(חי פה) – דו"ח מיוחד של מבקר המדינה המתפרסם היום 17/2/26 חושף שורה של ליקויים מהותיים בהיערכות מדינת ישראל למצבי חירום במשק האנרגיה: דלקים, גפ"מ וגז טבעי, בראי מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא".
הדו"ח מצביע על כשלים מתמשכים בהסדרה החקיקתית, בפיקוח, בקביעת מלאי חירום ובהבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל ואף ממליץ לבחון מחדש את הנחות היסוד שהובילו להחלטת הממשלה על סגירת בית הזיקוק בחיפה (בז"ן) עד שנת 2029.
אין חוק עדכני לשעת חירום והאחריות אינה מוסדרת
אחת המסקנות החריפות בדו"ח המבקר, נוגעת להיעדר הסדרה חקיקתית עדכנית ומקיפה לטיפול בעורף בכלל ולמשק האנרגיה בפרט. חוק ההתגוננות האזרחית, המהווה את הבסיס הנורמטיבי להתמודדות עם מצבי חירום, נחקק כבר בשנת 1951 ומאז לא הותאם למציאות האיומים המשתנה, חרף ניסיונות לעדכן את המסגרת החוקית ולהסדיר בחוק את משק הדלק לשעת חירום, הצעות שהונחו בשנים 2012 ו-2022 לא קודמו.
לדברי המבקר, היעדר החקיקה יוצר פערים משמעותיים ומקשה על:
- קביעת רמות מלאי חירום של דלקים
- מתן סמכויות חירום למנהל מינהל הדלק
- אפשרות להיכנס למקרקעין לצורך הקמת ותחזוקת תשתיות תת קרקעיות
- קיום פיקוח אפקטיבי על חברות האנרגיה. המבקר מדגיש כי על הממשלה לפעול ללא דיחוי לקידום חקיקה כוללת ואינטגרטיבית שתסדיר את משק האנרגיה בשעת חירום ותבטיח מוכנות ראויה לאירועים עתידיים.
מחלוקות בין השרים והחלטות שלא התקבלו
דו"ח המבקר מעלה כי טרם מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה, לא הושגה החלטה מוסכמת לגבי רמת מלאי הדלקים לשעת חירום. שרי האנרגיה, הביטחון והאוצר לא הגיעו להסכמות בנוגע להמלצות ועדת המלאים, והנושא לא הובא להכרעת הממשלה. המבקר ממליץ לקיים דיון משותף בין השרים ולקבוע רמת מלאי מחייבת, ובמקרה של מחלוקת, להביא את ההכרעה לראש הממשלה.
עוד מצוין כי נכון לאוקטובר 2024 נבחרו 407 תחנות תדלוק שיוגדרו כ"צי ברזל" וימשיכו לפעול בשעת חירום, אך יש להשלים צעדים תפעוליים מול חברות הדלק כדי להבטיח שלתחנות יהיו הכלים והיכולת לספק דלקים גם תחת אש.
תלות גבוהה בגז טבעי וללא מאגר אחסון
41% מהשימוש באנרגיות הראשוניות בישראל מבוססים על גז טבעי, השיעור הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. עם זאת, במדינה לא קיים מאגר לאחסון גז טבעי, אין מדיניות סדורה לביטחון אנרגטי בדומה לאירופה, וגם נקודות הכניסה והחלופות ליבוא אינן מספקות. המבקר קובע כי חסרה מדיניות מבוססת מתודולוגיה לשיפור הביטחון האנרגטי, וקורא לגיוון מקורות אספקה, עידוד חיפושי גז והסדרת מנגנוני יבוא.
בז"ן במוקד • סגירה מתוכננת אך הדו"ח ממליץ לבחון מחדש
החלטת ממשלה 1231 קובעת את סגירת בית הזיקוק בחיפה (Bazan Group) עד סוף שנת 2029. עם זאת, הדו"ח קובע כי בעת קבלת ההחלטה לא נבחנה באופן מלא, השפעת הסגירה על תפקוד תשתיות האנרגיה בשעת חירום, לא ניתן מענה מלא להשלכות על אספקת גפ"מ, ולא נבדקה לעומק המשמעות של הגדלת התלות ביבוא. כיום מספק בז"ן כ‑44% מהגפ"מ במשק, וככל שייסגר, כ‑80% מהצריכה צפויה להתבסס על יבואן יחיד, סוגיה שלא טופלה בהחלטה המקורית.
מבצע "עם כלביא" המחיש את החשיבות
ביוני 2025, במהלך מבצע "עם כלביא", נפגע מתחם בז"ן מטילים איראניים. בתחילה המשיכו מתקני הזיקוק לפעול באופן חלקי, אך לאחר פגיעה נוספת הושבתו כלל מתקני החברה. תחנת הכוח הפנימית נפגעה באופן משמעותי, ושלושה עובדים נהרגו. המבקר מציין כי אירועים אלו המחישו עד כמה פעילות בז"ן קריטית לעצמאות האנרגטית של ישראל, במיוחד בעת עימות רב זירתי.
לבחון מחדש את הנחות היסוד
המבקר ממליץ למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר, לבחון מחדש את ההנחות שבבסיס החלטת הסגירה, ולבדוק האם האיזון בין ייצור מקומי ליבוא אכן משרת את הביטחון האנרגטי של ישראל לאור הלקחים ממלחמת חרבות ברזל וממבצע "עם כלביא". בנוסף, מומלץ למל"ל ולמשרד האנרגיה, לזהות אילו תשתיות אנרגיה עלולות להיפגע בשעת חירום כתוצאה מסגירת בז"ן ולגבש פתרונות מבעוד מועד.
חסרה אסטרטגיה מדינתית כוללת
הדו"ח קובע כי בישראל אין אסדרה מדינתית כוללת למשק האנרגיה, מצב המקשה על גיבוש מדיניות ארוכת טווח והתמודדות עם איומים עתידיים. המבקר ממליץ לגבש אסטרטגיה מדינתית כוללת למשק האנרגיה, לקדם חוק משק דלק לשעת חירום, לבצע הפקת לקחים סדורה ממלחמת חרבות ברזל ולבצע בקרה שוטפת בקבינט המדיני‑ביטחוני.
לדברי המבקר, ההשקעה בהיערכות בשגרה היא תנאי בסיסי לשמירה על הביטחון האנרגטי בשעת חירום ו"יפה שעה אחת קודם".
ממגמה ירוקה נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה:
"המלצת המבקר בנוגע לפינוי מפרץ חיפה מנוגדת להיגיון המקצועי. כל עיכוב הוא פגיעה באינטרס הלאומי".
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "המלצתו של מבקר המדינה לשקול את החלטת הממשלה בכל הנוגע לפינוי בז"ן, מנוגדת להיגיון מקצועי ומערערת על עבודה יסודית וארוכת שנים של כלל הגורמים הרלוונטיים. הפגיעה הישירה של טילים בליסטיים במתחם בזן בלב מטרופולין חיפה, המונה כמיליון תושבים, מדגישה את הצורך בפינוי המתחם המסוכן ובקידום פתרונות של יבוא ואחסון התזקיקים לפי צורכי מדינת ישראל ועל פי תמ"א 75, המקודמת במוסדות התכנון".
"אנגלמן קורא את המפה הפוך. לא רק שיש צורך בפינוי המתחם, אלא שמלחמת ישראל-איראן הובילה לקונצנזוס בכל הנוגע לצורך להאיץ את ביצוע החלטת הממשלה 1231 ולקדם את סגירת המתחם המהווה מוקד סכנה לאומי בימי חירום ובשגרה, גורם לזיהום אוויר חריג ומסוכן, ומוביל לתחלואה ומוות בטרם עת של מאות אנשים בשנה. זאת ועוד, ישראל חייבת לשנות את תמהיל הדלקים לאנרגיה ותחבורה, כך שנעמוד בהתחייבויות ליעדי אנרגיה מתחדשת".
"אנו קוראים לממשלה להאיץ בתהליכים לסגירת מתחם בתי הזיקוק ולבטל את החלטת המועצה הארצית להקמת תחנת כוח מסוכנת חדשה, במתחם. כל החלטה אחרת ואפילו גרירת רגליים היא בבחינה פגיעה באינטרס הלאומי של ישראל".
" המבקר כשל במסקנתו"
אביהו האן, יו"ר איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה, סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בדבר היערכות למצבי חירום במשק האנרגיה שפורסם היום: "דו"ח מבקר המדינה מחזק את קריאתנו לקדם במהירות את הליכי התיכנון ואישורם של מתקנים בטוחים ומבוזרים לאחסון תזקיקים, כצעד חשוב בהיערכות לחירום. יחד עם זאת, המבקר כשל במסקנתו שיש לבחון שוב את סגירת בז"ן.
לא רק שמדובר במסקנה תמוהה המנוגדת לצורך שהעלה במתקני אחסון תזקיקים בטוחים, אלא שהיא מתעלמת מנקודת הכשל הביטחונית שהמפעלים מהווים, נוכח הימצאותם בלב מטרופולין אזרחי, לצד היותם חשופים לפגיעת טילים, כפי שאכן קרה במהלך מבצע "עם כלביא". במציאות הגיאופוליטית של מדינת ישראל, מתקני זיקוק המרוכזים בשטח מצומצם אינם נכס אסטרטגי, אלא נקודת תורפה מסוכנת. בניגוד לתזקיקים המאוחסנים במתקנים בטוחים ומבוזרים.
לפי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, רק 19 מדינות בעולם מייצאות נפט גולמי, בעוד שכ-120 מדינות מייצאות תזקיקים. המשמעות ברורה: מעבר לייבוא תזקיקים, לא רק שיפחית את הסיכונים הביטחוניים והבריאותיים, אלא אף יביא לגיוון מקורות האנרגיה ויחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל.
אנו קוראים לממשלה להאיץ את הליכי התכנון והביצוע להקמת מתקני אחסון וביזור התזקיקים ולהשלים את ההסדרה החקיקתית הנדרשת, הן להקמת המתקנים והן לפיצוי העובדים והרשויות בתחומן פועלים המפעלים המזהמים ולהבטיח כי פינוי בז״ן ממפרץ חיפה יושלם עד סוף העשור, בהתאם להחלטת הממשלה 1231. ביטחון אנרגטי ושחרור תושבי מטרופולין חיפה מהסיכון המתמשך שבנוכחות התעשייה הפטרוכימית המזהמת במפרץ, מחייבים את סגירת המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה".
תגובת קבוצת בזן לדו"ח מבקר המדינה:
קבוצת בזן: "דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ"פצצה" אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר קובע באופן נחרץ כי לאור הלקחים מהמציאות הביטחונית החדשה, על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן. דו"ח המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום.
הלקח מהאיום האיראני ברור: אירועי "מבצע עם כלביא", במסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאיראן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" – היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש. המבקר קובע במפורש כי הממשלה לא בחנה כיצד סגירת בזן תשתק תשתיות אנרגיה קריטיות אחרות, וכיצד היא תפקיר את הציבור הישראלי בידיו של יבואן גז בישול יחיד. בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי, כל ניסיון להסתמך על יבוא בלבד הוא חוסר אחריות אסטרטגי, המהמר על חייהם של אזרחי המדינה.
קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר ״לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה)". לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל בתי האב בישראל, בידי גורמים זרים ואינטרסים משתנים. הגיע הזמן להפסיק להמר על הביטחון של כולנו. הגיע הזמן לבחור בעצמאות אנרגטית".
ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה פרופ' אבי שמחון:
המלחמה הוכיחה מה שידעו כולם, שמתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבנו ובהיעדר הגנה של מאה אחוז, סופו שיפגע ויפסיק לתפקד לתקופה ממושכת. בז"ן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו, חצי שנה לאחר שטיל בודד פגע באופן טרגי במתחם והרג שלושה עובדים. לפיכך, צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה. במקום להסתמך על ייבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות בעולם, זיקוק בשני בתי זיקוק גדולים בחיפה ובאשדוד, ואז לנפק לצרכנים את הדלקים שבתי הזיקוק מייצרים מהנפט הגולמי, עדיף לקדם ייבוא ישיר של הדלקים, לאחסן אותם בהיקפים גדולים באתרים מוגנים ברחבי הארץ, ולנפק לצרכנים בשגרה ובחירום. כך, נציל את מפרץ חיפה מהזיהום, הריחות הרעים והמחלות הנלוות להם ונגביר את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.
התייחסותו של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, להמלצת המבקר:
"המלצת מבקר המדינה לבחון מחדש את סגירת בז"ן כל כך מנותקת מהמציאות וכל כך מסוכנת, במיוחד כשהוא מתעלם מהפגיעות הקטלניות של הטילים האיראניים בבז"ן, שגבו שלושה הרוגים, ושעלולות היו לפגוע בצורה קטסטרופלית בסביבה בה גרים תושבים. לכן אין לי אלא לחשוד שהדו"ח הזה נכתב מתוך אינטרס, ולא כשטובת הציבור על הכף. אני נלחם על הבריאות והביטחון של תושבי חיפה, ולא אתן לאף גורם לעצור את תהליך סגירת בז"ן. המפעל הזה מזהם את מפרץ חיפה ומסכן את התושבים בצורה קיצונית, ומי שחושב שאפשר יהיה להמשיך להקריב את חיפה ותושביה – פשוט טועה. מוטב לו למבקר המדינה לבקר במחלקות האונקולגיות בבתי החולים בעיר, כדי להבין מה בז"ן מעולל לתושבים, ואחרי שיתנצל, לשנות את המלצתו המסוכנת.
לא ברור לי מדוע המבקר לא הגיע לחיפה לבחון מקרוב את המצב, להיפגש איתי ועם הגורמים הרלוונטיים, ולהבין כמה המציאות שהוא מבקש לשמר מסוכנת. ולא ברור לי גם מדוע המבקר לא קרא את הדו"חות הקשים של המומחים השונים, על מנת להבין איזה סיכון בריאותי וביטחוני מציב בז"ן לתושבים ולסביבה. אני בטוח ששרי הממשלה הרלוונטיים מודעים לסכנה ומבינים שמדובר בהמלצה מופקרת ושטחית, וידחו אותה בשאט נפש".
רוית שטוסל, מרכזת התארגנות מנקים את מפרץ חיפה וחברת ועדת איכות הסביבה חיפה:
"בז״ן, מעבר לפגיעתה בסביבה, בבריאות הציבור, בבטיחות ובאיתנות הכלכלית של מטרופולין חיפה, מהווה נקודת כשל מהותית בביטחון רציפות משק האנרגיה של ישראל. אירועי המלחמה האחרונה המחישו כי איום על תשתיות איננו תרחיש תיאורטי אלא מציאות מוחשית. לפיכך, יש להאיץ את סגירת בז״ן ולקדם חלופות אחסון תזקיקים מבוזרות ותת־קרקעיות, שיצמצמו סיכונים ויחזקו את החוסן הלאומי.
למיטב הבנתנו, המלצת המבקר התבססה על פגישות ומסמכים מטעם המל״ל ובז״ן עצמה. כפי שאירע בפרשת מכל האמוניה, נדמה כי מוצגת תמונת מצב ביטחונית חלקית ואף שגויה, הנשענת במידה רבה על עמדות של גורמים בעלי אינטרס כלכלי מובהק.
הניסיון ממכל האמוניה הוכיח כי שינוי מדיניות אפשרי גם מול תאגידים רבי־עוצמה: המכל נסגר בהחלטת בית משפט, האיום האסטרטגי הוסר, והמדינה המשיכה לפעול ואף להתחזק בלעדיו. תקדים זה מחייב לפעול גם עתה באחריות ובנחישות, תוך הצבת ביטחון הציבור והמדינה הלכה למעשה בראש סדר העדיפויות."
למה אין תגובה של מנקים את מפרץ חיפה? היה ראוי לשמוע אותם.
המציאות בנ"ל נקבעת ע"י ממשל בראשותו של נתניהו אשר תומך בבעלי המפעלים. אינו תומך כלל בחיי האוכלוסייה. יעשה לשרידותו בכל דרך. דברים שנקבעו בהחלטות ממשלה לא מבטיחות את קיומם. סכנת הקיום בעת זו נובעת מהנ"ל. הממשל אינו סופר את דעתם של כל הגורמים שמביעים בכתבה. חלקם כמו הגורמים בעיריית חיפה ואחרים מביעים למראית עין ואינם עושים אמת את כל הנדרש למען חיי האוכלוסייה בחיפה ובמפרץ.