(חי פה) – ועדת הערר: ישיבה ארוכה ומורכבת התקיימה במסגרת ועדת הערר של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, ביום רביעי, 25/03/2026, סביב אחת מתוכניות הבנייה השנויות ביותר במחלוקת בחיפה: תוכנית להרחבת שכונת סביוני דניה, אותה הגיש היזם יובל אלון.
הישיבה, שנמשכה שעות ארוכות, חלקה פנים אל פנים וחלקה בזום, עסקה בבקשתו של יובל אלון להגדיל את מספר יחידות הדיור המאושרות במסגרת התוכנית מ־630 ל־800 יחידות. זאת למרות שעיריית חיפה ביקשה להקטין את מספר יחידות הדיור ל-531.
לצד בקשת היזם, להגדלת מספר יחידות הדיור בתכנית, ביקשו עורכי דינו גם לדחות את חובת פתיחת המוצא הכפול מהשכונה, חיבור לרמת אלון, עד לאחר בניית 400 יחידות דיור. הבקשה עוררה התנגדות חריפה מצד תושבי סביוני דניה, תושבי רמת אלון, גורמי מקצוע בעירייה וסגנית ראש העיר שרית גולן שטיינברג.
פרטי התוכנית: 630 יחידות דיור שאושרו — והבקשה להגדיל ל־800
התוכנית המדוברת, מספר 304-1319011, עוסקת בשטח של כ־60–63 דונם לאורך רחובות מנדל זינגר ויעקב אורלנד בשכונת סביוני דניה. הקרקע בבעלות חברת יובל אלון, והוועדה המחוזית כבר אישרה את הפקדת התוכנית בדצמבר 2024, בתנאי שהיקף הבנייה יוגבל ל־630 יחידות דיור ושגובה המגדלים יופחת ל־22 קומות. התוכנית כוללת עירוב שימושים: שטחי מסחר, מבני ציבור בהיקף של כ־12.7 דונם ו־24 דונם של שטחים פתוחים.
ההתנגדויות לתכנית:
במינהל התכנון נרשמו, עד למועד פרסום כתבה זו, 38 התנגדויות לתכנית. תוכלו לעיין בהן בקישור זה. בין המתנגדים נמצאת גם עיריית חיפה, אשר ביקשה, ביום 3/11/25, לצמצם את מספר יחידות הדיור בתכנית מ-630 ל-531.
היזם מבקש להוסיף יח״ד
ביום רביעי ביקש היזם לשוב למספר המקורי שאותו קידם בעבר, 800 יחידות דיור ולמעשה להגדיל משמעותית את הצפיפות בשכונה ואת היקף הבנייה. מדובר בבקשה לתוספת דרמטית לשכונה שבה קיימות כבר היום כ־1,000 יחידות דיור.
רקע היסטורי על השכונה: מהקמה יוקרתית לשכונה במחלוקת
סביוני דניה הוקמה בשנות ה־90 כשלוחה חדשה של שכונת דניה הוותיקה, שנחשבה במשך שנים לאחת השכונות היוקרתיות בחיפה. הרעיון היה ליצור שכונה שקטה, ירוקה ומנותקת יחסית מהעיר, עם בנייה נמוכה, רחובות צרים ומעט תנועה. במשך שנים נשמר אופי כפרי־עירוני, עם נוף פתוח לוואדיות הסמוכים ותחושת פרטיות גבוהה.
היעדר מוצא כפול, הרחובות הצרים והמרחק היחסי מצירי תחבורה מרכזיים הפכו את השכונה למקום מבוקש מצד אחד, אך גם לשכונה רגישה לכל שינוי תכנוני מצד שני. כל תוספת בנייה משמעותית נתפסת על ידי התושבים כאיום על האופי המקורי של המקום.
הבנייה תהרוס מדרון מיוער נוסף בחיפה: כריתת מאות עצים ופגיעה אפשרית בוואדי עין דור
אחד הנושאים המרכזיים בדיון הוא מיקומה של התוכנית על מדרון מיוער הכולל יער אורנים ואלונים. וכן תוספת כביש סלול אשר יפגע קשות ביער. לפי התוכנית, ייכרתו כ־420 מתוך 700 העצים הקיימים בשטח. החברה להגנת הטבע והעירייה התריעו כי מדובר בפגיעה משמעותית בערכי טבע עירוניים, וכי קיים חשש ממשי לפגיעה בוואדי עין דור, אחד הוואדיות היפים והרגישים באזור.
תושבים רבים טוענים כי השטח מהווה ריאה ירוקה חשובה, וכי כריתת העצים והקמת מגדלים גבוהים ישנו לחלוטין את אופי השכונה ואת הנוף הנשקף ממנה.
התנגדות תושבי סביוני דניה: ועד פעולה, גיוס כספים ומאבק מתמשך
תושבי סביוני דניה הקימו ועד פעולה, שגייס כספים למימון חוות דעת מקצועיות, ייעוץ משפטי וקמפיינים ציבוריים. לטענתם, התוכנית במתכונתה הנוכחית תגרום לפגיעה קשה באיכות החיים, תעמיס על התשתיות הקיימות ותיצור עומסי תנועה בלתי נסבלים.
“הבנייה הזו לא מתאימה לשכונה”, אמרו בוועד. “מדובר במדרון רגיש, בכריתת עצים, ובצפיפות שלא תואמת את אופי המקום. העירייה ביקשה בעבר לבנות 500 יחידות דיור ועוד 30 יח"ד למגרש של רמ"י, אבל עכשיו מתברר שגם שם היזם שותף. אין שום ודאות שהמדינה תדאג לאיזון ציבורי בשטח שבבעלותה”.
התנגדות תושבי רמת אלון: חשש מפתיחת הכביש והצפת השכונה בתנועה
תושבי רמת אלון, השכונה הסמוכה, מתנגדים מזה שנים לפתיחת הכביש המחבר בין שתי השכונות. לטענתם, פתיחת הכביש תגרום לכך שתושבי סביוני דניה ושכונות נוספות ישתמשו בו כמעקף לכיוון הטכניון ונווה שאנן, מה שיוביל לעומסי תנועה כבדים בשכונה שקטה וצרה.
בעבר הציעו תושבי רמת אלון חלופות לכביש אחר שיוביל לעמק השמש או לאחוזה, אך הצעות אלה נדחו בשל פגיעה אפשרית נוספת בטבע ובחורשה. הכביש המחבר בין השכונות כבר קיים ברובו, ולכן כל חלופה אחרת דורשת פריצת דרך חדשה.
סוגיית המוצא הכפול: תנאי בטיחות חיוני או עיכוב מיותר?
אחד התנאים המרכזיים בתוכנית כיום הוא פתיחת המוצא הכפול מהשכונה, חיבור לרמת אלון, לאחר בניית 200 יחידות דיור. המשמעות: לא ניתן לבנות את היחידה ה־201 ללא פתיחת הכביש.
תושבי סביוני דניה דווקא תומכים בפתיחת הכביש, שכן הוא יקצר את הנסיעה לשכונות רבות בעיר. מנגד, תושבי רמת אלון מתנגדים בתוקף.
ביום רביעי ביקש היזם לדחות את חובת פתיחת הכביש עד לאחר בניית 400 יחידות דיור. משמעות הבקשה: כל עבודות החציבה, הבנייה, המשאיות והעבודות הכבדות יתבצעו מתוך סביוני דניה בלבד, דרך רחובות צרים, במשך חודשים ארוכים, מה שעלול לפגוע קשות באיכות החיים ואף לסכן חיי אדם במקרה של שריפה.
ועד הפעולה: “התוכנית מתחת לכל ביקורת”
ועד הפעולה של סביוני דניה הציג בדיון שורה של טענות קשות: “ההדמיות לא מדויקות. הכיוונים לא נכונים וגם הגבהים. אפילו מרחוב אבא חושי, הבנייה של 30 קומות, תסתיר את הנוף. בתוכנית המתאר נקבעו 22 קומות בלבד, ועכשיו מבקשים לחרוג מזה”.
הוועד הזכיר גם את השריפה הגדולה שהתרחשה באזור לפני כעשור ואת דוח מבקר המדינה שבא בעקבותיה: “אחד הדברים שיכולים למנוע אסון במקרה של שריפה הוא מוצא כפול. יש כבר היום אישור לחבר את הכביש בין רמת אלון לסביוני דניה. העירייה לא סוללת כביש מאושר כבר 30 שנה”.
היסטוריה תכנונית: התניות ישנות, היטל השבחה וקרקעות ריקות
הוועד הזכיר כי בעבר, לפני חוק היטל ההשבחה, היו נהוגות התניות תכנוניות כמו סלילת כביש כתנאי לבנייה. בתוכנית הראשונה של סביוני דניה, חלק מהבנייה ברחוב יעקב אורלנד הותנתה בסלילת הכביש לרמת אלון ולכן קרקעות רבות עמדו ריקות במשך שנים.
“היום יש היטל השבחה, אבל בעבר לא היה. לאחר ששכונת סביוני דניה נבנתה הוחלט על העברת 100 דונם לעירייה, שיהיה אפשר לבנות בהם רק לאחר פתיחת הכביש המחבר את סביוני דניה לרמת אלון. זו הייתה התנייה, שמקבילה היום להיטלי ההשבחה. בגלל שהכביש לא נפתח, עד היום לא ניתן היה לבנות. התכנית הנוכחית מאפשרת בנייה עד לפתיחת הכביש לאחר 200 יח"ד".
השוואה לפרויקטים דומים בארץ: מה אפשר ללמוד?
הדיון סביב סביוני דניה מזכיר מאבקים דומים בערים אחרות בישראל. בירושלים, למשל, פרויקט פינוי־בינוי בשכונת קריית היובל עורר התנגדות בשל פגיעה בעצים ובשטחים פתוחים. בתל אביב, פרויקט “גבעת עמל” חשף את המתח בין יזמים לתושבים ותיקים. ברמת גן, פרויקט הבנייה במתחם הבורסה עורר ויכוחים על עומסי תנועה וצפיפות.
בכל המקרים הללו, הוועדות התכנוניות נדרשו לאזן בין צורכי הפיתוח לבין שמירה על איכות החיים. לעיתים אושרו פרויקטים רק לאחר צמצום משמעותי בהיקף הבנייה, הוספת שטחים ירוקים או שיפור פתרונות התחבורה. תושבי סביוני דניה מקווים שהוועדה המחוזית תנקוט גישה דומה ותדרוש התאמות שימנעו פגיעה בלתי הפיכה בשכונה.
איכות החיים בשכונה: “אי אפשר כמעט להכפיל את מספר התושבים”
תושבי סביוני דניה טוענים כי כבר היום קשה מאוד לצאת מהשכונה בשעות העומס. “לא ייתכן כמעט להכפיל את מספר התושבים”, הם אומרים. “זה יפגע גם בנו וגם ברוכשי הדירות החדשות”.
סגנית ראש העיר שרית גולן שטיינברג טוענת כי יש לבחון את השכונה בראייה הוליסטית: “צריך לבדוק האם הפרויקט לא יגרום ליותר נזק מתועלת. בנייה היא חשובה, אבל לא בכל מחיר”.
תקופת הבנייה: “תקופה קשה, אבל זמנית”
גם המתנגדים מודים כי אם התוכנית תאושר, תקופת הבנייה תהיה קשה מאוד: רעש, אבק, משאיות, חסימות כבישים ופגיעה באיכות האוויר. עם זאת, הם מדגישים כי מדובר בתקופה זמנית, בעוד ההשלכות של בנייה לא מאוזנת עלולות להיות קבועות.
עמדת היזם: בקשה להגדלת הבנייה ולדחיית התנאים
היזם מבקש להגדיל את מספר יחידות הדיור ל־800 ולאפשר לו להתחיל בבניית 400 יחידות ללא תנאים. המתנגדים מבקשים לשקול את איכות החיים בשכונה ולא לאפשר בנייה כזו שתהרוס את איכות החיים גם למי שירכוש דירה בפרויקט של יובל אלון וגם למי שכבר מתגורר בשכונה. "המטרה היא לא לבנות מאות יח"ד ללא התחשבות במה שקורה בשכונה, אלא למצוא את האיזונים שיאפשרו גם ליזם להרוויח וגם ישמרו על חיים שפויים בשכונה".
עמדת שרית גולן שטיינברג: “הטיעונים של היזם מגוחכים”
סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת המשנה של הוועדה המקומית, שרית גולן שטיינברג, תקפה בדיון את טענות היזם: “נציג היזם טען שאני בניגוד עניינים כי הבהרתי בעבר לתושבים שאני מתנגדת להגדלת יחידות הדיור. הסברתי לו שזה בדיוק תפקידי, להשמיע עמדה מקצועית וציבורית. הטיעונים שלהם העידו על חוסר היכרות עם השכונה. אי אפשר לדבר על הליכתיות ושבילי אופניים כשאי אפשר להרחיב את הדרכים”.
גולן הוסיפה כי הוגשו מאות התנגדויות: “המעורבות האזרחית עזרה לוועדה להבין את השלכות הפרויקט על חיי היום־יום”.
מה הלאה?
הוועדה המחוזית צפויה לקבל החלטה בשבועות הקרובים. עד אז, המתח בין היזם, התושבים והעירייה ימשיך ללוות את אחת התוכניות הנפיצות ביותר בחיפה.
מחברת יובל אלון נמסר בתגובה: אנו מתקשים להבין את ההתנגדות לתכנית, אשר דווקא תיטיב עם השכונה:
"אנחנו מאמינים שהתכנית שלנו תביא לשיפור משמעותי בסביוני דניה. חשוב להדגיש שמתוך כ־64 הדונם שבתכנית, רק 28 דונם מיועדים למגורים, בעוד יתר השטח מוקצה לשצ"פים ולשטחי ציבור. מדובר בתב"ע הראשונה בשכונה, ושאר הבנייה בשכונה למעשה התפתחה סביבה.
לגבי הכביש המחבר בין סביוני דניה לרמת אלון — מדובר בכביש סטטוטורי שקיים בתכנון כבר שנים, ויש תקציב לתכנון שלו. אנחנו הצענו לסלול אותו, מה שיאפשר לפתוח את השכונה ולמנוע את מצבה הנוכחי כשכונה כלואה.
בנוסף, הקצנו את השטח הטוב ביותר לטובת הקמת בית ספר חדש. בזכות התכנית יגיעו לשכונה יותר צעירים, והיא לא תהפוך לשכונה מזדקנת. תוספת יחידות הדיור תביא גם לשיפור בתחבורה הציבורית שתשרת את כלל התושבים.
אנחנו משוכנעים שהתכנית תעשה טוב לשכונה — תפתח אותה, תצעיר אותה ותשפר את איכות החיים בה. אנו מקווים שההצעה תאושר, וסבורים שהעירייה צריכה לתמוך בקידומה, משום שהיא תועיל לתושבים ולשכונה כולה".
ברגע שאישרו את בניית מגדלי הטריו ומנרב בשמורה, שכלל לא מתאימים לשכונה ירוקה, מה להם כי ילינו? שלא לדבר על כביש ראשי וסואן כל שעות היממה שיורד לכיוון נשר. בקיצור רחוק משכונת יוקרה וחבל שכך! געגועי לדניה של שנות ה-70-80 על בתיה הנמוכים, הגינות הביתיות הירוקות. כנ״ל בנוגע לאחוזה של פעם, לכרמל מערבי של פעם על בתיו הנמוכים מוקף בשדות ירוקים. הכל נהרס לנו מול העיניים, ובסוף כולנו נגור בקוביות בטון כעורות וצפופות עם לובי מפואר ובריכה שמבקרים בה פעם ביובל.
ברגע שאישרו את בניית מגדלי הטריו ומנרב בשמורה, שכלל לא מתאימים לשכונה ירוקה, מה להם כי ילינו? שלא לדבר על כביש ראשי וסואן כל שעות היממה שיורד לכיוון נשר. בקיצור רחוק משכונת יוקרה וחבל שכך! געגועי לדניה של שנות ה-70-80 על בתיה הנמוכים, הגינות הביתיות הירוקות. כנ״ל בנוגע לאחוזה של פעם, לכרמל מערבי של פעם על בתיו הנמוכים מוקף בשדות ירוקים. הכל נהרס לנו מול העיניים, ובסוף כולנו נגור בקוביות בטון כעורות וצפופות עם לובי מפואר ובריכה שמבקרים בה פעם ביובל.
תיפסק הבניה לגובה לאלתר !
כאשר העורף הוא חלק משדה הקרב – טילים מטווחים על ערי ישראל, אין הגיון בבניית מגדלים.
בניית המיגדלים אינה לטובתנו !!!
המטרה הסופית היא יצירת גטו עירוני, עם פיקוח ושליטה אלקטרונית.
"עיר 15 דקות"
קיראו על כך. זו מגמה עולמית, של "הסדר העולמי החדש".
המטרה, לגזול מאיתנו את משאבי הטבע ( יערות, נחלים, ים), ולצופף אותנו באזורים אורבניים – במגדלים !!!
אסור לתת לזה יד.
בעת צרה ( טיל, שריפה וכו') אף אחד לא יציל אותנו.
כפי שמסתמן בפועל בשנים האחרונות, התכנון העירוני הולך ומועבר הלכה למעשה לידי יזמים פרטיים, אשר מתפקדים כ“מתכנני על” דה־פקטו – אף שאין לכך כל עיגון חוקי או הכרה רשמית. מציאות זו מחייבת בחינה מחודשת ונוקבת.
תושבים בוחרים סביבת מגורים בעלת אופי מוגדר ומשקיעים בה את מיטב כספם. שינוי מהותי של אופי זה, ביוזמת גורמים פרטיים, אינו לגיטימי ואינו יכול להיעשות על גבם של התושבים.
ליזמים אין סמכות, לא סטטוטורית ולא מוסרית, לקבוע את דמותה של העיר. בפועל, שיקוליהם הם כלכליים בעיקרם – מקסום רווחים ותו לא. רווחת התושבים, איכות חייהם והשלכות סביבתיות נדחקות לשוליים.
גם ועדות התכנון – המקומית, המחוזית והארצית – מאמצות בפועל גישה המקדמת הרחבת בנייה כמעט אוטומטית, תוך התעלמות משיקולים מהותיים: עומסי תשתיות, בטיחות ודרכי מילוט בשעת חירום, ופגיעה מתמשכת בשטחים הפתוחים וב“ריאות הירוקות”. לשיקולים הפיסקליים – אגרות, היטלים והכנסות ממסים – ניתן משקל עודף.
טענות היזם בדבר רצונו “להיטיב” עם התושבים אינן אלא מס שפתיים. אין לו מנדט להגדיר את טובתם, ואין בסיס לטענה כי הציבור מבקש זאת.
נשאלת גם השאלה מהי אותה “הבנה מעמיקה” שמייחסת לעצמה הוועדה המחוזית, ומהי סמכותה – החוקית והערכית – לכפות על תושבים שינוי מהותי בתנאי מגוריהם.
לאור האמור, יש לדחות ולפסול כל תכנית בנייה נוספת בשכונת סביוני דניה.
צודק בכל מילה !
כל מילה בסלע !
הפקרת הטבע, התעלמות מדיירי השכונה
וצרכיה מונחים על כף הכסף והמצלצלים.
יש להניח , שבעלי יובל אלון ודומיה, וחברים ועדת ערר, לא היו רוצים לגור במיכלאות בטון,
הצפיפות עתידית המתוארת.
בשכונה, שהבקשה לפתע "צמחה" ל-800 יח"ד, כי עפ"י תחשיבים של החברה המבקשת , אינם ממלאים די את כיסי החברה.
די לכם תאבי הבצע!
זה נראה לי שהכל תלוי בשוחד שישולם למי וכמה ברגע שיהיה הסכמה על השוחד כל ההתנגדויות המשמעותיות יעלמו כלא היו
מה שנקרא: אחרי המבול
עושה רושם שלאף אחד באמת לא איכפת מהתושבים
– לסלול את כביש החיבור בין השכונות דחוף ובהול. במיוחד כשהשכונה הזו מוקפת ואדיות עם יער דליק של אורנים
– מגדלים סכנת נפשות במצבי מלחמה. אי אפשר לחלץ מעל קומה 15 בישראל. המגדלים הגבוהים הקיימים בשכונה עד 25 קומות הם אסון במצבי חירום. כל טיל שם יגרום לצורף לפנות מאות דיירים. חייבים להפסיק עם הקמת מגדלים מעל 15 קומות גם במחיר יותר בניינים ופחות גבוהים. מקסימום עד 15 קומות. כנ"ל נאות נבון וכל הפינוי בינוי העתידי בחיפה חייבים להפסיק לבנות מלכודות מוות.
למה לא לבנות? חיפה לא מתפתחת ולא צומחת. עיר שוקעת של זקנים. רק בניה חדשה תזרים זוגות צעירים וחמצן לעיר. תראו את יקנעם, נשר וטירת הכרמל שעקפו את חיפה בסיבוב.
זוגות צעירים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בפרוייקטים האלה.
רוב דיירי המגדלים בסביוני דניה החל מאוסקר שינדלר בואכה גלוברמן הם משפרי דיור ותיקים וקשישים שמכרו את הוילות וצמודי הקרקע שלהם בדניה רבתי ועברו לדירות חד מפלסיות.
וצעירים שידם משגת עוזבים את נשר ואת טירת הכרמל לטובת טבעון/יוקנעם.
שיבנו בדניה
להעמיד את הדברים על דיוקם. זכויות הבניה על השטח באיזור הם-200 דירות בבנינים משתלבים במדרון. העיריה רוצה לאשר באיזור ה-500 דירות במגדלי ענק, הקבלן הגיש תוכניות על 630 דירות במספר מגדלים כקיר מול השכונה. עכשיו מבקש לבנות באיזור ה-800 דירות (נראה כמו התקפה במקום הגנה על התוכנית). בשורה תחתונה בשכונה שאין תשתיות שיודעות להחזיק את הבניה הזו, לא תוכננו ולא נועדו לכם וזה בנוסף לכל הפגיעה בבתים בשכונה. מכאן ההתנגדות הנחרצת של תושבי השכונה.