שינוי, אם הציבור לא ידע, לא יבין ולא יתמוך, ואת השינוי הזה לא מספיק שפרופסורים יבינו, צריך שרוב הציבור יבין. אם אנחנו רוצים לשנות את התרבות שרוב הציבור ידאג לנטרל את האיום הטכנולוגי, אנחנו צריכים לקיים פורומים כמו שעשיתי וממשיך לעשות פעם לחודש, ואנחנו יכולים גם לראות דרך הרשתות החברתיות והיוטיוב. אנשי מקצוע ופרופסורים משוחחים על נושאי הליבה בתחום החומרים המסוכנים והדיונים מונגשים לציבור"
"מה שהדגשתי היום בכנס היא הנחת העבודה שבני אדם, באופן בסיסי, לא מפיקים לקחים וכתוצאה מכך הם אינם מנטרלים אסונות. אם בכל זאת נרצה לנטרל אסונות אנחנו צריכים להבין למה בני אדם מפיקים לקחים, ואם נבין זאת נוכל לנטרל את זה. כולנו מוקפים איומים וכל הזמן יש איומים, ואחד האיומים החברתיים שבני אדם יגלו את לקוייהם. אנשים תמיד מסתירים את הלקויים. במילים פשוטות באופן טבעי אנחנו מסתירים את הלקויים של עצמנו לא בגלל שאנחנו רעים אלא זה משהו טבעי באופי שלנו. כך שאם כל אנשי ההשפעה מסתירים את לקוייהם לא נוכל להפיק לקחים וכלום לא ישתנה, אלא אם יקרה אסון. אנחנו צריכים לעסוק באבני יסוד בלהבין שכולם מתפארים בהישגים, אבל גם בהישגים והצלחות יש ליקויים. צריך שבני אדם יבינו שהליקויים הם בכל מקום וצריך להבין אותם ובלי זה אי אפשר לתקן את המערכת זה המסר".
[bs-white-space]
אין התאמה בין הרצוי למצוי במדינת ישראל
סא"ל מי"ל מירל לוטון:
"אין התאמה בין הרצוי למצוי במדינת ישראל – יודעים את האיומים רוצים להיערך אבל כשהנושא מגיע להתאים בין ההערכות לבין האיום יש פער אדיר, לא רוצים להגיע לאמת שאנשים יכולים להיערך ואז יכולים לדעת ולהציל אנשים. כשאנחנו רוצים להכין אנשים אנחנו יכולים להגיע למצב בו אנחנו עוזרים לאנשים אם לא נערך בהתאם החירום יארך. רוב הכספים הם מושתתים ונכנסים לתוך ההערכות. הרבה יותר זול להיערך במקום להתמודד עם התוצאות. ההערכות הנכונה היא להסתכל לאמת בפנים. הערכות לרעידת אדמה, הערכות לצונאמי, ההערכות לחזק בניינים, לתת לאנשים מרחב וביטחון גם בבניינים וגם בתשתיות".
בחיפה יש 50 אחוז יותר אוטיזים ופגיעות גנטיות
דוד בר דרור:
"האמוניה הוא סימפטום, אזור חיפה נגוע ויש חומרים מסוכנים לא רק אמוניה. איפה כל ההערכות ואיפה כל הניטור של החומרים? את התוצאות אנחנו רואים בדור השלישי בנכדים ובנינים אנחנו מגלים אוטיזים ופגיעות גנטיות ואף אחד לא יכול לדעת להעריך אותם בחיפה יש פי 50 אחוז מקרים מאשר דו"ח ארגון הבריאות העולמי ולזה ההנהגה האזורית לא מתייחסת".
ניתן להעתיק את כל התעשייה הפטרוכימית ללב ים על אי צף מלאכותי
ד"ר מוטי קלמר, ארכיטיקט ימי:
"הרעיון הכללי הוא שכל התעשיות הפטרוכימיות כולל גז ויצור חשמל ניתן בעתיד הקרוב להוציא ללב ים על גבי אי צף מלאכותי ואפשר ברמת התכנון הנוכחית אפשר להוציא תחנת חשמל אחת ואת מתקן הגז ובין שתיהן להתקין תחנת התפלה ובמקום להביא את הגז ארצה יביאו חשמל נקי דבר שיגרום לשחרור קרקעות ממפרץ חיפה שחרור החוף מהאיום הנוכחי והעתידי ושימורו לדורות הבאים לצרכים אורבניים נופש וגם כדי שהנכדים שלנו יוכלו להנות ממנו".
"כשאתה חושב שיקרה משהו – תפעל כאילו הדבר הזה קורה ואל תסתמך על סטטיסטיקה"
מוטי בליצבלאו:
"הקשבנו להערכת סיכונים, לגבי פגיעת המונים כשלקחו את המודל של האמוניה. הצרה היא שאנחנו נתקעים ונתקלים באנשים שעומדים במקומות או בצמתים של קבלת החלטות ואין להם את היכולת או שהם מחוייבים לתמוך בעמדת הממונה עליהם, ואין להם הבנה מה היא המשמעות של סיכונים מול ציבור שבעצם אין לו מושג מה קורה.
אם ניקח לדוגמה את פרשת האמוניה, אז ברור שצריך לקחת בחשבון את שיקולים של אויבי מדינת ישראל, של הטכנולוגיה הקיימת בצד השני, מה האפשרות שלנו לעשות ומה האפשרות של המדינה לתת תגובה לדברים האלה.
אסיים במה שאמר הרצל שפיר במסקנות שלו מהמערכה ב- 2006: "כשאתה חושב שיקרה משהו אז תפעל כאילו הדבר הזה קורה ואל תסתמך על סטטיסטקה ותכין את הציבור לקראת הדברים האלה".
[bs-white-space]
מוטי אשכנזי הוסיף:"במדינה יש תת תקינה ואי אפשר להתמודד עם שום דבר כשיש תת תקינה בכל המערכות החיוניות ואת זה ניתן לראות בשירותים שאנחנו מקבלים".
המפגש התקיים ביוזמה ובשיתוף עם איגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה, פורום למניעת אסונות ע"ש ד"ר עזרא נוריאל, ארגון כוח לעובדים ופז לוטם יעוץ אסטרטגי. בסוף המפגש סוכם כי יתקיים פורום נוסף בהשתתפות הציבור או באוניברסיטה או בטכניון.
האם הכתבה עניינה אותך?