(חי פה) – פעם זה היה אחד מסמלי היוקרה של חיפה. היום, סיור במרכז הכרמל ובמרכז המסחרי ברחוב הנשיא 124 חושף מקום מוזנח, מלוכלך ומתפורר ומעלה שאלה פשוטה, מי אחראי להחזיר את מרכז הכרמל לחיים?
מי שזוכר את מרכז הכרמל של פעם, יתקשה שלא להרגיש תחושת החמצה. זה היה אחד האזורים המזוהים ביותר עם חיפה האלגנטית מרכז עירוני יוקרתי, מטופח ומזמין, עם בתי קפה, חנויות, מסעדות, מקומות בילוי ומרכזים מסחריים שהפכו את האזור לנקודת משיכה לתושבים ולמבקרים מכל רחבי העיר. אבל משהו השתנה.
בסיור שנערך לאחרונה במרכז הכרמל ובפרט במרכז המסחרי ברחוב הנשיא 124, התמונה שנגלית לעין רחוקה מאוד מהימים שבהם האזור נחשב לאחד ממוקדי הבילוי והקניות הבולטים בחיפה. התחושה היא שהזמן פשוט עמד מלכת.
מרכז מסחרי באמצע מרכז הכרמל שנראה כאילו נשכח
בלב מרכז הכרמל, ברחוב הנשיא 124, פועל מרכז מסחרי שבו עדיין ניתן למצוא עסקים, סניפי רשתות, חנות מזון, משחקייה ובנק. כלומר, מדובר במקום שעדיין ממלא תפקיד מסחרי עבור תושבי האזור. אלא שהמקום עצמו נראה כאילו איש לא טרח לתחזק אותו במשך שנים. סיור קצר במתחם חושף לכלוך, הזנחה, תחזוקה ירודה ומפגעים שמתקשים להתיישב עם המיקום שבו הוא נמצא, בלב אחד האזורים המזוהים ביותר עם חיפה.
המבנה והשטחים הציבוריים במתחם משדרים תחושה של מקום שנשאר מאחור. הרצפות, הפינות, הקירות והאזורים המשותפים אינם מעניקים תחושה של מרכז מסחרי פעיל בלב שכונה מבוקשת, אלא של מקום שהוזנח לאורך זמן. וזו אולי הנקודה המקוממת ביותר, לא מדובר במתחם נטוש. יש כאן עסקים. יש כאן תושבים. יש כאן תנועה. יש כאן פעילות מסחרית.
אבל התחזוקה, כך לפחות עולה מהסיור במקום אינה עומדת ברמה שהמיקום והפעילות המסחרית במקום אמורים להצדיק. בשנות התשעים קיבל המרכז המסחרי תנופה מסוימת, כאשר הפך במידה מסוימת לקניון קטן "שער הכרמל" עם מעלית שקופה ודרגנועים. מי שזוכר את התקופה ההיא יתקשה לזהות את המקום כפי שהוא נראה כיום.
המרכז שאמור היה להיות חלק מהמרקם העירוני התוסס של מרכז הכרמל הפך למעין שריד של תקופה אחרת. במקום תחושה של התחדשות, השקעה וחיים, מתקבלת תחושה של הזנחה מתמשכת. וזה לא רק עניין של אסתטיקה. כאשר מרכז מסחרי בלב אזור מרכזי בעיר נראה מוזנח, הדבר משפיע גם על תחושת הביטחון, על איכות החיים, על בעלי העסקים ועל הרצון של תושבים ומבקרים להגיע למקום.
ולא מדובר רק במרכז המסחרי הבעיה רחבה הרבה יותר. מרכז הכרמל כולו איבד בשנים האחרונות חלק מהברק שהיה מזוהה איתו במשך עשרות שנים. תחנות אוטובוס, מדרכות, טיילות, אזורים ציבוריים, האזור סביב האמפי, גן האם ופינות שונות במרחב הציבורי כולם אמורים להיות חלק מהחלון הראווה של העיר.
במקום זאת, לא פעם פוגשים לכלוך, תחזוקה לקויה, מפגעים ופינות שנראות כאילו פשוט נשכחו. גם תופעת מקבצי הנדבות והשוטטות במרחב הציבורי מורגשת יותר ויותר, כאשר בחלק מהמקרים אנשים מתקרבים בין כלי רכב ואף יוצרים מצבים שעלולים להיות מסוכנים לנהגים ולהולכי הרגל. כל אלה מצטרפים לתמונה אחת: מרכז הכרמל זקוק לטיפול שורש, ולא לעוד שכבת צבע.
לשלשת היונים כבר הפכה לחלק מהנוף
אחד המפגעים הבולטים שנצפו במהלך הסיור הוא ריבוי משמעותי של לשלשת יונים באזורים שונים. מה שאמור להיות עניין נקודתי של תחזוקה וניקיון הופך במקומות מסוימים לכיסוי של ממש של משטחים. וזה כבר אינו רק מפגע אסתטי.
לשלשת יונים שהתייבשה ומתפוררת עלולה לזהם משטחים ולהוות סיכון תברואתי, במיוחד כאשר אבק מההפרשות מתפזר באוויר. לכן טיפול במפגעים מסוג זה אינו מותרות ואינו עניין של "נראות" בלבד, אלא חלק מהחובה לשמור על מרחב ציבורי נקי ותקין.
ומה עם העירייה?
כאן עולה השאלה המרכזית. אם המרכז המסחרי ברחוב הנשיא 124 נמצא בבעלות פרטית אין בכך כדי לפטור את העירייה מאחריות למרחב הציבורי ולפיקוח על מפגעים. העירייה אינה אמורה לנהל כל חנות וכל בניין פרטי, אבל היא בהחלט אמורה לוודא שהחוק נאכף, שמפגעים מטופלים וששטחים המשפיעים על המרחב העירוני אינם הופכים למפגע מתמשך.
איפה האכיפה? איפה הפיקוח? איפה הדרישה מבעלי הנכסים לשמור על סביבתם ברמה סבירה?
כי אם במרכז הכרמל, בלב העיר, אפשר להגיע למצב שבו מרכז מסחרי פעיל נראה מוזנח כל כך, מה זה אומר על המקומות שפחות נמצאים באור הזרקורים?
לא צריך תמיד תוכנית ענק, לפעמים צריך פשוט להתחיל לנקות
בשנים האחרונות חיפה ידעה לא מעט תוכניות גדולות, חזון, פרויקטים ותוכניות להתחדשות. אבל תושבים לא חיים רק בהדמיות. הם הולכים ברחובות, מחכים בתחנות אוטובוס, מטיילים בטיילות, נכנסים למרכזים מסחריים ויושבים בגנים הציבוריים. לכן, לפעמים השינוי שהם מחכים לו אינו פרויקט של מיליונים. הוא מתחיל בניקיון, בתחזוקה, בתאורה, בתיקון מדרכה, בהסרת מפגע, בצביעה, בפיקוח ובאכיפה.
אלה אולי צעדים קטנים, אבל הם אלה שמייצרים את התחושה שהעיר אכפתית כלפי התושבים שלה.
מרכז הכרמל לא צריך לחזור להיות מה שהיה לפני 30 או 40 שנה. הוא צריך להפוך לגרסה טובה יותר של עצמו: מודרני, נקי, נגיש, פעיל ומזמין. המרכז המסחרי ברחוב הנשיא 124 יכול להיות חלק מההתחדשות הזו. אבל בשביל שזה יקרה, מישהו צריך לקחת את ההגה, לא בעוד תוכנית, לא בעוד הבטחה, פשוט להתחיל לעשות. כי מרכז הכרמל אולי איבד חלק מהזוהר שלו, אבל הוא עדיין כאן.
והשאלה היא האם גם העירייה, בעלי הנכסים ובעלי העסקים מוכנים להחזיר לו את מה שאבד בדרך.
מעיריית חיפה נמסר לחי פה: "מדובר בנכס פרטי המצוי בבעלות מספר רב של בעלי זכויות, דבר המקשה על קידום פעילות ושינויים במתחם. העירייה מנועה מלפעול בשטחים פרטיים אך בוחנת דרכי פעולה אפשריות ביחס למתחם. אשר לשטחים הציבוריים באזור, העירייה בוחנת אפשרויות לשדרוג והתאמת המרחב הציבורי לצרכים המשתנים, בהתאם לסדרי העדיפויות ולמשאבים העומדים לרשותה".
