חוקרים מאוניברסיטאות בעולם מאשרים:
"מרצים באוניברסיטת קליפורניה משתמשים בכיתות הלימוד ובחומרי הלימוד כדי לקדם נושאים אנטי-ישראליים"
*הפצת החומרים האנטי-ישראליים מתבצעת באמצעות חומר הלימוד עצמו ואף על-ידי שליחה יזומה שלו בדואר אלקטרוני על-ידי המרצים עצמם*
"מרצים באוניברסיטת קליפורניה משתמשים בכיתות הלימוד ובחומרי הלימוד כדי לקדם נושאים אנטי-ישראליים בקרב הסטודנטים", כך אמרה היום תמי רוזמן-בנימין, מרצה מאוניברסיטת קליפורניה בכנס של האגודה הבינלאומית ללימודי ישראל שנערך השנה באוניברסיטת חיפה בפאנל בנושא, "אנטי ישראליות בקמפוסים ברחבי העולם".
רוזמן התייחסה למאפיינים הרבים להתנהגות זו מצד חברי הסגל האקדמיים באוניברסיטת קליפורניה, אותה בחרה לבחון כמקרה מבחן לעמדות כלפי ישראל במוסדות האקדמיים בחו"ל. לדבריה, קיימת נטייה להכניס חומר בעל משקל פוליטי רב למרחב האקדמי, למרות שהוא אינו עומד בקריטריונים המקובלים, וקיים שימוש נרחב בביטויים כגון "היהודים אינם ברי זכות להגדרה עצמית". נוסף על כך, ציינה רוזמן כי רבים מהמרצים והדוברים בקמפוס, משתמשים בזהותם היהודית או הישראלית כדי לתקף את טיעוניהם האנטי-ישראליים.
לדבריה, ישנם מספר גורמים ש"מעודדים" את האווירה האנטי-ישראלית בקמפוסים בארה"ב: קיימת נטייה לעידוד האקטיביזם בקרב הסטודנטים מצד המרצים, המוסדות האקדמיים לא אוכפים את החוק כשנעשה שימוש לרעה במתקני האוניברסיטה על-ידי אותם מרצים או סטודנטים ועוד "לכל זה יש להוסיף את העובדה כי הביקורת המושמעת נגד אותם פעילים פרו-פלסטיניים בקמפוסים, למעשה מושתקת" אמרה.
ד"ר ריצ'ארד קרבטס, מסימונס קולג' בבוסטון, התייחס לשאלה 'מה המשמעות להיות "פרו-פלסטיני"' בקמפוסים: "להיות היום פרו-פלסטיני בקמפוס, פירושו שאין לעסוק ברווחת החיים של הפלסטינים, לדאוג לחינוך הילדים בעזה או לשאוף להעלאת רמת החיים של הפלסטינים, אלא להיות בהכרח אנטי ישראלי. העלאת הנושא הפלסטיני לסדר היום מתבצעת דרך העלאת ההתנגדות לישראל כמדינה יהודית".
ד"ר קרבטס התייחס לאופן שבו נסוב הדיון עצמו סביב הגינוי למדינת ישראל וליהודים: "הפשעים הקשים ביותר של האנושות במהלך המאה ה-20 הם הגזענות והאפרטהייד. הצמדת הביטויים הללו במאה ה-21 לביטוי 'מדינת ישראל', מסייעת לביטול הדיון סביב הדימוי האחר והאמיתי של מדינת ישראל. באופן הזה, מצליחים הפעילים הפרו-פלסטינים להוציא את החלק האנושי והחיוני של ישראל בעולם" אמר.
כדי להתמודד עם הגישה האנטי ישראלית בקמפוסים בארה"ב, קרא ד"ר אדוארד בק, מאוניברסיטת וולדן, לשנות את חוקי המשחק: "הגאווה הגדולה בפאנל הנוכחי, היא שיש כאן אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית. בשל כך, למונח 'ציונות' יש אופנים רבים בהם הוא בא לידי ביטוי בצורות שונות במהלך השנים. לכן, יהיה עלינו להניח בצד את העימות עצמו ולהגדיר מחדש את הנושאים המהותיים ביחד. זו הקריאה שלי אליכם כאנשי אקדמיה: שְבו ודונו סביב ההגדרות הציונות, האנטישמיות, מהי מדינת ישראל וכיצד יהיה עלינו להתמודד עם הביקורת שצוברת תאוצה בקרב אותם פעילים. הסכמה על ההגדרות המאוחדות לציונות ולמדינת ישראל, ינטרלו רבות מהדיון שמתקיים בקמפוסים בארה"ב", אמר.
הכנס ה-28 של האגודה ללימודי ישראל, שמתקיים השנה באוניברסיטת חיפה בימים ב'-ד' (25-27.6), משך אליו מאות חוקרים מרחבי העולם, כשהנושא המשותף לכולם – חקר ישראל. בכנס למעלה מ-150 הרצאות ועשרות פאנלים בנושאים מגוונים – החל מחקר העליות הראשונות, דרך השפעות תרבותיות, נושאי מגדר, יהודים-ערבים, יחסי חוץ ועוד. בראש הכנס עומד פרופ' גור אלרואי, ראש בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.