(חי פה) – מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, מפרסם דוח חריף על היערכות מדינת ישראל להזדקנות האוכלוסייה, וקובע כי למרות החלטות ממשלה והכרה רשמית בחומרת האתגר, היישום בפועל חלקי, מפוצל וללא תיאום.
הדוח מצביע על פגיעה ביציבות הביטוח הלאומי בעקבות רפורמת הסיעוד, היעדר תוכנית לאומית רב־שנתית, מחסור במיטות אשפוז ורופאים גריאטריים, והיעדר מדיניות ממשלתית להכנת אזרחים לפרישה.
פער בין ההצהרות למציאות: “האתגר הוכר – אך לא טופל”
בדוח, קובע מבקר המדינה כי ישראל ניצבת בפני אחד האתגרים החברתיים־כלכליים הגדולים של העשורים הקרובים, הזדקנות האוכלוסייה, אך אינה נערכת אליו כראוי. לפי הדוח, מספר בני ה־65 ומעלה בישראל צפוי לעלות מ־1.3 מיליון כיום לכ־2 מיליון עד 2050, אך “גופי הממשל טרם גיבשו מענה מערכתי, מתואם וארוך טווח”.
המבקר מציין כי אף שהממשלה אימצה כבר ב־2015 הערכת מצב אסטרטגית בנושא, ארבעת כיווני הפעולה המרכזיים שנקבעו בה “לא יושמו או יושמו באופן חלקי בלבד”.
רפורמת הסיעוד: עלייה דרמטית בהוצאה – ופגיעה בביטוח הלאומי
אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע להשפעת רפורמת הסיעוד משנת 2018. ההוצאה השנתית של הביטוח הלאומי על סיעוד זינקה מ־7 מיליארד שקלים לפני הרפורמה ל־21 מיליארד שקלים ב־2025. לפי הדוח, “שנת איפוס הקרן הוקדמה בלמעלה משש שנים – ל־2035”, ובשנה זו הביטוח הלאומי יעמוד בגירעון תזרימי ולא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו ללא מימון נוסף.
למרות זאת, המבקר מציין כי הקבינט החברתי־כלכלי לא קיים בשנים האחרונות דיון בנושא יציבות הביטוח הלאומי.
מחסור חמור בתשתיות בריאות לגיל השלישי
הדוח מצביע על ירידה של 16% במספר מיטות האשפוז הגריאטרי בין 2020 ל־2023, ועל קיפאון במספר הרופאים הגריאטריים. במקביל, שיעור ההשתתפות של אזרחים ותיקים בשוק העבודה נמוך ואינו צפוי לעמוד ביעדי הממשלה לשנת 2030.
המבקר קובע כי “בפועל אין בישראל מדיניות ממשלתית מוסדרת להכנת אזרחים לפרישה”.
היעדר תיאום בין משרדי הממשלה: “אף אחד לא מוביל”
אחד הממצאים הבולטים בדוח הוא היעדר גורם מתכלל לנושא הזדקנות האוכלוסייה. למרות שמפת המדדים הלאומית אושרה בהחלטת ממשלה, לא נקבע מי אחראי על כל מדד, מה שמוביל לכפילויות, פערים וחוסר עקביות.
המבקר מציין כי 70% מהגופים העוסקים בתחום מדווחים על שיתוף פעולה “בינוני ואף פחות מכך”, ו־90% סבורים שהעברת מידע בין הגופים אינה מספקת.
גם המועצה הציבורית לענייני גמלאים אינה מתפקדת מאז 2021, וכתבי המינוי לחבריה פקעו ב־2023.
על פי הלמ"ס, תמונת המצב העדכנית על הזדקנות מיטבית בישראל מצביע על שיפור במדדי הבריאות, פערים במדדי הבדידות והחוסן הכלכלי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את דוח המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית לשנת 2022, המהווה חלק מיישום החלטת ממשלה 127. הדוח מציג 49 מדדים בתחומי בריאות, משמעות וחוסן כלכלי בקרב בני 65 ומעלה, ומשרטט תמונת מצב מורכבת: לצד שיפור במדדי בריאות ואורח חיים פעיל, נרשמים אתגרים מתמשכים בתחום הבדידות, היכולת להסתדר כלכלית והפערים הדיגיטליים.
הזדקנות האוכלוסייה: מגמה מתעצמת, אתגר לאומי
לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2022 מנתה אוכלוסיית בני 65 ומעלה כ־1.21 מיליון איש, 12.4% מהאוכלוסייה בישראל. עד 2035 צפוי מספרם לעלות ליותר מ־1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה. הדוח מדגיש כי העלייה בתוחלת החיים והגידול במספר הקשישים מחייבים היערכות מערכתית לשיפור השירותים הציבוריים והתאמתם לצרכים המשתנים של האוכלוסייה המבוגרת:
- בריאות: שיפור במדדים, אך פערים ניכרים בתפקוד
- משמעות ורווחה רגשית: הבדידות עדיין אתגר מרכזי
- חוסן כלכלי: קושי בהתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות כולל מדדים של עוני, אי־שוויון, הכנסה ויכולת התמודדות עם הוצאות.
מסקנה: שיפור מתון, אתגרים גדולים – והזדמנות למדיניות מתקדמת
דוח הלמ"ס מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, שיפור במדדי בריאות, אורח חיים פעיל ושימוש בדיגיטל. מצד שני, אתגרים משמעותיים בתחום הבדידות, החוסן הכלכלי והפערים החברתיים.
הזדקנות האוכלוסייה בישראל היא תהליך מואץ, והמדדים מספקים בסיס חיוני לתכנון מדיניות שתבטיח איכות חיים גבוהה לדור המבוגר, היום ובעשורים הבאים.
המלצות המבקר: תוכנית לאומית רב־שנתית – עכשיו
המבקר קורא לממשלה לגבש תוכנית לאומית רב־שנתית, שתכלול:
- גורם מתכלל בעל סמכות ברורה
- יעדים מדידים לכל תחום
- תקציב אחוד בין־משרדי
- מנגנוני תיאום ושיתוף מידע
- מעקב שוטף אחר יישום התוכנית
לדבריו, “היערכות לאומית מיטבית היא חובה מוסרית וערכית כלפי אזרחי ישראל”.