"אפשר לתת סטירה לאישה"
מעשה שאירע לפני שנים רבות ועניינו אלימות במשפחה.
בניגוד להרגלי לפקוד מידי יום את בית משפט השלום בחיפה – באותו יום מסויים הייתי טרוד בעניין אחר. לכן, נפקד מקומי ביום ההוא מבית המשפט. והנה מה שסיפרו לי עמיתיי, ואם זיכרוני לא בוגד בי, היו אלה שני עיתונאים הכי ותיקים בחיפה, מוריי ורבותי: דוד זוהר ז"ל מ"מעריב" ומאיר שושני, יבל"א, מסוכנות הידיעות עתי"ם. השניים סיפרו לי ששופט שלום מסויים מן האיזור, שדן בעניינו של גבר שהוחשד שהיכה את אשתו, שופט זה ציין בהחלטתו שלפעמים אפשר שגבר ייתן סטירה לאשתו.
כך כתב השופט בהחלטתו? לא האמנתי! הייתי בדילמה: מצד אחד, דוד זוהר ומאיר שושני ידועים כעיתונאים אמינים ביותר. אך מצד שני, אין לי אסמכתא כתובה שכך כתב השופט בהחלטתו. מצד שלישי, זו ידיעה, שאם היא נכונה, חייבים לפרסם אותה בכלי התקשורת. הנה לכם שופט שלום שאומר בעניין גבר שחשוד שתקף את אשתו, כי אפשר שגבר יסטור לאישה.
אך ללא אישור לדברים של השופט לא העזתי לשלוח ידיעה למערכת. ואז לא היססתי וטילפנתי לפנות ערב לביתו של השופט. בדרך כלל שופטים לא אוהבים שמטלפנים אליהם הביתה לקבל הבהרה על החלטותיהם ופסיקותיהם. הייתי בטוח שהשופט שאליו טילפנתי יסרב לדבר אתי.
איך אומרים בעברית יפה? מה רבה הייתה פליאתי כשהשופט המסויים הסכים לדבר איתי. שאלתי אותו בערך כך: "כבוד השופט, האם זה נכון שכתבת היום בהחלטה שלך שזה לא נורא שגבר נותן סטירה לאשתו?"
ומה השיב השופט המכובד? הוא השיב גם השיב, ותשובתו הייתה חיובית: אכן, כן! אמרתי תודה רבה. כתבתי את הידיעה והיא פורסמה למחרת בעיתון. ואת הצפוי אכן קרה: אירגוני נשים מתחו ביקורת קשה על החלטה מקוממת זו. מה נשתנה מאז במקומותינו בנושא זה? שאלה קשה שקל לענות עליה…
העירייה תנקה ואתה תשלם!!!
מודעה בתחילת שנות ה-50 במאה שעברה. לקוחה מתוך הספר: "חיפה – מילון עיר ההווה" בהוצאת מוזיאון העיר חיפה. על המודעה חתום ראש העיר אבא חושי: "לידיעת תושבי המרכז המסחרי, חיפה. מצב הניקיון בחצרות וחדרי המדרגות הוא ללא נשוא. רוב בעלי הבתים והדיירים אינם שומרים על הניקיון בחצרותיהם ובחדרי המדרגות, וגורמים לכלוך רב המסכן את בריאות ילדיהם".
בהמשך מציין אבא חושי שישנו חוק-עזר שלפיו רשאית העירייה להעמיד לדין בעלי בתים ודיירים שאינם שומרים על הניקיון, וגם אינם מבערים מפגעים סניטריים, וכי חרף ההתראות הרבות שנשלחו אליהם, לא נעשה על ידם כל מאמץ לשיפור המצב. על כן: "לשם מניעת הפצת מחלות ושינוי המצב הנוכחי המסכן את בריאות התושבים". כך נכתב במודעה, "החליטה העירייה לנקות ניקוי יסודי את החצרות ואת חדרי המדרגות ולתקן על חשבון הנוגעים בדבר את מיכסאות הביוב השבורים ואת הליקויים בבתיהם הפרטיים".
וכשאבא חושי אומר, מיד מבצעים! כן, ככה היה בחיפה בשנות שילטונו. הנה, עיתון "דבר" מדווח ביום 20 בפברואר 1951 בזו הלשון: "עיריית חיפה עשתה ניסיון להקים קבוצות מיוחדות לשמירה על הניקיון בחצרות ובחדרי המדרגות, מסר אתמול ראש העיר, אבא חושי, בישיבת מועצת העירייה. הניסיון הצליח והעירייה תדאג להקים מוסד מיוחד לשמירה על הניקיון בבתים. חברי המועצה קיבלו את ההצעה בסיפוק. בקרוב ידונו על הצעות לביצוע התוכנית".
"נלכדו מסתננים ערבים מלבנון"
עיתון "דבר", 30 ביולי 1950: "שוטרים מעכו הפתיעו אתמול קבוצה גדולה של מסתננים ערבים מלבנון בהגיעם לכפר מג'דל-כרום. השוטרים פקדו עליהם לעצור, וכשהחלו לברוח, ירו עליהם. שישה מהמסתננים נעצרו. אחד שנפצע הועבר לבית-החולים 'רוטשילד' בחיפה. השאר נמלטו".
חם לך? קח קרח!
חם מאוד היה השבוע בחיפה, ובמקומות רבים בארץ.
איך לקרר? קחו קרח.
מתי? באוגוסט 1951.
מודעה מטעם המפקח על המזון וראש עיריית חיפה: "סדר חלוקת כרטיסי קשר לקרח".
וכך כתוב בה: "בהמשך להודעה בדבר חיסול התורים לחלוקת הקרח, ניתנים בזה פרטי חלוקת כרטיסי הקשר". כרטיס הקשר לקרח ניתן על שם ראש המשפחה. כדי לקבל את הכרטיס, יש לבוא לתחנת הרישום שבאיזור המגורים בחיפה, להביא את תעודת הזיהוי של ראש המשפחה ואת כרטיס המזון של כל בני המשפחה. (היה פעם דבר כזה).
ובהמשך המודעה: "כל ראש בית-אב יירשם אך ורק בתחנת הרישום המיועדת למקום מגוריו, ויודיע לרשם את שמו ואת מספרו של מחלק הקרח שאליו הוא מתקשר". והנה אזהרה: "כל אדם שאינו רשאי לקבל מנת קרח ויתבע כרטיס קשר לקרח, ייענש כחוק!".
והנה הצעה שלי: מי שייתפס – שיבקש לרשום את כתב האישום על … הקרח.
אורי יקירי! זה שאתה זוכר כמות נכבדת של אנקדוטות וסיפורים מתחומים שונים ומגוונים ניתן להערצה.
נחנת ביכולת לספרם בכתב ובע"פ בצורה מרתקת ועל כך שאפו גדול….גדול מאד!
תמיד מעניין וכתוב בחן .וכמובן מעניין