כמעט אחרי כל מערכת גשמים מופיעה הודעה רשמית: אסור להיכנס לים בשל זיהום. עבור רבים זה נשמע כמו הגזמה או “כסת״ח”, אך בפועל מדובר בסכנה בריאותית ממשית. מי שאוהב את הים חשוב שיכיר את “האותיות הקטנות”: גשם חזק שוטף אל הים מזהמים רבים, בעיקר מי נגר עירוניים והם אלו שהופכים את הכניסה למים למסוכנת, גם כשהים נראה רגוע ונקי לעין.
מה קורה לים אחרי מערכת גשמים?
זיהום אורבני: מה באמת מגיע לים אחרי גשם
לאחר משקעים משמעותיים זורמים לים מי נגר מזוהמים, בעיקר מאזורים עירוניים צפופים. המים שוטפים כבישים, חניות, אזורי תעשייה ומערכות ניקוז, ואוספים בדרך חיידקים, שמנים, פסולת, שאריות ביוב וחומרים כימיים. התוצאה היא זיהום שעלול לגרום לדלקות עור, זיהומים במערכת העיכול ובעיות בריאות נוספות.
למה חיפה שונה מאזורים אחרים
בחיפה, חלק מהזרימות מגיעות ממורדות הכרמל. בניגוד לאזורים צפופים כמו עכו, הקריות או שפך נחל הנעמן, שם מי הנגר עוברים דרך אזורים אורבניים ותעשייתיים, זרמי המים מהכרמל נחשבים לפחות מזוהמים. עם זאת, גם כאן המצב מורכב: מי הנגר מהשכונות העירוניות ומהדר עלולים לשאת תרחיפים וחומרים מזהמים שקשה לראות בעין.
אורגני מול כימי: לא כל זיהום זהה
יש הבדל משמעותי בין זיהום אורגני לזיהום כימי.
זיהום אורגני, כמו חומרי קרקע, אצות או שאריות טבעיות, מתפרק לרוב תוך ימים ספורים. לעומת זאת, זיהום כימי שמקורו בתעשייה או בניקוז עירוני עלול להישאר במים שנים ולהוות סכנה מתמשכת. לכן יש אזורים שבהם עדיף פשוט לא להיכנס לים כלל, גם הרבה אחרי שהגשם פסק.
הזיהום שלא רואים: תרחיפים מתחת לפני המים
אחד האיומים הגדולים הוא דווקא מה שלא ניתן לצלם או לראות בקלות: תרחיפים מיקרוסקופיים שמעכירים את המים ונסחפים מהקרקע לים. תופעה זו כמעט בלתי ניתנת לתיעוד בים גלי, אך נראית היטב במקורות מים צלולים. כך, למשל, בזמן סופת “ביירון” ניתן היה לראות בנחלים צלולים ענני חוואר וקרקע שנכנסים למים בתנועה תת־ימית, תופעה טבעית, אך המחישה עד כמה חומרים רבים זורמים עם הגשם.
סחופת סופת "ביירון" ◄ צפו
לצורך תיעוד התופעה בחרתי אזור מים צלול בנחל הקיבוצים, והמתנתי כשעתיים עד להופעת ענני גשם כבדים מעל הר הגלבוע. נכנסתי למים במכוון כדי לצלם תהליך, שכמעט בלתי אפשרי לתעד בים הפתוח, אך ניתן לצפייה ברורה יותר במים שקטים וללא גלים. כך הצלחתי לתעד ענני חוואר הלשון – סוג של קרקע טבעית, הנכנסים לנחל בתנועה תת־ימית מרתקת, המזכירה “ריקוד” לקוח מעולם האגדות.
חשוב לציין כי מדובר באזור נקי לחלוטין מזיהום כימי. הדגים נראו יוצאים בחיפוש אחר אורגניזמים טבעיים, תופעה המתקיימת גם בים מול חופי חיפה, אך כמעט שאינה ניתנת לתיעוד בצילום. זאת בניגוד לשטחים אורבניים, שבהם החומר הנסחף אינו מזון טבעי לדגים, אלא פסולת אנושית כגון שקיות חטיפים ואריזות שונות.
דגים, אצות ומה שביניהם
גם דגים מגיבים לשינויים: בים נקי הם יוצאים לחפש מזון אורגני טבעי, אך באזורים אורבניים הפסולת אינה מזון, אלא שקיות, פלסטיק ושאר חומרים מסוכנים. בנוסף, לא כל זיהום אורגני “תמים”: יש אצות מסוימות, כמו האספרגון, שצובעות חופים באדום, פולטות גזים ועלולות לגרום לתמותת דגים.
אז מה עושים? מחכים
הפתרון פשוט: משתפים פעולה. אין צורך לחשוש כל העת, אך בהחלט כדאי להימנע מכניסה לים במשך כמה ימים לאחר גשם משמעותי, ולהמתין להודעות רשמיות ולתוצאות בדיקות של משרד הבריאות. ההמתנה הקצרה הזו שומרת על הבריאות ומאפשרת לחזור לים בבטחה.
האם הכתבה עניינה אותך?
הי מוטי
ראשית הצילום בנחל הקיבוצים נראה כמו הליך מסרט אימה (-: אבל באמת יפה.
דבר שני, לא פעם אני רואה בקצף לבן/חום (כפי שצילמת בראש הנקרה). ידוע מהיכן זה מגיע? האם מסוכן עבור בני אדם? לא פעם ראיתי זאת החל מחופי הקריות, דרך חיפה ועד אחרי עתלית.
תודה
שבת שלום שי הקצף עצמו הוא אורגני לחלוטין ולא מזיק…אני יודע כי במהלך הצלילה קצת בלעתי מים ,בימים טרופים דברים כאלו הם הטלה המונית של אלמוגים .וגם אצלינו ישנם אלמוגים ועוד כל מיני יצורי ים אחרים.
לשאלתך …..מי נגר מזוהמים בדרך כלל לכן הרשויות לא לוקחות סיכון וטוב שכך.
כי בין החומרים האורגנים שנכסים לים יש גם, שפכים אורבניים בעקבות הגשם.
תודה רבה
וואו… מעולם לא עלה בדעתי שגשם עשוי להיות מקור ל"זיהום" הים או מקורות מים עומגים כלשהם. תודה רבה על המידע מוטי וכל הכבוד על האומץ לצלם בזמן שהטבע "מתגשם" סביבך.